11.5.22
"עמדה" ו- "דעה" שמן הראוי היה כי יגובשו על ידי דירקטוריון חברה מדווחת, בראי מעמד של "מידע" הכפוף לחובת הדיווח של חברה נסחרת: פרשה סבוכה זו, נסובה סביב מצגים כוזבים שהוצגו על ידי החברה, ביחס לצפי הכנסות עתידי של החברה, לאחר מס. מצגים כוזבים אלו, היו תוצר של מסקנת הדירקטוריון, על בסיס תקציב שהוכן עבורו. שרשרת זו – תקציב שהוכן, מסקנת הדירקטוריון, מצג כוזב לציבור המשקיעים, מוליד את הדיון המורכב סביב שאלת ההגדרה של מהו מידע החייב בדיווח. או, בלשון אחרת: מתי נדרש הדירקטוריון להסיק "מסקנה" ולגבשה לכלל "עמדה" ו"דעה", שהן גם בבחינת "מידע" שיש לדווח עליו לציבור? שאלה בלתי אפשרית זו, עולה לבירור בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה, בשבתו כערכאת ערעור להחלטתו המקורית של שופט פדרלי יחיד בתיק, והיא פותחת תיבת פנדורה מלאה, בדבר היקפיה של הגדרת "מידע", שתחילתו בהסקת מסקנה, המובילה לגיבוש עמדה ודעה של דירקטוריון, בהעריכו את מסד הנתונים שבפניו. זוהי בהחלט אחת ההחלטות המורכבות שניתנו לאחרונה, במסגרת דיני הגילוי בניירות ערך.
עוד בפסק הדין: הקשר האינהרנטי שבין "מידע" לבין "המודעות" למידע, במסגרת חובות הגילוי הנאות של חברה ציבורית מדווחת; מתי ניתן לומר על אורגנים בחברה – דירקטוריון, הנהלה – כי הם היו "מודעים" למידע הכפוף לחובות הדיווח על פי דיני ניירות ערך הקובעים חובות גילוי; האם הליכי הסקת מסקנותיו של הדירקטוריון, הם בבחינת "מידע"?; "עמדה" ו- "דעה" שמן הראוי היה כי יגובשו על ידי דירקטוריון חברה מדווחת, בראי מעמד של "מידע" הכפוף לחובת הדיווח של חברה נסחרת; מתי מצב פיננסי קשה בחברה, הוא כזה שעל הדירקטוריון לזהותו כאירוע שעליו להסיק מסקנה, לגבש "עמדה" או "דעה", שהיא גם בבחינת "מידע" שיש לדווח עליו לציבור?; מתי מצבה הפיננסי הקשה של חברה, הוא כזה שבגינו נדרש הדירקטוריון להסיק "מסקנה" ואף לגבש "עמדה" או "דעה", שהיא גם בבחינת "מידע" שיש לדווח לציבור?; האם מסקנות שגויות של הדירקטוריון, הם בבחינת "מידע" כוזב שנמסר לציבור המשקיעים?; חובותיו, עד כמה, של דירקטוריון לזהות את היותה של חברה קרובה לחדלות פירעון; חובותיה של חברה ציבורית, לגלות לציבור המשקיעים, את קשייה הפיננסיים והיותה נושקת לחדלות פירעון.