11.5.21 הרמת מסך חוצה גבולות: האם חברת-אם חבה בחובת זהירות בגין פעולות של חברת הבת? פרשה זו, עניינה בעילות של הרמת מסך המשולבות עם שאלות של סמכות שיפוט. בפסק דין זה שניתן בבית המשפט העליון באנגליה, בית המשפט העליון מנתח את המבחנים לקביעת סמכות שיפוט של בתי המשפט האנגלים לדון בעילת התביעה הנטענת. המורכבות בפרשה זו היא כדלקמן – בעוד שהנתבעת השנייה היא חברה אנגלית, עילת התביעה נטענת בגין פעולות שביצעה חברת-הבת בניגריה, לצד טענה כי גם חברת-האם האנגלית חבה בחובות זהירות כלפי העותרים, על פעולות חברת-הבת שבוצעו מחוץ לתחום השיפוט. עוד בפסק הדין: הצטלבות דיני הרמת המסך עם דיני סמכות השיפוט והפורום הנאות עת מוגשת תביעה נגד חברת-אם במדינה אחת, בגין עבירות חוק שבוצעו על ידי חברת-הבת שלה במדינה אחרת; הרמת מסך ושאלת חובת הזהירות של חברת-אם בגין התנהלות חברת הבת; האם על פי הדין באנגליה, חברת-אם חבה בחובות זהירות כלפי צדדים שלישיים, בגין התנהלות חברות הבת באשכול?; הרמת מסך ושאלת חובת הזהירות של חברת-אם בגין התנהלות חברת הבת; האם על פי הדין באנגליה, חברת-אם חבה בחובות זהירות כלפי צדדים שלישיים, בגין התנהלות חברות הבת באשכול?; האם על פי הדין באנגליה, ניתן להגיש תביעה בעילה של הפרת חובות הזהירות נגד חברת-אם אנגלית, בגין פעולות חברת-הבת שלה שבניגריה?
11.5.21 הצטלבותה של דוקטרינת הרמת מסך חוצה-גבולות עם דיני סמכות שיפוט ופורום נאות: הצטלבות מרתקת בין דיני הרמת מסך ובין דיני סמכות השיפוט, עת חברה-בת בזמביה עוברת על חוקי איכות הסביבה (המובילים לפגיעה בנפש וברכוש) ואילו התובעים מבקשים להגיש תביעה גם נגד חברת-האם האנגלית ולאחד את שתי התביעות יחדיו, כך שהן תתבררנה באנגליה, על בסיס הטענה כי מעורבותה של חברת-האם האנגלית בתפעול המכרה בזמביה שהוחזק על ידי חברת-הבת היתה כזו, אשר הקימה עילה להרמת מסך ההתאגדות. עוד בפסק הדין: הצטלבות דיני הרמת המסך עם דיני סמכות השיפוט והפורום הנאות עת מוגשת תביעה נגד חברת-אם במדינה אחת, בגין עבירות חוק שבוצעו על ידי חברת-הבת שלה במדינה אחרת; הרמת מסך ושאלת חובת הזהירות של חברת-אם בגין התנהלות חברת הבת; האם על פי הדין באנגליה, חברת-אם חבה בחובות זהירות כלפי צדדים שלישיים, בגין התנהלות חברות הבת באשכול?; האם על פי הדין באנגליה, ניתן להגיש תביעה בעילה של הפרת חובות הזהירות נגד חברת-אם אנגלית, בגין פעולות חברת-הבת שלה שבניגריה?; המצאה כדין של מסמכי-בי-דין לחברה-זרה, על בסיס הרמת מסך ההתאגדות מעל לחברה-בת זרה, במסגרת עילות תביעה נזיקיות גם כלפי חברת-האם המקומית; התנאים לצירוף נתבע זר ומבחני היותו "נדרש וחיוני" לבירור התביעה; כישלון פיקוח של דירקטוריון חברת-האם בראי הפרת דיני הנזיקין וחובת הזהירות; הרמת מסך, דיני שליחות ואחריות מיזם משותף; כיצד מתגבש מיזם משותף ומה הם המבחנים המשפטיים להתגבשותו?; חובות אמונים של צדדים למיזם משותף; אחריות שותפים למיזם משותף; מהם חובות האמונים של הדירקטורים בחברת האחזקות ביחס לחובת הפיקוח על פעילותה באמצעות חברת-הבת ובפרט מה הדין כאשר החוזה קובע כי חברת-הבת תנוהל באופן אקסקלוסיבי על ידי ישות נפרדת?; האבחנה בין כישלון פיקוח שבו הדירקטוריון לא זיהה פעילות תרמיתית ופלילית בתאגיד, ובין כישלון פיקוח על ניהול הסיכונים העסקיים בתאגיד; כישלון הפיקוח של הדירקטוריון ו"הטראומה התאגידית" הנובעת מכך; סעיף 4.1 לרגולציית בריסל המעניק זכות לכל תובע או עותר (בלי קשר למיקומו ולמקום מגוריו) להגיש תביעה במקום מושבו של הנתבע, בלי קשר לפקטורים (מרכיבים) הקושרים את התביעה גם לסמכויות שיפוט אחרות.
5.5.21 הפרות חוק וטרגדיות בראי אחריותו של הדירקטוריון: חובת הפיקוח של הדירקטוריון על רקע אסונות שאירעו בחברה, או הפרות חוק שבוצעו על ידה, נבחנות לעומק בפרשה חשובה זו, ואשר במסגרתה, ובאמצעותן של הלכות דגל בתחום, מסביר בית המשפט הצ'נסרי בדלוור באופן מקיף ומעמיק כאחד, אילו אירועים מתגבשים לכלל "דגלים אדומים" שאי-ראייתם על ידי הדירקטוריון, צפויים להקים כלפי כל אחד ואחד מהדירקטורים העיוורים, אחריות אישית, על פי הלכת Caremark. עוד בפסק הדין: חובות Caremark הכוללות את חובת הדירקטוריון ליישם מערכות פיקוח ובקרה נאותים; עיוורונם של הדירקטורים לדגלים אדומים ושאלות של אחריות אישית לנזקי החברה בראי מבחני חובות Caremark; חובות הפיקוח של הדירקטוריון על יעילות מנגנוני ההגנה של החברה מפני נזקים העלולים להיגרם לה כתוצאה מתקיפה של צדדים שלישיים חיצוניים לחברה; היעדרם של פיקוח וניטור נאותים על מערכות בקרה בחברה יצרנית, המתגבשות לכלל הפרת חובות Caremark של הדירקטוריון; אלו נסיבות צפויות להוליד אחריות אישית של דירקטורים אשר לא עמדו בחובות הפיקוח והניטור על מערכות הבקרה הפנימיות של חברה יצרנית; האם נושאי המשרה בחברה חבים בחובות Caremark?; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וחובת ההתייחסות ל"דגלים אדומים"; האם חקירת רשות שלטונית או ממשלתית נגד חברה היא בגדר "דגל אדום" מספיק על מנת שהתעלמות ממנו עשויה לגבש את אחריותם האישית של הדירקטורים בגין הפרת חובות הפיקוח?; האם הגשתה של תביעה על ידי רשות שלטונית נגד התנהלות חברה ופרקטיקות נוהגות אצלה, לצד כפירת החברה בטענות כנגדה, מתגבשות לכלל "דגלים אדומים" כלפי הדירקטוריון, לרבות הפרת חובות הפיקוח על עמידת החברה בחובותיה החוקיות?; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; טענת Caremark ואחריות הדירקטוריון בגין אי-מילוי חובות הפיקוח על התנהלות החברה; כישלון הפיקוח של הדירקטוריון ו"הטראומה התאגידית" הנובעת מכך; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; האבחנה בין כישלון פיקוח שבו הדירקטוריון לא זיהה פעילות תרמיתית ופלילית בתאגיד, ובין כישלון פיקוח על ניהול הסיכונים העסקיים בתאגיד; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; חובות האמונים וחובות הנאמנות; חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחובה לפעול בתום לב?
4.5.21 על מנת לעמוד בסטנדרט הטיעון הגבוה של מי שמבקש לתקוף את מחדלי הפיקוח של הדירקטוריון, התובעים באופן טיפוסי נוהגים לטעון עובדות המדגימות שהדירקטורים היו מודעים לראיות בדבר אירועים הלוקים באי-לגאליות, הידועים גם כ"דגלים אדומים" וכי אף על פי כן, הם פעלו בחוסר תום לב, בעת שהתעלמו ביודעין, מחובותיהם להתמודד עם אותן הפעולות האסורות. South v. Baker, 62 A.3d 1, 15 (Del. Ch. 2012)
4.5.21 בעת יישום הלכת Caremark על ידי ערכאת הערעורים הפדרלית השביעית, נפסק כי לאחר ארבע אזהרות רשמיות של ה-FDA לרבות עצירת תוכנית הניסויים, והגשתה של תביעה נגד החברה על ידי ה-FDA בטענה להפרת חובות חוקיות והוראות רגולציה החלות על חברות המפתחות תרופות, הרי ש-"שביל המסמכים" הארוך והברור בנסיבות העניין, הוליד מספר דגלים אדומים שאסור היה לדירקטוריון להתעלם מהם. בנסיבות אלו, החלטתם התמוהה של הדירקטורים שלא לנקוט בצעדים אקטיביים לשנות את התמונה העגומה, התגבשו לכלל הפרה של חובות הפיקוח של הדירקטוריון באופן כזה אשר הקים גם אחריות אישית של כל אחד ואחד מהדירקטורים, לנזקי החברה. In re Abbott Laboratories Derivative Shareholders Litigation, 325 F.3d 795 (7th Cir. 2003)
4.5.21 בעת יישום הלכת Caremark בבית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי בניו-יורק נפסק כי טענות Caremark מתקבלות מקום שנטען כי וועדת הביקורת נטשה את אחריותה לפקח על יישום הוראות הדין ולחקור את טענותיו של חושף שחיתויות (whistle blower) הקשורות בהפרות בוטות, סיסטמטיות, וחוזרות ונשנות של חקיקת שליטה על ייצוא ואשר התבססו, בין היתר, גם על תלונות עובדים לחברה ביחס למתנהל בה. במקרה דנן, הדירקטוריון היה מיודע במידה הנדרשת לשם קביעת קיומם של דגלים אדומים, על הפרות חוזרות ונשנות אלו. In re Veeco Instruments, Inc. Securities Litigation, 434 F. Supp. 2d 267 (S.D.N.Y. 2006)
3.5.21 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעמיק את הדיון בדוקטרינת "ניקיון כפיים" לאור מקבץ של פעולות שביצעה נאמנית על קרן נאמנות, אשר הסתברו כאסורות ואולם השבת המצב לקדמותו, צפוי היה להיטיב עם הנאמנית באופן אישי, בכובעה כמוטבה של הקרן, ועל חשבונו של מוטב אחר. בית המשפט הצ'נסרי נדרש לשאלה, עד כמה יכול ורשאי בית המשפט הצ'נסרי להעניק סעד מן היושר לטובת נאמן בגין פעולות אסורות שביצע, בשעה שהתוצאה עשויה לייצר פגיעה בניגוד לדיני היושר, כלפי מוטב אחר? עוד בפסק הדין: דוקטרינת "ניקיון כפיים" המיושמת על נאמנויות ועל נאמנים; האם יכול נאמן לבקש סעד מן היושר בבית המשפט, בהתייחס להעברת נכסי הנאמנות אסורה, להצהיר כי הנכס נותר בידי הנאמנות, באופן שצפוי להיטיב עם הנאמן אך הפעם בכובעו כמוטב הנאמנות ועל חשבונו של מוטב אחר?; האם יכול עותר לבצע פעולה שהוא צפוי ליהנות ממנה כמוטב בקרן נאמנות, על אף שהיא פעולה מפרה בכובעו כנאמן?; בית המשפט הצ'נסרי כבית משפט של יושר (אקוויטי); חוסר ניקיון כפיים של התובע ומשמעות היותו של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בית משפט של אקוויטי; חובות אמונים וחובת הנאמנות.