news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 198

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

1.11.15

האם הודעת פשיטת הרגל עמדה בדרישות המהותיות של חוק פשיטת הרגל, והאם ציון שגוי או השמטה של הוראת חוק בתביעה לקבלת ריבית לאחר פסיקה בהודעת פשיטת הרגל, מהווה פגם צורני או אי סדירות שלא גרמה לחוסר צדק מהותי, במובן של מונח זה בסעיף 306(1) לחוק?; שופט בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה קבע, כי אי-פירוט או ציון שגוי של הוראת חוק בהודעת פשיטת רגל, מהווה אי-סדירות או פגם צורני שלא גרם לחוסר צדק מהותי, במובן של מונח זה בסעיף 306(1) לחוק פשיטת הרגל משנת 1966; העתירה התבססה על מעשה פשיטת רגל שכלל את מחדלה של החייבת לציית להודעת פשיטת הרגל שנמסרה לה ב- 16.8.2013.

עוד בפסק הדין: החייבת הגישה לשופט הדיוני בקשה לבחינה של החלטה זו לפי סעיף 104(3) לחוק בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה משנת 1999; השאלה עוסקת בטעות בתיאורה של הוראה חוקית, ולאחר מכן בחינה של התכלית הכללית של החוק; פירוט שגוי באופן משמעותי של סכום כסף, עשוי להיכלל בסעיף 306(1).

29.10.15

"שיטת ההפקדה" של ניירות ערך המתבצעת על ידי חברות הפקדה – Depository Trust Company (DTC) – נבנתה על ידי הרשות לניירות ערך בארצות-הברית בסוף שנות ה-60 במסגרת מדיניות "קיבוע מניות", אשר ביקשה לאפשר זרימה של מסחר ולמנוע "פקק" תנועה עקב מצבורי ניירת הנדרשים להשלמת המסחר בניירות ערך; בפסיקה מצויינת זו, בית המשפט הצ'נסרי מסביר ומנמק, היכן שיטת ההפקדה מעוררת קשיים בשאלת הבעלות במניות ומועד התגבשותה; ובפרט, כמו במקרה דנן, כאשר נטען כנגד התובעים שהגישו בקשה לסעד של הערכת שווי, כי לא היו בעלי מניות במועד בקשתם, ועל כן אינם זכאים לסעד המבוקש

עוד בפסק הדין: סעיף 262 לחוק החברות בדלוור וסעד של הערכת שווי; התנאים לקבלת סעד של הערכת שווי ועקרון הבעלות המתמשכת (Continuous Holder Requirement); לאחר יישום מדיניות "קיבוע המניות", על מי מבין שרשרת המחזיקים, במישרין ובעקיפין, במניות החברה, חלה החובה לשמור על עקרון ההחזקה המתמשכת הנדרש במסגרת סעד של הערכת שווי?

27.10.15

חובות גילוי נאות במסגרת הנפקה ראשונית לציבור: ערכאת הערעורים השנייה בוחנת תביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעלי מניות, ודנה בשאלה, באלו תנאים קמה לתובעים זכות עמידה להגיש תביעה זו, משום שהפעולות האסורות הנטענות בתביעה, בוצעו עובר לרכישת המניות על ידם, ובטרם הפיכתם לבעלי מניות בחברה

עוד בפסק הדין: אי-יעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון, עובר להגשת תביעה נגזרת לפי סעיף 23.1 לכללי סדרי הדין הפדרליים (demand futility); האם לבית המשפט סמכות שיפוט לפסוק בתביעה נגזרת בגין אירוע שאירע, עובר לרכישת המניות על ידי התובע? האם בית המשפט מוסמך לפסוק גם אם התביעה לא עמדה בתנאים המוקדמים הקבועים בסעיף 23.1?

27.10.15

ערכאת הערעורים השנייה מקבלת ערעור שהוגש כנגד חברה ונושאי המשרה בה, בטענה כי הם מסרו דיווחים כוזבים ומטעים לציבור המשקיעים ביחס להצלחת עסקיה, תוך הסתרת מלאי הולך וגדל של מוצרי החברה שכבר איבדו מתוקפם, עובדה אשר לא קיבלה אזכור ראוי בדוחותיה הכספיים של החברה; המצגים הובילו לעלייה ניכרת במחיר של מניית החברה

עוד בפסק הדין: מצג שווא ואי-גילוי נאות; סעיפים 10(b) ו- 20(a) לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל 10b-5 של כללי הרשות לניירות ערך; הדרישות לפירוט מוגבר בעילת תביעה של תרמית בניירות ערך לפי סעיפים 9(b) ו- 12(b)(6) לחוק האכיפה הפרטית של דיני ניירות הערך (the Private Securities Litigation Reform Act of 1995 – PSLRA)

23.10.15

ערכאת הערעורים של מחוז קולומביה בוחנת, האם המערער ביצע "סימון סגירה" (marking the close) בניגוד לדין, כלומר המתין לדקות האחרונות של המסחר על מנת לנפח באופן מלאכותי את מחיר המניה, ובכך ביצע מניפולציה אסורה; בתוך כך, נבחנות החלטתו של השופט המינהלי ברשות לניירות ערך וכן החלטת הערעור על הכרעת השופט המינהלי, שהתבררה על ידי יו"ר הרשות (the Commission); ערכאת הערעורים של מחוז קולומביה בוחנת, האם בעת שהקונגרס חוקק את רפורמת Dodd-Frank, הוא התכוון לאפשר לבתי המשפט להחיל את החוק באופן רטרואקטיבי, גם על אירועים שהתרחשו עובר לחקיקתו

עוד בפסק הדין: השפעה בדרכי תרמית על מחירי ניירות ערך ותכלית חוק המסחר בניירות ערך משנת 1934; האם ניתן להטיל סנקציות מכוח רפורמת דוד-פראנק, על אירועים שהתרחשו לפני חקיקתו (תחולה רטרואקטיבית של החוק)?

23.10.15

תביעה כנגד דירקטוריון JP Morgan בגין הפרת חובות האמונים, לנוכח כישלון פיקוח של הדירקטוריון על עמידת החברה בדרישות דיני האיסור על הלבנת הון נדחתה על הסף, לנוכח קיומו של מעשה בית דין בבית המשפט הפדרלי בניו-יורק, ולנוכח קיומם של השתק עילה ושל השתק פלוגתא

עוד בפסק הדין: חובות הפיקוח של הדירקטוריון במסגרת מילוי חובות האמונים

21.10.15

ניגוד עניינים מעניין של דירקטור המתמנה מטעם בעלת המניות, לנוכח קיומה של תביעה תלויה ועומדת בין החברה ובין בעלת המניות: בפסק דין זה, נדרש בית המשפט הצ'נסרי לשאלה, עד כמה חברה רשאית להגן על עצמה מפני בעיית נציג זו? האם החברה רשאית לדרוש תנאים מוקדמים מהדירקטור, כדוגמת חתימתו על כתב סודיות והתחייבותו שלא לקבל ייעוץ משפטי מעורכי הדין המייצגים את בעלת המניות בתביעתה נגד החברה? מנגד, שאלה חשובה לא פחות – עד כמה חברה רשאית לוותר בהסכם על חובת הדירקטוריון להתגונן מפני פעולות המתקבלות בניגוד עניינים? בית המשפט הצ'נסרי מפשיל שרוולים ובוחן את הסוגיות

עוד בפסק הדין: האם חברה רשאית לוותר בהסכם על זכותה להתגונן מפני אירוע של ניגוד עניינים? ובלשון אחרת האם דיני ניגוד העניינים הינם קוגנטים או דיספוזיטיביים?

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים