7.6.15 בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, דן לעומקן של חובות הגילוי של חברות ציבוריות, לנוכח הפרות שביצעה חברת כרייה גדולה, אשר עשויות היו להביא לנזקים כבדים לציבור המשקיעים; בתוך כך, נדונה שאלת הגילוי הנמשך של החברה לאנליסטים, אשר עלול לגרום לבלבול ולאיבוד האמון ביושרו של השוק; נפסק, כי לאור הסדרי פשרה מינהליים בין החברה לבין הרשות לניירות ערך האוסטרלית (ASIC) תפקידו של בית המשפט הוא לקבוע את גובה הקנס הראוי בהתחשב בכלל הנסיבות, ובאופן שהולם את העובדות המוסכמות עוד בפסק הדין: חברה או אדם כלשהו רשאים להגיע להסכמה, לפיה החברה מודה בהפרה הנטענת, והחברה והרגולטור יחד מציעים סכום או טווח מסוים כעונש מתאים שיוטל על ידי בית המשפט; הגישה שבית המשפט נדרש לנקוט בנסיבות כאמור, היוותה מושא להתדיינויות שיפוטיות שונות בשנים האחרונות; חובות הגילוי על פי דיני ניירות ערך באוסטרליה;
7.6.15 הנחיית בית המשפט למושבעים לא כללה רמיזה, לפיה מושבע אשר מתנגד להרשעה מחויב לבחון מחדש את דעתו; זהו ערעור על הכרעתו של בית המשפט המחוזי עבור המחוז הדרומי של ניו-יורק, במסגרתה הורשע הנאשם באישומים של תרמית בניירות ערך, הונאה באמצעים אלקטרוניים והונאה באמצעות הדואר; ערכאת הערעור ציינה, כי בעת המודרנית, "הנחיות אלן" הפכו לארוכות ולמורכבות מאוד, ולכן על בתי המשפט המחוזיים לשים לב להציגן באופן שמסייע למושבעים ולא מבלבל אותם; מאחר שבית המשפט המחוזי לא שגה בתגובתו לסקר המושבעים שערך, וטיעוניו הנותרים של הנאשם נמצאו כחסרי בסיס, אושרה הכרעתו של בית המשפט המחוזי עוד בפסק הדין: לאחר שהבין, כי מושבעת אחת לפחות לא הצטרפה להכרעה המרשיעה, הורה בית המשפט המחוזי למושבעים, מבלי להרחיב בדבריו, להמשיך את הדיונים; הנאשם טען, כי הנחיה תמציתית זו הפעילה לחץ על המושבעת שהייתה בדעת מיעוט לשנות את הצבעתה, וטען כי הוא זכאי לשרשרת של המלצות, אזהרות והגבלות אשר מכונות "הנחיות אלן המתוקנות". ערכאת הערעור קבעה, כי לא היה צורך בכך בקונטקסט הנידון
7.6.15 המשיבים Horowitz ו-Cohen עסקו במזימת ברוקר-דילר, בעת שהיו נציגים רשומים של פירמת Broker-Dealer 1; כתוצאה מפעילותם, הרוויחו המשיבים עמלות ישירות בגין כל גמלה משתנה בבעלות זרה שמכרו; עמלות אלו שולמו על ידי חברות הביטוח אשר לא במתכוון הנפיקו גמלאות בבעלות זרה ללקוחות הנציגים; הרשות לניירות ערך של ארצות-הברית הורתה על עריכת שימוע פומבי למטרת גביית ראיות, בעניינים של המשיבים עוד בפסק הדין: ייעודן של גמלאות משתנות כמכשירי השקעה לטווח ארוך, ולתשלום הכנסה בעת הפרישה; תרמית ביצירת כרטיסי מסחר של ברוקר-דילר וטופסי "נקודת המכירה", וכן זיוף כרטיסי המסחר של Broker-Dealer 1
28.5.15 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון טענת היעדר סמכות שיפוט שנטענה מצד בעל השליטה, במסגרת תביעה שהוגשה נגד עסקת מיזוג ונגד בעל השליטה, בטענה להפרת חובות אמונים של בעל השליטה לנוכח שליטתו האפקטיבית בדירקטוריון; לעמדת התביעה, עסקת המיזוג הייתה תוצר של לחץ כלכלי וצורך של בעל השליטה בנזילות פיננסית, ומתוך נסיבות אלו, נולדה עסקת מיזוג בהליך ובמחיר בלתי הוגנים עוד בפסק הדין: התנהלות פגומה של ועדה מיוחדת של הדירקטוריון בעת ניהול משא ומתן למכירת מניות החברה בעסקת מיזוג; שליטה אפקטיבית של בעל השליטה בדירקטוריון כמקימה עילת תביעה כנגדו בגין הפרת חובות אמונים; הרמת מסך ההתאגדות – אימתי?
26.5.15 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לדון בשאלה המשפטית – האם תקנון חדש של חברה חל גם על בעלי מניות לשעבר שלה? האם ניתן להטיל חובות חוזיות רטרואקטיביות על מי שאינם כבר בעלי מניות בחברה?; פסק הדין עוסק בהרחבה במנגנון הסטת הוצאות משפטיות (fee-shifting), שהוא מנגנון מקובל בדיני החברות בדלוור, ובתנאי שהוא מעוגן במסמכי ההתאגדות של החברה, אשר לפיו בעל מניות נדרש לשלם את מלוא הוצאותיה המשפטיות של החברה ושל הדירקטורים בה, אם הוא נכשל בתביעתו נגדם; בתוך כך, התעוררה שאלה של מדיניות ראויה, והיא – האם יש מקום לאפשר עיגון מנגנון מסוג זה, שעל פניו, יש בו כדי לפגוע בזכויות של בעלי מניות המיעוט לממש את זכותם בערכאות בתי המשפט? עוד בפסק הדין: תקנון החברה; פיצול מניות הופכי; מנגנון הסטת הוצאות משפטיות כלפי הצד המפסיד (fee-shifting); תחולת הסטת ההוצאות גם על מי שמסייע לתביעה במקרה של הפסד, קרי גם על עורכי הדין; האם ניתן להחיל הוראות תקנון באופן רטרואקטיבי, גם על בעלי מניות לשעבר של חברה? סעיף 109 לחוק החברות בדלוור; האם החובות המעוגנות בתקנון חברה, חלות על בעל מניות שנרכש החוצה (cashed out)?
26.5.15 ערכאת הערעור השנייה נדרשה בערעור לשאלה, האם ניתן לומר על תובע אשר הגיש את תביעתו בעילה של תרמית בניירות ערך בגין מצג שווא ואי-גילוי נאות, ובמסגרת זו, טען עובדות המגבשות יסוד נפשי של רשלנות מודעת – כי עמד בדרישות דין האכיפה הפרטית בניירות ערך (PSLRA), עת טען להתקיימותו של היסוד הנפשי הנדרש להוכחת העבירה? עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך מסוג של מצג כוזב ואי-גילוי נאות; מה צריך תובע לטעון בכתב התביעה, ובאיזו דרגה, על מנת לבסס את היסוד הנפשי של העבירה?
26.5.15 הכללים הברורים בהליכי גילוי ועיון במסמכי חברה לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור, לדרישת בעל מניות: משהחוק למניעת שחיתות במדינות זרות (the Foreign Corrupt Practices Act – FCPA) נאכף על חברה, לאחר שזו התקשרה בהסכמי פשרה עם משרד המשפטים ועם הרשות לניירות ערך לתשלום קנסות בסך כולל של כ-15.85 מיליון דולר, נדרש בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לשאלת תחום וסוג מסמכי החברה, שיש לאפשר לבעל מניות לקבל במסגרת רצונו להגיש תביעה נגזרת בשם החברה, בגין הפרת חובות האמונים על ידי מספר נושאי משרה, עקב תשלומי שוחד שביצעו לבכירים בניגריה ובקזחסטן עוד בפסק הדין: מהי פנייה מוקדמת בלתי יעילה לדירקטוריון החברה על ידי בעל מניות נגזר, ובאלו נסיבות היא מתקיימת?; תכליתו של החוק האוסר על מתן שוחד לנציגי רשויות מחוץ לארצות-הברית (the Foreign Corrupt Practices Act – FCPA); דרישה לגילוי ולעיון במסמכי חברה לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור; הקשר שבין בקשת גילוי ועיון במסמכי חברה לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור, ובין מעשה בית-דין ופגיעה פוטנציאלית בהגשת תביעה נגזרת עתידית