חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

23.3.22

התערבותו של נושה בעסקת מיזוג: חברה עמלה ופעלה לסגירת עסקת מיזוג. בדיוק בזמן שבו עסקת המיזוג עמדה להיסגר, הנושה הגדול ביותר של חברת המטרה הנמכרת, צעד קדימה ודרש רשימה של תיקונים מיטבית, להסכמי שטרי החוב (debt and warrant agreements) שהנושה היה המוטב והנהנה העיקרי בהם. חמוש בפרוקסי בלתי הדיר שהעניק לו שליטה על 83% מכוח ההצבעה של חברת המטרה, הנושה איים לחסום את עסקת המיזוג, אלא אם כן הדירקטוריון נענה לדרישותיו. הדירקטוריון נענה לדרישותיו והעסקה המתוקנת הושלמה, מלווה בתביעת בעלי המניות שנרכשו החוצה. מספר שאלות חשובות נדונות כאן. הראשונה מהן, האם התנהגותו של הנושה גיבשה שליטה שבגינה הוא חב בחובות אמונים? השאלה הנוספת הינה, האם העסקה הצדדית שנוצרה, פגעה בהגינותה של העסקה, באופן אשר זיכה את בעלי המניות התובעים בזכות להגיש תביעה בעילה ישירה ולא נגזרת (שאותה הם ממילא כבר לא מוסמכים להגיש)?

עוד בפסק הדין: נושה ההופך לבעל שליטה מכוח זכויות חסימה שיש לו ושאותם הוא מנצל על מנת להשפיע על תנאיה של עסקת מיזוג; בעלי אג"ח במעמדם הדואלי הן כנושים, ואף כבעלי מניות שלהם זכויות חסימה ביחס לפעולות מסויימות של החברה; עסקאות צדדיות עם נושה שהינו גם בעל השליטה בחברה, ואשר במסגרתה הוסט חלק מתמורת עסקת המיזוג לכיסו של בעל השליטה, תוך הטלת צל כבד על הגינותה של העסקה כולה; בחינת עסקאות צדדיות על בסיס היותן כרוכות בהשלמת עסקת המיזוג; כריכתן של עסקאות צדדיות בעסקת מיזוג, כמעניקות זכות עמידה לבעלי המניות לשעבר להגיש תביעתם בעילות תביעה ישירות; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; הטבה לא הוגנת לבעל השליטה בעת מכירת שליטה; מהן עסקאות בעלי שליטה?; האם "עסקאות צדדיות" בין בעל שליטה מוכר לבין הקונה, מציב את בעל השליטה בניגוד עניינים ובהפרת חובותיו כלפי יתר בעלי מניות המיעוט?; דוקטרינת "העסקה המשולבת" אשר על פיה יתייחס בית המשפט אל שרשרת של עסקאות כאל עסקה אחת וכאל מקשה אחת; המבחנים לקביעה כי מספר עסקאות היוו למעשה עסקה יחידה אחת שבוצעה בשלבים; עקרונות הלכת Tooley; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; חובות אמונים וחובת נאמנות.

16.3.22

זכות סירוב ראשונה: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן תביעה שהוגשה בעילה של הפרת הסכם בעלי מניות ובפרט, זכות הסירוב הראשונה, עת מספר בעלי מניות מכרו אחזקותיהם למחזיקה בנתח הגדול ביותר, מבלי לצרף את כלל הנהנים מזכות הסירוב. בית המשפט הצ'נסרי מעמיק בנבחי פרשנות חוזים, זכות הסירוב, והמשמעויות שזה מכבר ניתנו לסעיף כזה, בפסיקות קודמות.

עוד בפסק הדין: זכות סירוב ראשונה תחת מבחני פרשנות חוזית, עת בעלי מניות מבקשים להתחמק מחובתם למסור הודעה לקראת מכירת אחזקותיהם; הדרך הנכונה לפרש את חובת מסירת ההודעה על מכירה פוטנציאלית, במסגרת מימוש זכות סירוב ראשונה; זכות סירוב ראשונה ויישומה על פי כללים של הגינות ותום לב; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; חוקת חברה הקובעת הגבלת עבירות על מניותיה, באופן שמחייב בעל מניות מוכר, להציע לבעלי המניות הקיימים לרכוש את המניות לפני הזמנת צד ג' לרכוש; זכות סירוב ראשונה לבעלי מניות החברה לרכוש את המניות הנמכרות על ידי בעל מניות מוכר; האם חברה המגישה ומנהלת על חשבונה, תביעה לאכיפת זכויות הגבלת עבירות מניותיה, קרי זכות סירוב ראשונה, במחלוקת שבין בעלי מניותיה, עוברת על האיסור "לסייע פיננסית" ברכישת מניותיה?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנותם של שני חוזים אשר העניקו זכויות סירוב ראשונות מתנגשות.

14.3.22

עסקת מיזוג שנזנחה ודינו של ביטול ההסכם בהסכמה, אך על בסיס הטעיה: תיק זה עוסק בעסקת מיזוג שננטשה, ואשר לטענת התובעת, סוכלה לאחר החתימה, לאחר שאחת הנתבעות הגיעה למסקנה שהעסקה כבר לא אטרקטיבית עבורה. התובעת טענה עילות של הפרות חוזה, תרמית והפרה של החובה המשתמעת של תום לב ויחס הוגן. בנוסף נטען בתביעה, כי המוסדות הפיננסיים הנתבעים התערבו בעסקת המיזוג עד כדי התערבות נזיקית; בית המשפט הצ'נסרי בוחן האם, בסופו של יום, התובעת ויתרה על הסעדים שהיא מבקשת כעת מבית המשפט כאשר חתמה על ההסכם לביטול עסקת המיזוג? האם קיים פער חוזי שיש למלא באמצעות החובה המשתמעת של תום לב וסחר הוגן?

עוד בפסק הדין: ביטול חוזה בהסכמה, על בסיסם של מצגים כוזבים – האם החוזה תקף או שמא, הוא בוטל?; הסכמה לבטל הסכם ישן לטובת חדש, על בסיס מה שהסתבר מאוחר יותר, כמצגים כוזבים;  כלל 12(b)(6) לכללי בית המשפט הצ'נסרי; יסודות עילת הפרת חוזה– קיומה של מחויבות חוזית, הפרה של מחויבות זו בידי הנתבע ונזק שנגרם לתובע כתוצאה מכך; האם בקשת דחייה על הסף מהווה מסגרת הולמת לקבוע מה משמעותה של לשון החוזה; האם, בנסיבות המקרה, המשמעות הרגילה של ההסכם אינה מותירה מקום לאי ודאות, והלשון הפשוטה והרגילה של המילים מובילה לפרשנות סבירה אחת בלבד; עילת תרמית לפי הדין בדלוור וכלל 9(b) לכללי בית המשפט הצ'נסרי; החובה המשתמעת של תום לב וסחר הוגן; יסודות העילה של התערבות נזיקית – קיומו של חוזה, עליו ידע הנתבע, מעשה מכוון שהיווה את הגורם משמעותי בגרימת ההפרה של אותו חוזה, ללא הצדקה, ותוך גרימת נזק

13.3.22

אמונאי חברה נמכרת "מותקפים" בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בטענה כי לא רק שהם גיבשו דבוקת שליטה, אלא שיתרה מכך, הם ניצבו משני צידי המתרס של עסקת המיזוג. בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעמיק בשאלות של עסקאות חברה עם בעל השליטה המצוי בניגוד עניינים, ומבחני הפסיקה שעוגנו מזה זמן רב, הקובעים כי לא די בהימצאה של שליטה באשכול חברות, אלא שיתירה מכך, נדרש להוכיח אינטרסים מנוגדים בעסקה המותקפת. אז, האם הוכח אינטרס כלכלי כלשהו ברוכשת, של בעלי השליטה בחברה הנמכרת?

עוד בפסק הדין: מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; האם עסקה לרכישת חברת-אחות, על ידי חברה באשכול, המונעת מצרכיה של החברה-האם המשותפת לתזרים מזומנים, היא עסקה עצמית שבגינה יש ליישם סטנדרט ביקורת שיפוטית לפי כלל ההגינות המלאה?; השלכותיה של עסקה עצמית שלבעל השליטה עניין אישי בה ורוב הדירקטוריון נגוע בעניין אישי, בראי ספקטרום הביקורת השיפוטית וסטנדרט הבחינה של בית המשפט; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; אימתי יראו בבעל שליטה בחברה הנרכשת, כמי שמצוי משני צידי המתרס בעסקת המיזוג?; באילו נסיבות יראו בדירקטור כמי שמצוי בניגוד עניינים בעת שהוא מאשר עסקת מיזוג?; האם "עסקאות צדדיות" בין בעל שליטה מוכר לבין הקונה, מציב את בעל השליטה בניגוד עניינים ובהפרת חובותיו כלפי יתר בעלי מניות המיעוט?; באילו מקרים וכיצד בוחנים את הגינותה של עסקת מיזוג?; מבחני "ההגינות" במכירת מניות חברה שיש לה בעל שליטה; האינטרס הכלכלי המיוחד שיש לבעל שליטה בחברה, לתעל (tunneling) חברה להתקשר בעסקאות עם צד קשור לבעל השליטה, שבהן ההטבה המתקבלת איננה פרו-רטה לשיעור אחזקותיו של בעל השליטה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; העברה תרמיתית אסורה של הון חברה על ידי דירקטור.

10.3.22

חברה מבקשת להימכר לצד שלישי קשור. מכירה זו כפופה לזכויות חסימה של מחזיקי האג"ח. אלא שהרוכשת איננה מסכימה כי נוסחו של הסכם המיזוג ייחשף לאיש. על בסיס מצגיהם של המייסדים ביחס לתוכן עסקת המיזוג, מחזיקי האג"ח נעתרים לבקשת המייסדים, ולהבטחת הצלחת המיזוג הם מוחלים ומוותרים על זכויותיהם. לימים, ולאחר שעסקת המיזוג נסגרה והושלמה, מסתבר הרוכשת שילמה תמורה נוספת במסגרת עסקת השקעה נוספת שבוצעה, ושאת פירות תמורתה בעלי האג"ח לא קיבלו. התביעה איננה מאחרת לבוא, ובית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעמיק בשאלות הקשורות בזכויות חסימה של בעלי מניות, בהסכמה לבטל הסכם ישן לטובת חדש, ובדינם של מצגים כוזבים שעל בסיסם הושג וויתור על זכויות והסכמה לביטול הסכם.

עוד בפסק הדין: ביטול חוזה בהסכמה, על בסיסם של מצגים כוזבים – האם החוזה תקף או שמא, הוא בוטל?; הסכמה לבטל הסכם ישן לטובת חדש, על בסיס מה שהסתבר מאוחר יותר, כמצגים כוזבים; ביטול זכויות חסימה של בעלי אג"ח לטובת עסקה מיטיבה עם החברה ועם מייסדיה, על בסיס מצגים כוזבים ותרמיתיים; דינן של זכויות חסימה של בעלי אג"ח שבאמצעים תרמיתיים הם שוכנעו לוותר עליהם, לצורכיה של עסקת מיזוג למכירת החברה בתנאים שהיטיבו עם מייסדי החברה; זכויות הצבעה וזכויות חסימה למחזיקים במניות סוג בקשר לגיוס הון חיצוני; זכויות חסימה של חלק מבעלי המניות בחברה; משמעותן של זכויות חסימה של חלק מסויים של בעלי המניות בחברה בקשר לקבלת החלטות הקשורות בגיוסי הון בחברה.

2.3.22

פרשת ה-LIBOR נדונה ונבחנה במקומות רבים ושונים בעולם, בעשור האחרון, לאחר שנציגים שונים מבנקים שונים בעולם, ששולבו ב"פאנל הבנקים", הגישו ציטוטים מוטים של שער LIBOR מוערך לאיגוד הבנקאות האנגלי, לשם קביעת ה-LIBOR היומי הקבוע. הציטוטים שהוגשו היו כוזבים, באופן אשר היטה את שער ה-LIBOR היומי הסופי שנקבע על ידי איגוד הבנקאות האנגלי, מתוך מטרה של חלק מהבנקים שישבו בפאנל, להשיג רווחים או להפחית הפסדים בחוזי מסחר בנגזרות שנוהלו באותם הבנקים. ערכאת הערעורים מעמיקה בשאלה, האם השאלה ההיפותטית שהפנה איגוד הבנקאות האנגלי כלפי הבנקים שבפאנל, והתשובות שניתנו ביחס אליה, אכן יכולים היו להתגבש לכלל תרמית ועבירה פלילית.  

עוד בפסק הדין: פרשת הטיית שערי ה-LIBOR: עד כמה מי שלא נמצא בתפקיד גיבוש ומסירת ציטוטי השערים לאיגוד הבנקאות האנגלי, מטעמו של בנק מסוים, יכול להיות מורשע בתרמית של הטיית שערי ה- LIBOR?; פרשת הטיית שערי ה-LIBOR: עד כמה העובדה שתרמית בוצעה על בסיס היפותזה שנתבקשה על ידי גורם מוסמך ושהוטתה לטובת מוסר הנתון, יש בו כדי לערער על יסודות עבירת התרמית; מהותו של שער ה-LIBOR, כיצד הוא נקבע וכיצד הוא מחושב?; מי הם הגורמים העומדים מאחורי קביעתו וחישובו של שער ה-LIBOR?; כיצד בוצעה מניפולציה של שערי ה-LIBOR וכיצד מניפולציה זו פגעה בדיני התחרות?; אימתי קמה זכות עמידה לתובע פרטי בתביעה שעניינה נזק שנגרם כתוצאה מפגיעה בתחרות או בעילה של תרמית?

27.2.22

הרקע לתיק זה בקריסתו של אחד הבנקים המסחריים הגדולים באוקראינה. בשנת 2016, הממשלה האוקראינית גילתה אי סדרים חשבונאיים בספר ההלוואות של הבנק. לאור חשיבותו המערכתית של הבנק לכלכלה האוקראינית, הממשלה הלאימה את הבנק. על רקע זה הוגשו תביעות בקפריסין, ישראל, בריטניה ואוקראינה, הן בקשר לתקינות ספר ההלוואות של הבנק והן כנגד תפיסת הבנק בידי המדינה. התביעה הנוכחית עוסקת בטענה שישויות דלווריות, בשליטת בעלי השליטה בבנק האוקראיני, רכשו נכסים אמריקאים בשווי מאות מיליוני דולרים תוך הלבנת כספים וגזל של הלוואות מסחריות של הבנק האוקראיני; בית המשפט בוחן בשלב זה האם יש לדחות או לעכב את ההליכים בתביעה הנוכחית לטובת ההליכים האחרים המתנהלים במדינות השונות?

עוד בפסק הדין: דחייה על הסף בטענת פורום בלתי נאות (forum non conveniens); המבחנים לקביעת פורום נאות ופורום לא נאות, לפי מבחני ההלכות הדלווריות: McWane,  Cryo-Maid ו- Lisa; הלכת McWane הקובעת כי בתי המשפט בדלוור רשאים לעכב הליכים בתביעה כאשר מתנהלים הליכים קודמים תלויים ועומדים במקום אחר, בבית משפט שיש ביכולתו לעשות צדק מהיר ושלם, בקשר לאותם הצדדים ואותן הסוגיות; גורמי הלכת Cryo-Maid – הנוחות היחסית של הגישה לראיות, האפשרות לזמן עדים, האפשרות לראות את המקום, תלות ביישום של הדין הדלוורי, הליכים דומים במחוזות שיפוט אחרים, ובעיות מעשיות אחרות; שיקול הדעת הרחב שיש לבית המשפט בעניין ניהול יעיל של סדר יומו; מבחן הקשר המשמעותי ביותר להכרעה בסוגיות של ברירת הדין.
פסקי דין הבאים
פסקי דין הקודמים
חקיקה מאמרי
DEBATE קלאסיקה

חיפושים במאגר GCL

נשאל ונענה / חיפוש לפי שאלות משפטיות

חיפוש לפי שמות צדדים

חיפוש פרטני

ספוטלייט

המלצת העורכים

על רקעה של תוכנית תמריצי בכירים בניירות ערך, נערכת סדרה של חלוקת "מניות הישגים" למנכ"ל חברה אשר נטען כנגדה, כי היא חרגה מן ההגבלות המפורשות שעוגנו בתוכנית התמריצים שאושרה על ידי אסיפת בעלי המניות. תרחיש זה של התביעה, איננו חדש במיוחד, וההלכות בהתייחס לחובת דירקטורים הקובעות כי על חלוקה לעמוד במסגרות התוכנית המאושרת, הן ברורות וחד משמעיות. יחד עם זאת, שאלה משפטית חדשה מתעוררת והיא – האם מחדלי הדירקטורים לפעול, מרגע שדווח להם, במסגרתה של פנייה מוקדמת קודם להגשתה של תביעה נגזרת, כי החלוקה עמדה בהפרה לתוכנית האופציות המאושרת, התגבשו להפרת חובות אמונים בפני עצמה? בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בשאלות הנסובות סביב תמריצי הבכירים; חלוקות מפרות תוכניות מאושרות; מעמדה של החלטת אסיפה שהיא בבחינת החלטה תומכת אך לא מעניקה תוקף (say-on-pay); ועילה של עשיית עושר ולא במשפט העשויה להתגבש במסגרת מסכת אירועים אלו. בפרשה זו, דיון משמעותי בחובות הנאמנות וחובות הזהירות של נושא משרה (לא דירקטור). הסוגייה המשפטית נבחנת על רקע פעולותיו של נשיא החברה, אשר התחייב כלפיה, וכלפי המשקיעים בה, כי הוא ישקיע את מירב מרצו וזמנו בחברה. לימים, הנשיא פורש מהחברה, כשהוא נוטל עימו סודות מסחריים השייכים לה, ופוצח בדרכו החדשה תוך מינוף הזדמנויות, ועל בסיס ידיעות שהגיעו אליו במסגרת תפקידו כנשיא החברה. משקיעים בחברה הגישו תביעות נגד הנשיא הפורש, בגין הפרה של חובות הנאמנות וחובת הזהירות, עת פעל בניגוד עניינים ותוך פגיעה בחברה והפרת חובות הנאמנות והזהירות כלפיה. השאלה העיקרית המתבררת בתביעה זו הינה, מה הם מרכיבי סטנדרט חובת הנאמנות והזהירות החלה על נושאי המשרה (להבדיל מדירקטורים) מתוקף היותם נושאי משרה ואף סוכנים (שלוחים) של החברה? מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה – סיבוב שני: בהחלטת בית המשפט הצ'נסרי של דלוור, שנפסקה בדצמבר 2020, בית המשפט הצ'נסרי העמיק בניתוח משמעות ומטרת סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור, אשר מגביל מכירת רוב או כלל נכסי חברה, בקבלת אישורים כאמור בסעיף החוק. על בסיס מטרת הסעיף כפי שזו פוּרשה על ידי בית המשפט, נפסק כי תנאי הסעיף (ובפרט תכליתו), אינם רלבנטיים למקרה. בבית המשפט העליון, התיק עולה לבירור במסגרת ערעור אשר מתמקד בשאלה: האם נדרש אישורם של המחזיקים במניות סוג B בחברה, על מנת להעביר נכסים שהיו כפופים לשעבוד כלשהו, לנושים מובטחים, בהקשר למה שהיה, בעיקרו, עסקה פרטית לשעבוד מובנה (a privately structured foreclosure transaction)? בהופכו את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, בית המשפט העליון מעניק פסק דין חשוב ומשמעותי הנסוב סביב שאלות מורכבות המתעוררות במעבר שבין סולבנטיות לאי-סולבנטיות, ובהקשרן של עסקאות המתבצעות במסגרת "הצלת חברה" מחדלות פירעון ופירוק.
לקריאת עוד ספוטלייט

LAWPEDIA

מילון מונחים משפטיים גלובליים
legend