27.1.19 בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, דן בכלי פשיטת הרגל ככלי ראוי לגביית חוב; במסגרת זו, פסק דין זה כולל הערות על חשיבותה של סמכות השיפוט בפשיטת רגל ושימוש פסול בהליכי פשיטת רגל כמנגנון גבייה מחייבים בעלי יכולת פירעון; ובפרט, האם בנסיבות המקרה, נכון היה לפנות לבית המשפט לפשיטת רגל בניסיון לגבות חוב פסוק? עוד בפסק הדין: האם היה פגם יסודי בהודעת פשיטת הרגל? מתי רשאי בית המשפט לפשיטת רגל "להציץ מאחורי פסק דין" כדי להשתכנע שהחוב עליו מסתמך הנושה העותר הוא אכן חוב קיים?
27.1.19 בליבה של פרשה זו, מחלוקת על רקע אי תשלום תמורה שנקבעה בהסכם אופציית מכר (Repurchase Agreement) בין חברה ובעלת מניות בה; התובעת ביקשה לממש את האופציה כלומר, למכור את אחזקותיה חזרה לחברה, אולם לחברה (הנתבעת) לא היו די כספים לתשלום התמורה; בהמשך התמזגה הנתבעת עם חברה אחרת ופרעה את חובותיה; האם המחויבות החוזית על פי הסכם האופציה שרדה את מיזוג החברה, או שמא מגיע לתובעת לקבל במקום זאת, את תמורת המיזוג, כבעלת מניות רגילה? להשקפת בית המשפט, התשובה לשאלה זו תלויה במעמד מניות האופציה במועד המיזוג עוד בפסק הדין: האם מחויבות חוזית לפי הסכם אופציית מכר במסגרתה התחייבה חברה לרכוש חזרה את מניותיה, שרדה את מיזוג החברה, או שמא מגיע לתובעת לקבל את תמורת המיזוג במקום כבעלת מניות רגילה?; באלו נסיבות יכיר בית המשפט בוויתור על זכות חוזית הנטענת על ידי הצד השני?; דינו של הליך פדיון מניות שלא הושלם ושלאחר מכן – לאחר שבעלת הזכות לפדיון איבדה את מעמדה כבעלת מניות אך טרם קיבלה את תמורת הפדיון – התקשרה החברה בעסקת מיזוג הופכי; התנאים המוקדמים לפדיון מניות בעל מניות לפי סעיף 160 לחוק החברות הכללי של דלוור; המשמעות המשפטית והכלכלית של זכות מחזיק במניות לפדיון מניותיו; התנאים הפיננסיים הנדרשים על פי דין, על מנת לפדות את מניות החברה מבעלי מניותיה; זכויות Buyout של בעלי מניות וחובות חברה לפדיון מניות
23.8.19 ערכאת הערעורים השנייה בוחנת טענת הגנה המוענקת לחושפי שחיתות, הנטענת מכוח חוק Sarbanes-Oxley (SOX), לאורו של השתק שיפוטי והשתק פלוגתא, ולנוכח העובדה כי הטענה נזנחה בהליכי פירוק מוקדמים יותר שנוהלו נגד נכסי התובע-המערער; ערכאת הערעורים השנייה מעמיקה בחובה ובחשיבות לגילוי מלא של כלל נכסי חייב במסגרת הליכי פירוק (לרבות עילות תביעה לטובתו ולרבות הליכים מקבילים בבתי משפט אחרים) ומונה את הסיבות ואת הנסיבות שבהן יישומו של ההשתק השיפוטי, הוא ראוי, על מנת להגן על ההליך השיפוטי עוד בפסק הדין: מיצוי הליכים בבית המשפט של פירוק ביחס לחברה חייבת והשתק שיפוטי; עילות תביעה בגין תרמית שבוצעה כלפי חברה חייבת כנכס מנכסיה של החברה שבפירוק; סופיות הדיון ביחס לחובות חברה חייבת במסגרת הסדר נושים מאושר; מהותו ומטרתו של פרק 806 לחוק סרביינס-אוקסלי; כיצד מיישמים את ההגנה המוענקת לחושפי שחיתויות לפי חוק סרביינס-אוקסלי?
24.1.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מכריע במחלוקת חוזית העוסקת בזכותם של בעלי מניות המיעוט לדרוש "מכירת יציאה" (Exit Sale), בהתאם להסכם הפעילות של חברה באחריות מוגבלת; בית המשפט קבע, בין היתר, כי בעלי השליטה הפרו את חובתם לנקוט מאמצים סבירים להשלמת העסקה, וזאת לאור ניסיונם לסכל את מכירת היציאה המוצעת; כעת נדרש בית המשפט לשאלת הסעד הראוי בגין קביעותיו – מהו הסעד שישיב את הנפגעים למצב בו היו נמצאים לולא ההפרה? עוד בפסק הדין: הסעדים האקוויטיבילים והמשפטיים העומדים לרשות בית המשפט ושיקול הדעת המוענק לבית המשפט בהקשר זה; ביצוע בעין, פיצויים תרופתיים (compensatory damages), ריבית והוצאות.
