news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 214

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

6.7.15

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לפרשנות של תנאי הסכם רכישת מניות, על מנת לקבוע, האם המחלוקת בשאלת מתודת החשבונאות לחישוב הונה החוזר נטו (net working capital) של החברה הנמכרת, צריכה להיפתר על ידי רואה חשבון במסגרת הליכי התאמת מחיר המכירה (purchase price adjustment procedure), או על ידי בית המשפט במסגרת תביעה להפרת התחייבויות ומצגות בהסכם (breach of representation and warranty)?

עוד בפסק הדין: טיבם וטבעם של הסכמי מכירת חברות

1.7.15

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבירור פעולות של אשכול חברות אשר הנפיקו אג"חים, ובקרות אירועי משבר הסאב-פריים, ביקשו להבריח את נכסי החברה החייבת באשכול ליתר החברות הקשורות שאין להן כל קשר לאיגרות החוב שהונפקו; בהחלטה ספציפית זו, נדונה תניית פורום נאות שנקבעה במסמכי איגרות החוב, בנוסחה החוזי המחייב, אם בכלל, ובשאלה – האם תביעה בעילה של הברחת נכסים, להבדיל מתביעה בשאלת מעמדן של זכויות וחובות הנושים, כפופה לתניית הפורום הנאות שנקבעה במסמכי איגרות החוב?

עוד בפסק הדין: הברחת נכסים בתוך אשכול חברות; פרשנות חוזית לתניית פורום נאות הכלולה במסמכי איגרת החוב; דוקטרינת forum non conveniens

1.7.15

האם ניתן להגיש כתב אישום בארצות-הברית כנגד תושב שוויץ שמתגורר בשוויץ, שביצע עבירה, כביכול, בשוויץ, עת היטה שער ריבית זר (אנגלי – LIBOR) לטובת מטבע זר (Yen)? – ושוב מחלוקת בשאלת החזקה (presumption) האוסרת על תחולה אקסטרה-טריטוריאלית של דיני ארצות-הברית על אזרחים של מדינות זרות, בגין עבירות שבוצעו שם, עת הוגש כתב אישום לבית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק כנגד בנקאי משוויץ, לפיו קשר קשר עם בנקאי מהסניף האמריקאי של בנק UBS להטות וליהנות מהמניפולציה שבוצעה במסגרת פרשת הטיית שערי ה-LIBOR; היישום המבוקש על ידי הנתבע הזר במקרה זה, הוא סעיף 5 לחוקת ארצות-הברית – לא פחות ולא יותר

עוד בפסק הדין: אופן קביעת שער ה-LIBOR; החזקה האוסרת על תחולה אקסטרה-טריטוריאלית של דיני ארצות-הברית; עקרונות סעיף 5 לחוקת ארצות-הברית (due process); דוקטרינת ה-fugitive disentitlement (שלילת הזכות לעריק)

1.7.15

אכיפה מינהלית כנגד מי שסחרו בניירות ערך מבלי שנרשמו לכך על פי דין; הרשות לניירות ערך באונטריו, דנה בעניינם בהתאם לסעיפים 127 ו- 127.1 לחוק ניירות ערך, במסגרתו נבחנה השאלה האם לטובת הציבור יש להורות על הטלת סנקציות ותשלום הוצאות כנגד הנחקרים

עוד בפסק הדין: מדיניות מוצהרת של הרשות באונטריו כוללת: מתן הגנה למשקיעים מפני פרקטיקות בלתי הוגנות, פרקטיקות לא הולמות או מרמה; טיפוח שווקי הון יעילים והוגנים וליצור אמון בשוקי ההון, כאמור בסעיף 1.1 לחוק; הרתעה היא שיקול חשוב שהרשות נדרשת לשקול בבואה לקבוע מהן הסנקציות הראויות

29.6.15

בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק פסק כי בקשת BNYM (הבנק) לדחייה על הסף מתקבלת בחלקה ונדחית בחלקה: בקשה זו מייצגת את ניסיונו השלישי של BNYM לדחות על הסף את התביעה שהגישה כנגדו התובעת; התובעת מחזיקה בניירות ערך מגובים במשכנתאות שהונפקו על ידי קרנות נאמנות והסכמי נאמנות, עבורם משמש BNYM כנאמן; בהחלטה זו, דן בית המשפט בתנאים שבהם מקבל בית המשפט טענה בדבר קיומה של תנייה מכללא של תום לב בחוזה

עוד בפסק הדין: התובעת טענה, כי BNYM הפר את חוק הסכמי הנאמנות משנת 1939 (Trust Indenture Act), הפר את החוזה, הפר התניה מכללא של תום לב וסחר הוגן והפר את חובת הנאמנות

29.6.15

מהו היקפו של חוק שרמן, בכלכלה הגלובלית? ערכאת הערעור התשיעית אישרה את הרשעותיהם של הנאשמים וכן אישרה את גזר הדין שהוטל על הנאשמת היחידה שערערה על גזר הדין; תיק פלילי זה, העוסק בדיני ההגבלים העסקיים, נובע מקשר בינלאומי שקשרו ביניהם יצרני אלקטרוניקה מטייוואן ומקוריאה, לתיאום מחיריהם של פנלים של תצוגה גבישית נוזלית (Liquid Crystal Display), המוכרים בשםTFT- LCD; ניסיון הנאשמים, להוציא את התנהגותם מחוץ לתחומי הדין של ארצות הברית ולחמוק מאחריות תחת טענה של פעילות אקסטרה-טריטוריאלית, לא צלחו; ערכאת הערעור פסקה כי יש לקבל את ההכרעה לפיה מדובר בייבוא הנופל בגדרי "חוק שרמן";

עוד בפסק הדין: האם יש להחיל את כלל הסבירות על קשירת קשר לתיאום המחירים, בשל אופיו הזר? האם יש להחיל את הכלל המבוסס לפיו במסגרת דיני ההגבלים העסקיים, יש להחיל על תיאום מחירים אופקי ניתוח per se? האם העובדה שמרבית הפנלים נמכרו לצדדים שלישיים ברחבי העולם, ולא באופן של ייבוא ישיר לתוך ארצות הברית, משמעו כי לא היה קשר מספק למסחר של ארצות הברית בהתאם לחוק שרמן, כפי שתוקן בחוק ההתפתחויות בדיני ההגבלים העסקיים בסחר חוץ משנת 1982?

29.6.15

הנאשמים-המערערים ביצעו תרמית ממושכת וגזלו ממשקיעים למעלה ממיליון דולר; הנאשמים הודו באשמה בשני אישומים של קשירת קשר, כחלק מהסדר טיעון ובסמוך לכך הם נמלטו במשך 12 שנים; בערעור, ביקשה הנאשמת בחינה מחודשת של החלטת בית המשפט המחוזי; ערכאת הערעור השביעית פסקה, כי צדקה הערכאה דלמטה, עת במסגרת גזירת דינם של הנאשמים, שחלה לאחר עיכוב ממושך, הוטלו עונשים החורגים כלפי מעלה ממתחם הענישה לפי הכללים המנחים, (270 חודשים ו- 195 חודשים על שני הנאשמים בהתאמה ביניהם

עוד בפסק הדין: השלכות הבריחה מדין ומצדק, וביטויו בגזר הדין

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים