5.9.20 קלאסיקה: בין אם הסעד מכונה פיצוי (restitution), התחשבנות (accounting) או השבה (disgorgement), הסעד האקוויטבילי אשר מונע ממעוולים ליהנות ממעשיהם ומרווחיהם האסורים, משקף את עקרון היסוד לפיו אין לאפשר למעוול ליהנות מרווחי פעולותיו האסורים כעניין של יושר. Root v. Railway Company, 105 U.S. 189 (1881)
2.9.20 בית המשפט העליון בארצות-הברית מעמיק במאפייניו האקוויטביליים של סעד השבת רווחים אסורים שהתקבלו מתרמית בניירות ערך; מבין השאלות העולות: האם מוגבל סעד השבתם של רווחים אסורים לגובה הרווח האסור שהושג או לגובה כספי המשקיעים שניטלו, או שמא ניתן לחרוג ממסגרת זו? האם הפקדת כספי ההשבה בקופת האוצר או בקופה אחרת ברשות לניירות הערך האמריקאית (ה-SEC) עונה לגדרי "השבה לטובת המשקיעים" כנדרש בסעיף §78u(d)(5) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 שמכוחה מוסמכת הרשות לניירות ערך לערוך אכיפה מינהלית בגין תרמית בניירות ערך?; פסק דין חשוב מאוד אשר קובע הנחיות חשובות בהתייחס להשבת רווחים אסורים לנפגעים ומעמיק בהשלכות היותו של סעד ההשבה האמור, בגדר סעד אקוויטבילי (מכוחם של דיני היושר) עוד בפסק הדין: העקרונות האקוויטביליים (עקרונות היושר) של סעד השבת רווחי תרמית בניירות ערך לטובת הניזוקים; האם מוגבל סעד השבתם של רווחים אסורים לגובה הרווח האסור שהושג או לגובה כספי המשקיעים שניטלו או שמא, ניתן לחרוג ממסגרת זו?; האם הפקדת כספי ההשבה בקופת האוצר או בקופה אחרת ברשות לניירות הערך האמריקאית (ה-SEC) עונה לגדרי "השבה לטובת המשקיעים" כנדרש בסעיף §78u(d)(5) לחוק האכיפה המינהלית האמריקאי?; סמכויות האכיפה של הרשות לניירות ערך בארצות-הברית (SEC); השבה עונשית במסגרת הדרישה להשיב רווחי עבירה בניירות ערך; הגדרתו של "קנס" בהקשר של הליכי אכיפה של הרשות לניירות הערך בבית המשפט המחוזי הפדרלי בארצות-הברית, עת הסעד המבוקש הוא השבת רווחי העבירה; סמכות בית המשפט הפדרלי להשית קנס מינהלי על עבריינים; תפקידו ומטרתו של הקנס המושת על ידי בית המשפט; הפרמטרים לקביעת גובה הקנס אותו משית בית המשפט וגבולותיו.
25.8.20 קלאסיקה: הדרכים להוכחת "עיוורון נכפה" (willful blindness), טענה אשר מבססת את "הידיעה הממשית" של נפגע-תובע, לצורכי קביעת תחילת מניין ההתיישנות. Global-Tech Appliances, Inc. v. SEB S. A., 563 U. S. 754, 769. Pp. 11–12
25.8.20 קלאסיקה: האבחנה בין ידיעה ממשית לידיעה קונסטרוקטיבית: הקונגרס האמריקאי הקפיד להשתמש באותם המילים לשם יצירתו של מונח אחד ושגור, על מנת להבטיח את קיומה של אבחנה בין "הידיעה הממשית", ובין "הידיעה הקונסטרוקטיבית" של נפגע מכוח החוק להגנת השקעות פנסיוניות של עובדים משנת 1974 (ERISA), לצורכי תחילת מניין ההתיישנות. Merck & Co. v. Reynolds, 559 U. S. 633, 647
23.8.20 תביעה שהוגשה כנגד מנהלי תוכניות פנסיה של עובדים בטענה להפרת חובות האמונים של המנהלים, כקבוע בחוק ERISA, עולה עד לבית המשפט העליון בארצות הברית אשר נדרש להעמיק באבחנה שבין "ידיעה ממשית" (actual knowledge) ל"ידיעה קונסטרוקטיבית" (constructive knowledge) לצורכי קביעת תחילת מניין ההתיישנות הקצרה שחוק ERISA מכתיב; במקרה הספציפי כאן, השאלה נבחנת לנוכח העובדה כי התובע, שקיבל לידיו את כל הגילויים שמהם יכול היה ללמוד על ההפרה, כביכול, של מנהלי התוכנית, לא זיהה (או לא זכר שקרא) את הגילויים שביססו את ההפרה, בתוך תקופת מניין ההתיישנות, אלא רק אחרי שתקופת ההתיישנות חלפה. עוד בפסק הדין: האבחנה בין ידיעה ממשית וידיעה קונסטרוקטיבית בייחס לתחילת מניין תקופת ההתיישנות; באיזה שלב מתגבשת "ידיעה ממשית" על דבר קיומה של הפרת חובות אמונים של מנהלי תוכנית פנסיה על פי חוק ERISA – האם במועד הפרסום הפרט המטעה או שמא במועד הגילוי בפועל?; ספירת תקופת ההתיישנות, האם לפי מועד הידיעה הממשית או האם לפי מועד גילוי הנסיבות המקימות חובת בירור (ידיעה קונסטרוקטיבית)?
18.8.20 מנהל קרן השקעות באמצעות חברה בשליטתו, משדל משקיעים באמצעות מצגים כוזבים; תוך הסתמכות מלאה על מצגים כוזבים אלו, מושקעים כמה מיליוני דולרים אשר אובדים בהשקעות גרועות, בהפרות של הסכם התפעול, ובעסקאות הנוטפות עניין אישי של מנהל הקרן, אשר מעביר כספים לחברה המנהלת שבשליטתו תחת כסות "דמי ניהול"; במועד התביעה, החברה המנהלת כבר מצויה בהליכי הקפאת הליכים בעקבות חדלות פירעון, עובדה שאף היא, מערימה קשיים על המשקיעים אשר לא זכו לנחת מהשקעתם; פסק הדין הוא ארוך ועמוס פרטים, המבקש לבחון האם הוכחה תרמית (מצג תרמיתי בניירות ערך) ותוך התמקדות בשאלות: ההבדל שבין גיוס הון לשידול תרמיתי של משקיעים להשקיע בקרן השקעות; מה נדרש הטוען לשידול תרמיתי להוכיח?; אלו סוגי חובות אמונים חב מנהל קרן השקעות – האם מלבד חובות נאמנות הוא חב גם חובות זהירות? כלפי מי חב המנהל בחובות אמונים – האם כלפי הקרן בלבד או שמא גם במישרין, כלפי המשקיעים? הגינותם של דמי ניהול מופרכים ועוד; פסק דין מופתי אשר מעמיק את הדיון בכאבם של משקיעים שאיבדו כספם במסגרת תרמיתה של חברת השקעות. עוד בפסק הדין: שידול בדרכי תרמית לבצע השקעה בחברה; אחריות המשדל בדרכי תרמית לבצע השקעות בחברה; הבטחת מגייס כי הוא ערב אישית להשקעה כהוכחה ראויה להסתמכות סבירה מצידם של המשקיעים על השידול התרמיתי מצד המגייס; חובות המוטלות על מנהלי קרנות השקעות; אלו חובות אמונים חבים מנהלי קרנות?; חובת הנאמנות הכפולה של מנהל קרן השקעות – כלפי הקרן וכלפי חבריה; חובות אמונים וחובות נאמנות של מנהל קרן השקעות – הדין האמריקאי; מנהלי קרנות חבים בחובות נאמנות כלפי הקרן וכלפי חבריה, מכוח אחזקת כספם של אחרים, אך האם הם חבים גם בחובת הזהירות?; סטנדרט המהותיות בתרמית בניירות ערך – התנאים להוכחת כזיבות ותרמית בניירות ערך; הקשר שבין זכות ההסתמכות החוזית המוגבלת של קונה על סעיף המצגים וההתחייבויות בהסכם, ובין החובה מכוח דיני ניירות הערך, שלא להציג מצגים כוזבים במסגרת שידולם של משקיעים; מצגים כוזבים של קרן השקעות במסגרת שידול משקיעים, בהתייחס לקו ההשקעות, כביכול, אותו היא מנהלת; שידול בדרכי תרמית לבצע השקעה בחברה; אחריות המשדל בדרכי תרמית לבצע השקעות בחברה.
18.8.20 קלאסיקה: גילויים כוזבים הנעשים על ידי אמונאים בעת שהם מממשים חובה חוזית להצהיר על זכות Call לצורכי גיוס הון, אינם מקבלים מענה ראוי במסגרת הכללית של דיני התרמית כמופיע במשפט המקובל. תחת זאת, יש לנתח את טיב הגילויים הללו, על פי ההלכה שנפסקה בעניין (Malone v. Brincat, 722 A.2d 5 (Del. 1998. Albert v. Alex. Brown Mgmt. Servs., Inc., 91 2004 WL 2050527 at, *3–4 (Del. Super. Sept. 15, 2004)