news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 187

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

7.1.16

עד כמה הסכם בעלי מניות שקבע התחייבות לשמירה על סודיות ועל אי-תחרות לאחר תום הפסקת הקשר שבין הצדדים, הוא אכיף כלפי בעלת מניות שכיהנה גם כנושאת משרה בכירה בחברה? בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לפרשנות של הסכם בעלי מניות ושל הסכם העסקה, ולשאלה העקרונית, האם סעיפי הסודיות ואי-התחרות נותרים בתוקף גם לאחר שכל ההסכמים הסתיימו מול הנתבעת; בתוך כך, דיון חשוב ביחסים שבין תניות סודיות שניתן לקבוע באופן רחב יחסית, ובין תניות אי-תחרות שמחייבות מידתיות וסבירות

עוד בפסק הדין: סבירותם של תנאי אי-תחרות; פרשנות הסכמים

6.1.16

בעיית הנציג של עורך דינו של התובע הייצוגי: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן ביסודות התביעה הייצוגית; בתוך כך, דיון ייחודי לגבי מעמדם של עורכי הדין והיועצים הפיננסיים שייצגו את קבוצת התובעים שהחזיקו במניות הרגילות של החברה, ושהיו עתידים למכור את החזקותיהם בעסקת מיזוג; הדיון מתמקד בניגוד העניינים האינהרנטי של עורכי הדין המייצגים, בפרט לנוכח האינטרס של עורכי הדין לסיים את הטיפול בתיק בהסדר פשרה

עוד בפסק הדין: בעיית נציג ותורת הסוכן (agency); עניין אישי וניגוד עניינים של הדירקטוריון; עניין אישי וניגוד עניינים של עורך הדין של קבוצת התובעים בתביעה הייצוגית

5.1.16

מיהו "חושף שחיתויות" (Whistleblower)? פסק דין חשוב זה בוחן את השאלה, האם עובדים המדווחים על עבירות בניירות ערך לרשות לניירות ערך, קרי חושפי שחיתויות, שרפורמת Dodd-Frank מעניקה להם הגנה, זכאים להגנה מכוח הרפורמה, גם במקרה שבו הסתפקו בדיווח על דבר העבירה לאורגנים הפנימיים בחברה? שאלה זו מובאת לפתחה של ערכאת הערעורים השנייה, אשר קובעת, כי קיימת סתירה בין החוקים השונים הרלוונטיים, קרי חוק Dodd-Frank מצד אחד, וחוק Sarbanes-Oxley מצד שני, אשר מתוקף הגברת הממשל התאגידי, העניק הגנות מפני פעולות נקם בחושפי שחיתויות גם לגבי אותם עובדים שדיווחו לנושאי משרה בכירים בחברה, ולא בהכרח לרשות

עוד בפסק הדין: רפורמת Dodd-Frank – תכליתה וההגנה לחושפי שחיתויות; פרשנות חוק שבו סעיפים סותרים; הוספתו של פרק 21F לחוק המסחר בניירות ערך, לאור הרפורמות שהושגו בחוק Dodd-Frank; הפניות רפורמת Dodd-Frank לחוק Sarbanes-Oxley משנת 2002; שיפור דרגות הדיווח, הממשל התאגידי וכן האכיפה הפנימית בחברות נסחרות בעקבות חוק SOX

31.12.15

ערכאת הערעור השלישית דנה בנפקות המשפטית של פסק בוררות שניתן על ידי FINRA, שהינה גוף וולונטרי שהתאגד בחסות הקונגרס האמריקאי, ואשר נועד להסדיר מחלוקות בין משקיעים שונים ובין מתווכים פיננסיים ביחס להשקעותיהם ולהפסדי השקעה; בתוך כך, דיון ראשון לערכאת ערעורים השלישית בשאלה – כיצד, אם בכלל, ניתן לדון בטענה, כי הצד השני ויתר על זכות ערעור בקונטקסט של הליכי בוררות

עוד בפסק הדין: מיהי FINRA?; האם ניתן להעלות טענה בדבר ויתור על ערעור במסגרת הליכי בוררות?; ידיעה קונסטרוקטיבית ביחס לאי-התאמתו של הבורר וויתור על העלאת טענות כנגד פסק הבוררות בעקבות כך

31.12.15

ערכאת הערעורים של מחוז קולומביה תומכת בהליכים של הרשות לניירות הערך האמריקאית (SEC), ומגבה את סמכותה הרחבה והמוחלטת לנהל הליכי אכיפה מינהליים, תוך דחיית תביעת המערער, אשר טען נגד סמכותה של הרשות לניירות ערך לערוך אכיפה מינהלית בעניינו; ערכאת הערעורים אף מגדילה לעשות, בקובעה כי גם בהתאם למבחני פסיקותיו של בית המשפט העליון בשאלת קיומה של סמכות שיפוט מקבילה, התוצאה היא שאין לבית המשפט הפדרלי סמכות שיפוט מקבילה בנושאים הנתונים לסמכות הרשות לערוך אכיפה מינהלית, ונותרת לנחקר הזכות להגיש ערעור לערכאות הערעורים הפדרליות; בתוך כך, ערכאת ערעורים זו מגבה גם את הכרעתה של ערכאת הערעורים השביעית בהחלטתה מאוגוסט 2015, כי אין למחוזי הפדרלי סמכות מקבילה לסמכותה של הרשות לניירות ערך; מרתק!

עוד בפסק הדין: תכלית חקיקת הקונגרס, עת מנה את סמכויותיה של הרשות לניירות ערך במסגרת ביצוע אכיפה מינהלית; המסלולים העומדים לרשות לניירות ערך במסגרת אכיפת דיני ניירות ערך בהליכים אזרחיים – מהגשת תביעה אזרחית במערכת הפדרלית ועד לניהול אכיפה מינהלית ברשות; היתרונות והחסרונות של כל שיטה; סקירה היסטורית של התפתחותה של האכיפה המינהלית ברשות

31.12.15

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בחן כתב ויתור והסתלקות שנחתם בין צדדים שהתקשרו בהסכם למכירת בית עסק של צד אחד לצד השני; בין מכלול ההסכמים שנחתמו, נחתמו גם הסכם לאי-תחרות וכן כתב ויתור והסתלקות; האם באמת חלה התנגשות בין ההסכמים הללו? האם לשונם הייתה דו-משמעית באופן המאפשר לבית המשפט לפסוק בדרך של פרשנות חוזה וכוונת הצדדים? האם הרוכש הסביר היה רואה בכתב ויתור והסתלקות, גם ויתור על חלקים מהותיים מהסכם אי-התחרות אשר תקפים גם לאחר השלמתו של הסכם מכירת העסק? כל אלו ועוד שאלות חשובות בפרשה זו

עוד בפסק הדין: פרשנות הסכם הכולל סעיפים דו-משמעיים; אימתי ובאלו תנאים יעניק בית המשפט פרשנות תכליתית להסכם בין הצדדים?

29.12.15

התנגשות בין דיני התחרות וההגבלים העסקיים ובין זכותו של תאגיד לשמירה על סודות מסחריים: חוק התקשורת משנת 1934 מחייב את הרשות לבחון מיזוגים מוצעים בין חברות הכבלים; סעיף 310(d) אוסר על מיזוג כאמור, אלא אם כן הוא משרת את האינטרס הציבורי, או עונה על שיקולי הנוחות והכרח מסוים; על מנת לבחון הצעה למיזוג, הרשות כבר זמן רב דורשת מהצדדים למסור מידע אודות עסקיהם; האם הרשות רשאית לגלות את המידע הסודי של העותרים לצדדים שלישיים, והאם היא רשאית לעשות זאת בזמן כה קצר, כך שבפועל נמנעת בחינה שיפוטית של החלטתה? מה כוללת "הצגה משכנעת" (persuasive showing) שבעקבותיה יכולה רשות לחשוף סודות מסחריים של חברות מתמזגות לצדדים שלישיים, והאם הרשות הוכיחה את טענותיה? נפסק, כי כל שנקבע בתקנות הוא שלצורך בקשות לבדיקה, נדרשת הצגה משכנעת באשר לנימוקים לביצועה; התקנות שותקות לגבי מה צריך לקרות כאשר הרשות מחליטה לגלות את המידע הסודי; מסמך "מדיניות המידע הסודי" – מסמך שפרסמה הרשות כדי להבהיר מהם קווי המתאר של גישתה כלפי סוג המסמכים הפרטיים שבמחלוקת – אינו מסייע כאן

עוד בפסק הדין: זהו משפט מינהלי בעיקרו – בית המשפט בוחן את החלטות הרשות ולשכת המדיה של הרשות, בעת שהן מבקשות לחשוף לציבור, פרטים מסחריים סודיים של חברות כבלים המבקשות להתמזג

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים