8.2.21 בית המשפט העליון באנגליה נדרש להעמיק בחובותיהם של שופטים ובוררים להקפיד על ניטרליות, אי-פניוּת ומתן פסיקות ללא משוא פנים, לרבות חובות הגילוי במידה והבורר מצוי בניגוד עניינים; הערעור נדון על רקע ריבוי מינוייו של בורר לפסוק באירועים שהתקשרו בפיצוץ קשה שאירע באַסְדַּת קִדּוּחַDeepwater Horizon לקידוחי נפט במפרץ מקסיקו. עוד בפסק הדין: חובתו של בורר לנהל תיק המתברר לפניו באופן ניטראלי וללא משוא פנים; חובת הגילוי של בורר ביחס לנסיבות העשויות לפגוע במעמדו כגורם ניטראלי ולהפכו לבעל משוא פנים; מבחני "נשוא פנים" של בורר על פי חוק הבוררות האנגלי משנת 1996.
3.2.21 האבחנה בין תנאי מתחיל ותנאי מפסיק בחוזה ומשמעות האבחנה מבחינת חובות הצדדים בעת ביצוע החוזה ונטלי ההוכחה בבית המשפט כשנטען כי החוזה הופר. Ewell v. Those Certain Underwriters of Lloyd’s, London, 2010 WL 3447570, at *3 (Del. Super. Aug. 27, 2010)
2.2.21 תשלומי תמורה בעסקת מיזוג על בסיס "אבני דרך" הנקבעות במקביל לשלבי פיתוחה של תרופה וסעיף ופטור מביצוע התשלום "כתוצאה מנסיבות קיצוניות": בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מוזעק, שוב, לבחון את מילויה של עסקת מיזוג, שתשלום התמורה בגינה לבעלי המניות לשעבר של החברה הנרכשת, התבססו על הגעה ליעדים מסויימים שנקבעו כ"אבני דרך" לפיתוח התרופה בבעלות החברה שנרכשה בעסקת המיזוג ותשלום תמורה לבעלי המניות לשעבר של החברה. בפרשה זו, המונח החוזי "כתוצאה מנסיבות קיצוניות" נבחן במסגרת מבחני תנאים מתלים (תנאי מפסיק ותנאי מתחיל) ומאובחנים מסעיף "שינוי נסיבות קיצוני" ושאר סעיפים חוזיים הנהוגים במסגרת עסקאות מורכבות החלים בתקופה שבין חתימה וסגירה. הפעם, החוזה חתום וגמור. עוד בפסק הדין: פרשנות סעיף אבני דרך לתשלום תמורה בעסקת מיזוג; תשלומי תמורה על בסיס "אבני דרך" בעסקת מיזוג, הנקבעים במקביל לשלבי פיתוחה של תרופה, לצד סעיף פטור מביצוע התשלום "כתוצאה מנסיבות קיצוניות" שאינן מאפשרות השלמת פיתוח התרופה; אבני דרך חוזיים הקובעים תשלומים עיתיים המותנים בפעולה מסויימת או לחילופין פוטרים מביצוע התשלום בקרות אירוע מסויים; היחס והקשר שבין תשלומים עיתיים על בסיס אבני דרך הנקבעים בחוזה, לניתוחו של החוזה על פי מבחני "תנאי מתלה", "תנאי מתחיל" ו"תנאי מפסיק"; בחוזה אשר כולל תנאים מתלים, ההתחייבות החוזית תבשיל על בסיס קיומה של אותה תניה חוזית מפורשת המבססת תנאי מתלה; נטלי ההוכחה על צד המבקש לאכוף התחייבות חוזית, שהותנתה בתנאי מתלה; נטלי ההוכחה על צד המבקש להתחמק מההתחייבות חוזית שהותנתה בתנאי מפסיק; השונה והדומה בין פטור מתשלום תמורה המשולמת ב"אבני דרך" בעסקת מיזוג שזה מכבר הושלמה עקב "נסיבות קיצוניות", ובין סעיפי ביניים כדוגמת "שינוי נסיבות מהותי" (Material Adverse Effect) אשר חלים עד לסגירת עסקת המיזוג; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנות סעיף התמורה בעסקת מיזוג; חוזים מסחריים ואכזבת הקונה; ביצוע בעין ואכיפת חוזים בדלוור; האם מצגים והתחייבויות בעסקאות מיזוג מקימים חובות שלא להפריע לגיבוש ההסכם, או שמא הם מחייבים נקיטה של פעולות אקטיביות להבטחת סגירתו?
