30.5.21 הנפקות המשפטית של הבטחה לצמיחה שנכזבה: משקיע שהשקעתו בוצעה על בסיס מצגים והבטחות בדבר מצבה של החברה ובפרט – צמיחתה העתידית הצפויה נכזבים, והוא מגיש תביעתו בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בטענה כי הנתבעים האינדיבידואליים – האקזקוטיבה שניהלה מולו את המשא ומתן – הפרו את חובות האמונים שלהם ואת חובותיהם החוזיות, עת שידלו אותו באופן תרמיתי להשקיע בחברה ובעיקר, עת הם ערכו סבבי גיוס נוספים מול קבוצות משקיעים מאוחרות יותר, אשר פגעו בזכויותיו החוזיות. פסק דין זה עוסק בנושאים רבים ובהתאמה, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש להעמיק בשאלות סביב ציפיותיו של משקיע לאחר השלמת השקעתו, ועד כמה "כבולה" (או לא) הנהלת החברה ליחסיה עם המשקיע הראשון, עת היא מבקשת לגייס משקיעים נוספים. מבין השאלות המעניינות המתעוררות, נדונות שאלות הקשורות לאובדן זכותו של המשקיע לכיסא בדירקטוריון, המובילות לשאלות כלליות יותר סביב משמעותה המשפטית והפיננסית של הזכות לשבת בדירקטוריון והאם ניתן לכמת אובדן זה, לרווח שהפסדו הוביל גם להפסד כלכלי. עוד בפסק הדין: הנפקות המשפטית של הבטחות חברה כלפי משקיעים פוטנציאליים ביחס לצמיחתה העתידית של החברה; הבטחה לצמיחה שנכזבה והשלכותיה על השקעות שביצע משקיע מאוכזב; עילות התביעה הקיימות למשקיע שהשקעתו על בסיס ציפייה לגידול ולצמיחה נכזבו; הפסקת כהונתו של משקיע כדירקטור בדירקטוריון ואילו עילות תביעה קמות למשקיע התובע מכוחן של פעולות אלו; האם אובדן זכות למושב או כיסא בדירקטוריון מתגבש לכלל עוולה נזיקית ברת כימות?; האם ניתן לראות באובדן זכות למושב או כיסא בדירקטוריון כאובדן או כהפסד של רווח כספי (pecuniary gain)?; שידול בדרכי תרמית לבצע השקעה בחברה; אחריות המשדל בדרכי תרמית לבצע השקעות בחברה; הבטחת מגייס כי הוא ערב אישית להשקעה כהוכחה ראויה להסתמכות סבירה מצידם של המשקיעים על השידול התרמיתי מצד המגייס; האם הבטחת מגייס כי השקעותיהם של משקיעים יניבו רווחים רבים או שסכום ההשקעה יוכפל, מהווה, לכשעצמה שידול תרמיתי?; הבטחת מגייס כי השקעותיהם של משקיעים יניבו רווחים רבים או שסכום ההשקעה יוכפל, איננה לכשעצמה בגדר שידול תרמיתי; מצגים כוזבים ביחס להערכת שווי ולתחזית עתידית; מתי יכול משקיע להאשים בהפסדי השקעתו הכושלת, את "המקדם" (promoter) של השקעתו?; היכן החוק מניח את הקו המפריד והמבחין בין שיווק ומכירה נלהבים מידי שהחמיצו, לבין תרמית?; מתי יראו במקדם של ההשקעה, כמי שביצע שיווק ומכירה נלהבים מידי שהחמיצו, ומתי ייתפס המקדם כמי שביצע תרמית?; ההבדל שבין הצהרות אופטימיות שמציגה חברה לבין מצג כוזב אסור על פי דין; האם מותר לחברה להצהיר הצהרות כלליות ואופטימיות, והאם רשאי המשקיע הסביר להסתמך עליהן?; עוולת גרם הפרת חוזה; עוולת גרם הפרת חוזה והסעדים המגיעים בגין הפרה זו; הקשר שבין עוולת גרם הפרת יחסים עסקיים ובין גזילת הזדמנות עסקית; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; סעדים וסוגי הפיצויים האפשריים בגין הפרת חוזה – הדין בדלוור; אימתי וכיצד נאכפת תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית הוגנת על חוזה בין צדדים?; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; השלמת פערים חוזיים באמצעות תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; באלו תנאים תתקבל טענה של הפרת תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית הוגנת בחוזה?; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; עוולת גרם הפרת קשרים עסקיים ומרכיבי העוולה; הזכות למושב או כיסא בדירקטוריון כעוולה של התערבות ביחסים עסקיים; מרכיבי עוולת ההתערבות הנזיקית ביחסים עסקיים.
26.5.21 פייבוריטיזם והעדפת רוכש מסויים במכרז למכירת חברה: פסק דין ארוך ומעמיק זה, עוסק מכף רגל ועד ראש בהעדפתה של רוכשת מסויימת על ידי שניים מנושאי המשרה הבכירים בחברה, בין היתר, על מנת להבטיח תנאי פרישה טובים במיוחד שהובטחו להם, בנסיבות של החלפת השליטה בחברה. בפסק דין זה, בית המשפט הצ'נסרי מעמיק בשאלה, עד כמה ובאילו תנאים ניתן להעדיף מציע אחד על פני האחרים (פייבוריטיזם) ובאילו נסיבות תתגבש העדפה זו לכלל פגיעה בחובות האמונים של הנהלת החברה והדירקטוריון, אשר בעת מכירת החברה, מחוייבים להשיא את רווחיה לטובת בעלי המניות. זהו אחד מפסקי הדין החשובים ביותר, הניתנים על רקע אירועים עובדתיים קיצוניים במיוחד, בתחום הטיית הליכי מכרז למכירת חברה לטובתו של מציע מסוים, ולניגודי העניינים של נושאי המשרה בעת ניהול הליכי מכירתה. עוד בפסק הדין: אקזיט של שני נושאי משרה ודירקטורים במסגרת הליכי מכירת חברה וסטנדרט הביקורת השיפוטית לפי כלל הבחינה המוגברת (הלכת Revlon); פייבוריטיזם והעדפת רוכש – מתי הם מותרים ומתי העדפה כאמור מתגבשת לכלל הפרה של חובות האמונים של הדירקטוריון?; הטיית הליכי מכרז למכירת חברה והעדפת מציע אחד – מתי מותר ומתי אסור?; ניגוד עניינים בוטה של נושאי המשרה בחברה, המטים את הליכי מכירת החברה לטובת מציע מסויים, וההשלכות המשפטיות של פעולות אסורות אלה; הפרת חובות האמונים של נושאי המשרה בחברה והדירקטורים, בעת העדפה אסורה (פייבורטיזם) של מציע מסויים בהליכי מכרז למכירת חברה; עוולת הסיוע להפרת חובות האמונים של נושאי המשרה בחברה, על ידי רוכשת בעסקת מיזוג שהליכי המכרז הוטו לטובתה; סטנדרט הביקורת השיפוטית לפי הבחינה המוגברת, בתביעה נגד נושאי משרה שהיטו הליכי מרכז למכירתה תוך העדפתו של מציע מסויים; מבחן האובייקטיביות במסגרת בירור עילת תביעה במסגרתה נטען להפרת חובות האמונים של האמונאי בעת העדפת מציע מסויים לרכישת חברה; דוקטרינת stare decisis ומשמעותה לגבי תביעות שונות המוגשות על ידי מספר בעלי מניות; חובות אמונים וחובות הנאמנות; מהו עניין אישי של דירקטור או של נושא משרה בחברה?; האם הטבה למנכ"ל במסגרת עסקת מיזוג, שתנאיה לא גולו עד הסוף לאסיפת בעלי המניות המאשררת את העסקה, פוגמת בהגנת שיקול הדעת העסקי שממנו נהנה הדירקטוריון על פי דוקטרינת Corwin?; פגמים בחובת הגילוי הנאות ובמידע המועבר לאסיפת בעלי מניות בהקשרה של עסקת מיזוג אשר פוגעים בחזקת שיקול הדעת העסקי ויישומה של הלכת Corwin; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; המבחנים להחלתו של סטנדרט בחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny)?; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?.
26.5.21 כל העדפה (favoritism) של הדירקטורים לטובתו של מציע מסויים, חייבת להיות מוצדקת ונתמכת אך ורק במטרה להשיא את רווחי החברה לטובתה ולטובת בעלי מניותיה. הטיית מגרשת המשחקים נגד מציע אחד, לטובתו של מציע אחר, שלא במסגרת מאמץ להשיא את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה אלא משום שלאמונאים יש סיבות אישיות להעדיף את המציע המועדף, נופלת אל מחוץ למתחם הסבירות. In re Topps Co. S’holders Litig., 926 A.2d 58, 64 (Del. Ch. 2007)
26.5.21 אפילו אמונה כנה שעסקת המיזוג היתה הוגנת במלואה, לא תהיה מספיקה על מנת לבסס הגינות מלאה. במקום זאת, העסקה עצמה חייבת להיות הוגנת מבחינה אובייקטיבית, ועצמאית מאמונתו של הדירקטוריון. Gesoff v. IIC Indus., Inc., 902 A.2d 1130, 1145 (Del. Ch. 2006)
26.5.21 מבוי סתום בהנהלתה של חברה המנוהלת במסגרת מיזם משותף ומנגנון היפרדות חוזי מסוג במבי (BMBY – Buy Me Buy You) לשם יציאתו של אחד מהשותפים מהחברה, מתבררת בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור. בפרשה זו, ולאורה של בקשה לפירוק מרצון בעקבות מבוי סתום, נדרש בית המשפט הצ'נסרי לבחון האם אכן קיים מבוי סתום (ומהו), והאם הופר סעיף המבוי הסתום אשר קבע את רכישתו של אחד מהשותפים למיזם החוצה במסגרת מנגנון ה- BMBY. בית המשפט אף מעמיק בסעיף 6 Del. C. § 18-802 על פי חוק החברות הכללי של דלוור, אשר קובע תנאים לבעלי מניות ולבית המשפט לערוך פירוק מרצון של חברה. עוד בפסק הדין: היפרדות במסגרת התמחרות על בסיס מנגנון במבי (Buy My Buy You) בעקבות מבוי סתום בהנהלת החברה; באלו תנאים ונסיבות יוכרז על "מבוי סתום" (deadlock) כאירוע תקף המאפשר לחברה לפתוח בהליכי פירוק והיפרדות?; ההבדל והאבחנה שבין "מבוי סתום" אמיתי (deadlock) בעקבות מחלוקת כנה, ובין מבוי סתום מלאכותי ויזום לשם מטרות אסטרטגיות; טבען של חברות LLC דלווריות ועיקרון חופש החוזים; עקרון חופש החוזים בכלל, ותחולתו בהסכמי פעילות של חברות LLC בפרט; פירוק מרצון של חברה לאור מבוי סתום – dead-lock – בהנהלה והיעדר פתרונות חוזיים במסמכי ההתאגדות של החברה, לאותו מבוי סתום; מהו מצב של מבוי סתום – deadlock – המצדיק את פירוקה של חברה מרצון?; פירוק מרצון כסעד מן היושר, לנוכח אירוע של מבוי סתום – deadlock בהנהלה או בדירקטוריון; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; פירוק מרצון של חברה על פי סעיף 6 Del. C. § 18-802 לחוק החברות הכללי של דלוור, המיושם במקרה של מבוי סתום בהנהלה או בקרות אירועים שונים שבהם החברה איננה יכולה להמשיך ולקיים את עסקיה; פירוק חברה באחריות מוגבלת לפי חוק ה- LLC; פירוק חברה מן הנימוק כי היא איננה יכולה להמשיך ולקיים את מטרותיה לאור ההתפתחויות החדשות.
19.5.21 חובת הבנק לנהוג בזהירות בביצוע הוראות ההעברה של הלקוח, אך אין חובתו להבטיח שהלקוח לא יפסיד את הכסף בשל השקעתו: בית המשפט הגבוה בסינגפור בוחן את גבולות אחריות הבנק כלפי לקוחותיו במסגרת תביעת מרמה שהגיש התובע כנגד הבנק, בעקבות השקעה כושלת שבוצעה דרך חשבון בנק שמנוהל על ידי הבנק הנתבע? האם הבנק חב אחריות עקיפה למרמה לכאורה שביצע מנהל קשרי לקוחות בבנק? האם הבנק התרשל משום שלא הגן על התובע מפני הפסד של כספי השקעתו? עוד בפסק הדין: ביצוע השקעות על ידי בנק השקעות עבור לקוחותיו והתקשרות בהסכמים על בסיס מצגי שווא לכאורה; רשלנות – חובת הזהירות של הבנק; אחריות עקיפה – חובת הזהירות המוטלת על הבנק בקשר לביצוע הוראות העברת כספים שהורה הלקוח; האם חייב הבנק להבטיח שהלקוח אינו מפסיד כתוצאה מהחלטתו להעביר את הכסף? Non est factum – החריג לכלל שאדם כבול למסמך חוזי עליו הוא חתם, גם אם הוא לא באמת הבין את תנאיו
19.5.21 בית המשפט הצ'נסרי דן בתביעה של אחד ממייסדי החברה, בטענה כי הנתבעים חברו יחד במזימה להשתלט על החברה שתחילתה עוד מימי הקמת החברה. לטענת התובע, הנתבעים השיגו את השליטה על זכויות ההצבעה בחברה והשתמשו בהשפעתם כדי לאלץ את החברה להתקשר בעסקאות עצמיות עם ישויות קשורות, וכן הגדילו את שיעורי ההון שלהם בחברה כאשר גרמו לה להתקשר עמם בסבבים לגיוס הון לפי הערכת חסר. בית המשפט בוחן שתיים מעילות התביעה במסגרת בקשה לדחות את התביעה על הסף שהגישו הנתבעים השונים, תוך שהוא בוחן, בין היתר, את תחולתה של הלכת Gentile והאם טענות התובע מנועות מטעמי חלוף הזמן עוד בפסק הדין: האם עילת תשלומי יתר של התאגיד לטובת בעל השליטה היא עילה נגזרת מובהקת או שמא ניתן לבסס מכוחה גם עילה ישירה של בעל מניות על פי הלכת Gentile?; עילת דילול הון והפיכתה לעילת תביעה דואלית – הן נגזרת והן ישירה – בהתקיים דבוקת שליטה; הנפקת מניות סוג כמבצרת שליטה של חלק מבעלי מניות החברה ופגיעה במיעוט; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; הקשר שבין קיומו של בעל שליטה בחברה ובין הפיכת אירוע דילול הון כמקים גם עילת תביעה ישירה של בעל מניות המיעוט; באלו מקרים דילול הון יגבש הן עילת תביעה נגזרת והן עילת תביעה ישירה של בעל המניות?; מהן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; דילול הון אסור והקשרו לשאלת בירור התביעה כייצוגית או כנגזרת; עילות תביעה ישירות ועילות תביעה נגזרות; הלכת Gentile הקובעת את החריג כי כאשר העברה אסורה של נכסי חברה נעשית לבעל השליטה וכוללת העברה הן של תמורה פיננסית והן של כוח הצבעה הניטלים מהמיעוט – אזי עילת התביעה היא ישירה ונגזרת; מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; מדוע כאשר פעולת דילול אסורה או העברה אסורה של נכסי חברה פוגעת גם בשווי אחזקות בעלי המניות נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת השייכת לחברה?; אילו תנאים לפי הלכת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; האם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; טבען של עילות תביעה בדבר דילול הון; הדין החל בדלוור לעניין תקופת ההתיישנות, טענות שיהוי וגרירה אקוויטיבילית של מרוץ ההתיישנות; במקרה של גרירה אקוויטיבילית של מרוץ ההתיישנות, מרוץ ההתיישנות עוצר עד למועד בו התובע היה מודע באופן אובייקטיבי לעובדות שמקימות את העוולה, דהיינו, התובע 'קיבל' הודעה על הצורך בבדיקת העובדות; קיומה של "קבוצת שליטה" לפי הלכת Sheldon – הקשר המשפטי המשמעותי.