20.8.19 תמריצי בכירים: בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון תביעה שהוגשה נגד דירקטוריון אחד התאגידים הפיננסיים הגדולים בארצות הברית, בטענה כי חלוקת תמריצים שחילקו הדירקטורים לעצמם, היתה מוגזמת ומופרזת (בפרט בהשוואה לתמריצים שהוענקו לדירקטורים בחברות מקבילות בתקופה הרלבנטית), ועל כן, התגבשה לכלל הפרת חובות האמונים של הדירקטורים; בית המשפט נדרש לבחון, האם הטענה כי תוכנית התמריצים כללה סעיף שקבע כי אין לראות בחלוקת התמריצים, עסקת עניין אישי הכפופה לביקורת שיפוטית בדרגת כלל ההגינות המלאה, היא בתוקף; בתוך כך, דיון גם בשאלה, עד כמה ובאילו מקרים, חובות האמונים הן חובות דיספוזיטיביות שניתן להתנות עליהן עוד בפסק הדין: סמכותו של הדירקטוריון מכוח סעיף 141(h) לחוק החברות הכללי של דלוור, להעניק לעצמו תמריצים והטבות; סעיף 141(h) לחוק החברות הכללי של דלוור המתיר הענקת הטבות לדירקטורים, אל מול חובות האמונים שלהם; הדרכים לקביעת היותו של תמריץ דירקטורים, בגדר תמריץ מופרז ועל כן, מתגבש לכלל הפרת חובות האמונים; מהו גמול הולם ומהו גמול שאינו הולם, לנושאי המשרה בחברה?; אימתי אישור תמריצי בכירים על ידי הדירקטוריון מהווה הפרת חובות אמונים?; עד כמה חסינה חלוקה נדיבה של אופציות לדירקטורים שהוענקה במסגרת תכנית שאושרה על ידי האסיפה, מפני בחינה של בית המשפט?; תכנית תמריצים פרטנית אל מול תכנית תמריצים כוללנית הנעדרת גבולות ברורים וכוחה של הצבעת האסיפה המאשררת את התכנית; חובות אמונים וחובת הנאמנות; אשרור פעולה נגועה של הדירקטוריון על ידי בעל שליטה הנעדר עניין אישי בהתקשרות; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; האם ניתן "לתקן" פעולה נגועה, כך שלא יחול עליה סטנדרט בחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; הענקת תמריצים לדירקטורים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; באלו מקרים ניתן לבטל את חובות האמונים בהסכם?; חובות אמונים וחובות תום הלב; ביטול חובות אמונים בשותפות מוגבלת במסגרת הסכם שותפות – מה משמעו ומהן השלכותיו?; האם דיני האמונים או דיני האמונאות הם קוגנטיים או דיספוזיטיביים?; שימור כוחו של בית המשפט לצד חזקת שיקול הדעת העסקי; מה נדרש להראות צד הטוען לוויתור על זכות הקיימת לצד השני?; חובות אמונים בין שותפים בשותפות ובין בעלי מניות בחברת LLC; הגדרתם של תום לב ושל דרך התנהלות מקובלת בהתייחס לחברות LLC שעליהן לא חלים דיני חובות האמונים; דמוקרטיה תאגידית וויתור על פיקוח האסיפה באמצעים דמוקרטיים.
23.1.19 במסגרת הליך להערכת שווי חברה, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בזכות הגישה של הציבור לרשומות שיפוטיות בכלל, וסודיותם של חומרים שהוגשו במסגרת ההליך הנוכחי בפרט; לטענת העותרים, אין כל הצדקה להותיר את החומרים סודיים, ואילו החברה סבורה כי העותרים מונעים משיקולים זרים וחוסר תום לב, ומתוך רצונם להשתמש בחומרים הללו בהליך אחר; האם יש להורות על הסרת הסודיות והנגשת החומרים לציבור הרחב? עוד בפסק הדין: זכות הגישה של הציבור לרשומות שיפוטיות; כלל 5.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי – גישת הציבור למסמכים שהוגשו במסגרת תביעות אזרחיות
18.8.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן מבוי סתום (dead-lock) בהנהלתה של חברה פרטית מוגבלת באחריות (חברת LLC) ואת מסמכי ההתאגדות של החברה על מנת לבחון האם אלו מעגנים מנגנון כלשהו, לפתרון המבוי הסתום; בהיעדר אלה, נפסק כי קמה לבית המשפט הסמכות להורות על פירוק מרצון של החברה עוד בפסק הדין: פירוק מרצון של חברה לאור מבוי סתום – dead-lock – בהנהלה והיעדר פתרונות חוזיים במסמכי ההתאגדות של החברה, לאותו מבוי סתום; מהו מצב של מבוי סתום – deadlock – המצדיק את פירוקה של חברה מרצון?; פירוק מרצון כסעד מן היושר, לנוכח אירוע של מבוי סתום – deadlock בהנהלה או בדירקטוריון; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה