14.12.14 בית המשפט בדלוור, נדרש לדון באופן מינוי, הפסקת מינוי והדחת דירקטורים, מכוח סמכותו לבחון את תקינות ההליכים הללו לפי סעיף 225 לחוק החברות בדלוור; במקרה הספציפי בישוף גסיס היה נציגו של ארגון הצדקה Bishop Gassis Sudan Relief Fund; עקב חילוקי דעות לגבי הפרויקטים שיש לתמוך בהם, החליטה ההנהלה להדיח את בישוף גסיס; בהתדיינות בתיק זה, בישוף גסיס טען, כי ההנהלה הפרה את חובות האמונים כלפיו, עשתה שימוש בלתי הולם בשמו ובדמותו הציבורית וביצעה פעולות ברות–תביעה נוספות; עוד בפסק הדין: הדחה כדין ושלא כדין מהדירקטוריון; האבחנה בין הדחה לבין אי-בחירה של דירקטור באסיפת בעלי המניות השנתית; פרשנות חוזית של תקנון חברה ביחס לשאלת תקינות הדחתו של דירקטור; למי חבים הדירקטורים חובות אמונים בתאגיד ללא מטרות רווח?;
14.12.14 במסגרת הליכים מנהליים, הרשות לניירות ערך של ארצות הברית קבעה כי נדרש וראוי לטובת ההגנה על האינטרס הציבורי, לקיים הליך מנהלי פומבי כנגד המשיבים, The Bank Holdings, Community Valley Bancorp, Genemen, Inc., GWS Technologies, Inc., Homeland Precious Metals Corp. ו- NuRx Pharmaceuticals, Inc., אשר כשלו בהגשת דוח שנתי בטופס 10-K וטפסי 8-K לפי סעיף 13(a) לחוק המסחר בניירות ערך ותקנות 13a-1, 13a-11 ו- 13a-13; עוד בפסק הדין: לשם הגנה על משקיעים יש לפתוח בהליך מנהלי פומבי בהתאם לסעיף 12(j) לחוק המסחר ניירות ערך משנת 1934 כנגד המשיבים.
11.12.14 מעשה בזכות להצעה ראשונה (Right of First Offer): בית המשפט הצ'נסרי מוציא צו מניעה כנגד צד להסכם, אשר הפר את זכותו של הצד השני להצעה ראשונה, בטרם הצד הראשון נכנס למשא ומתן עם צדדים שלישיים למכירת הנכס עוד בפסק הדין: מהותה של זכות הצעה ראשונה והאבחנה בינה ובין זכות סירוב ראשונה
11.12.14 הליכים עיקריים זרים והליכים מקומיים – פסק דין מורכב העוסק בסוגיה מורכבת בדיני חדלות פירעון אשר לפיה נבחר בית משפט במדינה זרה לכהן כבית משפט של פירוק וכינוס נכסי החייבת, אל מול סמכויותיהם של בתי המשפט במדינות אחרות, שבהם נמצאים נכסי החייבת, להחיל את הדין המקומי על נכסים אלה: בית המשפט הפדרלי האוסטרלי פסק, כי יש לדחות את הערעור תוך שהוא דוחה את הטענה, כי לאחר הגשת הוכחות החוב באיי קיימן, ה–DCT (הממונה על המס באוסטרליה) אינו זכאי יותר לבקש צווי שינוי להכרה בהליך העיקרי הזר; נפסק, כי יש להכיר בחוב המס של החברה בפירוק, בגין רווחי המסחר במניותיה שנסחרו באוסטרליה, וכי גם הכרה בהליך העיקרי הזר, אין משמעה כי הכרה זו איננה ניתנת לשינויים ולהתאמות, על מנת להגן גם על אכיפתו של הדין המקומי; עוד בפסק הדין: החוק לדוגמה (Model Law) מבוסס על הנחת סמכות משלימה (complementary authority) בין בית המשפט המקומי לבית המשפט הזר המפקח על ניהול ההליך העיקרי הזר (הליך של פירוק חברה); שום הוראה של החוק לדוגמה אינה שוללת סמכות משלימה רק בשל הגשת הוכחות חוב (lodgement of a proof) באיי קיימן;
9.12.14 פסק דין מעניין במיוחד, מגיע ממדרשו של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, אשר דן בשאלת דוקטרינת "התועלת התאגידית", והאינטרס אשר הוכר ברפורמת Dodd-Frank, לתגמל את מי שמונע ממשל תאגידי לקוי, ובפרט, אי גילוי נאות כלפי המשקיעים; בתוך כך, נדרש בית המשפט הצ'נסרי לשאלה המשפטית – אימתי תובע זכאי לגמול עבור תועלת שהניב לחברה במסגרת דוקטרינת התועלת התאגידית, והאם במקרה דנן, יש לפסוק גמול והוצאות שכר טרחה לטובת בעל המניות בחברה, אשר מנע אי-גילוי מצד הדירקטוריון? עוד בפסק הדין: דוקטרינת "התועלת התאגידית" והקשרה לדוקטרינת Say on Pay; רפורמת Dodd-Frank; אחריות אורגנים הנובעת מקיומם של "דגלים אדומים";
9.12.14 הרמת מסך או שמא תביעה נגזרת כפולה? במסגרת אחת התביעות הגדולות ביותר שעתידה להיות מוגשת בבית המשפט בארצות–הברית בשם חברת Citigroup או כנגד נושאי המשרה בה, נדונה בקשה לגילוי מסמכי וספרי חברה לדרישת בעלת המניות של Citigroup, במטרה לחקור את הפרתן של חובות הדירקטוריון ונושאי המשרה של Citigroup, בגין פיקוח כושל על החברות-הבנות: בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבקשת בעל מניות, כי החברה תעביר לעיונו את ספריהן החשבונאיים של שתי החברות-הבנות של החברה, במסגרת תביעתו של בעל מניות החברה-האם כנגד התנהלותן של החברות-הבנות, נוכח חשד להתנהלות שהינה בבחינת "ניהול כושל" ו"התנהלות אסורה" של נושאי המשרה בחברות-הבנות, כמו גם ב-Citigroup עצמה עוד בפסק הדין: הליכי גילוי ספרי חברה לבעל מניות בחברה במסגרת חקירה לפני הגשת תובענה נגזרת; דרישת גילוי מסמכים של בעל מניות החברה-האם במסגרת רצונו להגיש תובענה נגזרת כפולה, בגין הפרות בחברות-הבנות של החברה שאת מניותיה הוא מחזיק; תביעה נגזרת ישירה בשם החברה-האם, בגין פיקוח כושל על התנהלותן של החברות-הבנות
9.12.14 ערכאת הערעורים השנייה (Second Circuit) דנה במכירתן של זכויות תביעה של בעלת חוב, תביעה לפי חוק SIPA – חוק ההגנה על המשקיעים, במסגרת כינוס נכסיה של חברת מאיידוף, ושואלת – האם נדרש פיקוח של בית משפט של פירוק על מכירה זו, נוכח העובדה שאין כאן העברת נכס מוחשי? עוד בפסק דין זה, פירוקן של שתי חברות ממדינות שונות – השלכות של הדינים השונים ושל היותן נתינות של מדינות זרות על הליכי הפירוק עוד בפסק הדין: מעמדה של זכות תביעה לפי חוק SIPA (the Securities Investors Protection Act) במסגרת הליכי פירוק