news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 253

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

10.11.14

ערכאת הערעורים השנייה בארצות הברית, הורתה לבטל את החלטתו של בית המשפט של המחוז המזרחי של ניו יורק, אשר פסק כי הודעת ההעברה שהגישה הנתבעת, להעברת התביעה ממערכת המשפט המדינתית למערכת המשפט הפדרלית, לא בוצעה במועד הנקוב לכך על פי דין; ערכאת הערעור השנייה קבעה, כי הלכת Moltner חלה על מקרים שהועברו בהתאם לחוק ההגינות בתובענות ייצוגיות (Class Action Fairness Act – CAFA) וכי הודעת ההעברה של הנתבעת הוגשה במועדה ועל כן תתברר במערכת המשפט הפדרלית;

עוד נקבע בפסק הדין: בתביעות לפי חוק ההגינות בתובענות ייצוגיות -Class Action Fairness Act (“CAFA”), מניין תקופת ההעברה בת 30 הימים הקבועה בסעיף 28 U.S.C. §§ 9 1446(b)(1) ו-(b)(3) , מבית משפט מדינתי לבית משפט פדרלי, מתחיל מהמועד בו נמסרה לנתבע פנייתו הראשונית של התובע; בית המשפט קבע, כי מקום בו כתבי הטענות שהגיש התובע אינם מתחילים את מניין תקופת ההעברה של סעיף 28 U.S.C. §§ 1446(b)(1) ו- (b)(3), הנתבע רשאי להעביר תביעה כאשר הוא מגיע למסקנה כי היא ניתנת להעברה, לאחר שערך בירור עצמי מטעמו;

6.11.14

ערכאת הערעורים השנייה (Second Circuit) נדרשה לשאלה, למי סמכות שיפוט לדון במחלוקת שעניינה תרמית בניירות ערך בין חברה מנפיקה ובין החתמים – האם בית המשפט שנבחר בהסכם החתמים, או שמא דווקא הרשות הרגולטורית המוסמכת על פי דין – FINRA?

עוד בפסק הדין: הנפקה של ניירות ערך מסוג ARS; סמכות השיפוט החוקית של הרגולטור – FINRA אל מול כוחם של הסכמי החתמות וקביעת פורום נאות בהסכמים אלה;

6.11.14

ערכאת הערעורים השנייה (Second Circuit) קובעת את סטנדרט הבחינה של תביעת עובד בעילה של התעמרות שלא כדין עקב פעולות שביצע כחושף שחיתויות (whislteblower); נפסק, כי על מנת להכיר בפעולות העובד כפעולות "ברות–הגנה" מכוח ההגנה המוענקת לחושפי השחיתויות לפי חוק Sarbanes-Oxley, יש לבחון את "אמונתו הסבירה" של העובד, כי הוא מדווח על קיומו של דבר עבירה

עוד בפסק הדין: הסיבות שהביאו לחקיקת Sarbanes-Oxley; מי רשאי ליהנות מן ההגנה על חושפי שחיתויות (whistleblower)?; התנאים להתגבשותה של עילת תביעה כנגד מעביד בחברה ציבורית, אשר לטענת העובד, ביצע כנגדו פעולות תגמול בניגוד ל-SOX; מרכיבי ההגנה על חושפי שחיתויות (מה צריך התובע לטעון ולהוכיח על מנת שתביעתו לא תסולק על הסף?); למי הסמכות לפרש את סעיף 1515A לחוק SOX – האם לרשויות העבודה או דווקא לרשות לניירות ערך?

6.11.14

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור עוסק בפרשנות חוזה בקובעו, כיצד יחולקו נכסי חברה בין בעלי המניות, בהתאם להסכמי יסוד החברה אשר נחתמו ביניהם; התערבות בית משפט בהליכי פירוק מרצון בין צדדים חלוקים

עוד בפסק הדין: העילות להתערבותו של בית המשפט בהליכי פירוקה של חברה מרצון; האם ניתן להתערב בהליכי פירוק מרצון של חברה, בהיעדר מבוי סתום (Deadlock) בין הצדדים?

6.11.14

חברה ביצעה הצעת רכש עצמית, לאחר מכן חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה הנותרים, ולבסוף בעלת השליטה מכרה את אחזקותיה במחיר גבוה משמעותית מהמחיר ששילמה החברה בהצעת הרכש העצמית; במסגרת תביעת בעלי מניות המיעוט בחברה כנגד החברה וכנגד בעלת השליטה בגין שרשרת מהלכים זו, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור שואל ומשיב – האם חברה חבה חובות אמונים כלפי בעליה במסגרת הליכים של הצעת רכש? התשובה – לא! החברה עצמה אינה יכולה להיות בבחינת "מסייעת" (aiding and abetting) לקברניטי החברה, קרי הדירקטוריון, בהפרת חובות האמונים אותן הם חבים

עוד בפסק הדין: האם חברה עצמה חבה בחובות אמונים?; מהי מידת אחריותו וחובותיו של בעל שליטה כלפי בעלי מניות המיעוט בחברה?; מהו מידע מהותי של חברה שיש לגלותו לבעלי המניות?; מהי מידת חובת הגילוי של חברה העורכת הצעת רכש עצמית, כלפי בעלי מניותיה?; סיוע של בעל שליטה להפרת חובות האמונים של דירקטוריון החברה – באלו מקרים?

4.11.14

במסגרת הליכים מנהליים, הורתה הרשות לניירות ערך בארצות הברית על קיומו של שימוע פומבי למטרת גביית ראיות בשאלות שנקבעו, בפני שופט לעניינים מנהליים שזהותו תקבע בהחלטה נוספת, כאמור בתקנה 110 לתקנות סדרי הדין של הרשות (Commission’s Rules of Practice); החלטת הרשות ניתנה בגין שני סעיפי אישום של הונאה באמצעים אלקטרוניים תוך הפרה של סעיף 18 U.S.C. § 1343 ושלושה סעיפי אישום של הונאת בנקים תוך הפרה של סעיף 18 U.S.C.;

עוד בפסק הדין: סעיף 15(a) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 ("חוק המסחר בניירות ערך") וסעיף203(f) לחוק ייעוץ השקעות משנת 1940 ("חוק ייעוץ השקעות") בפני הרשות לניירות ערך של ארצות הברית

4.11.14

בית המשפט הצ'נסרי של דלוור דחה על הסף את תביעת התובעים לקבל כספים שהגיעו להם, מכוח שיהוי רב בהגשת התביעה; נפסק כי התובעים לא עשו די, כדי לשמור על זכותם על פי התביעה, וכי תביעתם לקתה בשיהוי; נפסק, כי הפצרות ספוראדיות של התובעים, לקבלת פיצוי, אינן בגדר שמירה על זכויותיהם, ואינן חוסמות יישום של דיני המניעות, מטעמים של חלוף הזמן ושיהוי.

עוד בפסק הדין: יישום דיני ההתיישנות עקב התאמתם, הגם שהתביעה עניינה תביעה שביושר; העדר הוכחה ראויה מצד התובעים, כי זכויותיהם הובטחו להם, לרבות השבת הלוואתם במלואה;

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים