חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

9.1.15

חידושים בכרסום מעמדו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת: התביעה הנגזרת המרובה; והטלת אחריות ישירה על החברה-האם בכשלי פיקוח פירמידיאליים

מאמרן של עו"ד סיגל לזרוביץ והח"מ, "חידושים בכרסום מעמדו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת: התביעה הנגזרת המרובה; והטלת אחריות ישירה על החברה-האם בכשלי פיקוח פירמידיאליים", דן בתכלית עקרון בסיסי זה בדיני התאגידים, תוך התייחסות להידרשותם של בתי המשפט בישראל ובעולם להוסיף חריגים נוספים לכלל זה, ולגריעות הנעשות לאורך השנים מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, החל מהרמת מסך, המשך בתביעה הנגזרת וכלה בתביעה הנגזרת הכפולה והמשולשת (התביעה הנגזרת המרובה) ובתביעה נגזרת רגילה המוגשת כנגד החברה-האם, בעילה של כישלון פיקוח על פעילות עבריינית ואסורה של החברה-הבת. במאמר נערך משפט משווה, תוך התמקדות בשני פסקי דין בולטים בתחום: הראשון – פסק הדין בעניין אינטרקולוני שניתן בבית המשפט העליון בישראל, אשר בו בית המשפט העליון הכיר בתביעה הנגזרת הכפולה והמשולשת (התביעה הנגזרת המרובה), ואיפשר לבעל מניות במעלה אשכול החברות לתבוע בשם החברה-הבת שבמורד אותו האשכול, תוך בחינת השאלה, האם יש להגביל ולקשור את הרחבת זכות העמידה של אלה שזכאים להגיש תביעה נגזרת בשיעור אחזקותיהם המשורשרות בחברה-הבת או בחברה-הנכדה. השני – פסק דין בעניין Citigroup שניתן לאחרונה בארצות-הברית, ובו בעל המניות התובע ביקש להגיש תביעה נגזרת בשם החברה-האם, בגין פעילות עבריינית ואסורה של חברות-בנות שלה. העילה כנגד דירקטוריון החברה-האם, היא עילה של כישלון בממשל תאגידי ראוי והיעדר פיקוח לפעילותן של חברות-הבנות. הכותבות מעלות את השאלה, האם נוכח עליית מספר החריגים של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ניתן ללמוד על שינוי בחוזקו של הכלל, אשר נדרש עקב צורכי הזמנים המשתנים, או שמא תידרש הקהילייה המשפטית בעולם לבחון בקרוב את תקפותו של העיקרון ככלל, בשעה שהחריגים הולכים ומתחזקים.

9.1.15

על חמישה מודלים של ממשל תאגידי

מאמרו של עו"ד לאון יהודה אנידג'ר, "על חמישה מודלים של ממשל תאגידי", עוסק ודן כאמור, בחמישה מודלים שונים המנחים את הממשל התאגידי המודרני: מודל בעלי המניות, מודל הדירקטוריון, מודל הייצור הקבוצתי, מודל החברה והמודל הקהילתי. לעמדת המחבר, המודלים השונים הללו מבקשים להשיב על שתי שאלות מרכזיות: מהם האינטרסים שעל האורגנים השונים של החברה לקדם? ומיהו הגורם ששולט בחברה, והאם יש להפקיד את מרבית סמכויות ניהול ענייניה הפנימיים בידי הדירקטוריון או בידי בעלי המניות? המאמר מבקש להשיג שתי מטרות מרכזיות: ראשית – לשפוך אור על האופן שבו המודלים השונים של הממשל התאגידי משיבים על שאלות אלו, תוך הבנת מערך הכוחות הקיים בין דירקטוריון החברה ובין בעלי המניות, בכל הקשור לסמכות ההכרעה בעניינים העומדים על סדר יומה של החברה. שנית – לבחון את מידת הלימתם של המודלים השונים לדין המצוי. במאמר נטען, כי ההסדרים השונים הינם ביטוי מקביל למספר המודלים של ממשל תאגידי, כך שהלכה למעשה, לא ניתן לטעון, כי דיני חברות וניירות ערך בישראל הינם ביטוי בלבדי של מודל כזה או אחר של ממשל תאגידי. הניתוח המפורט והמעמיק של המאמר מלמד על הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לחקיקה ולתיקוני חקיקה, שהם בבחינת טלאי על טלאי, ועל היעדרה של קוהרנטיות עקב כך, תוך שהמאמר מסב את תשומת ליבם של מעצבי המדיניות החקיקתית לכך, שהדין הנוכחי נעדר עמדה ברורה למודל אשר צריך להנחות את הממשל התאגידי בישראל, ואשר בהיעדרו של מודל אחד, צפויים דיני התאגידים בכלל, ודיני הממשל התאגידי בפרט, להיתקל בקשיים משמעותיים במתן פרשנות להסדרים שונים בדיני החברות. זהו מאמר חשוב ובעל הערות ותובנות מושכלות במיוחד.

9.1.15

עמדת סגל משפטית של הרשות לניירות ערך בנושא תרמית במסחר בניירות ערך – האם ההזדמנות פוספסה?

מאמרם של ד"ר צבי גבאי ועו"ד ליאת מיידלר, "עמדת סגל משפטית של הרשות לניירות ערך בנושא תרמית במסחר בניירות ערך – האם ההזדמנות פוספסה?", עוסק בשאלה, האם עמדת סגל הרשות המפרטת סוגי פעילויות במסחר בניירות ערך, המקימים חשד לתרמית במסחר בניירות ערך, אכן ענתה על צורכי השוק ועל ההשלמות הנדרשות נוכח אי-הוודאות המשפטית הקיימת בתחום זה. בצדק מעירים הכותבים, כי בעוד שפירוט זה הינו רב-ערך עבור גופי אכיפה כדוגמת הרשות, המסתייעים בטיפולוגיות ובמתארי פעולה מוגדרים כדי לזהות פעילות עבריינית בגזרה שתחת אחריותם – דווקא עבור העוסקים בתחום, שלדברי הרשות עבורם נעשה הפרסום, ייתכן שהמסמך המדובר אינו שימושי די הצורך, משום שהפעולות המנויות הן פעולות המלוות ביסוד נפשי של כוונה לרמות, בעוד שדווקא מקרי הביניים, אותם גוונים אפורים, הם הם אשר מעוררים קשיים משפטיים רבים, ודווקא הם לא זכו לפתרון מספק בעמדת הרשות, ונותרו בחוסר ודאות משפטית אשר מכבידה על פעילי שוק ההון. הכותבים בוחנים את התייחסות הרגולטורים במדינות אחרות ואת ההוראות שניתנו על ידם, על מנת לספק בידי שוק ההון כלים פרקטיים יותר וודאות משפטית גבוהה יותר, שיאפשרו להם להימנע מלהגיע לאזורים אשר עלולים להגיע לכדי עבריינות. בין היתר, הכותבים מציינים את עבודת הרגולטורים הזרים, אשר דווקא ביקשה לספק לפעילי שוק ההון "נמלי מבטחים" בתוך סבך האיסורים, שנועדו לעודד פעילות בשוק ההון, תוך צמצום דרמטי של החשש לתרמית במסחר בניירות ערך ונטרול החשש של אותה פעילות במסחר מפני חשיפה לאכיפה עתידית אפשרית. הכותבים מציעים השלמות מעניינות, חשובות וישימות לעמדת הסגל, בבחינת – צעדים נוספים להשלמת המלאכה החשובה. זהו מאמר יסודי וחשוב אשר מעלה הצעות יפות להשבחתה של עמדת הרשות לניירות ערך.

9.1.15

בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק, דן בתביעה שעניינה הוצאת דיבה וחדירה לא הולמת לפרטיות, שהתרחשה בחברת ייעוץ השקעות, ואשר שימשה מאוחר יותר, כבסיס להרצאה משפטית ולמאמר; בתוך כך, נדרש בית המשפט לשאלת סמכות השיפוט, הפורום הנאות וברירת הדין, בעבירות מסוג זה;

עוד בפסק דין זה: פגיעה לא הולמת בפרטיות והצגה באור שלילי, בהקשר לפגיעות בפרטיות הכרוכות בפרסום בציבור;

9.1.15

בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, מורה על ביטול פיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט קמא, ועל מינויו של מפרק, נוכח התנהלות פוגענית הדדית של שתי קבוצות בעלי המניות, אשר הובילו את ניהול החברה לבלתי אפשרי ולכלל מבוי סתום, ואף לגזילת הזדמנויות עסקיות של החברה;

עוד בפסק דין זה: פירוק חברה נוכח התנגחות שתי קבוצות המחזיקים בחברה; הפגנת אי-הגינות עסקית על ידי בעלי המניות כעילה לפירוקה; גניבת הזדמנות עסקית של החברה, על ידי בעלי מניותיה, במסגרת סכסוך בין שתי קבוצות בעלי מניות החברה;

9.1.15

במסגרת הליכים מינהליים לפי סעיף 12(j) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934, הרשות לניירות ערך בארצות הברית, הורתה על קיום שימוע פומבי למטרת גביית ראיות הנדרשים לטובת הבטחת האינטרסים הציבוריים, נוכח הפרות שהפרו הנחקרים, את חובותיהם להגיש דוחות תקופתיים;

עוד בפסק הדין: על פי סעיף 13(a) לחוק המסחר בניירות ערך ותת-הסעיפים שלו, נדרשים מנפיקי מניות, הרשומות בכפוף לחוק המסחר בניירות ערך סעיף 12 להגיש לרשות מידע עדכני ומדויק בדו"חות תקופתיים, גם כאשר הרישום הנו מרצון, בכפוף לסעיף 12(g) ; המשיבים לא עמדו בדרישות סעיף 13(a) ותת-הסעיפים 13a-1  ו-13a-13 לחוק המסחר בניירות ערך;

