חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

8.5.22

הרתעה כתכלית עיקרית של הטלת קנס כספי: בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, בוחן מהם הקנסות הראויים להטיל על הנתבעים לאחר שקבע, כי התנהגותם המפרה גרמה לנזק משמעותי ביותר למשקיעים פרטיים, שבמקרים מסוימים אף השקיעו את כל כספי הפרישה שלהם, על בסיס האמונה שהכספים שלהם מושקעים בצורה בטוחה, כאשר בפועל הכספים שלהם הושקעו במיזמים ספקולטיביים מאוד, וסביר מאוד שאבדו לעד. בית המשפט בוחן האם בנסיבות המקרה יש מקום להורות על קנס כספי, ואם כן, מהו גובה הקנס הראוי? האם יש לקחת בחשבון את ההתנהלות המטעה והמכוונת של הנתבעים וההשפעה המשמעותית שהייתה להתנהגותם על מספר משקיעים, וכן את היעדר החרטה שלהם?

עוד בפסק הדין: ייעודם ההתרעתי של קנסות המוטלים על עברייני ניירות ערך; הקנסות הראויים שיש להטיל על הנתבעים לאחר שקבע, כי התנהגותם המפרה גרמה לנזק משמעותי ביותר למשקיעים פרטיים שהשקיעו על בסיס האמונה שהכספים שלהם מושקעים בצורה בטוחה, כאשר בפועל הכספים שלהם הושקעו במיזמים ספקולטיביים מאוד; הנושאים שיש לקחת בחשבון במסגרת מילוי ומימוש עקרונות בחוק ASIC, בקביעת הקנס הראוי בגין תרמית בניירות ערך ובין אלה ההטעיה התרמיתית המכוונת, היעדר שיתוף פעולה בהליכים המשפטיים, ההשפעה המהותית של פעולות הנתבעים על חלק מהמשקיעים, והיעדר חרטה מוחלט מצידם של העבריינים; קביעת קנס כספי בהליך אזרחי בגין עבירה בניירות ערך כ"סינתזה אינסטינקטיבית" הכרוכה בגזר הדין הפלילי; הפרות של סעיפים 12DA(1) ו-12DB(1) לחוק רשות ההשקעות וניירות הערך האוסטרלית משנת 2001 וסעיף H1041 לחוק התאגידים משנת 2001 בקשר להתנהלות מטעה או שיש בה מרמה; הטלת קנסות ראויים על עברייני ניירות ערך לפי סעיף 12GBA לחוק ASIC בגין הפרות של סעיפים 12DA(1) ו-12DB(1); עקרונות לקביעת גובה הקנס הראוי המוטל על עברייני ניירות ערך.

כוכב זהב

27.4.22

השלכותיה המשפטיות של ידיעותיו של רוכש בעסקת מיזוג: עד כמה יש לידיעתו של הרוכש, כי מצגי המוכרים אינם מדוייקים ואפילו כוזבים, זאת קודם לסגירת עסקת המיזוג, יש בהם כדי להשפיע על זכות הרוכש לטעון להפרת העסקה לאחר סגירתה? השאלה המשפטית הזו, שנסובה כל כולה סביב השלכות ידיעותיו המוקדמות של רוכשים בעסקאות מיזוג, זוכה ליחס מלכותי בפסק דין ארוך ומפורט זה, שבמסגרתו נקבעת מדיניות ברורה בדלוור, ביחס לשאלה המשפטית, מה מעמדה של טענת Sandbagging על פי הדין בדלוור, בפרט לנוכח עמדתו של בית המשפט העליון בפרשת Eagle Force Holdings, LLC? ובמתכונתה הפחות משפטית – האם ידיעת הרוכש על כזיבות מצגי החברה הנמכרת, פוטרת את החברה מהתחייבויותיה על פי סעיף "המצגים וההתחייבויות"?

עוד בפסק הדין: מה מעמדה של טענת Sandbagging על פי הדין בדלוור, בפרט לנוכח עמדתו של בית המשפט העליון בפרשת Eagle Force Holdings, LLC?; האם Sandbagging חל במקרה שהיה על הרוכש לדעת שהמצגים או ההתחייבויות היו כוזבים, אך הוא לא ידע על כך במפורש?; עד כמה יש לידיעתו של הרוכש קודם לסגירת עסקת המיזוג, כי מצגי המוכרים אינם מדוייקים ואפילו כוזבים, יש בהם כדי להשפיע על זכות הרוכש לטעון להפרת העסקה?; קביעת מנגנון הדיו דיליג'נס בלתי מוגבל, כמעביר אחריות לכתפי הרוכשים בהסכם; מצגים והתחייבויות בהסכם למכירת חברה, אשר כולל גם סעיפי "שביעות רצון" של הרוכשים לאחר ביצוע דיו-דיליג'נס; מה דינם של מצגים והתחייבויות בהסכם למכירת חברה או למכירת נכסיה, אשר מצהירים כי הרוכשים שבעי רצון ממה שראו ולאחר שביצעו דיו-דיליג'נס, בהתייחס לאי-התאמות שהתגלו מאוחר יותר?; העיקרון החוזי של "יזהר הקונה" ושילובו בהסכמי מיזוג בין צדדים מתוחכמים הכוללים סעיף של מצגים והתחייבויות; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; מצגים והתחייבויות בעסקאות; מצגים כוזבים בסעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; כוחם של טענת תרמית ושל מצגים כוזבים רשלניים, אם בכלל, לאורם של תנאים והתחייבויות מפורשים בהסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה; באלו תנאים יש לקבל טענת תרמית ולדחות טענה, כי המצגים בהסכם המיזוג נתמכו גם בסעיף החרגת הסתמכות על מצגים שאינם כלולים בחוזה?; עד כמה חזקה החסינות הקבועה בסעיף הכללי, אשר קובע כי יחסי הצדדים מעוגנים אך ורק מכוח חוזה זה?; מטרתו ותכליתו של הליך הדיו-דיליג'נס (בדיקות נאותות) במסגרת קביעת המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; האם ניתן לתבוע בגין מצג שווא שכלל לא נכלל בהסכם מיזוג, או שמא עילות התביעה בגין מצגים כוזבים מוגבלות ומתוחמות למצגים שנמסרו בפרק המצגים וההתחייבויות?; השלכותיו של סעיף אי-הסתמכות לצד סעיף מצגים והתחייבויות בהסכם מיזוג; האם תובעים רשאים להתעלם ממגבלות חוזיות אשר הוטלו על הזכות לשיפוי בגין מצגים מטעים, בטענה לתרמית שביצעה המוכרת במצגים שבהסכם הרכישה?; פרשנות סעיף שיפוי והחזרי הוצאות בעסקת מכירת מניות; ביטול עסקת מיזוג במועד הסגירה; שינויי שוק בתקופת ביניים והחלטת קונה שלא להשלים עסקת מיזוג; האם מצגים והתחייבויות בעסקאות מיזוג מקימים חובות שלא להפריע לגיבוש ההסכם, או שמא הם מחייבים נקיטה של פעולות אקטיביות להבטחת סגירתו?; הכוונה להיות כבול בהסכם מחייב; אימתי מתגבש משא ומתן לכדי הסכם בר אכיפה?; האם הסכמים מוקדמים שנכרתו ואשר לא כללו את כל הנושאים המהותיים בין הצדדים, גיבשו התחייבות חוזית מחייבת ביניהם?; היסודות לקביעה כי עיקרי ההסכמות בין צדדים נכללו במסמך החתום ועל כן המסמך התגבש לכדי חוזה; התנאים לקביעת קיומו של חוזה תקף ובר-אכיפה בין צדדים כשצד אחד מתנגד לתוקפו; הצורך בהוכחת כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב, על מנת לקבוע את קיומו של הסכם תקף; הדרך להוכיח "כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב" כאשר החתימה על ההסכם איננה מספיקה לשם כך.

כוכב זהב

24.4.22

גזילת הזדמנות והנאה מרווחים שמהם צפויים היו ליהנות גם המיעוט, באמצעות רכישתם החוצה: בעלת שליטה בהון ובכוח ההצבעה, בשותפות שפעלה בשוק הסלולרי, גרמה לשותפות להעביר את כלל נכסיה והתחייבויותיה לישות חדשה וקרובה לבעלת השליטה. בתמורה, בעלת השליטה שילמה לשותפי המיעוט הנרכשים החוצה, סך של 219$ מיליון דולר במזומן, סכום ששיקף את שווי השותפות כפי שנקבע על ידי פירמת רואי חשבון ששירותיה נשכרו על ידי בעלת השליטה. השותפות התפרקה לאחר העסקה ובעלת השליטה העבירה לכל שותף, תשלום בעד אחזקותיו בשותפות. לימים, ולאחר שהעסקה הושלמה, עסקי השותפות "התפוצצו" והניבו רווחים ניכרים. התובעים – שותפי מיעוט לשעבר – הגישו תביעתם בטענה שבעלת השליטה הפרה את חובות האמונים שלה, בכך שהוציאה אל הפועל את עסקת הרכישה-החוצה, באמצעותו של הליך לא הוגן, ותוך תשלום תמורה לא הוגנת, זאת משום שהצמיחה המטאורית של השותפות והרווחים בגין צמיחה זו, היו ידועים מראש ולא נלקחו בחשבון בתמורה. יתירה מכך נטען, כי בעלת השליטה תזמנה את מועד רכישתם-החוצה של המיעוט, על מנת שהיא תוכל ליהנות באופן בלעדי, מפירות ההצלחה, על חשבון המיעוט. בית המשפט הצ'נסרי בפסק דין מצוין זה, מעמיק בנבכי חובות הנאמנות של בעל שליטה בעת רכישה החוצה של המיעוט, לרבות שאלות משמעותיות הקשורות בתזמון עסקאות בעלי שליטה, בדרך אשר שוללת מהמיעוט ליהנות מפירות ההצלחה העתידיים.

עוד בפסק הדין: גזילת הזדמנות עסקית והנאה מרווחים שמהם צפויים היו ליהנות גם המיעוט, באמצעות רכישתם החוצה; תזמון רכישת המיעוט החוצה, בסמוך לפני שהשוק שבו פעלה החברה, עמד בפני התרחבות משמעותית ממנה צפויה היתה הישות ליהנות, וכך גם המחזיקים בהונה; תזמון רכישה החוצה של המיעוט, כעסקה הלוקה בחוסר הגינות וגזילת שווי ועושק המיעוט; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; מיהו בעל השליטה בחברה?; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; חובות אמונים וחובות נאמנות; המבחנים לקביעת הגינותה של התקשרות עסקית; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מבחני סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; האם מחזיק ברוב מניות החברה חייב לממש שליטה אפקטיבית על החברה ועל הדירקטוריון על מנת שיראו בו בעל שליטה החייב בחובות אמונים?; כיצד נקבעת הגינותה של עסקת חברה עם בעל השליטה בה, ומה הם המבחנים לקביעת ההגינות?; האבחנה בין מבחני הגינות העסקה בהקשר של סטנדרט הבחינה של בית המשפט, לבין הגינות העסקה הנבחנת לצורכי מתן סעד הערכת שווי.

24.4.22

בתביעת פיצויים זו, התובע, בעל מניות לשעבר בשותפות ציבורית, מעלה מספר עילות תביעה של פעולות אסורות (wrongdoing) נגד שני הנתבעים שהינם גם שני הצדדים לעסקת מיזוג, ביחס לרכישתה של השותפות ושבמסגרתה, המחזיקים מהציבור בשותפות, קיבלו 41.50$ דולר ליחידה במזומן. על פי התביעה, הנתבעים בנו את העסקה על מנת "לתפוס" הכנסות והטבות מס לטובת הצד הרוכש, תוך התחמקות מביצוע תשלומים וחלוקות למחזיקי היחידות. התובע הגיש תביעה זו, בעילות של הפרת חוזה, הפרה של תניה מכללא של תום לב ודרך התנהלות מסחרית מקובלת, וכן הפרה של חובות האמונים נגד הנתבעים המוכרים, לרבות סיוע וכן גרם הפרה נזיקית עם חוזה. בית המשפט מעמיק בנבכי מסמכי ההתאגדות, לצד עסקת המיזוג עצמה, על מנת לבסס את חובותיהם המפורשות של הנתבעים, והאם אלו אכן הופרו.

עוד בפסק הדין: חוק חברה באחריות מוגבלת של דלוור; טבעה ותחולתה של החובה המשתמעת לנהוג בתום הלב ולנהל מסחר הוגן; יסודותיה של עילת הפרת חוזה; האם קיימת חובת הליכי מכירת חברה במכרז פומבי להבטחת התמורה הגבוהה ביותר עבור כלל החברים בחברה?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; האם ניתן להגדיר במסמכי ההתאגדות את חובות האמונים?; מסמכי ההתאגדות ותחולת דיני החוזים עליהם.

11.4.22

בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון בקשות לדחות תביעה נגזרת שעניינה בהנפקת חוב בר-המרה בסך 535$ מיליון דולר למספר חברות – דירקטוריון החברה אישר את העסקה בתקופה סוערת של אי ודאות וחוסר יציבות בעסקי המכירות הקמעונאיות, עסקיה של החברה שבשמה הוגשה התביעה, כתוצאה מפרוץ פנדמיית Covid-19. התובע, בעל מניות בחברה, לא ביצע פניה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת התביעה הנגזרת בשם החברה. בלב המחלוקת ניצבים שלושה דירקטורים בלתי תלויים שהרכיבו יחד את וועדת הביקורת שהייתה אמונה על בחינת עסקאות בניגוד עניינים והמליצה לאשר את העסקה. האם הצליח התובע לטעון כיאות שפניה מוקדמת הייתה חסרת תועלת בנסיבות המקרה, וכי קיים ספק סביר שמא מרבית חברי הדירקטוריון יכלו להפעיל את שיקול דעתם העסקי מטעם החברה כדי לבחון את פניית התובע?

עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף לפי כלל 23.1; אי יעילות בפניה מוקדמת לדירקטוריון; כדי שבעל מניות יוכל להגיש תביעה נגזרת, על בעל המניות לבצע פניה מוקדמת לדירקטוריון של החברה או להראות כי לא הייתה תועלת בפניה כאמור; דרישת הפניה המוקדמת היא דרישה מהותית; מחדלם של הדירקטורים מלקבל את מלוא המידע לפני קבלת ההחלטה אינו מהווה, בפני עצמו, ראייה לחוסר תום לב; האם התובע הצליח לטעון, באופן פרטני, כי חברי ועדת הביקורת התעלמו במודע ובכוונה מאחריותם, תוך אדישות מכוונת כלפי הסיכונים הכרוכים בעסקה?

11.4.22

בתביעה נגזרת זו, בעלי המניות של חברה טוענים שעסקאות מסחר  במניות החברה, נעשו על בסיס מידע מהותי שלא נודע עוד לציבור, ביחס לבעיות שהיו לחברה עם שילובם של נכסים שנרכשו, עם פעילות החברה. התובעים אף טוענים שנושאי המשרה בחברה הנפיקו דיווחים וגילויים שצבעו תמונה אופטימית מידי של ההליך, על אף שהם ידעו בבירור על קיומן של מורכבויות. באותו הזמן, התובעים טוענים שהדירקטורים של החברה נותרו באפלה ביחס לרכישת הנכסים, ונכשלו בחובת הפיקוח שלהם, ביחס לתוכנית האינטגרציה שלהם, עם פעילות החברה. הדיון כאן נסוב סביב העובדה שהתובעים לא ביצעו כל פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של התביעה בשם החברה. כל הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף.

עוד בפסק הדין: אי יעילות שבפניה מוקדמת לדירקטוריון – בחינת עצמאותם של הדירקטורים לצורך בחינת פניה מוקדמת כאמור; הגדרתו של "הדירקטור העצמאי"; מיהו הדירקטור התלוי, שאיננו עצמאי, לצורכי בחינת אי-יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?;חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מה הופך דירקטורים לתלויים ונעדרי עצמאות ביחס ליכולתם לבחון את דרישתו של בעל מניות, כי תוגש תביעה בשם החברה בגין עסקת מיזוג שלה עם בעל עניין בה?; באילו מקרים נהנה הדירקטור מחזקת שיקול הדעת העסקי.

6.4.22

הימנעות מסגירת עסקת מיזוג: צדדים התקשרו בעסקת מיזוג. על פי תנאי העסקה, רכישת חברת המטרה התעתדה להתקיים בשלושה שלבים. ככל שהשלב הראשון החל להתקרב – אפריל 2020 – העולם החל להיסגר לנוכח פנדמיית Covid-19. הרוכשת ביקשה להתחמק ממילוי ההסכם ומסגירתו ואולם עסקת המיזוג, שהיוותה מימוש אופציית Call, עוגנה כ"שער הנפתח לכיוון אחד" מבחינה זו, שהסגירה לא הותנתה בתנאים מוקדמים. בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בוחן שאלות של זכויות ביטול מכוח המשפט המקובל (ולא מכוח החוזה, משתנאים מוקדמים לסגירה לא עוגנו בו); השלכותיהן של אלה על החובה לסגור חוזה (חובה המוטלת על הרוכשת בעסקאות מיזוג); וכן – התנאים המשפטיים לקביעת "זניחת חוזה" (repudiation) על ידי צד המסרב לקיימו.

עוד בפסק הדין: עסקת מיזוג שלא העניקה לרוכשת זכות לבטל את החוזה מכוחם של תנאים מתלים שגורים; זכות ביטול חוזה מכוח דיני המשפט המקובל, מקום שהחוזה עצמו איננו מעניק זכות ביטול; זניחת חוזה (repudiation) על ידי צד, והאם יש בכך כדי להקים לטובת הצד השני זכות לבטל את החוזה?; התנאים להוכיח זניחת חוזה על ידי צד, המתירה את ביטולו; דינו של הסכם מיזוג הקובע שער הנפתח לכיוון אחד בלבד ומחייב את סגירתו של החוזה; דינו של הסכם מיזוג שלא קבע תנאים מוקדמים לסגירתו – האם קמה חובה בלתי הדירה כלפי הרוכש, לסגור את החוזה? האם פעולות שננקטו על ידי חברה נמכרת במסגרת תגובתה לפנדמיית COVID-19 התגבשו להפרת סעיף ניהול חברה "במהלך עסקים רגיל" במסגרת עסקת מיזוג?; ניהול סיכונים בחברה בתקופת קורונה; ניהול סיכונים ועריכת שינויים עסקיים בין חתימה לסגירה של עסקת מיזוג, לנוכח פנדמיית COVID-19; כיצד יש למלא אחרי תנאיה של התחייבות "מהלך עסקים רגיל" בעסקת מיזוג אשר חלה בין חתימה לסגירה, לנוכח משבר עולמי כדוגמת פנדמיית COVID-19?; פנדמיית COVID-19 וניהול חברות "במהלך עסקים רגיל"; באילו תנאים תוכר הפרה של סעיף "מהלך עסקים רגיל" בעסקת מיזוג, בעקבות COVID-19?; אכיפה בעין של הסכם מיזוג וחיובה של רוכשת לסגור את העסקה, על אף שהסתבר כי חלק מהמצגים שנכללו בהסכם המיזוג היו כוזבים; התחייבות חברה נמכרת להמשיך להפעיל את החברה בתקופת הביניים שבין מועד החתימה למועד הסגירה, במהלך עסקים רגיל ולמנוע שינויים מהותיים במצבה; חוזים מסחריים ואכזבת הקונה; ביטול עסקת מיזוג במועד הסגירה; האם הפרה יסודית לכאורה של אחד הצדדים לחוזה מצדיקה את ביטול החוזה על ידי הצד השני?; תוקפו של ביטול חוזה על ידי צד נפגע; ביטול חוזה מטעמי מצג שווא כוזב, במטרה להשיב את המצב לקדמותו; ביצוע בעין ואכיפת חוזים בדלוור; שינויי שוק בתקופת ביניים והחלטת קונה שלא להשלים עסקת מיזוג; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה.