21.10.15 מעשה בעסקת מיזוג שנעדרה הגינות מלאה: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בסעד הערכת שווי לפי סעיף 262 לחוק החברות, במסגרת סכסוך בעלי מניות שהביא להתקשרות בעסקת מיזוג להוצאתו (cash-out) של בעל ההחזקה הגדולה ביותר; בתוך כך, דיון סמי-מעניין בשאלה, אימתי יראו בתחזית עתידית שעורכת הנהלת החברה, כפרמטר ראוי להערכת השווי לפי שיטת ה-DCF, ומתי בית המשפט שמח לנטוש את התחזית האמורה; דווקא הדיון האחרון בשאלת הגינות העסקה, הוא המעניין, וכן הסעד שניתן בגין הפרת חובות האמונים במקרה זה (מעבר לסעד תשלום השווי ההוגן של המניות) עוד בפסק הדין: סעד להערכת שווי לפי סעיף 262 לחוק החברות בדלוור; הערכת שווי לפי שיטת ה-DCF; מבחני כלל ההגינות המלאה
21.10.15 בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה פסק, כי המסחר שביצע הנתבע, בכהונתו כדירקטור יחיד, במסגרת ניהול חברה שהיתה במצב חדלות פירעון, לרבות התשלומים שהנתבע שילם לעצמו, לא עמדו במבחני האדם הסביר; בהתאם לכך, נפסק כי המפרק רשאי לבקש להשיב כספים מהדירקטור, אשר הפר את הוראות המסחר בחדלות פירעון לפי סעיף 588G, בסך השווה להפסד או לנזק שנגרם לחברה כתוצאה מהמסחר במהלך חדלות הפירעון, כחוב שמגיע לחברה עוד בפסק הדין: בית המשפט רשאי להסתמך על החומר שהוצג על ידי המפרק כראיות המספיקות לתמיכה בהחלטות המבוקשות
21.10.15 בית המשפט הצ'נסרי של דלוור נוקט בגישה הוליסטית בניסיון לתת תוקף לתנאי החוזה; בית המשפט לא מצא שום סיבה להתערב בלשון האובייקטיבית של ההסכם בין הצדדים; על פי "דוקטרינת היעדר המחלוקת" (mootness doctrine), בית המשפט ידחה תביעה אם הפגיעה הנטענת לא קיימת עוד; בתי המשפט של דלוור קבעו, כי התובעים חסרי זכות עמידה לבקש לבחון את מסמכי החברה ולבקש את פירוקה כאשר הם אינם חברים בה עוד, כנדרש על פי חוק החברות; לפיכך, אם העסקה הושלמה, קמה זכאות לתשלום של סכום מסוים, ואם העסקה לא הושלמה, קיימת אופציה של השבת התובעים למצבם הקודם כבעלי יחידות ובעלי זכות עמידה לבקש פירוק; בחינת זכות העמידה ושאלת המחלוקת צריכות להתקיים קודם לבחינה לגופו של עניין עוד בפסק הדין: על פי כלל 56 לכללי בית המשפט הצ'נסרי, בית המשפט יעניק פסיקה מקוצרת כאשר אין מחלוקת אמיתית באשר לעובדות מהותיות והצד המבקש זכאי לפסיקה כעניין שבדין; למתדיין צריכה להיות זכות עמידה על מנת להגיש תביעה, שצריכה להתקיים במהלך התקופה בה התביעה תלויה ועומדת, על מנת לחמוק מיישום של דוקטרינת היעדר המחלוקת
