11.12.14

הליכים עיקריים זרים והליכים מקומיים – פסק דין מורכב העוסק בסוגיה מורכבת בדיני חדלות פירעון אשר לפיה נבחר בית משפט במדינה זרה לכהן כבית משפט של פירוק וכינוס נכסי החייבת, אל מול סמכויותיהם של בתי המשפט במדינות אחרות, שבהם נמצאים נכסי החייבת, להחיל את הדין המקומי על נכסים אלה: בית המשפט הפדרלי האוסטרלי פסק, כי יש לדחות את הערעור תוך שהוא דוחה את הטענה, כי לאחר הגשת הוכחות החוב באיי קיימן, ה–DCT (הממונה על המס באוסטרליה) אינו זכאי יותר לבקש צווי שינוי להכרה בהליך העיקרי הזר; נפסק, כי יש להכיר בחוב המס של החברה בפירוק, בגין רווחי המסחר במניותיה שנסחרו באוסטרליה, וכי גם הכרה בהליך העיקרי הזר, אין משמעה כי הכרה זו איננה ניתנת לשינויים ולהתאמות, על מנת להגן גם על אכיפתו של הדין המקומי;

עוד בפסק הדין: החוק לדוגמה (Model Law) מבוסס על הנחת סמכות משלימה (complementary authority) בין בית המשפט המקומי לבית המשפט הזר המפקח על ניהול ההליך העיקרי הזר (הליך של פירוק חברה); שום הוראה של החוק לדוגמה אינה שוללת סמכות משלימה רק בשל הגשת הוכחות חוב (lodgement of a proof) באיי קיימן;