חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

9.9.14

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן מחלוקת בין שלושה אחים שעניינה השתלטות עויינת, כביכול, של אחד מהם; בית המשפט נדרש לבחינת מועדי ההתיישנות של העילות הנטענות, והאם התובעים עמדו בדרישות הדין להראות עילה לגרירת תחילת מניין ההתיישנות (tolling)

עוד בפסק הדין: סכסוך בין שלושה אחים המחזיקים בחברה עקב השתלטות עויינת של אחד מהם; מועדי התיישנות להפרת חוזה ולהפרת חובות אמונים בחברה; מועדי התיישנות מיוחדים להסכם שהופר ואשר נחתם תחת חותם (signed under seal); גרירת (tolling) תחילת מניין ימי ההתיישנות

5.9.14

פרשה חשובה בתחילת דרכה: עד כמה נושה עיקרי מובטח רשאי להתערב בעסקי החברה ובמבנה אחזקותיה? שאלה זו עלתה במלוא היקפה בפרשה זו, כאשר במסגרת רה-ארגון של חברה בקשיים, בעלת עניין בחברה, שהינה אף הנושה העיקרית שלה, הייתה שותפה למהלך הפיכתה של החברה לפרטית (going private); בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן – האם בעלת העניין היתה בעלת שליטה בפועל, והאם בעסקה זו הפרו הן הדירקטורים והן בעלת השליטה את חובות האמונים שלהם כלפי יתר בעלי המניות, משהרה-ארגון הסתכם גם בעסקת מיזוג מסוג going private על פי דרישת בעלת השליטה והנושה העיקרית בחברה?

עוד בפסק הדין: מיזוג משולש הופכי; סטנדרט הבדיקה של עסקת המיזוג – לפי כלל שיקול הדעת העסקי או כלל ההגינות המלאה?; ברירת דין במיזוג משולש הופכי, שבה חברה דלוורית מסיימת כחברה הרשומה בנבאדה – איזה דין יחול על ההתקשרות?; מיהו בעל שליטה בחברה? – האם מי שהינו נושה מובטח ברוב מהחובות המובטחים של החברה, ואף הינו בעל עניין בחברה, ייחשב כבעל שליטה בה?; חובות האמונים של בעל שליטה כלפי יתר בעלי המניות בחברה

5.9.14

ערכאת הערעורים השנייה (Second Circuit) מתחמקת משאלות קשות שמעלה נתבעת בתובענה ייצוגית, אשר אינה חלק מהסדר הפשרה בתיק, וזאת בקשר להגבלת סמכותו של בית המשפט בהסדר הפשרה להמשיך ולדון בעניינם של מי שהינם צד להסדר הפשרה בתיקים נוספים; ההתחמקות היא בקביעת היעדר זכות עמידה למי שאינו צד להסדר הפשרה, להתנגד לתניות בו

עוד בפסק הדין: כוחו של הסדר פשרה בתביעה ייצוגית המתקבל על ידי בית המשפט; הגבלות על זכות עמידה של טוענים

4.9.14

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור שואל – האם בהעדיפו עסקת מיזוג אחת על פני אחרת, רשאי דירקטוריון החברה המתמזגת לשקול, בין היתר, גם את העובדה כי עסקה אחת מבטיחה את כיסאותיהם של הדירקטורים המכהנים, בעוד שעסקה אחרת אינה מעניקה הבטחה שכזו? עד כמה רצון הדירקטורים להישאר בתפקידם לאחר המיזוג, עשוי להביאם להימצא בניגוד עניינים בעת אישורה של עסקת מיזוג שהינה לטובת החברה?

עוד בפסק הדין: חובות האמונים של דירקטורים אשר שוקלים מספר הצעות וחלופות למיזוג; סטנדרט בחינה של עסקת מיזוג בבית המשפט על פי סטנדרט הבחינה המדוקדקת (enhanced scrutiny);

4.9.14

בית המשפט הפדרלי בניו-יורק דן בשאלה עקרונית וחשובה – למי נתונה סמכות השיפוט לדון בתביעות הנוגעות לפעילותן של חברות דירוג האשראי בארצות-הברית (שהגדולות ביניהן הן חברות דירוג האשראי Standard & Poor ו- Moody)? שאלה אשר ממנה נגזרת שאלה אחרת, מהותית יותר, והיא – האם חוק Credit Rating Agency Reform Act משנת 2006, הינו חוק שיש לאוכפו במערכות הפדרליות, או שמא דווקא במערכות המדינתיות?

עוד בפסק הדין: חובות חברות האשראי להעניק דירוגי אשראי באי-תלות, בעצמאות וללא משוא פנים; מאפייניו של חוק חברות דירוגי האשראי; אופן עבודתן של חברות דירוג האשראי

2.9.14

תגובות השרשרת: שילוב חוליית החיתום כחלק מהמערך הכללי בקונגלומרט בנקאי – כן או לאו?

מאמרו של מר עזר אורלי, דן בחוליית החיתום בשוק ההון, אשר מהווה חוליה חשובה בשרשרת הפיננסי. המאמר עוסק בחיפוש אחר תשובה לשאלה החשובה – לאיזה סוג של קונגלומרט יעדיף ציבור המשקיעים לשייך את חוליית החיתום – האם לקונגלומרט בנקאי מסחרי רגיל או שמא לקונגלומרט בנקאי להשקעות? המאמר מציג את חוליות התיווך הפיננסי הפעילות בשוק ההון ומפרט את מטרות החיתום. כמו כן, המאמר מציג את בעיית ניגוד העניינים המובנת בתוך חוליית החיתום הנובעת מהתנגשותן של מטרות החיתום, ואף את בעיית ניגוד העניינים הנובעת מהבעייתיות המבנית המאפיינת את המשק הריכוזי שיש בישראל. במאמר נערכת סקירה של המצב הקיים בארצות-הברית, תוך הצצה להתנהלות הקיימת כיום ובעבר, ותוך בחינה, מהן הסיבות שהשפיעו על הנורמה הקיימת. במאמר ישנה סקירה של שוק ההון בישראל, התמורות שחלו בו והגורמים להן. במרכז המאמר, נבחנת השאלה האמורה, על ידי בחינתם של היתרונות והחסרונות של שיוך חוליית החיתום לקונגלומרט בנקאי מסחרי. בחלקו האחרון של המאמר, הכותב מבקש להציג מטאפורה חדשה, תוך הצגת הבעייתיות הקיימת באימוץ המטאפורה המוצגת כיום בספרות המשפטית, המבוססת על תיאוריית "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" של ג'ורג' ארתור אקרלוף.

2.9.14

ההחמרה בענישה ופיתוח מרכיבי ענישה חדשים בעבירת השימוש במידע פנים (לאחר פסקי הדין החדשניים בעניין רבין‑פן ופסק הדין האמריקאי Joseph Contorinis)

במאמרן של עורכת הדין ורד שיידמן ועורכת הדין סיגל לזרוביץ, נערכת סקירה של עבירת השימוש והמסחר במידע פנים, תכליתה וייחודה בהשוואה לעבירות אחרות החוסות תחת מטריית עבירות ה"תרמית בניירות ערך". המאמר מתמקד בעונשים הנהוגים בגין עבירות כלכליות, ובפרט בגין השימוש והמסחר במידע פנים. בבסיס המאמר עומדת הטענה, כי בעוד שהעבירות האחרות נסמכות לא מעט על תגובת הציבור לצורך הפקת רווחים בניגוד לדין, עבירת השימוש והמסחר במידע פנים הינה עבירה אשר הצלחתה טמונה לרוב באי‑ידיעתו של הציבור, כי העבריין ניצל לטובתו מידע שטרם הגיע לידיעת הציבור, ומינף מידע זה לגריפת רווחים אישיים. על פי המאמר, עובדה זו מקלה על ביצוע העבירה על ידי העבריינים מחד, ומקשה את הוכחתה על ידי התביעה מאידך. שתי השלכות אלה הן אשר ממריצות את בתי המשפט בעולם להגביר את הענישה בגין עבירה זו. כדוגמה, מובאים פסקי דין המעידים על ההחמרה שבענישה, וביניהם גזר הדין בפרשת רבין-פן וכן ההכרעה שניתנה בערכאת הערעור השנייה בארצות-הברית בעניין Joseph Contorinis, שם נפסק, כי גם השבה שמקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, עשויה להגיע לכדי סעד ענישתי, מקום שנתבע נדרש להשיב את מלוא סכום הרווחים שהושגו שלא כדין, לרבות הרווחים שהרוויח צד שלישי ממעשי העבירה של הנתבע, ולא רק את רווחיו האישיים שלו. המאמר מבקש להפנות את תשומת הלב לדיון העולמי המתקיים באשר לשאלת העונש ההולם במקרה של עבירה זו, תוך הדגשה לא רק של המרכיב הענישתי בגין עבירה זו, אלא גם של המרכיב ההרתעתי, כחלק מהמערך הכללי של מערכות האכיפה השונות למגר את תופעת השימוש במידע פנים של חברה.