20.10.15 המורכבות של סמכויות השיפוט השונות – פדרלית ומדינתית – מקבלות בימה מעניינת בתיק מורכב זה; בפרשה זו, העוסקת בניירות ערך, ערכאת הערעור התשיעית מסכימה עם נימוקיה של ערכאת הערעור השנייה במחלוקת דומה בשאלה המשפטית – האם התיק נסב כולו סביב עילות תביעה הקשורות בניירות ערך, באופן שסייג ניירות הערך ל"העברה" בין הערכאות, לפי חוק CAFA (חוק ההגינות של בתובענות ייצוגיות), חל על התביעה הייצוגית; ערכאת הערעורים התשיעית מזהירה מפני פרשנות רחבה מידי של סייג ניירות הערך, על מנת שכוונת הקונגרס בקביעת החריגים להעברה בחוק CAFA לא יהפכו לחסרי משמעות עוד בפסק הדין: נאמן על פי שטר נאמנות הוא האחראי לניהול אגרות החוב, כך שעל פי הנימוקים המופיעים בפסקה זו של פסק דין Blackrock, סייג ניירות הערך צריך לחול במקרה הנוכחי, משום שכל עילות התביעה מבוססות על חובות הנאמנות הנטענות של הבנק בניהול אגרות החוב
20.10.15 בית המשפט הצ'נסרי פוסק, כי לשון סעיף 18-802 לחוק החברות המוגבלות באחריות, מגבילה את הזכות לבקש פירוק סטטוטורי לחברים ומנהלים של חברת LLC בלבד; לפיכך, לצורך בקשת פירוק סטטוטורי לפי סעיף 18-802, הצורך בפעולה פורמאלית של חבר בחברה תואם את המדיניות שבבסיס המשטר החוקי של החוק; עם זאת, הטענה כי סעיף 18-802 קובע את הדרך היחידה לפירוק חברת LLC, אף היא איננה נכונה באשר היא שוללת מבית משפט זה היבט משמעותי של סמכות השיפוט מן היושר והצדק המוענקת לו; חוק ה- LLC מכיר בכך שהיושר והצדק תומכים במבנה של חברות באחריות מוגבלת, בכך שקובע בכלליות שעקרונות הדין והיושר יחלשו על כל מקרה ומקרה עוד בפסק הדין: חברה באחריות מוגבלת מנצלת את ההטבות שמעניקה מדינת דלוור, ומאחר שפירוק אינו עניין פרטי אקסקלוסיבי, למדינת דלוור יש אינטרס שבית המשפט הצ'נסרי יוכל לדון בבקשה לפרק חברת LLC, כאשר הצדק והיושר מחייבים זאת; אין באמור לעיל כדי לגרוע מברירת המחדל לפי חוק ה- LLC ולפיה – רק חבר רשאי לעתור לפירוק סטטוטורי, ולא נמחה
20.10.15 בית המשפט הצ'נסרי מבטל צו מניעה זמני, לאחר שהסיבה בגינה הוצא הצו, חדל להתקיים עוד בפסק הדין: סעדים זמניים והעילה להינתנם
20.10.15 תפקידו של התובע הייצוגי בעת הדיון על הגדרת הקבוצה: בערעור מורכב זה, נדרשה ערכאת הערעורים השלישית לשאלה, האם עדות מומחה שהוגשה כתמיכה לקביעת גובה הנזקים שנגרמו לקבוצת תובעים בתביעה ייצוגית, ושהנתבעות טוענות כי היתה שגויה, היתה מספקת, כדי לפסוק כי התובע הייצוגי עמד בחובתו להוכיח קיומה של קבוצת תובעים לפי כלל 23(f) לכללי הפרוצדורה הפדראליים האזרחיים?; המערערת, חברה שנטען לגביה כי ביצעה תיאום מחירים אופקי, מתנגדת למתודולוגיה של העד המומחה מטעם התובע הייצוגי, וקושרת את מרכיבי הנזק, להליכי הגדרת קבוצת התובעים הייצוגיים, במעמד בירור והגדרת הקבוצה; בתוך כך, דיון בשינויים ובתמורות שהולידה הלכת Comcast שניתנה בבית המשפט העליון בארצות הברית בשנת 2013; עוד בפסק הדין: ערכאת הערעור השלישית בוחנת את הליכי אישורה של תביעה ייצוגית; הדרישה להראות קיומה של שאלה של משפט (דין) או של עובדה, הגוברת על שאלות אחרות המשפיעות על כל אחד מפרטי הקבוצה באופן אינדיווידואלי לצורך קביעת קיומה של קבוצת תביעה