חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

29.5.22

בית המשפט בסינגפור צולל פנימה לתוך מערכת היחסים המורכבת בין הצדדים להסכם הלוואה, ומנסה לברר, בין היתר, האם יש לבטל את ההסכם, או לכל הפחות לבטל הוראות מסוימות העוסקות בתוספת ריבית, שכן הדירקטור שניהל את המשא ומתן בשם התובעים והתקשר בהסכם ההלוואה בשמם היה בניגוד עניינים כתוצאה מאחזקותיו בחברה שהרוויחה מהוראות הריבית שבמחלוקת. עוד נבחן, מהו היקף החובה המוטלת על הנתבעת לברר את קיומה של סמכותו הממשית של הדירקטור שהתקשר בהסכם? בנוסף, בית המשפט סוקר את עקרונות פרשנות החוזים ומיישם אותם בנסיבות המקרה כדי להבין האם חברה שמונתה כדי לבצע הערכת שווי עונה על הגדרת "שמאי" שבהסכם בין הצדדים.

עוד בפסק הדין: יחסי שליחות – סמכות ממשית ונחזית; האורגנים של  החברה וכוחם לחייב את החברה בפעולותיהם; סמכות ממשית או נחזית לנהל משא ומתן ולחתום הסכם בשם החברה; חובות הדירקטורים; העקרונות החלים על פרשנות חוזים; מינוי כונסי נכסים; תום לב וגילוי מרצון ובזמן של כל המידע המהותי; מהן "שגיאות ברורות" והאם היו שגיאות ברורות בדוח הערכת השווי שבנדון?; ביקורת שיפוטית על הערכת שווי; מהי התוצאה הרגילה של ערעור מוצלח על קביעת מומחה; חזקה ראייתית לפי סעיף 116 לחוק הראיות; עקרון מעשה בית דין; עקרונות של השתק פלוגתא; האם כונסי הנכסים מילאו את תפקידם בתום לב וללא משוא פנים?

25.5.22

פרוקסי בלתי הדיר: שותפות דלוורית מוגבלת באחריות, פורקה בתחילת 2021. כנכס עיקרי, השותפות החזיקה במניות בשיעור של 75% מהונה המונפק והנפרע של חברה מסויימת  ("מניות הרוב"). כשני עשורים קודם לכן, הבעלים הקודם של מניות הרוב, הנפיק ייפוי כוח בלתי חוזר אשר העניק לשלושה אינדיבידואלים ("המחזיקים"), את הסמכות להצביע בשם מניות הרוב באמצעותו של פרוקסי בלתי הדיר. כאשר השותפות רכשה את מניות הרוב, היא קשרה עצמה לפרוקסי. התובעת החזיקה ב- 88% מהונה של השותפות. בהחלטה כאן, התובעת מבקשת סעד הצהרתי לפיו הפרוקסי אינו "זורם עם מניות הרוב" וכי השותפות יכולה למכור את מניות הרוב, חופשיות ונקיות מהפרוקסי. הנתבעים, מן הצד השני, נהנים מהפרוקסי. לעמדת הנתבעים, הפרוקסי זרם יחד עם רוב המניות, תוך יצירת הסדר שליטה אפקטיבי, אשר חייב להיוותר על כנו, עד אשר המחזיקים מחליטים לבטלו.

עוד בפסק הדין: ייפוי כוח בלתי הדיר (irrevocable proxy) המתיר למחזיק להצביע מכוח מניות החברה שבבעלות בעל המניות; המשמעות וההשלכות המשפטיות של ייפוי כוח בלתי הדיר; יחסי סוכנות בין בעל המניות לבין המחזיק במניותיו, אשר הוסמך להצביע בשם בעל המניות; התוצאה הלא רצויה הנובעת מהוצאתו אל הפועל של ייפוי כוח (פרוקסי), אשר מפריד בין כוח ההצבעה הנובעת מהאחזקה במניה, לבין האינטרסים הכלכליים הדבקים בה.

