1.9.19

חברת תרופות בינלאומית ומנהליה הבכירים –  סמנכ"ל הכספים והמנכ"ל – מבקשים לדחות על הסף תביעה ייצוגית שהוגשה נגדם, בגין תרמית בניירות ערך, על רקע הצגת מצגי שווא וחצאי אמיתות במסגרתם שיבחו הנתבעים את שיעור המכירות ויעילותה של תרופה לטיפול בהתמכרות לאופיאטים בשם נלטרקסון; בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק בוחן האם הצליחה התובעת להוכיח, כי היו לנתבעים מניע והזדמנות לבצע את התרמית, או שקיימות ראיות נסיבתיות חזקות המעידות על התנהלות פסולה במודע או בפזיזות?

עוד בפסק הדין: מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; איך קובעים את רמת המהותיות של המצג הכוזב או של הפרט שהושמט?; האם קיימת כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן?; הקשר שבין פרסום מסחרי מטעה לבין מצג שווא ואי-גילוי נאות; יסודותיה של עבירת המצג שווא ואי-גילוי נאות; מה הן הצהרות מנופחות? האם הן מקימות חבות בגין מצג כוזב ואי-גילוי נאות?; מה הן הצהרות הנושאות פני עתיד (forward-looking statements) ועד כמה המוסר אותן מוגן מפני נשיאה באחריות בגין מצג שווא?; האם כל הבעת אמונה או דיעה מתגבשת פטורה מאחריות של מצג שווא ואי-גילוי נאות?; באילו מקרים ובאילו נסיבות קמה על חברה ציבורית החובה לגלות?; בקשה למחיקת מוצגים והמסמכים שרשאי בית המשפט לבחון במסגרתה; סטנדרט הבחינה בבקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(6) של תביעה ייצוגית בגין תרמית בניירות ערך; יסודות העילה של תרמית בניירות ערך ובחינת קיומם של יסודות אלו בנסיבות המקרה; דרישות טיעון מוגברות לפי חוק PSLRA וכלל 9(b) לכללי סדרי הדין האזרחיים הפדראליים; הוכחת יסוד הכוונה – מניע והזדמנות לבצע את התרמית או קיומן של ראיות נסיבתיות חזקות המעידות על התנהלות פסולה במודע או פזיזות.