1.1.15

בית המשפט העליון (Supreme) בדלוור נדרש לארבעה שאלות שהופנו אליו במסגרת שאילתה, ושעניינן – תוקף הוראת הסטת התשלום בתקנות של תאגידים ללא מניות בדלוור, אשר מגבילות את הזכות לפיצוי ולשיפוי נושאי המשרה בחברה והדירקטורים, במסגרת תשלום הוצאותיהם המשפטיות על ידי החברה, בעצם זכייתם בתביעה שהוגשה כנגדם; נפסק, כי מבחינת החוק, בין אם ההוראה המתייחסת להסטת תשלום אומצה למטרה ראויה, או שהינה ניתנת להחלה בנסיבות הקיימות, ממילא אין איסור בדין כנגד הוראות הסטת תשלום שכר טרחת עורכי דין;

עוד בפסק דין זה: על פי דיני דלוור, צדדים בהתדיינות משפטית, חייבים לשלם את שכר הטרחה וההוצאות של עורכי דינם בעצמם; מקובל, שצדדים שותפים, יכולים להסכים לשינוי חוקים אלה ולחייב את הצד המפסיד לשלם את ההוצאות הנ"ל עבור הצד הזוכה; מכיוון שתקנון התאגיד הינו "הסכם בין בעלי המניות של התאגיד", אזי אימוץ כדין של הוראה להסטת תשלום בתקנון, יתקבל כחריגה מוסכמת מהחוק האמריקאי; לפיכך, תקנה הנוגעת להסטת תשלום לא תהיה אסורה בכפוף לחוק המקובל בדלוור;