2.2.21 שוויה ההוגן של עסקת מיזוג: בית המשפט העליון בדלוור נקרא לבחון תביעה המוגשת נגד עסקת מיזוג שזה מכבר הושלמה, על ידי מחזיק בהון הישות שזה מכבר נרכש החוצה, ובליבה הטענה כי במסגרת קביעת התמורה בעסקת המיזוג, לא שוקללה עילת תביעה נגזרת שיש לשותפות נגד בעל השליטה בה (השותף הכללי) כנדרש בהתאם להלכת Primedia; על האג'נדה של בית המשפט העליון בדלוור, שאלות של שווי הוגן של העסקה בראי התביעה הנגזרת, זכות עמידתו של בעל מניות לשעבר ועילות Brophy שהינן נכס מנכסי החברה הנמכרת; פסק דין זה עוסק בסוגיות משפטיות מורכבות במיוחד בעולם המשפט התאגידי ובית המשפט העליון בדלוור מבקש לייצר עבורם מסגרות בירור משפטי ברורות. עוד בפסק הדין: שווי הוגן לבעלי המניות היוצאים בעסקת מיזוג; שאלת השווי ההוגן לבעלי המניות היוצרים בעסקת מיזוג בראי הגדרתה של עילת התביעה כעילה נגזרת או ישירה; שווי הוגן של חברה בעסקת מיזוג, בראי טענות Brophy, כלומר בראי עילת תביעה נגזרת הקיימת לטובת החברה שטרם מומשה ושלא נלקחה בחשבון בתמורת המיזוג; הנפקות המשפטית של אובדן בעלות במניות והשלכותיה המשפטיות על זכות העמידה בתביעה נגזרת תלויה ועומדת; עקרון "חריג התרמית" וכלל "הבעלות המתמשכת" אשר נפסקו כהלכה פסוקה בפרשת Lewis v. Anderson; התנאים להעלאת טענות Brophy; טענת Brophy כנגד נושא משרה בחברה – מה משמעותה וכיצד מוכיחים אותה?; התייחסות לטענת Brophy – המקימה זכות תביעה לחברה – כאל נכס החברה אשר יש לכמתו במסגרת עסקת מיזוג.
31.1.21 בעל מניות לשעבר המבקש להעלות טענות ישירות (להבדיל מנגזרות) נגד עסקת מיזוג, נדרש לתקוף את תוקפו של המיזוג עצמו, בדרך כלל על ידי הגשת תביעה נגד הדירקטורים בטענה כי הם הפרו את חובות האמונים שלהם אשר בעקבותיהם, ההליך או המחיר של עסקת המיזוג לא היה הוגן. במסגרת זו, נדרש להפריד בין החקירה לצורכי קביעת זכות עמידה של מי שזה מכבר חדל להיות בעל מניות ובעל הזכות לנהל בשמה של חברה תביעה נגזרת לבין השאלה, האם עילת התביעה מבססת סעד שניתן להעניק בגינה. Parnes v. Bally Entertainment Corp., 722 A.2d 1243 (Del. 1999)
27.1.21 מצג שווא ביחס להערכת שווי החברה ולתחזיותיה העתידיות: המצג הנבחן כאן, מתייחס להערכות שווי של חברה נמכרת בדגש על תחזיותיה הפיננסיות העתידיות; התובעים-הרוכשים טענו כי שודלו באופן תרמיתי להשקיע בחברה על בסיס מצגים הקשורים בתוצאותיה הפיננסיות ובפרט בתחזיותיה העתידיות; במסגרת זו, נדרש בית המשפט הגבוה של סינגפור, בדומה לערכאות בית המשפט בארצות-הברית ובקנדה, לנהל דיון חשוב באבחנה שבין שיווק ומכירה נלהבים יתר על המידה להשקיע בחברה, לבין שידול תרמיתי; מתי הצהרות הן בגדר "פיצ' מכירה" נלהב שאיננו מתגבשות לכלל תרמית, והאם הערכת שווי הנמסרת על ידי המוכרים יכולה להיחשב כהבעת דעה ועמדה בלבד אשר אינם מבססים עבירה של מצג שווא ואי-גילוי נאות? עוד בפסק הדין: מצגים כוזבים ביחס להערכת שווי ולתחזית עתידית; מתי יכול משקיע להאשים בהפסדי השקעתו הכושלת, את "המקדם" (promoter) של השקעתו?; היכן החוק מניח את הקו המפריד והמבחין בין שיווק ומכירה נלהבים מידי שהחמיצו, לבין תרמית?; מתי יראו במקדם של ההשקעה, כמי שביצע שיווק ומכירה נלהבים מידי שהחמיצו, ומתי ייתפס המקדם כמי שביצע תרמית?; עד כמה "מידע בדיעבד" שלא היה ידוע למצהירים בשעתו, הוא מידע שניתן להשתמש בו לצורכי ביסוס עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות?; האם כל הבעת אמונה או דעה פטורה מאחריות של מצג שווא ואי-גילוי נאות?; ההבדל שבין הצהרות אופטימיות שמציגה חברה לבין מצג כוזב אסור על פי דין; האם מותר לחברה להצהיר הצהרות כלליות ואופטימיות, והאם רשאי המשקיע הסביר להסתמך עליהן?; יסודותיה של עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהי השמטה של פרט מהותי?; האבחנה בין מצג שווא וכוזב של פרטים מהותיים ובין "ניפוח עסקי" (puffery) שאינו מתגבש לכלל עבירה של תרמית בניירות ערך.
20.1.21 רה-קלאסיפיקציה של הון מניות החברה: בליבה של פרשה חשובה, עקרונית ופורצת דרך זו, נבחנת חזרתה בה של חברת פייסבוק, מהליך רה-קלאסיפיקציה של הון מניותיה שצפוי היה לחזק את כוח הצבעתו (לא שליטתו בהון) של המייסד, המנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברה – מארק צוקרברג, לוּ היה ההליך מושלם; שתי החלטות עסקיות של הדירקטוריון נבחנות כאן – הראשונה, לאשר הליך של רה-קלאסיפיקציה של הון מניות החברה, השנייה, לחזור בו מההחלטה הראשונה – הולידו את תביעת בעלי המניות מהציבור, הטוענים לנזקים הנובעים משתי ההחלטות (בדגש על השנייה) הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים; תביעה נגזרת זו מהווה מקפצה, אבן דרך, וקו פרשת מים חשובים במיוחד, שבמסגרתם עושה בית המשפט הצ'נסרי סדר בהליכי הפנייה המוקדמת לדירקטוריון ומבחני הפטור מפנייה מוקדמת, על בסיס ההלכות Aronson ו- Rales האלמותיות; לפנינו הלכה חדשה המסדירה את מבחני אי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון, לצד רמיזות משמעותיות בהתייחס לשתי החלטות עסקיות של הדירקטוריון – ביצועה של פעולה והחזרה ממנה – בראי שאלות של יעילות הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשת התביעה הנגזרת עוד בפסק הדין: מדוע הפכו מבחני Aronson לחסרי רלבנטיות ומדוע מבחן Rales הוא המוביל בדלוור, לקביעת אי-היעילות שבפנייתו המוקדמת של בעל מניות המבקש להגיש תביעה נגזרת, לדירקטוריון; מבחן Rales ככלל, ומבחן Aronson כחריג, במסגרת הקביעה האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת על ידי בעל המניות, היא בבחינת פנייה בלתי יעילה; סקירה היסטורית של מבחני Aronson ולאחר מכן Rales, במסגרת הקביעה האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת על ידי בעל המניות, היא בבחינת פנייה בלתי יעילה; האם ניתן להטיל על דירקטורים שהפרו את חובות האמונים שלהם במסגרת אישורה של עסקה נלוזה, את נזקי הוצאות החברה אפילו אם העסקה נזנחה ולא הוצאה אל הפועל?; שיקול דעתו העסקי של הדירקטוריון לבצע פעולה אחת ולאחר מכן, שיקול דעתו הנוספת שבמסגרתה חוזר בו הדירקטוריון מהחלטתו הראשונה – מה דינן בראי שאלת יעילות הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת?; החלטה עסקית וחזרה ממנה – דינן של שתי ההחלטות בראי כלל שיקול הדעת העסקי; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales ו- Aronson; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת.