חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

25.11.20

תוקפן של פעולות חברה בראי דרישת הסף כי יתקיים קוורום לפתיחת ישיבת הדירקטוריון: בפסק דין מורכב ומצטיין זה, מעמיק בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בדיון בשאלת הקוורום לפתיחת ישיבות הדירקטוריון; הדיון הוא מהותי מאוד ואיננו טכני כלל ועיקר, לנוכח השאלה האמיתית המסתתרת מאחורי שאלות של קוורום לפתיחת ישיבות הבוחנות את תוקפן של החלטות דירקטוריון שהיו, במקרה דנן, החלטות שהתקבלו על ידי הדירקטור היחיד שנותר בחברה (להעניק לעצמו שכר ו- 25 מיליון מניות החברה), בשעה שהנהגת הדירקטוריון על פי מסמכי ההתאגדות של החברה, מנתה שלושה דירקטורים; שאלות רבות הקשורות בהרכב הנדרש לביסוס הקוורום – האם רוב דירקטורים מכהנים או שמא רוב הדירקטורים כקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה, הן מבין עיקר השאלות הנבחנות בפרשה זו, לצד הבעייתיות הנובעת ממקרה שבו נותר דירקטור אחד בדירקטוריון; בתוך כך, נבחנות גם שאלות הקשורות בסמכותו של בית המשפט מכוחם של סעיפים 204 ו- 205 לחוק החברות הכללי של דלוור, ליתן תוקף לפעולות חברה שנפל בהן פגם, אם אכן, עסקינן בפעולות פגומות.

עוד בפסק הדין: מה מגבש ומבסס קוורום לפתיחת ישיבת דירקטוריון – האם רוב דירקטורים שניתן למנותם או שמא, רוב הדירקטורים המכהנים בפועל?; האם יכול דירקטור יחיד לבסס קוורום ולקבל החלטות בשם החברה באמצעותן של החלטות בכתב?; קוורום נאות לפתיחת ישיבת הדירקטוריון כתנאי סף לתוקפן של החלטות החברה המתקבלות בישיבה; פעולת דירקטוריון בלתי תקפה משום שהתקבלה ללא הקוורום הנדרש לפתיחת ישיבת הדירקטוריון כנדרש על פי דין ועל פי מסמכי ההתאגדות של החברה; סעיף 141 לחוק החברות וסמכויותיו של הדירקטור; פעולת חברה פגומה וסעיף 204(h) לחוק החברות הכללי של דלוור; התפיסה של הכוח התאגידי ויכולתו לבצע פעולות באמצעות האורגנים הפועלים בו; האבחנה שבין כוח תאגידי לבצע פעולה שניתן לתקנה בהיותה פעולת חברה פגומה אל מול פעולת חברה הנעשית בחריגה מסמכות; סמכותו של בית המשפט בדלוור לאשר ולאשרר פעולות והנפקת ניירות ערך לפי סעיף 205 לחוק החברות בדלוור; אישור ואשרור של פעולות חברה לקויות על ידי בית המשפט לפי סעיף 205; אישור ואשרור פעולות חברה בבית המשפט; יחסו של הדירקטוריון להחלטה הפגומה שהתקבלה כשיקול עיקרי של בית המשפט בעת הוא מאשרר החלטה פגומה לפי סעיפים 204 ו- 205 לחוק החברות.

24.11.20

קוורום לפתיחת ישיבות הדירקטוריון: נוסח סעיף 141 לחוק החברות בדלוור ביסס כלל ברירת מחדל, אשר לפיו רוב מתוך כלל מספר הדירקטורים, נדרש לצורכי קוורום, למעט כאשר ניתן לקבוע את מספר הדירקטורים הנדרש לצורכי הקוורום (במספר גבוה או נמוך מדרישת הדין, אף בכל מקרה לא פחות משליש אחד ממספר הדירקטורים הכולל שיש בדירקטוריון). המבנה האוניברסלי של המונח "המספר הכולל של הדירקטורים" (the total number of directors) הוא מונח המתייחס לדירקטוריון כהנהגה (directorship) ולא לדירקטורים עצמם המכהנים.

Crown EMAK P’rs LLC v. Kurz, 992 A.2d 377, 400 (Del. 2010)

22.11.20

תה ואורז וגם שוחד יש בסין: פרשה זו, עוסקת בשוחד בעסקאות מסחריות והשגתן של עדויות על השוחד לאחר עינויים, כביכול; ערעור זה הולדתו בתביעה שהוגשה על ידי העותרת, על בסיסה של ערבות מכוח חוזה, לשכירת כלי שיט, אשר נטען כנגד החוזה, כי הוא הובטח באמצעות שוחד ושהערבות, על כן, לא היתה ברת-אכיפה. טענות השוחד התבססו על ראיות שכללו גם הודאות עדים שהושגו, כך לגרסת העותרת, באמצעות עינויים של מוסרי העדויות ועל כן, נטען כי אינם קבילים בבית המשפט. בהחלטה זו, בית המשפט העליון מעמיק בדיני ראיות וקבילותן, עת נטען כי הושגו בדרכים אסורות, לרבות המשקל שיש ליתן לראיות אלו, בשעה שטענת העינוי לא בהכרח הוּכחה במלואה.

עוד בפסק הדין: תשלומי שוחד לפקידי ממשל זר על ידי הנהלת החברה ונפקות תשלומי השוחד ביחס לטענות הקשורות בתוקפו של ההסכם המסחרי; שוחד בעסקאות מסחריות והשגתן של עדויות על השוחד לאחר עינוי העדים; קבילות ומשקל ראיות שהושגו בדרכי עינויים, והאופן להוכיח את הפגמים שנפלו בהשגתן של הראיות.

כוכב זהב

17.11.20

איש העסקים הבוטח, עורך הדין התחמן, ושני חוזים סותרים: בעל שליטה בחברה מסכים להעביר לידיו של עורך דינו 'הנאמן' את שליטתו בחברה (65%), עקב דרישות רגולטוריות של שלטונות ארגנטינה שם החברה פועלת; חוזה למראית עין נכרת בין הצדדים לפיו השליטה הועברה לעורך הדין, לצד הסכם נגדי סודי השומר על זכויותיו של בעל השליטה, ושני אלה – הם שעומדים בלב הסכסוך ביניהם, לאחר שעורך הדין מסרב להשיב לאיש העסקים את אחזקותיו; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מוזעק לקבוע את זהות בעל השליטה ובמסגרת זו הוא נדרש לקבוע את תוקפם (ואת אי-תוקפם) של שרשרת המסמכים שעל בסיסם הועברה השליטה לעורך הדין, אל מול ההסכם הנגדי שנחתם ואשר ביקש להגן על שליטתו של איש העסקים; בית המשפט הצ'נסרי בוחן האם שרשרת המסמכים שעיגנו את העברת השליטה היו תוצר של עסקה למכירת שליטה שתמורה בסופה, או שמא, עסקינן בחוזה למראית עין שכעת, מנוצל על ידי עורך דינו של איש העסקים, המנסה לעשוק אותו משליטתו בחברה?

עוד בפסק הדין: חוזה למראית עין – מרכיביו, תוקפו המשפטי, וטענות ההגנה של מי שהסכים לחוזה על בסיס הבטחה כי הוא יהיה לא יותר מאשר חוזה למראית עין; חוזה למראית עין שבמסגרתו הועברה השליטה בחברה, ודין טענות המחזיק בפועל, כי הוא הבעלים ובעל השליטה בחברה; מיהו הבעלים של ניירות ערך, בנסיבות של העברת השליטה לעורך דין מקומי על רקע דרישות רגולטוריות, בעוד שבין הצדדים נכרת הסכם נוגד השומר ומגן על זכויות בעל השליטה בפועל, כבעל מניות על אף שהוא איננו מופיע במרשם?; עסקאות בניירות ערך שמבצע עורך דין המחזיק בניירות הערך עבור לקוחו בחריגה מיפוי הכוח ומסמכות; מהי הנפקות המשפטית של ניהול מרשם בעלי מניות על ידי החברה?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; כוחם של טענת תרמית ושל מצגים כוזבים רשלניים, אם בכלל, לאורם של תנאים והתחייבויות מפורשים בהסכם; באלו תנאים יש לקבל טענת תרמית ולדחות טענה, כי המצגים בהסכם המיזוג נתמכו גם בסעיף החרגת הסתמכות על מצגים שאינם כלולים בחוזה?; עד כמה חזקה החסינות הקבועה בסעיף הכללי, אשר קובע כי יחסי הצדדים מעוגנים אך ורק מכוח חוזה זה?; השלכותיו של סעיף אי-הסתמכות לצד סעיף מצגים והתחייבויות בהסכם מיזוג; התנהלות מסחרית מטעה ותרמיתית בין צדדים לחוזה; נטלי ההוכחה על תובע הטוען לשידול תרמיתי והסטת נטלי ההוכחה לכתפי הנתבע; מה נדרש הטוען לשידול תרמיתי להוכיח?; טענת הגנה של השתק ומניעות הנטענת כנגד מי ששידל צד להתקשר בחוזה על בסיס מצגים כוזבים ותרמית; דוקטרינת השתק מכוח דיני צדק; דוקטרינת השתק הבטחה ומרכיביה של טענת הגנה אקוויטבילית זו; דוקטרינת השתק הבטחה ומשמעותה ביחס לקיומו של חוזה תקף בין צדדים; הפרת חוזה משתמע ודוקטרינת השתק הבטחה; תחולתה של דוקטרינת השתק הבטחה (promissory estoppel) על חוזה למראית עין ושאלת תוקפו.

