חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

13.1.21

ניגוד עניינים של מנכ"ל החברה בעת מכירתה: בפרשה מעמיקה זו, בית המשפט הצ'נסרי בוחן את הסיבות להחלתה של הלכת Revlon בנסיבות של ניגוד עניינים שבו ניצב מנכ"ל אשר "דחף" למכירת החברה; שתי טענות עיקריות נטענו לביסוס הטענה כי המנכ"ל היה מצוי בניגוד עניינים: ראשית, קשיים כלכליים של המנכ"ל והצורך שלו להנזיל את נכסיו הפרטיים (המנכ"ל החזיק בנתח משמעותי בהון מניות החברה); שנית, הבטחה שקיבל המנכ"ל מהרוכשת, להמשיך את העסקתו בחברה לאחר סגירת עסקת המיזוג; שתי הטענות הללו – קשיי נזילות והבטחה להמשך העסקה – הן טענות שנטענות חדשות לבקרים בבית המשפט הצ'נסרי על רקען של עסקאות מיזוג מותקפות וברוב המקרים, הן אינן מבססות את ניגוד העניינים של המנכ"ל בעסקת המיזוג, אלא שהפעם, משהו היה קצת שונה. פסק דין חשוב מאוד בשאלה, מתי בכל זאת מתקיים ניגוד עניינים של נושא משרה בחברה, המוביל להחלתה של דוקטרינת Revlon

עוד בפסק הדין: באילו נסיבות, טענה בדבר קשיי הנזילות הפרטיים של המנכ"ל מבססת כלפיו טענה כי הוא היה מצוי בניגוד עניינים בעת ליוויה של עסקת מיזוג למכירתה של החברה?; באילו נסיבות, טענה בדבר הבטחת המשך העסקתו של המנכ"ל לאחר השלמת עסקת המיזוג, מבססת כלפיו טענה כי הוא היה מצוי בניגוד עניינים בעת ליוויה של עסקת מיזוג למכירתה של החברה?; באילו נסיבות, טענה כפולה הכוללת קשיי נזילות פרטיים וכן הבטחה להמשך העסקתו של המנכ"ל לאחר השלמת העסקה, מבססת כלפי המנכ"ל טענה כי הוא היה מצוי בניגוד עניינים בעת ליוויה של עסקת מיזוג למכירתה של החברה?; דרגת הפירוט והטיעון הגבוהים של תובע המבקש להדגים את ניגוד העניינים של נושא משרה בחברה בעת ניהול עסקת מיזוג למכירתה של חברה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; האם "נזילות פיננסית" המושגת על ידי מכירת השליטה, יחד עם כלל מניות החברה, לצד שלישי, מתגבשת לכלל הטבה ייחודית לבעל השליטה המוכר שבגינה יש לראות בעסקה עסקת בעל שליטה הכפופה לסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; בעיות של נזילות פיננסית של דירקטור או בעל שליטה ואימתי הן מגבשות ניגוד עניינים; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים.

13.1.21

תביעה פרדיגמטית על בסיסה של הלכת Revlon מתעוררת כל אימת שדירקטוריון מתנהל תחת השפעתו "ההורית" המוגזמת של המנכ"ל, אשר הוא עצמו מושפע מכיוונים מסויימים, ואשר כתוצאה מכך, כל הליכי המכירה מוטים ואינם יכולים להשיג את מחיר המכירה הטוב ביותר עבור בעלי המניות.

In re Toys “R” Us, Inc. S’holder Litig., 877 A.2d 975, 1002 (Del. Ch. 2005)

13.1.21

בית המשפט העליון באנגליה נדרש לבחון שאלה משפטית "טריקית": כיצד יש לקבוע את הדין החל על מחלוקת בין צדדים לעסקה מסחרית, בשעה שהדין שחל על ההסכם שבמסגרתו נקבע סעיף הבוררות (הסכם הבוררות) קובע דין שונה מ"דין המושב" שנקבע כדין שיחול לצורכי ניהול הבוררות? במסגרת זו, בית המשפט העליון מעמיק במבחני בחירת תחולת הדין שיחול על עסקה מסחרית, בכללי הפרשנות, בדרכים לבחירת ברירת דין בעסקאות מסחריות, ובעיקר – בפתרון הפלונטר שעלול להיווצר בעקבות תחולת דינים סותרים בין דיני ההסכם המסחרי לדיני הסכם הבוררות.  

עוד בפסק הדין: כיצד יש לקבוע את הדין החל, בשעה שהדין שחל על ההסכם שבמסגרתו נקבע סעיף הבוררות (הסכם הבוררות) קובע דין שונה מ"דין המושב" שנקבע כדין לצורכי ניהול הבוררות?; סתירה בין הדין הנבחר החל על חוזה מסחרי, ובין הדין הנבחר לחול על הסכם הבוררות אשר נכלל בתוך החוזה; מבחני בחירת תחולת דין חוזית במפורש ובמשתמע – על פי הדין האנגלי; קביעת הדין החל במקרים של סתירה בין הדינים החלים; סעיפי פורום נאות וכיבוד החופש החוזי; האבחנה בין פורום ראוי ליישוב מחלוקות בין צדדים לבין פורום בלעדי בהתאם לאמור בהסכם ביניהם; פרשנות ויישום של סעיפי ברירת פורום ודוקטרינת פורום לא נאות; השלכות סעיף פורום נאות המעוגן במסמכי ההתאגדות של החברה; המבחנים לקביעת פורום נאות של בית משפט; המקרים שבהם בית המשפט יעניק סעד ארעי של הקפאת הליכים (an action sua sponte) לטובת כיבוד הליכים זרים המתנהלים זה מכבר.
כוכב זהב

7.1.21

גילוי נאות באוסטרליה וחובת הדיווח המתמשך: לבית המשפט הפדרלי באוסטרליה, מגיעה תביעת הרשות לניירות הערך (ASIC) המוגשת נגד חברה אשר מניותיה נסחרו בזירת המסחר האוסטרלית ASX, בעקבות דיווח ראשוני על שני עסקאות למכירת נכסים מהותיים של החברה בארצות-הברית ואשר לא נערך דיווח מתמשך לגביהם ובפרט, לא גולו פרטים חשובים של העסקה; מבין הנושאים העיקריים הנדונים בהחלטה כאן, נבחנת השאלה, עד כמה זהותה של החברה הרוכשת היתה פרט מהותי ובעל השפעה על מחיר המסחר במניות החברה, בעיקר לנוכח העובדה כי המסחר בתקופה הרלבנטית (בין הדיווח המיידי הראשון ועד להפסקת המסחר במניות החברה) נעשה במחירים גבוהים במיוחד; פרשה זו מעמיקה את הניתוח המשפטי בשאלה, האם יש בזהות הרוכש כדי להשפיע על השוק, והאם הוא בגדר פרט מהותי למשקיע הסביר?

עוד בפסק הדין: חובות הגילוי המיידי על פי סעיף 674 לחוק התאגידים של אוסטרליה; חובת הדיווח המתמשך של חברה ציבורית, ביחס לאירועים אשר שינוי את פני הדיווח הקודם; האם קיימת חובה לדווח על דבר זהותו של רוכש נכסי חברה ציבורית?; האם זהותו של רוכש בעסקת מיזוג, היא בגדר פרט מהותי למשקיע הסביר?; חובות הגילוי על פי חוק ועל פי כללי הרגולציה החלים באוסטרליה ביחס למידע הקשור בקבלת אישורים פיננסיים לעסקת מכירת נכסי החברה; חובות הגילוי על פי חוק ועל פי כללי הרגולציה החלים באוסטרליה ביחס למידע הקשור זהות הרוכש; חובות הגילוי על פי חוק ועל פי כללי הרגולציה החלים באוסטרליה ביחס למידע הקשור ביכולת הרוכש להשלים את העסקה; ייחוס ידיעותיו של אדם הנושא במשרה בכירה בחברה, לחברה עצמה; באילו מקרים, ועל פי אלו מבחנים, חלה חובת דיווח מיידי על חברה ציבורית על פי כללי הרגולציה של הרשות לניירות הערך באוסטרליה?; חובות דיווח ספציפיים על אירועים המשפיעים על הכנסות החברה; חובות ואחריות של דירקטורים ונושאי משרה לפי סעיף 180(1) לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001; סעיף 180(1) לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001 המחייב דירקטורים ונושאי משרה בחברה לפעול תוך הקפדה על חובת הזהירות והמיומנות המצופה מאדם סביר במעמדם והנושא באחריות זהה, היה מפעיל.

 

6.1.21

בין מסירת הודעות אופטימיות על ידי חברה העוסקת בפיתוח תרופה לסרטן הלבלב ובין דיווח כוזב, הדרך היא ארוכה, כך קובעת ערכאת הערעורים השנייה בארצות-הברית, עת היא מבחינה בין הצהרות בומבסטיות ומנופחות המעידות על אופטימיות (הצהרות שהן בגדר puffery), לבין מה שמותר למשקיע הסביר להסתמך עליו; ערכאת הערעורים השנייה מזכירה, כי הצהרות מנופחות מחייבות את נותניהם, רק אם בשעת ההצהרה הם יודעים כי ההיפך מתוכנה הוא הנכון; בתוך כך, ערכאת הערעורים השנייה מעמיקה באבחנה שבין מסירת הצהרה שתוכנה כולל אך ורק הבעת עמדה ודעה אישיים, ובין מסירת עמדה ודעה אשר נכללות בהן, במשתמע, עובדות כוזבות, והכל, בהתאם להלכת Omnicare של בית המשפט העליון בארצות-הברית, אשר קבעה את הדרך להטיל חבות ואחריות גם על מוסרי הצהרות שהינן בגדרי עמדה ודעה אישית, ואשר נכללו בעמדות אלו, הצהרות עובדתיות מהותיות כוזבות.

עוד בפסק הדין: האם כל הבעת אמונה או דעה פטורה מאחריות של מצג שווא ואי-גילוי נאות?; ההבדל שבין הצהרות אופטימיות שמציגה חברה לבין מצג כוזב אסור על פי דין; האם מותר לחברה להצהיר הצהרות כלליות ואופטימיות, והאם רשאי המשקיע הסביר להסתמך עליהן?; מה בין הצהרת עמדה ודעה אישית, ובין מצג כוזב המגבש עילת תביעה של כזיבות על פי כלל 10b-5 לכללי הרגולציה של ה- SEC על פי הלכת Omnicare; האבחנה בין הצהרת עמדה ודעה אישית, ובין הצהרת עמדה ודעה אישית הכוללת גם פרט עובדתי כוזב, והאפשרות להטיל אחריות בגין ההצהרה האחרונה, על פי הלכת Omnicare; מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בחוקי ניירות ערך; סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכלל 10b-5 מכוחו; חובות הגילוי הנאות לפי חוקי ניירות ערך וחובות הגילוי והדיווח לפי חוק PSLRA (חוק האכיפה הפרטית בניירות ערך); יסודותיה של עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהי השמטה של פרט מהותי?; האבחנה בין מצג שווא וכוזב של פרטים מהותיים ובין "ניפוח עסקי" (puffery) שאינו מתגבש לכלל עבירה של תרמית בניירות ערך.

29.12.20

עסקת מיזוג בצל הקורונה: סעיפים בלתי אפשריים, כמעט, הנוהגים במרבית מעסקאות המיזוג בדלוור ובעולם, נבחנים לאורה של פנדמיית ה- COVID-19 ובין אלה, סעיפים של "שינוי נסיבות מהותי" (לרבות חריג "אסונות טבע"), "מאמצים סבירים לסגירת העסקה", וכמובן – סעיפי "ניהול במהלך עסקים רגיל" עד לסגירה, בעולם ובתקופה שהפכו את חיינו על ראשם; בפסק דין ארוך במיוחד, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעמיק ברלבנטיות של סעיפי השמירה וההגנה על עסקת מיזוג, בין חתימה לסגירה, בשנת 2020, לאור הקורונה, והדרך הנכונה והראויה להתייחס לפנדמיה הזו, בעולם המשפט העסקי; לפנינו פסק דין מופתי והראשון מסוגו, אשר מוכן להתחיל להתייחס ברצינות הנדרשת, להשפעות הקורונה על חיי המסחר ועל ההתקשרויות החוזיות מהמורכבות ביותר (מיזוגים) בין חברות. הסוף לניחושים! בית המשפט הצ'נסרי נותן תשובות ברורות.

עוד בפסק הדין: האם פנדמיית COVID-19 (קורונה) הינה אירוע שניתן לראותו כיוצר שינוי נסיבות מהותי בעסקת מיזוג, הפוטר את הרוכש מסגירת העסקה?; האם פנדמיית COVID-19 (קורונה) הינה אירוע מוחרג מסעיף שינוי נסיבות מהותי, משום היותה בגדר כוח עליון (Force Majeure) שאינו פוטר את הרוכשת מלסגור את עסקת המיזוג?; הקשרה של פנדמיית COVID-19 (קורונה) לדיני כוח עליון חוזיים (Force Majeure) וההשלכות של קטלוגה כאמור, במסגרת חובות רוכשת להשלים את עסקת המיזוג על ידי סגירתה; במסגרת סעיפי כוח עליון חוזיים (Force Majeure) האם ניתן לראות בפנדמיית COVID-19 (קורונה) אירוע הנכלל בגדר "אסונות טבע וקטסטרופות"?; השלכות ההתייחסות אל פנדמיית COVID-19 (קורונה) כאל אירוע הנכלל בסעיפי כוח עליון חוזיים (Force Majeure) ולא במסגרת סעיפי שינוי נסיבות מהותי (Material Adverse Effect); ניתוח סעיפי שינוי נסיבות מהותי על רקע ההגדרות השונות של קטגוריות הסיכונים בעסקאות מיזוג וחלוקת נטלי הסיכון בין המוכר לרוכש; האם שינויים משמעותיים של מהלך העסקים הרגיל של חברה נמכרת, עקב פנדמיית COVID-19 (קורונה), יוצרת אי-התאמה בין המצגים וההתחייבויות, באופן המזכה את הרוכשת בזכות שלא לסגור את העסקה?; סעיף "מאמצים סבירים" או "מירב המאמצים "להבטחת סגירתה של עסקת מיזוג ותניית "התחייבות לאי-מניעה" של התגבשותו של ההסכם; סעיף "מאמצים סבירים" בעסקת מיזוג והדרישה לקבלת אישורים רגולטוריים כדוגמת הממונה על ההגבלים העסקיים או הרשות לניירות ערך, כתנאי מוקדם לסגירת עסקת המיזוג; משמעו והשלכותיו של סעיף השקעת "מאמצים סבירים" להביא לסגירת עסקת המיזוג; סעיפי "השקעת מירב המאמצים" בחוזים מסחריים – מה משמעם ומתי הם מופרים?; כיצד ניתן להוכיח כי רוכשת שהתחייבה ל"מאמצים סבירים" להגיע ליעדים לאחר השלמת עסקת מיזוג, הפרה חובתה זו?; מהו "שינוי נסיבות מהותי" בחברה נרכשת, המקימה לטובת הרוכש, זכות לבטל את עסקת המיזוג?; אכיפה בעין של הסכם מיזוג וחיובה של רוכשת לסגור את העסקה, על אף שהסתבר כי חלק מהמצגים שנכללו בהסכם המיזוג היו כוזבים; האם מצגים כוזבים ששולבו בסעיף המצגים וההתחייבויות שבהסכם מיזוג, התגבשו לכלל שינוי נסיבות מהותי (Material Adverse Effect), אשר בגינו יש לאשר את ביטול ההסכם על ידי הרוכשת?; האם תרמית שנחשפה בחברה הנרכשת, ואשר באמצעותן של פעולות תיקון וריפוי שביצעה החברה, "ריפאו" את סעיף המצגים וההתחייבויות שבעסקת המיזוג, "מרפים" את ידיה של הרוכשת אשר ביקשה לבטל את עסקת המיזוג?; שינוי נסיבות מהותי בעסקי חברה בתקופת הביניים שבין החתימה על עסקת המיזוג לבין מועד הסגירה; התחייבות חברה נמכרת להמשיך להפעיל את החברה בתקופת הביניים שבין מועד החתימה למועד הסגירה, במהלך עסקים רגיל ולמנוע שינויים מהותיים במצבה; חוזים מסחריים ואכזבת הקונה; ביטול עסקת מיזוג במועד הסגירה; האם הפרה יסודית לכאורה של אחד הצדדים לחוזה מצדיקה את ביטול החוזה על ידי הצד השני?; תוקפו של ביטול חוזה על ידי צד נפגע; ביטול חוזה מטעמי מצג שווא כוזב, במטרה להשיב את המצב לקדמותו; ביצוע בעין ואכיפת חוזים בדלוור; שינויי שוק בתקופת ביניים והחלטת קונה שלא להשלים עסקת מיזוג; האם מצגים והתחייבויות בעסקאות מיזוג מקימים חובות שלא להפריע לגיבוש ההסכם, או שמא הם מחייבים נקיטה של פעולות אקטיביות להבטחת סגירתו?; משמעו והשלכותיו של סעיף השקעת "מאמצים סבירים" להביא לסגירת עסקת המיזוג; העיקרון החוזי של "יזהר הקונה" ושילובו בהסכמי מיזוג בין צדדים מתוחכמים הכוללים סעיף של מצגים והתחייבויות; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה.
פסקי דין הבאים
פסקי דין הקודמים
חקיקה מאמרי
DEBATE קלאסיקה

חיפושים במאגר GCL

נשאל ונענה / חיפוש לפי שאלות משפטיות

חיפוש לפי שמות צדדים

חיפוש פרטני

ספוטלייט

המלצת העורכים

על רקעה של תוכנית תמריצי בכירים בניירות ערך, נערכת סדרה של חלוקת "מניות הישגים" למנכ"ל חברה אשר נטען כנגדה, כי היא חרגה מן ההגבלות המפורשות שעוגנו בתוכנית התמריצים שאושרה על ידי אסיפת בעלי המניות. תרחיש זה של התביעה, איננו חדש במיוחד, וההלכות בהתייחס לחובת דירקטורים הקובעות כי על חלוקה לעמוד במסגרות התוכנית המאושרת, הן ברורות וחד משמעיות. יחד עם זאת, שאלה משפטית חדשה מתעוררת והיא – האם מחדלי הדירקטורים לפעול, מרגע שדווח להם, במסגרתה של פנייה מוקדמת קודם להגשתה של תביעה נגזרת, כי החלוקה עמדה בהפרה לתוכנית האופציות המאושרת, התגבשו להפרת חובות אמונים בפני עצמה? בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בשאלות הנסובות סביב תמריצי הבכירים; חלוקות מפרות תוכניות מאושרות; מעמדה של החלטת אסיפה שהיא בבחינת החלטה תומכת אך לא מעניקה תוקף (say-on-pay); ועילה של עשיית עושר ולא במשפט העשויה להתגבש במסגרת מסכת אירועים אלו. בפרשה זו, דיון משמעותי בחובות הנאמנות וחובות הזהירות של נושא משרה (לא דירקטור). הסוגייה המשפטית נבחנת על רקע פעולותיו של נשיא החברה, אשר התחייב כלפיה, וכלפי המשקיעים בה, כי הוא ישקיע את מירב מרצו וזמנו בחברה. לימים, הנשיא פורש מהחברה, כשהוא נוטל עימו סודות מסחריים השייכים לה, ופוצח בדרכו החדשה תוך מינוף הזדמנויות, ועל בסיס ידיעות שהגיעו אליו במסגרת תפקידו כנשיא החברה. משקיעים בחברה הגישו תביעות נגד הנשיא הפורש, בגין הפרה של חובות הנאמנות וחובת הזהירות, עת פעל בניגוד עניינים ותוך פגיעה בחברה והפרת חובות הנאמנות והזהירות כלפיה. השאלה העיקרית המתבררת בתביעה זו הינה, מה הם מרכיבי סטנדרט חובת הנאמנות והזהירות החלה על נושאי המשרה (להבדיל מדירקטורים) מתוקף היותם נושאי משרה ואף סוכנים (שלוחים) של החברה? מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה – סיבוב שני: בהחלטת בית המשפט הצ'נסרי של דלוור, שנפסקה בדצמבר 2020, בית המשפט הצ'נסרי העמיק בניתוח משמעות ומטרת סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור, אשר מגביל מכירת רוב או כלל נכסי חברה, בקבלת אישורים כאמור בסעיף החוק. על בסיס מטרת הסעיף כפי שזו פוּרשה על ידי בית המשפט, נפסק כי תנאי הסעיף (ובפרט תכליתו), אינם רלבנטיים למקרה. בבית המשפט העליון, התיק עולה לבירור במסגרת ערעור אשר מתמקד בשאלה: האם נדרש אישורם של המחזיקים במניות סוג B בחברה, על מנת להעביר נכסים שהיו כפופים לשעבוד כלשהו, לנושים מובטחים, בהקשר למה שהיה, בעיקרו, עסקה פרטית לשעבוד מובנה (a privately structured foreclosure transaction)? בהופכו את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, בית המשפט העליון מעניק פסק דין חשוב ומשמעותי הנסוב סביב שאלות מורכבות המתעוררות במעבר שבין סולבנטיות לאי-סולבנטיות, ובהקשרן של עסקאות המתבצעות במסגרת "הצלת חברה" מחדלות פירעון ופירוק.
לקריאת עוד ספוטלייט

LAWPEDIA

מילון מונחים משפטיים גלובליים
legend