3.3.21 המונח "כל זכות בנייר הערך" הוא מונח אשר מסביר את האבחנה בין זכויות פרסונליות (אישיות) של המחזיק, מצד אחד, לזכויות הנלוות ונצמדות לנייר הערך, מהצד השני. In re Sunstates Corp. S’holder Litig., 2001 WL 432447, at *3 (Del. Ch. Apr. 18, 2001)
24.2.21 ניסוח מסמכי פרוקסי: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון את תקיפתה של עסקת מיזוג מסוג buyout שבמסגרתה צפויים היו בעלי מניות המיעוט להירכש החוצה והחברה אמורה היתה להפוך חזרה לחברה פרטית (going private). שאלת הפרת חובות האמונים של נושאי המשרה בחברה (שניים מהאקזקוטיבה) נסובה, בין היתר, על האמור והמפורט במסמכי הפרוקסי שהוכנו לטובת בעלי המניות ונחתמו על ידי אחד מהם. בית המשפט הצ'נסרי מעמיק בסוגיית הדיוקים (ואי-הדיוקים) שנכללו בפרוקסי ובשאלת מהותיותם של הפרטים שהושמטו, על רקע דיון חשוב בתכליתם של מסמכי הפרוקסי הנערכים לטובת האסיפה שזומנה לשם מתן אשרור לפעולת דירקטוריון. עוד בפסק הדין: גילוי נאות במסמכי הפרוקסי שהוכנו במסגרת פנייה יזומה של דירקטוריון לבעלי המניות, לזכות בהצבעתם המאשררת; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; תניית go-shop: מטרתה, דרך יישומה והשלכותיה; באילו נסיבות, טענה בדבר הבטחת המשך העסקתו של המנכ"ל לאחר השלמת עסקת המיזוג, מבססת כלפיו טענה כי הוא היה מצוי בניגוד עניינים בעת ליוויה של עסקת מיזוג למכירתה של החברה?; דרגת הפירוט והטיעון הגבוהים של תובע המבקש להדגים את ניגוד העניינים של נושא משרה בחברה בעת ניהול עסקת מיזוג למכירתה של חברה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; מהו מידע מהותי לבעל מניות מיעוט אשר נרכש החוצה בהצעת רכש?; חובות הגילוי הנאות של חברה בעת פנייה לציבור המשקיעים בהצעת רכש; אשרור פעולות חברה על ידי אסיפת בעלי המניות; חוסר תום לב של הדירקטוריון בעת אישור עסקת מיזוג – אימתי ובאילו תנאים?; הפרת חובת הזהירות אימתי?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; חובות הגילוי הנאות כלפי אסיפת בעלי המניות, חובת הזהירות, חובת הנאמנות וחובת תום הלב; שיקול הדעת העסקי הלגיטימי של דירקטוריון להעדיף סוג עסקה אחת על פני אחרת.
