9.1.15 בהליך מנהלי שניהלה הרשות לניירות ערך באונטריו בקנדה כנגד Zetchus ו-Kreller, הרשות הטילה קנסות וסנקציות נוספות, לאחר שפסקה כי האינטרס הציבורי מחייב זאת, נוכח ממצאי חקירת הרשות כי השניים נטלו כספים ממשקיעים על בסיס מצגים כוזבים ותרמית בניירות ערך, בניגוד לדיני ניירות הערך הקנדיים; עוד בפסק הדין: בלקווד, זטצ'וס וקרלר עברו מספר רב של פעמים על החוק והיו שותפים להונאה, שגרמה לנזק כספי משמעותי למשקיעים. זטצ'וס היה המוח המתכנן והמנהל של בלקווד, והוא ניצח על הונאת הג'יגפיקס ועשה שימוש בלתי הולם בכספי המשקיעים. קנסות מנהליים נוספים הנם מוצדקים, מכיוון שהמשיבים הטעו והונו את המשקיעים בזדון.
7.1.15 פסק דין חשוב, אשר דן לעומק בשאלת היסוד הנפשי (Scienter) של עבירת התרמית בניירות ערך: בתביעה שעילתה תרמית בניירות ערך (מצג שווא ואי-גילוי נאות), אשר מוגשת במסגרת חוק האכיפה הפרטית של ניירות ערך (PSLRA), מה נדרש התובע להראות, על מנת להוכיח כי התקיים היסוד הנפשי (Scienter) של העבירה? ערכאת הערעור התשיעית עושה סדר ובוחנת את ההיסטוריה החקיקתית של חוק האכיפה הפרטית בניירות ערך, כמו גם את מידת הפירוט העובדתי, על מנת לגבש את שני יסודות העבירה; נפסק, כי חובת הגילוי הנאות אינה קובעת, אימתי קמה חובת גילוי פוזיטיבית על חברה ציבורית, אלא נפסק בפרשת Basic, כי מרגע שהחברה החליטה לגלות מידע למשקיעים, עליה לעשות כן בשקיפות ובאופן מלא; חובות הגילוי הנאות והאיסור על הטעיה ועל מצגים כוזבים, אינם טומנים בחובם את החובה לגלות מלכתחילה עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך לפי סעיף 10(b) וכלל 10b-5 מכוחו; היסוד הנפשי (Scienter) בביצוע מצג שווא ואי-גילוי נאות, ובמה מועילות דוקטרינת "היסוד הנפשי של התאגיד" ודוקטרינת "פעולות היסוד" להוכחתו?; אחריותו של בעל שליטה בתרמית בניירות ערך, לפי סעיף 20(a) לחוק המסחר בניירות ערך; כלל 303 לכללי הרשות לניירות ערך מקים חובה על חברה, לגלות אירועים עתידיים אשר עשויים להשפיע על הכנסות התאגיד – האם אי-גילוי פרט עתידי כזה אוטומטית מהווה עבירה של מצג שווא ואי-גילוי נאות לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך?
2.1.15 בעקבות פעילות אסורה של החברה, דנה ערכאת הערעור התשיעית (Ninth Circuit) בצורה ממוקדת בשאלה – אימתי בעל מניות יהיה פטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון, עובר להגשת תובענה נגזרת בשם החברה?; באופן ספציפי יותר, נשאלת השאלה – מה הקשר בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, ובין הפטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי סעיף 23.1? עוד בפסק הדין: התכלית של התנאי המוקדם כלפי התובע הנגזר לפנות לדירקטוריון בדרישה להגיש תביעה, עובר להגשת תביעתו הנגזרת; הפטור מפנייה עקרה לדירקטוריון לפני הגשת תובענה נגזרת, לפי סעיף 23.1 לסדרי הדין; מבחן Aronson והשאלה – אימתי יראו בפעילות הדירקטוריון פעילות אסורה, המהווה הפרה בוטה של חובות האמונים והמזכה בפטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשת תובענה ייצוגית?; הקשר בין כלל שיקול הדעת העסקי ובין הפטור הקבוע בסעיף 23.1
2.1.15 ערכאת הערעורים השביעית (Seventh Circuit) דנה בערעורם של שלושה נושאי משרה בכירים בחברה, אשר ניהלו את החברה כתרמית פונזי, ובמסגרת זו נטלו מהחברה סך כולל של כ-209 מיליון דולר הלוואות, אשר בפועל שימשו את נושאי המשרה על מנת לנהל רמת חיים אקסטרווגנטית; הלוואות אלו, כמו גם ניהול החברה במינוף גבוה במיוחד, נעשו, בין היתר, באמצעות מצגים כוזבים כלפי המשקיעים, אשר כספם ניטל לשימוש הפרטי של הנאשמים; בית המשפט מפרט את סוגי הנזקים שבגינם נקנסו הנאשמים, ובתוך כך דן במרכיבים של נזק מסוג "נזק בפועל" ו"נזק מכוון" עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך; תרמית פונזי בתוך שימוש וניצול כספי חברה למטרות אישיות של נושאי המשרה בחברה; תרמית בניירות ערך לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל 10(b)-5 לכללי הרשות לניירות ערך מכוחו; מהו "נזק בפועל" אל מול "נזק מכוון"?
2.1.15 ערכאת הערעורים השנייה (Second Circuit) בוחנת, האם במסגרת דיווחיה השוטפים של חברה בדבר רה-ארגון עולמי שהיא מתכננת, ותוך כדי ביצועו, עמדה החברה בחובות הגילוי הנאות הקבועים בחוק המסחר בניירות ערך, או שמא לא היה בגילויים אלה מספיק, ועל כן התגבשה עבירה של אי-גילוי נאות; בתוך כך, ערכאת הערעור מדגישה, כי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך, וכלל 10b-5 מכוחו, אינם מקימים חובה פוזיטיבית על חברה לגלות מידע לציבור המשקיעים; עניינם של סעיפים אלה הוא להגן על ציבור המשקיעים מפני מצגים כוזבים או אי–גילוי נאות של מידע מהותי – לך תמצא את ההבדל! עוד בפסק הדין: מרכיבי ויסודות האיסור להציג מצגים כוזבים או להעלים פרטים מהותיים כלפי המשקיע הסביר, לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכלל 10b-5 לכללי הרשות לניירות ערך
2.1.15 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לשאלה, האם תנאי המבחן הכפול שנקבעו בהלכת MFW, על עסקת מיזוג של חברה ציבורית עם בעל שליטה, על מנת שחברה תוכל ליהנות מסטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי חלים גם כאשר חברת המטרה היא פרטית? עוד בפסק הדין: יישום הלכת MFW על מקרה של מיזוג בחברה פרטית; התנאים לאישור עסקה של חברה עם בעל השליטה בה, אשר מזכים את החברה בסטנדרט בחינה על ידי בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי
1.1.15 הרשות לניירות ערך בארצות הברית, פסקה כי ראוי ונדרש לטובת האינטרס הציבורי, לקיים הליך מנהלי ציבורי נגד המשיבים Carbon 612 Corporation, EcoGlobal Holdings Corporation, Euramerica Holdings Corp, ו-Wilder Filing, Inc, אשר הפרו את חובתם להגיש את הדו"ח השנתי בטופס 10-K והטפסים 8-K בכפוף לסעיף 13(a) לחוק המסחר בניירות ערך ותת-הסעיפים 13a-1, 13a-11 ו-13a-13 עוד בפסק הדין: לטובת ההגנה על המשקיעים יש מתקיים הליך מנהלי ציבורי בכפוף לסעיף 12(j) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 נגד המשיבים,