news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 240

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

19.1.15

בבית המשפט העליון באוסטרליה, דן בעניינה של קרן לניהול תוכנית השקעות ובשאלה המשפטית – כיצד תיקוני החקיקה בחוק החברות, עיגנו, אך גם התנו, את אפשרותם של משקיעים לעזוב קרנות השקעה קולקטיביות רשומות, תוך שמירה על כרית הביטחון של הקרן;

עוד בפסק הדין: מעמדו המחייב של תקנון קרן השקעות רשומה; ההיסטוריה החקיקתית בחוק החברות האוסטרלי, אשר דנה בניהול קרנות השקעה קולקטיביות וביציאתם של משקיעים ממנה, מבלי לפגוע בכרית הביטחון הפיננסית של הקרן;

16.1.15

מעשה בתביעה שאפתנית! בתביעת בעלי מניות המיעוט אשר נדונה בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, נשאלת השאלה החדשנית לעמדת בית המשפט – האם ניתן לראות בבעל מניות המחזיק בפחות מ-1% מהונה המונפק והנפרע של החברה, בעל שליטה אפקטיבית בחברה ובדירקטוריון שלה, וזאת בשל קשר או קרבה בין החברה הרוכשת (נוכח קיומו של הסכם ניהול) ובין הדירקטורים בחברה הנרכשת?; בנוסף, בית המשפט הצ׳נסרי דן באפקט המשפטי של הצבעת אסיפת בעלי המניות גם כאשר קיים חשש כי רוב הדירקטוריון נגוע בעניין אישי או שאיננו עצמאי

עוד בפסק הדין: חובות האמונים (fiduciary duties) של בעל השליטה כלפי יתר בעלי המניות בחברה; כלל שיקול הדעת העסקי וכלל ההגינות המלאה; שליטה בחברה באמצעות דירקטוריון בלתי עצמאי ותלוי; האם מתקיימת שליטה, ולחילופין תלות הדירקטוריון, נוכח קיומו של הסכם ניהול?; סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת; אישרור החלטות חברה על ידי הצבעת אסיפת בעלי המניות; האם יש לאבחן בין אישרור הצבעת אסיפה הנדרש על פי חוק, ובין הצבעת אסיפה יזומה או וולונטרית המאשררת פעולת דירקטוריון נגוע, בהקשר לתחולת סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי?

16.1.15

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מבהיר, מתי ואיך יישמו את כלל שיקול הדעת העסקי על התקשרות של חברה בעסקת מיזוג, ומתי בית המשפט יעבור לבחון את ההתקשרות על פי סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; בתוך כך, מונה בית המשפט את תפקיד התובע ואת תפקיד הנתבעים, עת הוא נדרש להחליט, באיזה סטנדרט של בחינה הוא עתיד להשתמש על מנת לפסוק במקרה שלפניו, וכן גם פוסק ומגדיר מהו ניגוד עניינים של בעל שליטה, אשר בגינו יישם בית המשפט סטנדרט של בחינה לפי כלל ההגינות המלאה

עוד בפסק הדין: סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה וסטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי; הנטייה הטבעית להיעתר למבקש את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה, עת בעסקת המיזוג מעורב בעל השליטה בחברה; אימתי יראו בבעל מניות בעל שליטה?; אלו עסקאות שבהן מעורב בעל שליטה, יחייבו את בית המשפט ליישם את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; אימתי יראו בבעל שליטה, כמי שמתחרה עם בעלי מניות המיעוט על התמורה המתקבלת מעסקת מיזוג?

14.1.15

ערכאת הערעורים השנייה דנה בערעור שהוגש על ידי חייבים, אשר איחרו בהגשת תביעות חוב כנגד חברה בפירוק, ונדרשה לשאלה – האם בית המשפט המחוזי, אשר עומד כערכאת ערעור ראשונה על החלטת בית המשפט של פירוק, מוסמך להחיל את דיני ההשתק על תביעות חוב המוגשות באיחור, במסגרת הליכי פירוק והליכי הבראה לפי צ'פטר 11?