9.1.15

בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק, מגן על זהותו החסויה של מודיע (חושף שחיתות) למפקח על המסחר בסחורות עתידיות, חשיפה המבוקשת לצורכי הכנת הגנה ראויה בתביעה אחרת;

עוד בפסק דין זה: עקרון החיסיון של המודיע חל בתיקים אזרחיים ופליליים בעת הפרה של חוק פדרלי מס' 7, חוק המכר, סעיפים 9, 13 (a) (2) ו-13 (a) (b);
פסקי דין הבאים
פסקי דין הקודמים
חקיקה מאמרי
DEBATE קלאסיקה

חיפושים במאגר GCL

נשאל ונענה / חיפוש לפי שאלות משפטיות

חיפוש לפי שמות צדדים

חיפוש פרטני

ספוטלייט

המלצת העורכים

על רקעה של תוכנית תמריצי בכירים בניירות ערך, נערכת סדרה של חלוקת "מניות הישגים" למנכ"ל חברה אשר נטען כנגדה, כי היא חרגה מן ההגבלות המפורשות שעוגנו בתוכנית התמריצים שאושרה על ידי אסיפת בעלי המניות. תרחיש זה של התביעה, איננו חדש במיוחד, וההלכות בהתייחס לחובת דירקטורים הקובעות כי על חלוקה לעמוד במסגרות התוכנית המאושרת, הן ברורות וחד משמעיות. יחד עם זאת, שאלה משפטית חדשה מתעוררת והיא – האם מחדלי הדירקטורים לפעול, מרגע שדווח להם, במסגרתה של פנייה מוקדמת קודם להגשתה של תביעה נגזרת, כי החלוקה עמדה בהפרה לתוכנית האופציות המאושרת, התגבשו להפרת חובות אמונים בפני עצמה? בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בשאלות הנסובות סביב תמריצי הבכירים; חלוקות מפרות תוכניות מאושרות; מעמדה של החלטת אסיפה שהיא בבחינת החלטה תומכת אך לא מעניקה תוקף (say-on-pay); ועילה של עשיית עושר ולא במשפט העשויה להתגבש במסגרת מסכת אירועים אלו. בפרשה זו, דיון משמעותי בחובות הנאמנות וחובות הזהירות של נושא משרה (לא דירקטור). הסוגייה המשפטית נבחנת על רקע פעולותיו של נשיא החברה, אשר התחייב כלפיה, וכלפי המשקיעים בה, כי הוא ישקיע את מירב מרצו וזמנו בחברה. לימים, הנשיא פורש מהחברה, כשהוא נוטל עימו סודות מסחריים השייכים לה, ופוצח בדרכו החדשה תוך מינוף הזדמנויות, ועל בסיס ידיעות שהגיעו אליו במסגרת תפקידו כנשיא החברה. משקיעים בחברה הגישו תביעות נגד הנשיא הפורש, בגין הפרה של חובות הנאמנות וחובת הזהירות, עת פעל בניגוד עניינים ותוך פגיעה בחברה והפרת חובות הנאמנות והזהירות כלפיה. השאלה העיקרית המתבררת בתביעה זו הינה, מה הם מרכיבי סטנדרט חובת הנאמנות והזהירות החלה על נושאי המשרה (להבדיל מדירקטורים) מתוקף היותם נושאי משרה ואף סוכנים (שלוחים) של החברה? מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה – סיבוב שני: בהחלטת בית המשפט הצ'נסרי של דלוור, שנפסקה בדצמבר 2020, בית המשפט הצ'נסרי העמיק בניתוח משמעות ומטרת סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור, אשר מגביל מכירת רוב או כלל נכסי חברה, בקבלת אישורים כאמור בסעיף החוק. על בסיס מטרת הסעיף כפי שזו פוּרשה על ידי בית המשפט, נפסק כי תנאי הסעיף (ובפרט תכליתו), אינם רלבנטיים למקרה. בבית המשפט העליון, התיק עולה לבירור במסגרת ערעור אשר מתמקד בשאלה: האם נדרש אישורם של המחזיקים במניות סוג B בחברה, על מנת להעביר נכסים שהיו כפופים לשעבוד כלשהו, לנושים מובטחים, בהקשר למה שהיה, בעיקרו, עסקה פרטית לשעבוד מובנה (a privately structured foreclosure transaction)? בהופכו את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, בית המשפט העליון מעניק פסק דין חשוב ומשמעותי הנסוב סביב שאלות מורכבות המתעוררות במעבר שבין סולבנטיות לאי-סולבנטיות, ובהקשרן של עסקאות המתבצעות במסגרת "הצלת חברה" מחדלות פירעון ופירוק.
לקריאת עוד ספוטלייט

LAWPEDIA

מילון מונחים משפטיים גלובליים
legend