11.4.21 מלחמת הוועדות: עסקה למכירת חברה ולמכירת שליטה לשתי רוכשות, נעשית על רקע משבר נזילות ורצון דירקטוריון החברה הנמכרת להימנע מחדלות פירעון. וועדה מיוחדת של הדירקטוריון מתמנה על מנת לבחון חלופות ואסטרטגיות ולהגיע לכלל עסקת מיזוג שתציב את החברה במקום יציב ובטוח. במסגרת עסקת המיזוג שנחתמת, מתחייבות הרוכשות לבצע מספר פעולות שאינן נעשות ולימים, ועל מנת להבטיח את סגירת העסקה, ההסכם עובר תיקון משמעותי. לאחר הסגירה, הוועדה המיוחדת מגישה תביעתה נגד הרוכשות בטענה להפרת חוזה ובפרט הפרת סעיף "המאמצים הסבירים". כתגובה, דירקטוריון החברה שכעת נשלט על ידי הרוכשות, מקים וועדה מיוחדת חדשה והיא מבטלת את תיק הליטיגציה. בית המשפט הצ'נסרי נדרש לשאלה שטרם נבחנה קודם לכן: האם וועדת דירקטוריון זמנית שנוסדה כתגובה להגשתה של תביעה נגד בעלי השליטה החדשים בחברה רשאית להפסיק את הליכי התביעה, פרי יוזמת וועדה מיוחדת וקודמת של הדירקטוריון, שנועדה לאכוף את זכויותיה החוזיות של החברה נגד בעלי השליטה? עוד בפסק הדין: האם וועדת דירקטוריון זמנית שנוסדה כתגובה להגשתה של תביעה נגד בעלי השליטה החדשים בחברה רשאית להפסיק את הליכי התביעה, פרי יוזמת וועדה מיוחדת וקודמת של הדירקטוריון, שנועדה לאכוף את זכויותיה החוזיות של החברה נגד בעלי השליטה?; עסקאות מיזוג שנועדו להציל חברות ממשברי נזילות; השאלה המשפטית בהלכת Zapata: אימתי, אם בכלל, יכולה וועדה מיוחדת של הדירקטוריון, מוסמכת לגרום להפסקתם של הליכי ליטיגציה, אשר הינם פרי יוזמתו המסודרת של בעל מניות שהגיש תביעה נגזרת, אשר עמד בדרישות הדין?; האם נכון הוא להתיר לוועדה מיוחדת ועצמאית של הדירקטוריון, לדחות ללא משוא פנים, עילות תביעה נגזרות הנטענות על ידי בעל מניות ואשר במסגרתן מבוקש להשיג השבה ופיצוי, במצב שבו פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של התביעה הנגזרת היא פטורה, כלומר, שעילת התביעה צפויה לשרוד את התנאים המוקדמים של כלל 23.1 בגין אי-פנייה מוקדמת לדירקטוריון?; באילו מקרים וכיצד בוחנים את הגינותה של עסקת מיזוג?; הליך שימוע Zapata במקרה של בקשה למחוק תביעה נגזרת – מהותו, משמעותו ומטרתו; התנאים לזכות עמידה של מי שרוצה להתנגד לעסקת מיזוג; מבחני "ההגינות" במכירת מניות חברה שיש לה בעל שליטה; האינטרס הכלכלי המיוחד שיש לבעל שליטה בחברה, לתעל (tunneling) חברה להתקשר בעסקאות עם צד קשור לבעל השליטה, שבהן ההטבה המתקבלת איננה פרו-רטה לשיעור אחזקותיו של בעל השליטה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה.
6.4.21 דינו של פיקוח גרוע: דירקטוריון חברה נמצא על הכוונת של בעל מניות מרוגז, לנוכח הליכי רגולציה קשים שנפתחו נגד החברה, בגין הלבנת הון ובגין ניצול עסקי החברה ליצירת תרמית באמצעי תקשורת. בבסיס התביעה הטענה כי פיקוח גרוע של הדירקטוריון התגבש לכלל הפרת חובות תום הלב. שאלות מתחום דיני התביעות הנגזרות מתעוררות ובפרט – האם העובדה כי עילת התביעה הנטענת נגד הדירקטורים הינה הפרת חובות תום הלב שאיננה חוסה בצל הפטור מאחריות אישית של דירקטורים ונושאי משרה, מזכה גם את התובע בתביעה הנגזרת מפטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של התביעה הנגזרת, לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי, זאת משום שרובו נגוע בניגוד עניינים מובנה (החשש מהתביעה האישית כנגדם)? במוקד הדיון, האבחנה בין פיקוח רעוע או גרוע של הדירקטוריון על הנעשה בהנהלת החברה, ומתי היעדר הפיקוח מתגבש לכלל הפרה של חובות האמונים של הדירקטוריון. עוד בפסק הדין: דינו של פיקוח גרוע מצידו של הדירקטוריון; האבחנה בין פיקוח גרוע של דירקטוריון ובין היעדר פיקוח המתגבש לכלל הפרה של חובות האמונים של הדירקטוריון; האם פיקוח גרוע מצידו של הדירקטוריון, מתגבש לכלל חוסר תום לב המגבש זכות תביעה נגד הדירקטורים באופן שאיננו חוסה בצל הפטור מאחריות אישית של דירקטורים ונושאי המשרה בחברה?; מטרותיו ועקרונותיו של כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי, אשר מחייב בעל מניות המבקש לתבוע בתביעה נגזרת, לפנות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון; תכלית כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי המחייב פניה מוקדמת לדירקטוריון בטרם הגשת תובענה נגזרת; דרישת הפניה המוקדמת לדירקטוריון בתביעה שעילתה פעולה עסקית אסורה, אל מול תביעה שעילתה אי-פיקוח נאות של הדירקטוריון; סמכות הדירקטוריון ושיקול דעתו העסקי ליזום תביעה בשם חברה; הפנייה המוקדמת של בעל מניות עובר להגשתה של תביעה נגזרת.
4.4.21 בית המשפט הכלכלי של סינגפור, מביא פרשה גדולה שעניינה עושק וקיפוח המיעוט בחברה, לסופה המיוחל. לאחר מתן צו המחייב את בעלת השליטה לרכוש החוצה את בעלי מניות המיעוט, ניתנת החלטה ארוכה ומקיפה זו, אשר מונה את כל הפרמטרים, המרכיבים, הנסיבות והנזקים שיש לכלול במסגרת הערכת השווי לביצוע הרכישה החוצה של בעלי מניות המיעוט הנפגעים. עוד בפסק הדין: קיפוח ועושק המיעוט אשר הוביל לחיוב בעלת השליטה המקפחת לרכוש את מניותיה של בעלת מניות המיעוט; הערכת שווי אחזקותיו של בעלי מניות המיעוט אשר בעל השליטה חוייב לרכוש אותם החוצה לנוכח עושק וקיפוח שבוצע כלפיהם; מרכיבי עילת תביעה של עושק המיעוט – הדין בסינגפור; קיפוח ועושק המיעוט על ידי בעל שליטה אשר מפר את הסכם בעלי המניות הכוללות תניות סודיות ואי-תחרות; שליטה אפקטיבית בדירקטוריון החברה תוך התעלמות מחלק מהדירקטורים שהתמנו על ידי בעלת מניות המיעוט; עושק המיעוט בדרך של השתלטות על הדירקטוריון והפרת הסכם בעלי המניות; באילו מקרים תוכר עילה של קיפוח המיעוט המזכה בסעד של בית משפט?; סעד להסרת קיפוח המיעוט הן מכוח דיני היושר והן מכוח עילות חוזיות של הפרת הסכם בעלי המניות.
4.4.21 יישומו של כוח השליטה: בתביעה זו, המתבררת בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, התובעים – בעלי מניות מיעוט בחברה – טוענים כי עסקת מיזוג בין שתי חברות הפועלות בתחום המדיה, ואשר בעלי השליטה בשתיהן נשלטו, בפועל, על ידי אישה אחת חזקה שפעלה בתחום המדיה, היתה תוצר שאפתנותה של הגברת, ובוודאי שלא השאת רווחי החברות המתמזגות. ביסוס העובדה כי בעלת השליטה האמורה ואף בעלי השליטה בפועל בחברות המתמזגות שבאמצעותם הראשונה מימשה את שאיפותיה, ניצבו, כולם, משני צידי המתרס של העסקה, הוליד דיון מעמיק בסטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על תביעה התוקפת עסקת מיזוג של חברה אשר לה בעל שליטה המצוי משני צידי המתרס. עוד בפסק הדין: האם די בעצם קיומו של בעל שליטה הניצב משני צידי המתרס של עסקה, כדי לבסס את סטנדרט הבחינה השיפוטית לפי כלל ההגינות המלאה?; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; האם "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות יכול "לטהר" גם עסקאות שחל עליהם סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (עסקאות חברה עם בעל השליטה)?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; פסקי דין המיישמים את הלכת MFW; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של בעל השליטה על החברה ועל יתר בעלי המניות, והשלכותיה; האם קיומה של שליטה משמעה גם חזקה כי לבעל השליטה "כוח השפעה אינהרנטי" על יתר בעלי המניות?; השלכות קבלתה של דוקטרינת "כוח ההשפעה האינהרנטי" של בעל השליטה כלפי יתר בעלי המניות, מבחינת סטנדרט הבחינה של בית המשפט; מדוע דוקטרינת ההשפעה האינהרנטית מתמקדת ביכולת לשלוט ולא במימוש כוח השליטה בפועל, במסגרת מבחני קיומה של שליטה?; דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" המיוחסת לבעל השליטה בחברה והשאלה, האם קיומה של שליטה היא אשר נבחנת במסגרת יישומה של השליטה, או שמא, די בעצם היכולת להשפיע?