22.2.21 בית המשפט העליון באנגליה נדרש להעמיק במשמעות המונח "הפסדי הפרעה עסקית" המכוסים בביטוח עסקי, לנוכח פנדמיית COVID-19. את ההליכים המאוחדים הללו פותחת הרשות להתנהלות פיננסית (Financial Conduct Authority) ("ה- FCA"), על פי תוכנית מבחני השווקים הפיננסיים (Financial Markets Test Case Scheme), ובהמשך להסכם שנעשה עם שמונה חברות ביטוח, לפתור בעיות ומחלוקות בעלות חשיבות כללית, ואשר מצריכות הכוונה משפטית על פי המשפט האנגלי, באופן מיידי ומהיר. בליבה של העתירה לבית המשפט העליון באנגליה, זעמם של בעלי פוליסה אשר נתקלו בסירובם של חברות הביטוח לפצות אותם בגין "הפסדי הפרעה עסקית" שנבעו מהוראות ממשלתיות שונות אשר דרשו מהם לסגור את בתי העסק בתקופת הפנדמיה. עוד בפסק הדין: כיצד יש לפרש פוליסות ביטוח עסקי אשר נועדו לכסות "נזקי הפרעה עסקית" (business interruption losses) בעקבות פנדמיית COVID-19?; משמעות ההתערבות הממשלתית וקביעת סגרים במשק בעקבות פנדמיית COVID-19 בהתייחס לכיסוי הביטוחי בפוליסות שנועדו לפצות בגין "נזקי הפרעה עסקית"; פרשנותם של "סעיפי מחלות" (“disease clauses”) בפוליסות ביטוח (אשר מכסים הפסדי הפרעה עסקית הנובעים מאירוע של מחלה מדווחת (notifiable disease), המתרחשת במרחק נקוב מההבטחה הביטוחית); פרשנותם של "סעיפי מניעת נגישות" (“prevention of access” clauses) בפוליסות ביטוח, המכסים הפסדי הפרעה עסקית הנובעים מהתערבות של רשות ציבורית מוסמכת המונעת נגישות ל-, או את השימוש ב-, מקום העסקים וכן "סעיפים היברידיים" (“hybrid clauses”) (אשר מכילים מרכיבים הן של "סעיף המחלות" והן של "סעיף מניעה מנגישות"; השאלה, איזה קשר קזואלי יש להדגים בין הפסדי הפרעה עסקית לבין קיומה של מחלה מדווחת (או סכנות נוספות הנמנות בפוליסות הביטוח); השלכות "סעיפי הטרנד" (“trends clauses”) בפוליסות ביטוח (הקובעות מתודה סטנדרטית לכימות הפסדי הפרעה עסקית על ידי השוואת תוצאותיו העסקיות של בית עסק, לאלו שהיו במהלך מסחר קודם; חשיבות כימותם של הפסדי ההפרעה העסקית הנובעים מפנדמיית COVID-19 על בית העסק, ואשר אירע קודם לפני שהכיסוי הביטוחי הופעל ("הפסדים טרום-ביטוחיים"); קשר סיבתי ופרשנות סעיפי הטרנד, בפוליסות ביטוח; שאלת הסטטוס לצורכי פנדמיית COVID-19 של פסק דין Orient-Express Hotels Ltd באנגליה, שדן ב"נזקי הפרעה העסקית" ויושם במקרה של הוריקן שפגע בבית מלון.
15.2.21 השלכות חבירתו של בעל מניות מיעוט לבעל השליטה בעסקת מיזוג: האם היתה בחבירה זו, כדי להקים כנגד בעל מניות המיעוט חובות זהות לאלו של בעל השליטה? האם ניתן לטעון כנגד בעל מניות מיעוט שחבר לבעל השליטה, כי הוא סייע לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו? ובפרט – האם ניתן לטעון כנגד בעל מניות מיעוט שחבר לבעל השליטה, כי הרוויח רווחים שהם בבחינת עשיית עושר ולא במשפט? שאלות אלו קוראות ומזמנות את בית המשפט הצ'נסרי לשוב ולבחון, האם עסקינן בעסקת צד שלישי (at arm's length), ואם כן, עד כמה עסקה מסוג כזה עשויה לחשוף את הרוכש בעסקה, לטענות של סיוע לדירקטוריון חברת המטרה בהפרת חובותיו ואם כן, עד כמה ניתן לייחס להטבות שחילץ הרוכש בעסקה, עשיית עושר ולא במשפט. פסק הדין מציג מפגש נפלא בין עולם העסקים לדיני היושר והצדק. עוד בפסק הדין: האם בעל מניות מיעוט שחבר לבעל השליטה בעסקת מיזוג, מקימה כלפי בעל מניות המיעוט חובות זהות לאלו של בעל השליטה?; האם ניתן לטעון כנגד בעל מניות מיעוט שחבר לבעל השליטה, כי הוא סייע לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו?; האם ניתן לטעון כנגד בעל מניות מיעוט שחבר לבעל השליטה, כי הרוויח רווחים שהם בבחינת עשיית עושר ולא במשפט?; סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון אשר נטען כנגד בעל מניות מיעוט בחברה; טענה בדבר סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון שנטען כלפי בעל מניות מיעוט שחבר לבעל שליטה, בעסקת מיזוג; התנאים המגבשים את עוולת הסיוע, לרבות היסוד הנפשי ודרישת הידיעה של המסייע כי פעולות המבצע העיקרי הן בגדר הפרה או עוולה; עשיית עושר ולא במשפט בעת משא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג; האם השגת הטבות חוזיות על בסיס משא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג עשוי להתגבש לעשיית עושר ולא במשפט?; על הקשר ועל הנתק שבין עוולת הסיוע של צד ג' להפרת חובות האמונים של אמונאים ועילת עשיית עושר ולא במשפט; הרכיבים של עילת עשיית עושר ולא במשפט; מרכיביה של עילת עשיית עושר ולא במשפט; הגנה על המתעשר מפני טענות של עשיית עושר ולא במשפט, משקיבל לידיו חזקה על כספים (בנסיבות מיוחדות) בתום לב.
15.2.21 בסיטואציות של משא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג, מונחים כגון "יושר ומצפוניות" אינם מובילים לשלילת ההטבות להם זכו צד תמים, מציע בעסקת מיזוג, שניהל משא ומתן במסגרת עסקת צד ג' (at arm's length). בית משפט זה סירב להרחיב את הלכת Schock אשר חייב השבת כספים על בסיס חוסר צדק, בפרט כאשר הבסיס היחידי לדרישת ההשבה היא "חוסר הגינות" של צד פאסיבי אשר זכה בהטבה אותה הוא קיבל במסגרת עסקת צד ג', ובתום לב. Territory of U.S. V.I. v. Goldman, Sachs & Co., 937 A.2d 760, 796 n.161 (Del. Ch. 2007)
14.2.21 עשיית עושר ולא במשפט במשא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג: גם בהתייחס לנתבע שלא פעל עם יסוד נפשי, דרישת היעדרה של הצדקה מבקשת לבסס כי לכל הפחות, הנתבע היה "מיושר" עם המפר או המעוול, וכי מן הראוי כי ישיב הטבה אותה לא הרוויח ביושר, אלא שהוא זכה בה "מן ההפקר" על ידי המעוול, ועל חשבונו של הקורבן. מקום שבו הנתבע השתתף במשא ומתן המשול למו"מ צד ג' (at arm's length), ומקום שהתובע לא טען כי הנתבע היה אדיש ביודעין להפרה של חובות האמונים של מי שחב בכך, ניתן לומר כי התובע אף נכשל לבסס את אי-ההצדקה שבהתעשרותו של הנתבע בעת שהשיג את התמורה שאותה הוא השיג בעסקה, על בסיס המשא ומתן In re Lear Corp. S’holder Litig., 967 A.2d 640, 657 (Del. Ch. 2008)
10.2.21 לפנינו מורכבות משפטית הנובעת ממורכבות עובדתית: בית המשפט הפדרלי באוסטרליה נדרש לקבוע את תנאי ההשתייכות לקבוצה בתביעה ייצוגית, שהוגשה נגד חברה אוסטרלית אשר לה הסדר רישום כפול עם חברה אנגלית, הקובע כי הן פועלות "כישות כלכלית מאוחדת ויחידה", אך בשעה שכל אחת מהן נסחרת בזירת המסחר במדינתה שלה – החברה האוסטרלית ב- ASX והחברה האנגלית ב- LSE. החברות מחזיקות בחברה-בת בברזיל המתחזקת ומנהלת סכר אשר בשנת 2015 עולה על גדותיו ואסון כבד זה מסתיים באובדן חיי אדם ונזקי רכוש כבדים. התביעה הייצוגית מוגשת בבית המשפט באוסטרליה בשם קבוצת בעלי מניות רחבה מאוד אשר כוללת גם מחזיקים במניות החברה שאינם נתינים אוסטרליים, ואף בעלי מניות המחזיקים במניותיה של החברה האנגלית ושנרכשו בזירת המסחר האנגלית, בטענה לנזקי המצגים שנחשפו על ידי החברה האוסטרלית בדיווחיה למשקיעים בזירה האוסטרלית. החברה האוסטרלית מתנגדת להגדרת הקבוצה, ובית המשפט הפדרלי מוצא עצמו מתמודד עם שאלות חדשות שטרם נבחנו קודם לכן, היורדות לשורש תכליתן ומהותן של חוקי החברות וניירות הערך האוסטרליים; תחולתם של דיני ניירות הערך בצורה טריטוריאלית או אקסטרה-טריטוריאלית; וטיבם של נזקי בעלי המניות של החברה האנגלית, במסגרת שאלות הקשורות בקשר הסיבתי שבין המצג הכוזב שהוצג באוסטרליה, על הירידה במחירי המנייה האנגלית. פסק דין מופתי, המשקף בעיקר, את הפער שבין עולם המסחר המתקדם, ועולם המשפט המדשדש אחריו. עוד בפסק הדין: מבנה הרישום הכפול למסחר של חברות ציבוריות, במספר זירות מסחר ומשמעו המשפטי של היותן ישות כלכלית מאוחדת ויחידה (a single unified economic entity); משמעות הרישום הכפול למסחר במספר זירות מסחר בהתייחס להגשת תביעות ייצוגיות בגין תרמית בניירות ערך; קביעת השתייכות לקבוצת תביעה ייצוגית במדינה מסויימת, המוגשת נגד חברה הנסחרת במספר זירות מסחר שונות בעולם על בסיס מבנה של רישום כפול; מי ניזוק ממחיר שהושפע בשוק ההון עקב מצג שווא ואי-גילוי נאות בחברה הרשומה ברישום כפול ונסחרת במספר מדינות – האם רק נתיני המדינה שבה מוגשת התביעה, ביחס למסחר שנערך בה, או שמא, גם נתינים זרים שסחרו במדינת הפורום ואף במדינה הזרה, או אולי רק במדינה הזרה?; תחולה טריטוריאלית או אקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האוסטרליים; על הקשר שבין שאלות של תחולה טריטוריאלית ואקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות הערך, ומבנה מסחר על בסיס רישום כפול במספר זירות מסחר בעולם; האם מוסמך בית המשפט הפדרלי באוסטרליה להחריג מקבוצת התובעים הייצוגיים שהגישו תביעתם בגין מצג שווא ופגיעה באחזקותיהם, את מי שאינם נתיני אוסטרליה?; האבחנה בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר עובדתי משפטי, במרכיבי עבירת תרמית בניירות ערך; נזקי משקיעים ישירים ועקיפים בגין מצג כוזב שביצעה חברה אחת שחברה לחברה זרה אחרת והן פועלות כישות כלכלית מאוחדת ויחידה (a single unified economic entity) מתוקפו של הסדר רישום כפול של החברות; מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בחוקי ניירות ערך; מרכיב הקשר הסיבתי בין מצג השווא לבין הנזק שאירע, בתביעה לאכיפה פרטית של עבירת התרמית בניירות ערך; קשר סיבתי בתרמית בניירות ערך?; הקשר הסיבתי שבין תרמית בניירות ערך לנזקי משקיעים; האם יכול תובע להוכיח קשר סיבתי על ידי כך שיראה כי המצג הכוזב או הפרט המהותי שהושמט היה מרכיב משמעותי שהסב לתובע נזקים גם אם התרמית עצמה לא נחשפה בשוק?; האם נדרש כי דבר התרמית ייוודע בשוק וכי השוק יגיב לתרמית על מנת שניתן יהיה לבסס את הקשר הסיבתי בין התרמית לנזקיו של התובע?