חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

2.9.14

ועדות הדירקטוריון

מאמרו על עורך הדין איתן וולף-הולץ, סוקר את ועדות הדירקטוריון, החל מאותן ועדות קלסיות הכוללות את ועדת הביקורת וועדת מאזן, המשך בוועדות תגמול אשר נועדו, בין היתר, גם לשמור על אינטרס בעלי המניות בחברה, כי בעת קביעת תגמולי ושכר בכירים בחברה, לא "יוברח" הון החברה לטובת בעלי המשרה בה, וכלה בוועדות החדשות ביותר שנולדו בארצות-הברית במדינת דלוור. על פי הדין בדלוור, ועדת המיזוגים נועדה להעניק הגנה ישירה יותר לבעלי מניות המיעוט, בעת שעולה החשש כי בעת מיזוג חברה אשר לה בעל שליטה, הסכום אשר עתיד להיות משולם לבעלי מניות המיעוט תמורת אחזקותיהם, עלול להיות נמוך מהשווי האמיתי של עסקת המיזוג. ועדות אלה ידועות בשמן כוועדות מיזוגים ו/או ועדות מיוחדות, ובמדינת דלוור, ייסודן על ידי הדירקטוריון, עובר להתקשרות חברה בעסקת מיזוג, יש בו כדי להשפיע השפעה של ממש על סטנדרט בחינת עסקת המיזוג על ידי בית המשפט הצ'נסרי, האם ייהנו החברה ובעל השליטה בה מבדיקה על פי סטנדרט הבחינה הידוע ככלל שיקול הדעת העסקי (Business Judgment Rule), או שמא יפשיל בית המשפט את שרווליו, ויתכבד לבחון את כל התנאים המסחריים של העסקה, תוך שהוא מיישם את סטנדרט הבחינה הידוע גם כ"כלל ההגינות"

(Entire Fairness). למיטב ידיעתנו, במועד ירידת כרך זה לדפוס, טרם הוכרעה באופן חד-משמעי שאלת החשיבות או החובה של ייסוד ועדת מיזוגים בישראל.

4.9.14

במסגרת הליכים מינהליים, הורתה הרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) על פתיחת הליך התראה "הפסק וחדול" (cease-and-desist) בהתאם לסעיף 8A  לחוק ניירות ערך וסעיפים 15(b)(6)(A)  ו- 21C  לחוק המסחר בניירות ערך, נוכח חשד לקיומו של מסחר בניירות ערך בלתי רשומים, תוך הסתרת מידע ואי עמידה בחובות הגילוי;

עוד בפסק הדין: מצגים ואי-גילוי נאות (misrepresentations and omissions) שהוצגו לציבור הרחב בהודעות לעיתונות

2.9.14

ערכאת הערעור השנייה בארצות הברית, נדרשה לפרשנות הסכמי מיזוג ובשאלה, האם הופר חוזה המיזוג בין צדדים והאם מומשה אופציית רכש שלא במועד, ובמשמעות אי מימוש האופציות במועדן

עוד בפסק הדין: קביעת גובה שכר טרחת עורכי הדין, הוצאות ותשלומים ל- SDIF; טענת SDIF להפרת חוזה (breach of contract) מצד Deep Woods וטענה של נאמנות קונסטרוקטיבית (constructive trust); מימוש אופציית רכש (call option) מצדDeep Woods ואי עמידה בתנאי ביצוע אופציית הרכש;

2.9.14

בבית המשפט העליון של ארצות הברית, נדרש לבחון תביעה משפטית שעניינה אמנת השקעות (Investment Treaty) בין אנגליה לבין ארגנטינה, ונדרש לשאלה האם בוררים פירשו נכונה את האמנה, לרבות שאלת סמכותם לפסוק כבוררים; בבטלו את החלטת ערכאת הערעור דלמטה, בית המשפט העליון פסק כי הבוררים מילאו תפקידם כראוי וכי פרשנותם את ההסכם אשר הובא בפניהם היה פירוש נכון

עוד בפסק הדין: דרישת ההתדיינות המקומית (local litigation requirement) היא תנאי דיוני מקדים (procedural precondition) לבוררות, שעל הבוררים לפרש, ואיננה תנאי להסכמתה של ארגנטינה לבוררות, אותו יכול בית המשפט יכול לבחון מחדש (de novo); בית המשפט הכיר בכך שבמקרה הנוכחי, לא מצוין באמנה נשוא הבוררות, כי דרישת ההתדיינות המקומית הינה תנאי להסכמה לבוררות; לכן, בית המשפט בצדק אינו נותן מענה לשאלה של פרשנות אמנות המתייחסות לתנאים של הסכמה באופן מפורש; עד כמה חשוף צד משקיע, לסעיפי בוררות באמנות המסדירות את המסחר בשוק ההשקעות בין מדינות וכיצד קונה הבורר סמכות לעצמו במקרה זה;

1.9.14

ממשל תאגידי – מפרוצדורה למהות

מאמרם של ד"ר צבי גבאי ועורכת הדין ליאת מיידלר, בוחן את התפתחותו של הממשל התאגידי, מרגע אזכורו כנורמת התנהגות ראויה ועד להפיכתו לחובת התנהלות המיושמת על פי דין. המאמר פותח בדו"ח ועדת גושן, ממשיך בתיקוני חוק החברות הכוללים את תיקונים 16 ו-17 לחוק ומסיים באימוצן של הוראות ספציפיות בתחום הממשל התאגידי בחוקים נוספים, וביניהם: חוק הייעוץ, חוק השקעות משותפות בנאמנות, הוראות המפקח על הבנקים ואף פקודת השותפויות. מלבד התמורות המשמעותיות הללו בחקיקה, המאמר סוקר את הדרך והאופן שבו בתי המשפט בארץ ובחו"ל יצקו תוכן מהותי לכללים אלה, תוך בחינת המגמה המקומית, כמו גם המגמה העולמית, בשאלת פיתוח והתפתחות הממשל התאגידי. המאמר סוקר את תחילתו של הממשל תאגידי כנורמת התנהגות, שבתחילה, באה לידי ביטוי בכללים פרוצדורליים בלבד ובהתפתחות המואצת של הממשל התאגידי לקראת שינוי עמוק בתפיסת התאגיד את חובות ההתנהלות הפנימיים שאצלו, שינוי שכל כולו אומר מהות ולא טכניקה.

1.9.14

מעמדו של ארגון כתובע בתובענות ייצוגיות תאגידיות

מאמרם של השופט הנכבד חאלד כבוב ועורכת הדין עינבל בלאו, "עמדו של ארגון כתובע בתובענות ייצוגיות תאגידיות", מבקש לבחון את מעמדו של ארגון כתובע ייצוגי, תוך בחינת השאלה, האם ארגון אשר אין לו עילת תביעה אישית, יכול להגיש תובענה ייצוגית בשם קבוצה, ואם כן – כיצד. הדיון הפסיקתי הער בסוגיות חדשניות כגון זו, הוא תולדה של פריחת ההתדיינות הייצוגית התאגידית של השנים האחרונות. הגשת תובענות ייצוגיות בישראל כיום, אפשרית מכוח ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות. בשנים האחרונות, בייחוד מאז הקמתה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, קיימת פריחה של הגשת תובענות ייצוגיות, בפרט בתחום ניירות הערך. אלו מעוררות דיון פסיקתי פורה וחדשני בתחום הליטיגציה התאגידית. דיונים אלו הולידו שורת חידושים משפטיים, אשר אחד מהם הוא שאלת מעמדו של ארגון כתובע ייצוגי. התשובה לשאלה, האם ארגון יכול לשמש כתובע ייצוגי, נגזרת, בין היתר, משאלה כללית יותר, שעניינה הקריטריונים לקביעת זהותו של התובע הייצוגי. במסגרת המאמר, הכותבים בוחנים את  האפשרות לאמץ את מגמת מבחן "התובע הייצוגי הראוי", תוך ציון כי העובדה שהמחוקק הישראלי מאפשר לארגון לייצג קבוצת תובעים, משקפת נטייה לעבר מגמה זו. מגמה זו נוהה אחר הסתכלות רחבה ומהותית ולא דווקנית, לעבר מטרות התביעה והאינטרסים של הקבוצה, מעבר לפרשנות דקדקנית ופורמליסטית באשר לזהותו של התובע הנפגע הספציפי. לעמדת הכותבים, יפים הדברים ביתר שאת בכל הנוגע לתובענות ייצוגיות בשוק ההון. תובע בעל תביעה אישית הינו לרוב בעל מניות מקרב הציבור, שאמנם הינו משקיע בשוק ההון, אך חסר את הידע המשפטי והפרקטי הדרוש לניהול ההליך. יתר על כן, אמנם תובע זה יכול להיות בעל עילה אישית, אך מנגד, בהחלט ייתכן שדווקא ארגון הבא לשרת מטרות ציבוריות של הקבוצה, יהיה אפקטיבי יותר בניהול ההליך מאשר אותו גורם בעל אותה עילת תביעה אישית, אך חסר אינטרסים ציבוריים לקדם את התביעה בשם הקבוצה.

28.8.14

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לשתי שאלות משפטיות: ראשית, אימתי תקום עילה לשיפוי של נושא משרה בכירה על פי הוראה חוזית בין הצדדים? שנית, האם תחולת זכות השיפוי היא בלתי הדירה, באופן שמרגע קרות אירוע השיפוי, תקום הזכות לשיפוי גם במקרה שבו הסעיף החוזי אשר מעניק את הזכות לשיפוי, שונה כדין על ידי האורגנים הרלוונטיים בחברה, באופן שעילות השיפוי שונו וכעת הן אינן מזכות שיפוי על האירוע?

עוד בפסק הדין: נדידתם של לקוחות של נושא משרה בכירה יחד עם נושא המשרה לאחר מעברו לעבוד בחברה חדשה; החופש החוזי הנרחב של חברות פרטיות בדלוור; הכלים לפרש חוזה על ידי בית המשפט הצ'נסרי