18.6.19 בית המשפט הצ'נסרי מעמיק במנגנון חוזי מורכב בעסקת מיזוג, אשר אפשר לכל צד, באופן עצמאי, לדחות את התאריך האחרון לסגירה או, לחילופין, אם לא נמסרה הודעה על דחיית תאריך הסגירה, לבטל את העסקה בהודעת ביטול, בתנאים כאמור בהסכם; בפועל, הצדדים לא דחו את התאריך האחרון לסגירת העסקה, אך המשיכו להשקיע "מאמצים מסחריים סבירים" לסגירתה; ברגע האחרון, ומשהרוכשת לא מסרה הודעת דחיית תאריך אחרון פורמלית, החברה הנרכשת מסרה הודעת ביטול של ההסכם; ביטולה של עסקה בשווי 1 מיליארד דולרים, תפסה את הרוכשת בהפתעה מוחלטת וכעת, היא טוענת שפעולותיהן המשותפות של שתי החברות להשיג את האישורים הנדרשים למיזוג, ייתרו או התגבשו לכדי וויתור על הצורך הפורמלי בהודעת דחיית התאריך האחרון ועל כן, מסירת הודעת הביטול לא היתה כדין; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בפסק דין מורכב מאוד, מנתח ומעמיק בתנאים החוזיים של עסקת המיזוג, והמשמעות של השקעת "מאמצים מסחריים סבירים" שהינו מונח שגור בהסכמים מסוג זה עוד בפסק הדין: משמעו והשלכותיו של סעיף השקעת "מאמצים סבירים" להביא לסגירת עסקת המיזוג; האם "השקעת מאמצים סבירים" לקראת סגירתה של עסקת מיזוג משתכללת לכדי הודעה על רצון צד לדחות את מועד הסגירה, או שמא היה עליו למסור הודעה על כך במפורש?; העיקרון החוזי של "יזהר הקונה" ושילובו בהסכמי מיזוג בין צדדים מתוחכמים הכוללים סעיף של מצגים והתחייבויות; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה
24.6.19 בית המשפט הצ'נסרי דן בהיקף הסמכות שמעניקה הוראת יישוב סכסוכים בחוזה לרואה חשבון בלתי תלוי, המכונה בהוראה החוזית "מומחה, לא בורר"; בית המשפט עומד על טיבן והיקפן של הוראות הקוראות להכרעת מומחה לעומת הוראות בוררות בהסכם, על רקע בקשת התובעת לביצוע בעין של הוראת יישוב הסכסוכים שבנידון עוד בפסק הדין: הוראת יישוב סכסוכים בחוזה בידי "מומחה, לא בורר"; ביצוע בעין של הוראה חוזית ליישוב סכסוכים; פרשנות חוזים בכלל והוראת יישוב סכסוכים בפרט; יסודותיה של תביעה צד ג' בגין התערבות נזיקית בחוזה ויסודותיה של תביעה דומה במקרה של חברת אם קשורה לתובעת.
10.12.19 עסקת מיזוג משמעותית לשתי חברות ציבוריות, מותקפת בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור בטענה כי המנכ"ל, מי שהיה המוביל העיקרי של המשא ומתן לגיבוש תנאי העסקה, היה בעל עניין אישי להבטיח את גיבושה וסגירתה, לנוכח הטבה שהובטחה לו, בכהונתו כמנכ"ל בישות החדשה שצפויה היתה לקום מיד לאחר סגירת עסקת המיזוג; התגוננותם של הדירקטורים כוללת, בין היתר, את תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי מכוחה של דוקטרינת Corwin המעניקה כוח "טיהור" ייחודי להצבעתה המאשררת של אסיפת בעלי המניות, את עסקת המיזוג שלפניו; אולם בית המשפט עושה סדר ובעיקר, בוחן האם אכן, המנכ"ל נמצא בניגוד עניינים? האם כצעקתה? עוד בפסק הדין: מהו עניין אישי של דירקטור או של נושא משרה?; האם הטבה למנכ"ל במסגרת עסקת מיזוג, שתנאיה לא גולו עד הסוף לאסיפת בעלי המניות המאשררת את העסקה, פוגמת בהגנת שיקול הדעת העסקי שממנו נהנה הדירקטוריון על פי דוקטרינת Corwin?; פגמים בחובת הגילוי הנאות ובמידע המועבר לאסיפת בעלי מניות בהקשרה של עסקת מיזוג אשר פוגעים בחזקת שיקול הדעת העסקי ויישומה של הלכת Corwin; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; המבחנים להחלתו של סטנדרט בחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny)?; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהם התנאים הנדרשים על מנת להצליח בטענה של בזבוז תאגידי?; מהו בזבוז תאגידי?; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; חובות אמונים וחובת תום הלב.
23.6.19 מייסדה של ענקית משלוחי פיצה כשל בלשונו והואשם בתקשורת בהשמעת ביטויים גזעניים במספר מקרים שונים; דירקטוריון החברה ביקש ממנו להתפטר מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, והמייסד הסכים; בהמשך ביקש ממנו הדירקטוריון להתפטר מתפקידו כדירקטור בחברה, אך לכך המייסד סרב; ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי הדירקטוריון ביטלה מספר הסכמים עסקיים של החברה עם המייסד לאחר בירור קצר; כעת מבקש המייסד לעיין בספרי החברה כדי לחקור הפרות לכאורה של חובות האמונים של חברי הדירקטוריון בניתוק הקשרים עמו; האם יש לדחות את דרישתו לאור תביעה אישית ונגזרת מקבילה שהגיש כנגד חברי הועדה המיוחדת? עוד בפסק הדין: בקשת דירקטור לעיין בספרי החברה במסגרת תביעה לפי סעיף 220; תכלית ראויה והיקף העיון של הדירקטור במסמכי החברה; הדומה והשונה בין תביעה לפי סעיף 220 שהוגשה בידי בעל מניות ובין תביעה לפי סעיף 220 שהוגשה בידי דירקטור בחברה, במיוחד כאשר אותו בעל דין הגיש במקביל גם תביעה רגילה לבית המשפט.
31.3.19 בית המשפט העליון בדלוור מבקר את הפרשנות החוזית שביצע בית המשפט הצ'נסרי, ביחס לתנאי הסכם LLC המהווים גם מסמכי התאגדות של חברת LLC דלוורית, ואשר קבע תנאים ונסיבות שבמסגרתן יכולים חלק מבעלי היחידות בחברה (המחזיקים הקטנים) לאלץ הליכים של רכישתם החוצה (Sale Exit) בהליכי Repurchase; פסק הדין של העליון מעמיק בעקרונות של פרשנות חוזה ותחולתו גם על מסמכי ייסוד חברה עוד בפסק הדין: יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; סמכותו הרחבה של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור להעניק סעד אקוויטבילי; סעדים וסוגי הפיצויים האפשריים בגין הפרת חוזה – הדין בדלוור; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; השלמת פערים חוזיים באמצעות תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית מקובלת; באלו תנאים תתקבל טענה של הפרת תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית הוגנת בחוזה?; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט
20.6.19 בעלת מניות הגישה תביעה נגזרת כנגד מגוון של ישויות ויחידים, שלטענתה ניהלו את הנתבעת – שותפות דלוורית מוגבלת שבבעלותה קווי צינורות להובלת נפט בצפון אמריקה; התביעה הוגשה על רקע הנזקים המשמעותיים שגרמה דליפת נפט מאחד הצינורות של הנתבעת באזור רגיש בחופי קליפורניה; בית המשפט בוחן שוב את סוגיית הפניה המוקדמת לדירקטוריון בטרם הגשת תביעה נגזרת, הפעם בהקשר של שותפות מוגבלת, תוך סקירת הפסיקה הרווחת בדלוור ויישומה על עובדות המקרה עוד בפסק הדין: אי יעילות בפניה מוקדמת לדירקטוריון; תחולתו של כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בהקשר של שותפות מוגבלת; יישום הלכת Rales על נסיבות המקרה – האם העובדות הפרטיקולאריות שנטענו במסגרת התביעה הנגזרת מקימות ספק סביר שמא במועד הגשת התביעה חברי הדירקטוריון היו מסוגלים להפעיל שיקול דעת עסקי בלתי תלוי ונעדר עניין אישי, בתגובה לפניה מוקדמת של בעלת המניות? בקשת דחייה על הסף – עם או בלי פגיעה בזכויות?
18.7.19 בית המשפט הגבוה של סינגפור דן במספר תביעות קשורות על רקע מיזם משותף לרכישת חברות סיניות בעסקי הלוגיסטיקה של שרשרת הקירור, תוך בחינת סוגיות מגוונות של פרשנות חוזים, חובות אמונים של דירקטורים וחובות סטטוטוריות של דירקטורים, פירוק חברה משיקולי צדק וסוגיות נוספות; בית המשפט הדגיש, כי ההכרעה בתביעות השונות משליכה על יתר ההליכים, ובהחלטה מקיפה ומרחיבה הכריע במרבית המחלוקות בין הצדדים השונים עוד בפסק הדין: הפרת חוזה והעקרונות החלים על פרשנות חוזים; עילת תביעה בגין קנוניה – האם הוכח קיומה של קנוניה בנסיבות המקרה; חובות האמונים שחבים דירקטורים כלפי החברה, לרבות החובה לפעול בתום לב לטובת האינטרסים של התאגיד, החובה שלא להימצא בניגוד עניינים והחובה שלא להרוויח מן התפקיד שלא כדין; פירוק חברה משיקולי צדק לבקשת בעל מניות; סעדים אקוויטיבילים – פיצוי אקוויטיבילי והפסד הזדמנויות.