עוד בפסק הדין: הודעה לנושים על כניסת חברה להליכי הקפאת הליכים לפי Bankruptcy Rule 2002; דוקטרינת ההשתק מכוח דיני היושר ותחולתה ההיסטורית על הליכי הבראה של חברה, ולחילופין פירוקה לפי צ'פטר 11;

14.1.15

גם בדלוור שביתות מאורגנות של ועדי העובדים הובילו לביטולה של עסקת מיזוג בטרם סגירתה (closing): בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לשאלה, האם אי-הגעתה של החברה להסכמות עם ועד העובדים בחברה, כמו גם עם ועד העובדים במפעל החברה-הבת הסינית, בטרם הגיע מועד הסגירה של עסקת המיזוג, הפקיעה את עסקת המיזוג, או שמא עסקת המיזוג גובשה? האם הגעה להסכמות עם ועדי העובדים הייתה תנאי מתלה לסגירה (closing) של עסקת המיזוג? בוודאי שכן!

עוד בפסק הדין: פרשנות חוזית לתנאים המוקדמים והמתלים לעסקת המיזוג; מעמדם וחוזקם של ועדי עובדים בעת התקשרות חברה בעסקאות מיזוג; טיב הניסוח של התחייבויות ומצגי החברה הנמכרת בעסקת מיזוג

9.1.15

על אמון ועסקים – דוקטרינת ההזדמנות העסקית

מאמרו של מר ליעוז בלסיאנו, "על אמון ועסקים – דוקטרינת ההזדמנות העסקית", עוסק בדוקטרינה משפטית, אשר על אף שאינה נטע זר במשפט בישראל, טרם נאמרה המילה האחרונה על הדילמה שהיא מעוררת ועל הפתרונות האפשריים, בבתי המשפט בישראל. ההזדמנות העסקית היא אותה הזדמנות הנקרית בדרכו של נושא משרה בחברה בכובעו ככזה, אך מטעמים שונים הוא בוחר לאמץ אותה דווקא בכובעו הפרטי. דוקטרינת ההזדמנות העסקית נבחנת על פי קנה המידה של חובות האמונים שחבים נושאי משרה כלפי החברה בה הם מועסקים, ואשר על פיה כאשר ההזדמנות העסקית שייכת לחברה, הרי שנטילתה על ידי נושא המשרה מהווה פעולה בניגוד עניינים, תוך הפרה של חובות האמונים של נושא המשרה. השאלה המקדימה הינה, אימתי נאמר כי ההזדמנות העסקית אכן שייכת לחברה, ואז נטילתה שלא כדין על ידי נושא המשרה תקים חבות כלפיו להשיב או לפצות את החברה, ואימתי נכיר דווקא באפשרות, כי ההזדמנות העסקית אינה שייכת לחברה, אלא שייכת דווקא לנושא המשרה, בכובעו הפרטי.

9.1.15

Permutations in Corporate – Social Responsibility

מאמרו של עו"ד איתן וולף-הולץ, "Permutations in Corporate – Social Responsibility", אשר מוגש בשפה האנגלית, דן בנושא המצוין והנכבד של אחריות חברתית של התאגיד. המאמר מתייחס לשלושה אספקטים שבאמצעותם נבנה הקשר בין תאגידים ובין מנגנונים של אחריות חברתית: רגולציה, מוניטין ותרומות. המאמר מעניק הצצה מרתקת לשינויים בולטים של מגמות, כפי שאלה באים לידי ביטוי על ידי המחוקק ועל ידי בתי המשפט, ואשר לפיהם קיימת ציפייה ברורה כלפי התאגיד, לשלב בתוך חייו העסקיים גם אחריות חברתית. מאמר מצוין זה עורך משפט משווה ובוחן, בעין של ביקורת חברתית ראויה, אלו מדינות מיישמות שינויי מגמה אלה, ואלו מדינות עוד נדרשות לשים לב לדרישות גלובליות חדשות אלו ולהתכוונן בהתאם. המאמר מגדיל לעשות, עת הוא מציג מתודות שונות המיושמות על ידי חברות, על מנת ליצור את האמפתיה הרצויה אצל המשקיעים, בעלי המניות ולקוחות התאגיד, מתודות אשר מתפרסמות בתאגידים רבים כקוד אתי. מנגד, המאמר אף מציג את הבעייתיות האתית של תרומות הנתרמות על ידי תאגידים לצורך מטרות חברתיות ראויות, במיוחד כאשר התאגיד הינו חברה בקשיים פיננסיים.

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים