23.12.20

הלכת MFW נכון לשנת 2020: בפרשה קלאסית זו, שבה מותקפת הגינות המחיר וההליכים של הצעת רכש שהציעה בעלת השליטה בחברה, בוחן בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, את יישומה של הלכת MFW ומנגנון ההגנה הכפול שנקבע במסגרתו, לטובת השמירה וההגנה על בעלי מניות המיעוט, וכן את יישומה של ההלכה מבעוד מועד כלומר, למן ההתחלה של תהליך המשא ומתן (ab initio); לבסוף, בית המשפט מפרט מה בעצם משיגה התביעה שהוכיחה כי תנאי MFW לא יושמו כהלכתן, בדגש על שני עניינים חשובים – פתיחתם של הליכי גילוי ועיון במסמכי חברה ובחינת העסקה תחת הביקורת השיפוטית המחמירה של כלל ההגינות המלאה.

עוד בפסק הדין: גילוי ועיון במסמכי חברה לאחר שנקבע כי מנגנון ההגנה הכפול על פי הלכת MFW בעסקת חברה עם בעל השליטה בה, לא מולאו כראוי; שיפור מחיר המכירה של עסקת מיזוג על ידי אחד מבעלי המניות ולא על ידי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון, ומהן השלכות עובדה זו ביחס למבנה הלכת MFW ולסטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על העסקה; יישום מנגנון ההגנה הכפול של הלכת MFW בשלבים המוקדמים וקודם לתחילת המשא ומתן על התנאים המהותיים הפיננסים של העסקה, כפי שנפסק בהלכת Synutra, על מנת להבטיח את חסינות חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעסקאות בעלי שליטה; האם ניתן ליישם את הלכת MFW גם על עסקאות מיזוג שלא הותנו למן הרגע הראשון, במנגנון ההגנה הכפול שההלכה מציעה?; משמעות המונח "מלכתחילה" – ab-initio – בהתייחס להתנאתו המוקדמת של בעל השליטה כי התקשרות החברה עימו, תיעשה על בסיס עקרונות הלכת MFW?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת  Corwin; האם טענה כי הוועדה המיוחדת הפרה את חובת הזהירות מספיקה לנטרל את האפקט של הלכת MFW ולהחיל את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; יישום סטנדרט הבחינה השיפוטי לפי כלל שיקול הדעת העסקי בעת שבעל השליטה מתנה את התקשרות החברה עימו במנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; הגנת Cornerstone הקובעת כי אין לבחון אחריות דירקטור הנהנה מפטור מכוח סעיף 102(b)(7) לחוק החברות הכללי של דלוור, אלא אם כן הוכח כי הדירקטור קידם את עניינו האישי, את עניינו האישי של גורם קשור, או פעל בחוסר תום לב