כוכב זהב

23.5.22

החלטה חשובה של בית המשפט בסינגפור לגבי תחולתו של עקרון הנזק המשתקף (reflective loss principle): זהו ערעור על החלטה בה נקבע, בין היתר, כי המערער סייע שלא כדין לדירקטור של המשיבה להפר את חובותיו כלפיה. לטענת המערער, גם אם ייקבע כי ממצאיו העובדתיים של בית המשפט נכונים, עקרון הנזק המשתקף חוסם את טענת המשיבים. עקרון זה מונע מבעלי המניות לתבוע בגין כל נזק, בין אם נגרם להם כבעלי מניות ובין אם בכל תפקיד אחר, כאשר לחברה ישנה עילת תביעה ראויה בגין אותו נזק. בבסיס הסוגייה המשפטית הנוכחית עומדים הבדלים מהותיים באשר לגישה שעל בית המשפט לנקוט ביחס לעקרון הנזק המשתקף. בבואו להחליט איזו גישה לאמץ, בית המשפט שוקל לא רק טיעונים עקרוניים ושיקולי מדיניות מתחרים, אלא גם את ההקשר ההיסטורי שממנו צמח עקרון הנזק המשתקף.

עוד בפסק הדין: סיוע שלא כדין להפרת חובותיו של דירקטור; האישיות המשפטית הנפרדת של החברה; האם לבעל מניות אין כל זכות בנכסי החברה, בדין או ביושר, מכוח החזקת מניות בחברה; האם הרציונל של עיקרון הנזק המשתקף טמון בהקשר מסויים של דיני החברות שממנו הוא נובע, במיוחד ביחס לכלל בעניין Foss v Harbottle?; האם לבעל המניות יש זכות לדיבידנד או זכות לקבל ערך מסוים של מניות?; האם עיקרון הנזק המשתקף מבטיח את שמירת עקרון הניהול התאגידי?; האם התפיסה של עקרון הנזק המשתקף בפרשת Townsing עומדת בסתירה ישירה לזו של רוב בית המשפט העליון בבריטניה בפרשת  Sevillejaואיזו גישה יש לאמץ בסינגפור?; מהו "הפסד רפלקטיבי" של בעל המניות והאם הוא בר פיצוי?; הפסד רפלקטיבי, קרי, "הפסד משתקף" של בעל מניות בגין ירידה בשווי אחזקותיו, לנוכח הפסדי החברה אשר הובילו לירידה בערכה; האם רשאי בעל מניות להגיש תביעה לפסיקת פיצויים כנגד החברה או כנגד מעוול שפגע בחברה, בגין ירידת שווי אחזקותיו, או שמא, רק החברה זכאית לפיצוי בגין הפסד כזה?; נזקיהם של בעלי המניות בגין ירידת שווי וערך אחזקותיהם כתוצאה מפעולה אסורה שנעשתה כלפי החברה, ומי זכאי לקבל פיצוי בגין זאת?; האם ניתן ליישם את כלל "ההפסד הרפלקטיבי" על תביעת נושים לפיצויים בגין נזקיהם הנובעים מירידת ערך החברה?; התנאים לביסוס זכות העמידה של בעל מניות לתבוע באופן אישי גורמים אשר הסבו נזקים לחברה עד לכדי פירוקה; אינטרס פרטי מספיק בתביעה אישית המוגשת על ידי בעל מניות כנגד גורמים אשר הסבו נזקים לחברה; האם לבעל המניות עילת תביעה אישית ביחס לכשלים ולפגעים שבוצעו כנגד החברה שבה הוא מחזיק במניותיה?; האם לבעלי מניות זכות אישית להגיש תביעה נגד גורם אשר הסב נזק לחברה ובעקיפין, גרם לפגיעה בשווי אחזקותיהם?

כוכב זהב

18.5.22

מי רשאי להצביע באסיפה ומה משמעות כוח ההצבעה המוענק לבעלי המניות? בפרשה כאן, ובמסגרת התנגדות למכירת נתח משמעותי מהון מניות החברה לרוכשת, נטען על ידי בעל מניות, כי ההצבעות המאשרות והמאשררות של אסיפת בעלי המניות בחברה, היו לקויות ועל כן, אישור המכירה לרוכשת, העברת המניות לרוכשת, ולאחר אלה, גם ההחלטות שהתקבלו ושבהן הצביעה הרוכשת – כל אלה נעדרו כל תוקף, משום שאירוע היה בבחינת "אירוע אקזיט" שהוכפף למנגנון ממשל תאגידי שעוגן בהסכם בעלי מניות, וזה, לא בוצע כלשונו. בית המשפט הגבוה בסינגפור, מעמיק בבחינת סעיפי חוק החברות של סינגפור ביחס לזכויות הצבעת בעלי מניות באסיפות, לצד בחינת הסכם בעלי המניות, בהתייחס ל"אירוע אקזיט", והדרישות הצורניות לעריכת הצבעה המאשרת אירוע מסוג כזה, והוא אף מעמיק בזכויות ההצבעה של בעלי המניות, כזכויות יסוד בחברות, לצד הגדרתה של הצבעה "מאשררת" והאם יש בפעולה מסוג כזה, היכולת "לתקן" הצבעה לקויה קודמת.

עוד בפסק הדין: הצבעת אסיפת בעלי מניות מאשרת ומאשררת; עקרונות משפטיים הקובעים את זכותם של בעלי המניות בחברה, להצביע באסיפת בעלי המניות; עקרון הצבעת בעלי מניות לפי קול אחד לכל אחד; מתי נאמר "אשרור" הצבעת אסיפה לצורכי מתן תוקף לפעולת חברה, ומתי נאמר "אשרור" הצבעת אסיפה לצורכי הסכמה פורמלית של האסיפה.

כוכב זהב

11.5.22

"עמדה" ו- "דעה" שמן הראוי היה כי יגובשו על ידי דירקטוריון חברה מדווחת, בראי מעמד של "מידע" הכפוף לחובת הדיווח של חברה נסחרת: פרשה סבוכה זו, נסובה סביב מצגים כוזבים שהוצגו על ידי החברה, ביחס לצפי הכנסות עתידי של החברה, לאחר מס. מצגים כוזבים אלו, היו תוצר של מסקנת הדירקטוריון, על בסיס תקציב שהוכן עבורו. שרשרת זו – תקציב שהוכן, מסקנת הדירקטוריון, מצג כוזב לציבור המשקיעים, מוליד את הדיון המורכב סביב שאלת ההגדרה של מהו מידע החייב בדיווח. או, בלשון אחרת: מתי נדרש הדירקטוריון להסיק "מסקנה" ולגבשה לכלל "עמדה" ו"דעה", שהן גם בבחינת "מידע" שיש לדווח עליו לציבור? שאלה בלתי אפשרית זו, עולה לבירור בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה, בשבתו כערכאת ערעור להחלטתו המקורית של שופט פדרלי יחיד בתיק, והיא פותחת תיבת פנדורה מלאה, בדבר היקפיה של הגדרת "מידע", שתחילתו בהסקת מסקנה, המובילה לגיבוש עמדה ודעה של דירקטוריון, בהעריכו את מסד הנתונים שבפניו. זוהי בהחלט אחת ההחלטות המורכבות שניתנו לאחרונה, במסגרת דיני הגילוי בניירות ערך.

עוד בפסק הדין: הקשר האינהרנטי שבין "מידע" לבין "המודעות" למידע, במסגרת חובות הגילוי הנאות של חברה ציבורית מדווחת; מתי ניתן לומר על אורגנים בחברה – דירקטוריון, הנהלה – כי הם היו "מודעים" למידע הכפוף לחובות הדיווח על פי דיני ניירות ערך הקובעים חובות גילוי; האם הליכי הסקת מסקנותיו של הדירקטוריון, הם בבחינת "מידע"?; "עמדה" ו- "דעה" שמן הראוי היה כי יגובשו על ידי דירקטוריון חברה מדווחת, בראי מעמד של "מידע" הכפוף לחובת הדיווח של חברה נסחרת; מתי מצב פיננסי קשה בחברה, הוא כזה שעל הדירקטוריון לזהותו כאירוע שעליו להסיק מסקנה, לגבש "עמדה" או "דעה", שהיא גם בבחינת "מידע" שיש לדווח עליו לציבור?; מתי מצבה הפיננסי הקשה של חברה, הוא כזה שבגינו נדרש הדירקטוריון להסיק "מסקנה" ואף לגבש "עמדה" או "דעה", שהיא גם בבחינת "מידע" שיש לדווח לציבור?; האם מסקנות שגויות של הדירקטוריון, הם בבחינת "מידע" כוזב שנמסר לציבור המשקיעים?; חובותיו, עד כמה, של דירקטוריון לזהות את היותה של חברה קרובה לחדלות פירעון; חובותיה של חברה ציבורית, לגלות לציבור המשקיעים, את קשייה הפיננסיים והיותה נושקת לחדלות פירעון.

כוכב זהב

8.5.22

קיזוז במסגרת של חדלות פירעון: בית המשפט העליון של קנדה דן בסוגיות שונות של חדלות פירעון וחוק הסדר נושים של חברות, ובפרט – האם ניתן לקזז עילות חוב שצמחו לפני ואחרי צו ראשוני שניתן על פי החוק, המעכב את הפעלת זכויות הנושים? בית המשפט בוחן האם יש מקום לשנות או לאמץ את האיסור על קיזוז כאמור כפי שנקבע בפסק דין Kitco, והאם יש ליישם אותו בנסיבות המקרה? המחלוקת עוסקת בדרישתה של עירייה לקזז מן החוב שחייב לה החייב, תשלום עבור עבודה שביצע למענה החייב לאחר שניתן הצו הראשוני. הערכאות הקודמות סברו שאין מקום להתיר קיזוז מסוג זה. בית המשפט העליון הכריע בשאלה באופן סופי, ברוב דעות.

עוד בפסק הדין: פשיטת רגל וחדלות פירעון – עיכוב זכויות נושים וסעדים; תביעות שניתן לטפל בהן בפשרה או הסדר; קיזוז בין חוב שנוצר לפני מתן צו ראשוני וחוב שנוצר לאחר מכן; תוכנית החזר מרצון (Voluntary Reimbursement Program) של קוויבק – השבה של סכומים ששולמו שלא כדין כתוצאה ממרמה או תרמית בקשר עם חוזים ציבוריים; האם עילת חוב הנובעת מהסכם שנערך במסגרת תוכנית ההחזר מרצון היא בהכרח עילה המתייחסת לחוב או לחבות הנובעים מהשגת רכוש או שירותים בתואנות שווא או מצגי שווא כוזבים בהתאם לסעיף 19(2)(d) לחוק הסדר נושים של חברות; האם שיקול דעתו של השופט המפקח בהקשר של הליכי ארגון מחדש של החברה מאפשר לשופט לעכב זכות של נושה לקזז בין חוב שנוצר לפני מתן צו ראשוני ולאחריו.

8.5.22

רכישת מניות כפויה לנוכח עושק המיעוט, והערכת שווי לצרכים אלה: המקרה שלפנינו עוסק בשאלה מהי הדרך הנכונה להעריך את שווי אחזקות התובעת בישויות הנתבעות? השאלה מתעוררת על רקע תביעה לפירוק חברה העוסקת בשירותי תכנון פיננסי. התובעת, שרכשה את אחזקותיה לאחרונה, מוצאת עצמה בלב סכסוך בין השותפים המנהלים את העסק; במוקד החלטה זו בית המשפט בוחן האם יש להחיל הנחת בעלת מניות המיעוט על אחזקות התובעת?

עוד בפסק הדין: קיפוח המיעוט וצו לרכישת מניות החברה – האם צו שניתן בהסכמה ללא ממצא של קיפוח מצדיק החלת הנחת מיעוט על אחזקות התובעת?; סעיף 233(1)(d) לחוק התאגידים האוסטרלי המעניק לערכאות האוסטרליות להעניק סעדים לסילוק קיפוח המיעוט; סמכות שבשיקול הדעת של בית המשפט להורות על סעדים שונים להסרת קיפוח בעלי המניות המיעוט.