24.12.14

במסגרת תביעה שעניינה תיאום מחירים בניגוד לדיני ההגבלים העסקיים, ערכאת הערעור התשיעית פסקה, כי תביעות לקבלת סעד של צו מניעה כפופות לטענה השיהוי, ותקופת ההתיישנות שבסעיף 4B בחוקClayton  משמשת כקו מנחה לחישוב תקופת השיהוי; בתוך כדי בחינת הכללים המשפטיים שמנחים את תקופת ההתיישנות לפי סעיף 4B, נפסק כי עילת תביעה לפי דיני הגבלים עסקיים מתגבשת כל אימת שתובע נפגע כתוצאה מפעולה של הנתבע, ומניין ההתיישנות מתחיל ממועד ביצוע הפעולה האסורה; כאשר עסקינן בקנוניה מתמשכת לתיאום מחירים שגורמת לסדרה של מכירות במחיר גבוה שלא כדין, אזי כל מכירה אסורה, מהווה עבירה אשר בקרותה, מתחיל מניין התיישנות חדש; נפסק, כי התובעים הניחו תשתית עובדתית מספקת במסגרת תביעתם המתוקנת בדיני הגבלים עסקיים פדרליים, בכדי להראות כי תביעתם אינה מנועה מטעמים של שיהוי;

עוד בפסק הדין: על פי דוקטרינת השיהוי, בית המשפט יימנע ממתן סעד מן היושר, כאשר בעת הגשת תביעה בשיהוי בלתי מוצדק אשר כתוצאה ממנו, הנתבעים עשויים להיפגע; תקופת ההתיישנות מתחילה במועד בו התרחשו נזקי התובע וניתן לבררם;