חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

23.6.21

בית המשפט הגבוה באוסטרליה דן באבחנה שבין ייעוץ כללי ובין ייעוץ אישי בקשר למוצרים פיננסיים לפי חוק התאגידים האוסטרלי: המערערים פנו לחברים בקרנות הפנסיה שהמערערים משמשים להן נאמנים, והמליצו להם להעביר את חשבונות הפנסיה החיצוניים שלהם לחשבון המנוהל אצל המערערים. הסוגיה המרכזית בערעור היא האם הייעוץ שניתן בקשר למוצרים הפיננסיים היה ייעוץ אישי? כלומר, האם הייעוץ ניתן לאותו חבר בנסיבות בהן יתכן שאדם סביר היה יכול לצפות שנותן הייעוץ לקח בחשבון אחד או יותר מהצרכים, המטרות או המצב הכלכלי של מקבל הייעוץ? בית המשפט מפרש תחילה את הסעיף הרלוונטי בחוק התאגידים, ולאחר מכן בוחן את הנסיבות בהן ניתן הייעוץ בקשר למוצר הפיננסי במקרה הנידון

עוד בפסק הדין: הפרשנות והתכלית של סעיף 766B(3)(b) לחוק התאגידים העוסק במתן ייעוץ אישי בקשר למוצרים פיננסיים? האבחנה בין ייעוץ כללי בקשר למוצרים פיננסיים ובין ייעוץ אישי בקשר למוצרים לפיננסיים – דהיינו, ייעוץ שניתן בנסיבות בהן יתכן שאדם סביר היה יכול לצפות שנותן הייעוץ לקח בחשבון אחד או יותר מהצרכים, המטרות או המצב הכלכלי של מקבל הייעוץ; האם בנסיבות המקרה הייעוץ שמסרו המערערים הינו ייעוץ אישי? סטנדרט של אפשרות סבירה (reasonable possibility) לעומת סטנדרט של הסתברות סבירה (reasonable probability)

21.6.21

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות על הסף תביעה בגין תרמית בניירות ערך, לאחר שנקבע כי טענות התובעים היו כלליות ומעורפלות. כעת בוחנת ערכאת הערעור האם הצליחו התובעים לטעון, באופן סביר, כי הנתבעים הציגו בפניהם מצג שווא מהותי לעניין היקף ומידת השינויים בפרקטיקת החיתום של החברה, וההשפעה של שינויים אלו על יחסיה העסקיים עם חברות קמעונאיות בכלל, והענקית הקמעונאית Walmart בפרט

עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכלל 10b-5; רף הטיעון הנדרש על מנת לשרוד בקשת דחייה על הסף; דרישות הטיעון המוגברות שמציבים חוק PSLRA (Private Securities Litigation Reform Act) וכלל 9(b) לכללי סדרי הדין האזרחיים הפדראליים; היעדר חובה פוזיטיבית על פי דין, לגלות פרטים לציבור המשקיעים לפי הלכת Basic; האם ניתן לבסס טענת מצג שווא מהותי על הצגת נקודת מבט אופטימית של התאגיד לגבי עתיד פעילותו העסקית?; חובת הגילוי המלא; מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בדגש על מהותיות המצג, היסוד הנפשי והקשר הסיבתי; האם קיימות כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן?; האם הדין האמריקאי מקים חובה פוזיטיבית לגלות מידע מהותי אשר עשוי להיות מעניין או חשוב למשקיע הסביר?; מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בחוקי ניירות ערך; סטנדרט הטיעון בשאלת הקשר הסיבתי שבין ביצוע המצג הכוזב לבין הנזק שנגרם; היכן החוק מניח את הקו המפריד והמבחין בין שיווק ומכירה נלהבים מידי שהחמיצו, לבין תרמית?; ההבדל שבין הצהרות אופטימיות שמציגה חברה לבין מצג כוזב אסור על פי דין; האם מותר לחברה להצהיר הצהרות כלליות ואופטימיות, והאם רשאי המשקיע הסביר להסתמך עליהן?

16.6.21

מחטפי שליטה בדירקטוריון: בית המשפט העליון בדלוור בוחן ערעור שהגיש דירקטור ואחד ממייסדי החברה, לאחר שבית המשפט הצ'נסרי קבע שגם אם הפעולות שביצע המערער לצורך השתלטות על החברה היו חוקיות מבחינה טכנית, פעולות אלו חסרות תוקף לפי דיני היושר, שכן המערער הונה את הדירקטורים כדי לבסס מניין חוקי ולהעביר את ההחלטות הנדרשות להשתלטות באסיפת הדירקטוריון. בפרשה זו, דיון חשוב ביותר בשאלות של הלגיטימיות של פעולות מחטף בדירקטוריון במסגרתן של השתלטויות עוינות ולאחר אירועים קודמים כדוגמת פרשת Klaassen ואחרים, שם התעוררה בצורה ממוקדת השאלה, עד כמה רשאים דירקטורים לנקוט בפעולות חריפות העומדות בתנאים טכניים של ממשל תאגידי, אך לא בהכרח בהתנהלות ראויה על בסיסם של סטנדרטים של יושר (סטנדרטים אקוויטביליים).

עוד בפסק הדין: השתלטות עוינת וסעדים מן היושר העומדים, לעיתים, בניגוד לממשל התאגידי הקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה, על רקען של פעולות דירקטורים במסגרת שימור עצמי ושמירה על מקומם בדירקטוריון; הסכמי הצבעה והזכות למנות דירקטורים; זכות למנות דירקטורים המעוגנת בהסכם הצבעה אל מול דרכי מינוי חברי הדירקטוריון מכוח מסמכי ההתאגדות של החברה; הזכות למנות דירקטורים והשתלטות עויינת; אשרור פעולות חברה בבית המשפט; אשרור הרכב הדירקטוריון על ידי בית המשפט לפי סעיף 225 לחוק החברות הכללי של דלוור; האם פיטורי דירקטורים הנעשים שלא בדרך הקבועה במסמכי ההתאגדות של החברה במסגרתם של מאבקי שליטה, הם ברי-ביטול (voidable) או שמא בטלים (void)?; פעולות בטלות וברות ביטול של הנהלת חברה; עד כמה דירקטוריון רשאי להגן על עצמו מפני פיטוריו?; האם פעולה של דירקטוריון המתבצעת תוך הפרת דיני היושר, הינה פעולה בטלה (void), או שמא ברת ביטול (voidable)?; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; קבלת החלטות בכתב של בעלי המניות בחברה לפי הוראות סעיף 228 לחוק החברות הכללי של דלוור; החלטות דירקטוריון שהינן בטלות (void) אל מול החלטות דירקטוריון שהינן ברות ביטול (voidable); באיזה סוג החלטות פגומות מוסמך בית המשפט להתערב ולהעניק סעד מן היושר; האם קיימת דרישת הודעה אקוויטיבילית גם באסיפות דירקטוריון רגילות או רק באסיפות מיוחדות? סעד לבר-חוזי היכן שהחוזה לא הופר ומכיל מנגנון אכיפה פנימי; האם השתתפות הדירקטור שהונה באסיפה מונעת סעד אקוויטיבילי? האם בית המשפט הפעיל את סמכותו האקוויטיבילית כדי להעניק סעד בגין הפרה בפועל של החוזה?

9.6.21

זכות הגישה (right of access) של הדירקטור בחברה אוסטרלית למסמכים ולמידע של החברה: בפסק דין מצוין זה, בית המשפט הפדרלי באוסטרליה מעמיק את דיונו ב"זכות הגישה" של הדירקטורים בחברה למסמכיה, תוך בחינת שלושת המקורות המשפטיים המקימים זכות זו. לצד אלה, נערך דיון חשוב גם בחריגים לזכות זו, לרבות עקב הגנת חיסיון עו"ד-לקוח ביחס לייעוץ משפטי שנמסר לחברה. מעניין להשוות את "זכות הגישה" האוסטרלית, ל"זכות העיון" הדלוורית (entitled to inspect) לא רק בנוסחם הלשוני השונה, אלא בניואנסים הקלים שבין שתי הזכויות האמורות שמבססות, הלכה למעשה עקרונות זהים.

עוד בפסק הדין: טיבה וטבעה של זכותו של הדירקטור לנגישות ולעיון במסמכי החברה – הדין האוסטרלי; האם בית המשפט מוסמך להגביל או להתנות את זכות הנגישות והעיון של הדירקטור במסמכי החברה, ובאילו מקרים?; זכות הגישה הסטטוטורית לרשומות פיננסיות בכל זמן סביר שבהם הם נדרשים לפי סעיף 290 לחוק התאגידים האוסטרלי; הזכות על פי דין לפי סעיף 198F של חוק התאגידים האוסטרלי לקבל לעיון ספרים ורשומות של החברה לצורכי הליכים משפטיים; הזכות הכללית של דירקטור לקבל גישה לספרים ולרשומות השייכים לחברה; זכות הגישה העקרונית של דירקטורים, לייעוץ משפטי הניתן לחברה; זכות הגישה של הדירקטור, למידע השייך לחברה, לרבות מידע חסוי או מסווג; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וזכות הגילוי והעיון במסמכי חברה לרבות מסמכים חסויים הנהנים מחסיון עורך דין – לקוח; סמכותו בית המשפט להורות לחברה להציג לדירקטור את דוחותיה הכספיים על פי סעיפים 290 ו- 1324 לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001; חיוב חברה להציג את דוחותיה הכספיים לדירקטור בחברה, על פי סעיפים 290 ו- 1324 לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001; חיוב חברה להציג בפני דירקטור את דוחותיה הכספיים לצורך מילוי תפקידו; בקשת דירקטור לעיין בספרי חברה לפי סעיפים 290 ו- 1324 לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001; גבולות זכות הגישה של הדירקטור למסמכי חברה, לרבות ייעוץ משפטי אשר ניתן לה, כאשר הדירקטור תובע או נתבע על ידי החברה והוא ניצב מצידו השני של המתרס; האם זכות הנגישות החוקית של הדירקטור למידע השייך לחברה גובר על טענת החיסיון של החברה ביחס למסמכים הנוגעים לייעוץ משפטי אותו היא קיבלה?

9.6.21

לא ניתן להטיל ספק בזכות הגישה של הדירקטור למסמכי החברה ואולם עם זאת, כאשר מוכח שדירקטור צפוי ועתיד לפעול בתוך כדי הפרה של חובות האמונים שלו כלפי החברה, והוא מתכוון להסתייע לצורכי ההפרה בזכותו לעיין בספרי החברה, כי אז, זכות זו נעלמת. זכות הגישה למסמכי החברה איננה "זכות" אלא "כוח" לעיין בספרי ורשומות החברה, כאשר הדבר נדרש. אם "הכוח" צפוי להיות מנוצל לצרכים "מושחתים", ניתן לספק סעד למנוע ניצול זה.

Berlei Hestia (NZ) Limited & Ors. v. Fernyhough & Ors., Supreme Court (NZ)

6.6.21

נזקיהם בגוף ובנפש של תובעים אשר רכשו רכבים תוצרתה של חברה אמריקאית ידועה, נבחנים לאורן של שאלות סמכות שיפוט ופורום נאות. המורכבות (וגם החשיבות) של פסק דין זה נובעת מכך שהחברה היצרנית מייצרת במדינות מסויימות, ואולם מכירת הרכבים מתבצעת על פני ארצות-הברית כולה, לרבות מכירת הרכבים במסגרת מכירות יד שנייה. בית המשפט העליון בארצות הברית מעמיק בשאלות של סמכות שיפוט פרסונלית והמבחנים לקביעת "קשריו" של הנתבע עם מקום בית המשפט שם הוגשה התביעה.

עוד בפסק הדין: האם הקשר שבין עילות התביעה של התובעים אשר ניזוקו, לבין פעילותה של יצרנית רכבים ידועה בפורום מדינת התובעים, הייתה קרובה דיה לבסס סמכות שיפוט פרסונלית לבית המשפט המדינתי במקום מגורי הנפגעים-התובעים; סמכות שיפוט פרסונלית של בתי המשפט המדינתיים בגין נזקיהם של נתיני המדינה; מבחני "הקשר" (Lexus) לקביעת סמכות שיפוט פרסונלית לפורום המדינתי של בית משפט מסויים; סמכות השיפוט הפרסונלית ודוקטרינת ההליך ההוגן – Due Process.