כוכב זהב

16.11.20

חובות האמונים של בעלי המניות בחברות הפועלות למטרות צדקה: בפסק דין חשוב זה, פרי הכרעתו של בית המשפט העליון באנגליה, בית המשפט מנתח את חובות האמונים (ובפרט חובת הנאמנות) של חברי החברה (בעלי מניותיה) לאור מאפייניה הייחודיים של חברה הפועלת למטרות צדקה; במסגרת זו, נדרש בית המשפט העליון לשאלה, מה הדין כאשר בית המשפט הכריע לגבי דרך מסויימת שיש ללכת בה ואף על פי כן, החברים המצביעים אינם מצביעים בהתאם להוראת בית המשפט, האם במקרה כזה, בעלי המניות מימשו את סמכותם כאמור, או שמא, מרגע שניתנה החלטה שיפוטית, עליהם להצביע בהתאם להכרעה זו?; ומה בדבר עקרון אי-ההתערבות השיפוטית המשקף מדיניות נוהגת ביחס לחברות הפועלות למטרות צדקה ולהחלטות המתקבלות בהן, במסגרת השגת יעדיה ומטרותיה הייחודיות? פסק דין חשוב מאוד הדן בטיבן החוזי של חובות האמונים, לצד ההתערבות השיפוטית המוגבלת ומשמעותה, לכשהיא מתקיימת.  

עוד בפסק הדין: מאפייניה הייחודיים של חברות וישויות צדקה; חובות הנאמנות הייחודיות של בעלי המניות בחברות הפועלות למטרות צדקה; ממשל תאגידי תקין ומידת התערבותו של בית המשפט בנעשה בחברות הפועלות למטרות צדקה; עקרון "אי-ההתערבות" ביישום פנימי של ממשל תאגידי בחברות וחברות צדקה; עד כמה חבים בעלי המניות בחברות הפועלות למטרות צדקה, בחובות האמונים?

כוכב זהב

10.11.20

ביטול כדין ושאינו כדין של חוזה תקף: לבית המשפט העליון באוסטרליה, מגיעה תביעה בעייתית מבחינה עובדתית, ומאתגרת מבחינה משפטית, שבליבה, התנערות צד מקיום חוזה תקף, בדרכים תרמיתיות; חברה ביקשה לחדור את השוק בניגריה ולשם כך, התקשרה בהסכם סוכנות עם יזם, מומחה בתחום ואיש בעל קשרים ענפים עם הממשל הניגרי; בנקודת זמן מסויימת, ומתוך שאיפה שלא לשלם לסוכן את עמלותיו, שידלה החברה את הסוכן, בדרכים תרמיתיות, לחתום על וויתור וביטול העסקה עימה, בעודו מאמין כי התהליך נדרש לשם הרחבת היריעה החוזית ביניהם; התיק עולה לבית המשפט העליון אשר נדרש לשאלות הקשורות בסוגי הפיצויים המגיעים בגין הפרת חוזה – פיצויי קיום, פיצויי ציפייה, פיצויים בגין נזקים ישירים וכיוצ"ב; בפרט, נדרש בית המשפט העליון לשאלה – האם בתחשיב פיצויי הציפייה, יש להתחשב גם בציפייתו של הסוכן להארכת החוזה עימו, או שמא, יש לקבל את טענת החברה הנתבעת, כי אלמלא נקטה באמצעים תרמיתיים, ממילא היא התכוונה לבטל את החוזה לפני סיומו, באמצעים החוקיים העומדים לרשותה?  

עוד בפסק הדין: התנהלות מסחרית מטעה ותרמיתית בין צדדים לחוזה; פיצויים בגין התנהלות תרמיתית ומטעה בין צדדים לחוזה מסחרי; שידול תרמיתי של צד לחתום על הסכמה לבטל חוזה תקף תוך הפרת סעיף 52 לחוק הפרקטיקה המסחרית האוסטרלית משנת 1974; פיצויים בגין הפרת חוזה מכוחו של סעיף 82 לחוק הפרקטיקה המסחרית האוסטרלית משנת 1974, והאם ניתן לקבוע גובהם כגובה הסכום לו היה זכאי הנפגע אלמלא הפרת החוזה; האם משיב זכאי לטעון כי אלמלא התנהלותו התרמיתית והמטעה, הוא צפוי היה ממילא, לבטל את החוזה כדין?; האם משיב זכאי לטעון כי אלמלא התנהלותו התרמיתית והמטעה, הוא צפוי היה ממילא, לבטל את החוזה כדין ועל כן, התובע איננו זכאי לפיצויי ציפייה הכוללים גם את האופציה להארכת תוקף החוזה?; הנחות נגד מעוולים לאור התנהלותם התרמיתית והמטעה; אילו ראיות מבססות את האפשרות הסבירה שהמשיב צפוי היה לבטל את החוזה באמצעים כדין אלמלא ביטל את החוזה, שלא כדין?; הנסיבות אשר על פיהם התובע זכאי לפיצויים בגין אובדן הזדמנות מסחרית; נטלי ההוכחה על תובע הטוען לשידול תרמיתי והסטת נטלי ההוכחה לכתפי הנתבע; מה נדרש הטוען לשידול תרמיתי להוכיח?; מאזן ההסתברויות בעת בחינת השאלה האם המעוול צפוי היה, בסופו של דבר, לנקוט באמצעים החוקיים העומדים לרשותו, אלמלא הוא נקט באמצעים תרמיתיים, זאת לצורכי הערכת שווי נזקי הנפגע מההפרה.