24.3.21 קורונה, חוקה ומסחר: שאלת חוקיותן של הוראות הסגרים שהוטלו באוסטרליה בעקבות פנדמיית COVID-19 לאור חופש התנועה המעוגן בסעיף 92 לחוקת אוסטרליה, טס במהירות שיא לבחינתו המרשימה של בית המשפט העליון באוסטרליה ולצדדים המקוריים להליכי הליטיגציה, מצטרפות גם מספר מדינות ביבשת. בפרשה זו, בעקבות הגבלות הסחר והמסחר הבין-מדינתי באוסטרליה שהוטלו עקב פנדמיית COVID-19, העותרים – יו"ר דירקטוריון שמתגורר במדינה אחת באוסטרליה, וכן החברה שבה הוא מכהן הפועלת במדינה אחרת באוסטרליה – הגישו עתירתם בטענה כי מגבלות המעבר והסחר לא רק שפגעו בעסקי החברה, אלא אף גיבשו הפרה של החופש הקונסטיטוציוני הקבוע בסעיף 92 לחוקת אוסטרליה, אשר נועד להגן על חופש המעבר הבין-מדינתי לצורכי סחר ומסחר. מומלץ לכל המדינות לקרוא, להשוות ולהפנים! עוד בפסק הדין: קורונה (COVID-19), חוקה ומסחר: בחינת הסגרים שהוטלו והגבילו מעבר ומסחר בין מדינות עקב פנדמיית הקורונה (COVID-19) בראי חופש התנועה והמסחר כחופשים קונסטיטוציוניים; האם הוראות הסגרים (quarantine – closing the border) שניתנו במערב אוסטרליה עקב פנדמיית הקורונה ו/או ההסמכה הקבועה בחוק ניהול חירום משנת 2005 (Emergency Management Act 2005 (WA)), הן תקפות או שמא אין להן תוקף, לאור הטענה כי ללא מתן אישור והיתר, הרי שהם מפרים את סעיף 92 לחוקת אוסטרליה?; הסגרים שהוטלו באוסטרליה בעקבות פנדמיית COVID-19 בראי שאלות קונסטיטוציוניות כדוגמת סבירותם של האמצעים הממשלתיים במבחני המידתיות; חוק ניהול חירום האוסטרלי משנת 2005 שעל בסיסו הוצאו הוראות חירום עקב פנדמיית קורונה והשלכותיו על חופשים המעוגנים בחוקה; סעיף 92 לחוקת אוסטרליה הקובע את חופש התנועה לצורכי סחר ומסחר, והוראות הסגרים עקב פנדמיית COVID-19.
23.3.21 החזקה נגד התחולה האקסטרה-טריטוריאלית של הדינים באנגליה: בית המשפט העליון באנגליה נקרא ליישב מחלוקת הנסובה סביב פרשנות חקיקה מקומית, לאור הצורך ההולך וגובר ביישום ואכיפת חקיקות מדינתיות, על עסקאות מסחר בינלאומיות חוצות גבולות. באופן ספציפי, בית המשפט העליון נדרש לקבוע האם סמכויותיו של המשרד לחקירות הונאות ענק (the Serious Fraud Office (“SFO”)) להוציא צווים בדרישה לגילוי מסמכים לחברות במסגרת חקירותיו, מסמיכו גם להוציא צו כאמור, לחברה זרה הפועלת מחוץ לתחומי אנגליה, בהתייחס למסמכים שאף הם מצויים מחוץ לתחום השיפוט. פסק הדין מהווה הדגמה אקזמפלרית להתפתחויות המהירות של העולם התאגידי המסחרי השואף להתרחב, אל מדיניות ועקרונות בינלאומיים של כיבוד דינים מקומיים. האם לא הגיעה העת לבחון מחדש עקרונות אחרונים אלו? עוד בפסק הדין: האם ה-SFO (המשרד לחקירת הונאות ענק – the Serious Fraud Office) רשאי להשתמש בכוחו ובסמכותו הקבועים בסעיף 2(3) לחוק העונשין האנגלי, על מנת לחייב חברה זרה להציג מסמכים שברשותה, המצויים מחוץ לתחומי אנגליה?; האם הפרלמנט האנגלי התכוון כי לסעיף 2(3) לחוק העונשין האנגלי, המסמיך את ה-SFO (המשרד לחקירת הונאות ענק – the Serious Fraud Office) לדרוש גילוי מסמכים, תהיה תחולה אסטרה-טריטוריאלית?; עקרון החזקה נגד התחולה האקסטרה-טריטוריאלית של חוקי אנגליה; תפיסת כיבוד דינים זרים (comity) ועקרונות המשפט הבינלאומי.
17.3.21 היועצת הפיננסית, הטיפ, והליכי המכירה הפגומים: בפסק דין מרשים נוסף מבית היוצר של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, נבחנות הנסיבות שהובילו לפגיעה בטוהרם ובהגינותם של הליכי מכרז לקראת מכירתה של חברה; באור הזרקורים נמצאת היועצת הפיננסית אשר נתנה "טיפ" שבמסגרתו גולה לזוכה במכרז, את המחיר שהוצע על ידי המתחרה ובכך, התאפשר לזוכה לשנות אסטרטגיה ולהגיש הצעה חדשה שזיכתה אותה בהליכי המכרז. בנסיבות אלו, בית המשפט מעמיק בשאלות סביב הסתמכות הדירקטוריון על יועצים חיצוניים בפרט בנסיבות של מכירת החברה; בשאלת טיב החובות (אם בכלל) שיש ליועצים המלווים עסקאות מיזוג; בעוולת הסיוע של היועצים החיצוניים הפוגעים בהליכי התקשרותה של חברה בעסקאות מורכבות של מיזוג; בחובות הפיקוח של הדירקטוריון הכוללות את החובה לבחון ניגודי עניינים פוטנציאליים של היועצים שאת שירותיהם היא שוכרת ולבסוף; בסטנדרט הביקורת השיפוטית הרלבנטית בנסיבות. דה-ז'ה וו מרשים לפרשת RBC המפורסמת. עוד בפסק הדין: אחריותה של יועצת פיננסית שליוותה עסקת מיזוג, ונתנה טיפ לאחד המציעים אשר כלל את המחיר שהוצע על ידי המציע המתחרה; השלכות מעשיה של יועצת פיננסית שליוותה עסקת מיזוג, ונתנה טיפ לאחד המציעים אשר כלל את המחיר שהוצע על ידי המציע המתחרה, על יישומן התקין של חובות האמונים של הדירקטוריון המליץ לאסיפה לאשר את עסקת המיזוג; האם החלטת דירקטוריון להמליץ על עסקת מיזוג שהליכיה נפגעו עקב טיפ שמסרה היועצת הפיננסית לאחת החברות המתחרות במכרז, היא החלטה ברת ביטול (voidable)?; האם ליועצים חיצוניים לחברה יש חובות אמונים או חובות אחרות כלפי החברה?; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון?; אחריותו של יועץ פיננסי המסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון; אחריותו של יועץ פיננסי שישב משני צידי המתרס של עסקת מיזוג גדולה וייעץ לחברה המוכרת ולחברה הרוכשת אך לא גילה את היותו בניגוד עניינים; גילוי נאות ביחס לניגוד עניינים של היועץ החיצוני; אי-גילוי פרט בעסקת מיזוג של חברה ציבורית, שהתגבש לכלל הפרה של חוסר תום לב של דירקטוריון החברה הישנה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); היעדים, המטרות והתנאים ליישם את סטנדרט הביקורת השיפוטית לפי הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny) בכלל ובפרט בהקשרן של עסקאות מיזוג ורכישה; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; באילו נסיבות יראו בדירקטור כמי שמצוי בניגוד עניינים בעת שהוא מאשר עסקת מיזוג?; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; פעולת דירקטור תוך קידום עניינו האישי וההנחה כי הוא ניצב משני צידי המתרס; מהי "הטבה מהותית" לדירקטור ההופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות החברה?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; באלו מקרים דירקטוריון נהנה מחזקת שיקול הדעת העסקי?; האם ניתן לטהר דירקטוריון נגוע בהצבעת בעלי מניות?; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; הדרישות מתובע הטוען לניגוד עניינים של הדירקטוריון; מהי תניית הגנה בעסקת מיזוג (deal protection) אשר אינה עומד בסטנדרט של סבירות?; התחייבויות חוזיות להגנה על עסקאות רכישת חברות (deal protections); על הקשר שבין תניות הגנה בעסקאות מיזוג וחובות האמונים של הדירקטוריון אשר נדרש להשיא את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה; "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי מניות; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון; פגמים בחובת הגילוי הנאות ובמידע המועבר לאסיפת בעלי מניות בהקשרה של עסקת מיזוג אשר פוגעים בחזקת שיקול הדעת העסקי ויישומה של הלכת Corwin; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; נטילת כספי התמורה לטובת תמריצי בכירים ודירקטורים כהפרה של חובת תום הלב ולפיכך, טענה זו איננה חוסה בצל פטור דירקטורים ונושאי משרה מעילות התביעה של הפרת חובות האמונים.