21.1.16 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מבצע הערכת שווי של חברה לפי סעיף 262 לחוק החברות בדלוור, על בסיס מתודת הערכה המסתמכת על מחיר המכירה (sale price), משום שמחיר המכירה התבסס על תחזיות הנהלה עתידיות מדוייקות, ומשום שהתקבל במסגרת הליך הוגן; בפסק דין חשוב זה, בחינת המתודות השונות והמגוונות לבצע הערכת שווי, לרבות על פי שיטת ה-DCF, ומתן משקל משמעותי דווקא למחיר המכירה – האם עסקינן במגמה חדשה? עוד בפסק הדין: סעיף 262 לחוק החברות בדלוור; למי ניתן סעד של הערכת שווי?
20.1.16 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מחיל את העיקרון לפיו בעת פרשנות של מכשיר נאמנות, יש לקבוע מה הייתה כוונת יוצר הנאמנות, כפי שזו באה לידי ביטוי במכשיר עצמו, ולאחר קריאתו בכללותו לאור הנסיבות שאפפו את יצירתו; למילים המופיעות במכשיר הנאמנות יש ליתן את המשמעות הרגילה שלהן, ובית המשפט לא יבחן ראיות חיצוניות הסותרות את ההוראות המפורשות של מכשיר הנאמנות, כאשר ההוראות ברורות, חד משמעיות וניתן לפרשן בדרך אחת בלבד; הנאמנה היורשת (successor trustee) פעלה בהתאם לפרמטרים שקבע יוצר הנאמנות, ולכן, לא הפרה את חובת האמון המוטלת עליה, בעת השלמת תהליך האיזון; מאחר שהמבקשת לא הצליחה להצביע על קיומה של מחלוקת אמיתית באשר לעובדה מהותית, על בית המשפט להיעתר לפסיקה מקוצרת בקשר לניהול חלוקת הנכסים המוחשיים נשוא הנאמנות; הנאמנה היורשת לא הפרה את חובות האמון שלה כלפי המוטבים כאשר שכרה מנהל נכסים מנוסה; כל אחד מן המוטבים קיבל יחס חסר פניות מטעם המנהל, וכל מוטב קיבל הזדמנות לראות את הנכסים ולערוך רשימת עדיפויות, וכל מוטב קיבל את אותה הזדמנות לקבל את הפריטים שבחר, באמצעות הוראת הבחירה שנקבעה קודם לכן באקראי עוד בפסק הדין: בית המשפט הצ'נסרי קבע, כי הנאמנה היורשת הפעילה כראוי את שיקול דעתה בחלוקת הנכסים ופעלה בהתאם לתהליך איזון שקבע יוצר הנאמנות בחייו; גב' Margaret לא ערערה על הדיספוזיציה או תוקפה של הנאמנות, אלא ביקשה רק להבטיח את ניהולה הראוי, ומכאן, שלא הפעילה את הוראת אי ההתנגדות (no-contest provision) שבהסכם הנאמנות; בהתאם לעיקרון הכללי החל בעניין, מי שמשתתפת או מסכימה בשתיקה לפעולה מסוימת, נעדרת זכות עמידה לקבול על כך בפני בית המשפט ליושר
20.1.16 מאבקים בין שתי קבוצות של תובעים ייצוגיים מתחרים, בתביעות שעילותיהן הן תרמית בניירות ערך: בית המשפט הגבוה לצדק באונטריו בקנדה דן ב"בקשת הובלה" (carriage motion) של תביעה ייצוגית; התביעות קמו על רקע גילוי מידע, לפיו בית המשפט בצ'ילה נתן צו ביניים המשהה את בניית מכרה Pascua-Lama וכי מידע זה לא גולה לציבור המשקיעים; הרגולטורים הסביבתיים בצ'ילה סגרו את הפרויקט לאור הפרות סביבתיות חמורות; הרכבן של שתי קבוצות התובעים הפוטנציאליים כמו גם עילות התביעה שבגינם הוגשו שתי התביעות המתחרות, נבחנו ונבדקו כראוי על ידי בית המשפט דלמטה; נפסק כי בית המשפט לא טעה בעת שהפעיל את שיקול דעתו וכי העובדה שהקבוצה שנבחרה כללה עילת תביעה אחת פחות מהקבוצה המתחרה, לא גרעה מתקינות החלטתו של בית המשפט דלמטה, בקובעו איזו קבוצה תוביל את התביעה הייצוגית עוד בפסק הדין: תביעה חשובה בשאלת בחירת התובע הייצוגי בעת הגשתן של מספר תביעות ייצוגיות מתחרות; מה הם השיקולים שעל בית המשפט לשקול, בעת שהוא בוחר את התובע הייצוגי
20.1.16 ערכאת הערעור השלישית מדגישה את חשיבותם של כללי סדרי הדין הפדראליים בערעור, המטילים חובות מסוימים על עורכי הדין מבחינת הכנת החומר לערעור; כך, על כף שכלל 10 אינו קובע סנקציות בגין אי הכנת החומר, כלל 3 קובע כי אי ציות לכללי הערעור מאפשר לערכאת הערעור לפעול כפי שנראה לה לנכון, לרבות דחיית הערעור ואולם, יש להשתמש בסמכות לדחיית תיק לפי כלל 3 במשורה; בנוסף התקיים דיון בהגדרתה של עסקת מיזוג דה-פקטו אשר באמצעותה, ניתן לקבוע העברת נכסים לרבות התחייבויות, לצד שלישי עוד בפסק הדין: ערכאת הערעור השלישית לא תתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, בכך שתבטל החלטת גילוי, בהיעדר הוכחה כי פעולתו של בית המשפט הפכה את השגת הראיות הקריטיות לבלתי אפשרית
18.1.16 חוק חדלות פירעון חוצה גבולות וחוק מודל חדלות פירעון חוצה גבולות של וועדת האומות המאוחדות לדיני מסחר בינלאומי הם החוקים הנדונים בפרשה חשובה זו: בית המשפט הפדרלי באוסטרליה דן בנושאים של פשיטת רגל, חדלות פירעון וחדלות פירעון חוצה גבולות, ביחס לחברה שחלים עליה גם דיני אדמירליות; בתביעה זו, דיון חשוב במטרת הליכי ההכרה בהליך הזר, כאמור בהקדמה של חוק המודל, ובפרט, ניהול הוגן ויעיל של חדלות פירעון חוצה גבולות, תוך הגנה על האינטרסים של כלל הנושים ובעלי עניין אחרים, לרבות החייב; האם תובע רשאי להגיש או להמשיך תביעה רכושית לפי חוק האדמירליות משנת 1988 בגין עיכבון ימי, או שיש להשהות או לאסור באופן אוטומטי כל תביעה רכושית כאמור?; האם מעת שההליך זר הוכר ככזה, על בית המשפט להפעיל סמכותו לפי סעיף 21(1) לחוק חדלות פירעון חוצה גבולות ולאסור הגשת תביעות או לעכב תביעות העוסקות בנכסים, מחויבויות, זכויות או חובות של החייב?; עוד בפסק הדין: הנסיבות בהן ניתן לאכוף תביעה רכושית (action in rem), על אף שהוטל עיכוב לפי חוק חדלות פירעון חוצה גבולות משנת 2008 ((Cross Border Insolvency Act 2008 (Cth) וחוק המודל, על רקע זכות מובטחת שהייתה קיימת קודם להגשת התביעה הרכושית או בעת הגשתה
18.1.16 בית המשפט הפדרלי באוסטרליה דן בתביעה שעניינה הוכחתה של הלוואה שהוענקה על ידי חברה לבעל מניותיה, וזכות קיזוז ההלוואה מסכומי דיבידנד שחולקו לבעלי המניות; בתביעה זו נדונה השאלה המשפטית האם ההלוואות שהופיעו בדפי החשבונות התקיימו בפועל והאם רשומה בחשבונות התאגיד היא הוכחה מספקת לקיומה של ההלוואה עוד בפסק הדין: התובעים כשלו בתביעתם, לא משום שלא הוכיחו כי ההלוואות לא קיימות, אלא משום שחברת Chylos הראתה כי ההלוואות כן התקיימו
18.1.15 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בתביעה ובה דרישה לשחרר כספים שהוחזקו בנאמנות, במסגרת השמירה על זכויות הרוכשת, בעסקת רכישת נכסים; בית המשפט הצ'נסרי דן בסמכות השיפוט העניינית שלו לדון בתביעה, בהתאם ל"דוקטרינת החיסול", ובשאלה, האם בית המשפט הצ'נסרי, במסגרת סעדים מן היושר אותם הוא מעניק, רשאי לדון בתביעה לשחרור כספי נאמנות; נפסק, כי בית המשפט נוקט בהשקפה מציאותית בבחינת התביעה, ולא ידון במקרה בו קיים סעד מלא מן הדין; נפסק, כי גם דרישה לביצוע בעין, מחייבת בראש ובראשונה את קביעתם של זכויות הצדדים לקבל או שלא לקבל, את הכספים המופקדים בנאמנות ועל כן הבקשה לדחות את התביעה על הסף בהיעדר סמכות שיפוט נדחתה עוד בפסק הדין: בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף בהעדר סמכות שיפוט; בעוד שבית המשפט הגבוה רשאי להכריז על זכויות, הוא אינו רשאי לחייב את סוכן הנאמנות למסור את סכום הנאמנות או להורות לנתבעים לפעול, אלא אם הוענקה לו סמכות סטטוטורית לכך