חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

16.8.20

קלאסיקה: סטנדרט המהותיות בתרמית בניירות ערך: על מנת להוכיח תרמית בניירות ערך, חייבת להתקיים אפשרות סבירה שהגילוי או השמטתו של הפרט המהותי, צפויה היתה להיחזות על ידי המשקיע הסביר, כפרט אשר לו היה בידי המשקיע הסביר, כי אז, היה בו כדי לשנות משמעותית את "מכלול" המידע שהיה מצוי ברשותו.

TSC Industries, Inc. v. Northway, Inc., 426 U.S. 438, 449 (1976).

כוכב זהב

16.8.20

עסקה נגועה לנוכח עניינו האישי של רוב הדירקטורים בדירקטוריון: בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מותקפת עסקת מיזוג בטענה כי זו קודמה, בשעה שרוב הדירקטורים בדירקטוריון נמצאו בניגוד עניינים ביחס אליה, קרי ניצבו משני צידי המתרס של העסקה; טענות הדירקטורים הנתבעים כי העסקה "טוהרה" מניגודי עניינים, נבחנת לעומק על ידי בית המשפט, אשר קובע כי בנסיבות ייחודיות מאין אלו, נדרשת זהירות רבה בעת קביעת סטנדרט הביקורת השיפוטית (לפי כלל שיקול הדעת העסקי או לפי כלל ההגינות המלאה) וקודם לקבלת בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף; זהו פסק דין מצויין אשר שב ובוחן, בשנת 2020, את הדוקטרינות השונות המסוגלות "לטהר" עסקאות נגועות, ויישומן הפעם, לא בהכרח על עסקת בעל שליטה, אלא על עסקה שאושרה על ידי דירקטוריון נגוע (MFW, Corwin).

עוד בפסק הדין: יישום מבחני טיהור ניגודי העניינים על פי הלכות MFW וכן Corwin על המקרה שבו לחברה אין בעל שליטה, אך הדירקטוריון היה מצוי משני צידי המתרס; דרישות פרוצדורליות מקדמיות בהתייחס להקמתה של וועדה מיוחדת של הדירקטוריון לצורכי טיהור ניגודי עניינים ויישום כלל שיקול הדעת העסקי; האם ניתן לטהר את עניינו האישי של הדירקטוריון על ידי הקמת ועדה מיוחדת?; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; פעולת דירקטור תוך קידום עניינו האישי וההנחה כי הוא ניצב משני צידי המתרס; מהי "הטבה מהותית" לדירקטור ההופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות החברה?; מבחני סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; באלו מקרים דירקטוריון נהנה מחזקת שיקול הדעת העסקי?; האם ניתן לטהר דירקטוריון נגוע בהצבעת בעלי מניות?; הדרישות מתובע הטוען לניגוד עניינים של הדירקטוריון; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; באילו נסיבות יראו בדירקטור כמי שמצוי בניגוד עניינים בעת שהוא מאשר עסקת מיזוג?

כוכב זהב

6.8.20

תמריצי בכירים: סאגה מתמשכת זו, עניינה בתוכנית תמריצי בכירים שבמסגרתה, הוענקו מענקים מופרזים לשני אמונאים, תוך הפרת חובות האמונים; בתום מספר החלטות שיפוטיות שניתנו בתיק, הצדדים הגיעו להסדר פשרה אשר כלל ביטול החלוקות המופרזות לשניים, אישור תוכנית חלוקה חדשה ולבסוף – חלוקה מחודשת אשר היטיבה עם הדירקטורים שאינם עובדי החברה, זאת בסמוך לחידוש מינוי הדירקטוריון המכהן; התובע – בעל מניות בחברה – טוען כי החלוקה המחודשת שבוצעה בסמוך לאחר אישור הסכם הפשרה בתיק הליטיגציה המקורי, היתה מהלך של "זריזות ידיים" שנועדה להתחמק מפסיקתו הקודמת של בית המשפט הצ'נסרי (לרבות בית המשפט העליון בדלוור) ושבפועל, הסדר הפשרה וכן הסכם התמריצים החדש המיטיב עם הדירקטורים, לצד מינוי הדירקטוריון, היוו עסקת quid pro quo אסורה; בנסיבות ייחודיות של פרשה זו, נדרש בית המשפט הצ'נסרי לשאלה המשפטית הנקודתית והחשובה – מה המשמעות של דרישת "הטיעון העובדתי המפורט" לצורך גיבוש הפטור של תובע נגזר מפני פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת? וכמובן – האם התובע עמד בדרישות אלו במקרה דנן?

עוד בפסק הדין: עסקאות quid pro quo "סדר לי ואסדר לך" כעסקאות עצמיות אסורות; עסקת "סדר לי ואסדר לך" אסורה על פי דין, מתקיימת בהקשרם של מענקים לבכירים, כאשר הדירקטוריון מסכים להעניק מענק או תמריץ רק אם חבריו זוכים ליתרון או להטבה אישית בתמורה; סטנדרט הטיעון והפירוט הנדרש בעסקאות שנטען לגביהן כי התגבשו לכלל עסקאות quid pro quo, בהקשר לטענת פטור בגין "אי היעילות שבפנייה מוקדמת" לדירקטוריון קודם להגשת תביעה נגזרת, לפי כלל 23.1; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; מיהו הדירקטור התלוי, שאיננו עצמאי, לצורכי בחינת אי-יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת; באילו מקרים נהנה הדירקטור מחזקת שיקול הדעת העסקי; חזקת שיקול הדעת העסקי ותביעות נגזרות; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה.

כוכב זהב

5.8.20

הפסד רפלקטיבי שאיננו בר-תביעה: בפסק דין חשוב זה, בית המשפט העליון באנגליה, שב ובוחן את הרלבנטיות, או לחילופין את הגבולות, של העיקרון האוסר על פסיקת פיצויים בגין הפסד רפלקטיבי, קרי הפסד משני להפסד עיקרי אשר מומש במסגרת תביעה. הפסד רפלקטיבי מוכר על פי ההלכה הפסוקה האנגלית משנת 1982, על פי הכלל שנקבע בהלכת Prudential, ועל פיו, מכוח עקרונות בדיני החברות, ירידה או הפחתה של שווי אחזקות ההון בחברה, או בסכום המחולק כדיבידנד לבעלי המניות, הנובע מהפסד או נזק אשר נגרם לחברה כתוצאה מפעולה אסורה שבוצעה כנגדה על ידי הנתבע, איננה, מנקודת ראותו של החוק, פגיעה או הפסד שהינם נפרדים ואשר ניתן לאבחנם, מהנזקים שאירעו או נגרמו לחברה; על כן, החברה היא זו אשר תפוצה בגין נזק כזה, ולא ניתן לפסוק פיצויים בגין הפסד רפלקטיבי (משתקף), לבעלי המניות. בשנת 2020, בית המשפט העליון באנגליה בוחן את משמעות ההלכה הפסוקה, את יישומה הנרחב, ואת ההתאמה של היישום הרחב האמור, על הלכת Prudential, עקרונות דיני התאגידים, וכלל ההפסד הרפלקטיבי.

עוד בפסק הדין: מהו "הפסד רפלקטיבי" של בעל המניות והאם הוא בר פיצוי?; הפסד רפלקטיבי, קרי, "הפסד משתקף" של בעל מניות בגין ירידה בשווי אחזקותיו, לנוכח הפסדי החברה אשר הובילו לירידה בערכה; האם רשאי בעל מניות להגיש תביעה לפסיקת פיצויים כנגד החברה או כנגד מעוול שפגע בחברה, בגין ירידת שווי אחזקותיו, או שמא, רק החברה זכאית לפיצוי בגין הפסד כזה?; נזקיהם של בעלי המניות בגין ירידת שווי וערך אחזקותיהם כתוצאה מפעולה אסורה שנעשתה כלפי החברה, ומי זכאי לקבל פיצוי בגין זאת?; האם ניתן ליישם את כלל "ההפסד הרפלקטיבי" על תביעת נושים לפיצויים בגין נזקיהם הנובעים מירידת ערך החברה?; התנאים לביסוס זכות העמידה של בעל מניות לתבוע באופן אישי גורמים אשר הסבו נזקים לחברה עד לכדי פירוקה; אינטרס פרטי מספיק בתביעה אישית המוגשת על ידי בעל מניות כנגד גורמים אשר הסבו נזקים לחברה; האם לבעל המניות עילת תביעה אישית ביחס לכשלים ולפגעים שבוצעו כנגד החברה שבה הוא מחזיק במניותיה?; האם לבעלי מניות זכות אישית להגיש תביעה נגד גורם אשר הסב נזק לחברה ובעקיפין, גרם לפגיעה בשווי אחזקותיהם?

הלכה שנהפכה

4.8.20

קלאסיקה: ראשי נזק ונזקים שאינם ברי-תביעה – האם בעל מניות רשאי ובעל זכות העמידה, להגיש תביעה אישית כנגד מי שפגע בחברה שאת הונה הוא מחזיק, ואשר בגין הפגיעה האמורה, נפגע שווי החברה ובהמשך לכך, נפגעו גם שווי אחזקותיו של בעלי המניות?

Johnson v. Gore Wood & Co. [2000] UKHL 65; [2001] 1 All ER 481; [2001] 2 WLR 72 (14th December, 2000)

2.8.20

בחירה ומינוי דירקטורים: בפרשה זו, שלושה מסמכים שונים – תעודת ההתאגדות, התקנון והסכם הצבעה, קובעים ומעגנים את הזכות למנות דירקטורים בחברה; בסכסוך בין הדירקטוריון ובין המנכ"ל המכהן, נדרש בית המשפט הצ'נסרי לבחון, מי מונה כדין, מי לא, ובהמשך לכך, אלו החלטות התקבלו כדין ואלו בעצם לא; פסק דין מצויין העוסק במאבקי מינוי והשתלטות עויינת, בזכות למנות דירקטורים ובסמכויותיו של בית המשפט הצ'נסרי ליתן תוקף להחלטות מסוג זה, מכוחם של סעיפים 225 ו- 228 לחוק החברות הכללי של דלוור

עוד בפסק הדין: הסכמי הצבעה והזכות למנות דירקטורים; זכות למנות דירקטורים המעוגנת בהסכם הצבעה אל מול דרכי מינוי חברי הדירקטוריון מכוח מסמכי ההתאגדות של החברה; הזכות למנות דירקטורים והשתלטות עויינת; אשרור פעולות חברה בבית המשפט; אשרור הרכב הדירקטוריון על ידי בית המשפט לפי סעיף 225 לחוק החברות הכללי של דלוור; האם פיטורי דירקטורים הנעשים שלא בדרך הקבועה במסמכי ההתאגדות של החברה במסגרתם של מאבקי שליטה, הם ברי-ביטול (voidable) או שמא בטלים (void)?; פעולות בטלות וברות ביטול של הנהלת חברה; עד כמה דירקטוריון רשאי להגן על עצמו מפני פיטוריו?; האם פעולה של דירקטוריון המתבצעת תוך הפרת דיני היושר, הינה פעולה בטלה (void), או שמא ברת ביטול (voidable)?; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; קבלת החלטות בכתב של בעלי המניות בחברה לפי הוראות סעיף 228 לחוק החברות הכללי של דלוור; החלטות דירקטוריון שהינן בטלות (void) אל מול החלטות דירקטוריון שהינן ברות ביטול (voidable); באיזה סוג החלטות פגומות מוסמך בית המשפט להתערב ולהעניק סעד מן היושר.