18.12.18

פסק דין פנומנלי! המתייחס לתופעת האקטיביזם – השפעתם של בעלי מניות המיעוט (קרנות גידור וכיוצ"ב) המשקפת את כוחם להשפיע על הנעשה בחברה; פרשה זו תחילתה בקמפיין אקטיביסטי של בעל מניות מיעוט, אשר נועד ללחוץ על החברה להימכר; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור קובע, בפרשה ארוכה וסבוכה זו, כי אסטרטגיית ההשקעה קצרת המועד של בעל המניות האקטיביסט גבלה הפעם בסיוע להפרת חובות האמונים, כאשר הקרן, באמצעות הדירקטור היושב מטעמה בדירקטוריון, פעלו למכירת החברה בכל מחיר (אך דווקא במחיר טוב) אך תוך מסירת פרטים חלקיים בלבד לאסיפה המאשרת את עסקת המיזוג שנכרתה בסוף; כעת, משבית המשפט מתערב בפעם הראשונה בפעילות של אקטיביסטים, נשאלת השאלה המהותית, האם נמצאה הדרך להטיל חובות על קרנות אקטיביסטיות המבקשות להשיא רווחיהם בטווח הקצר, דרך עילה של סיוע בהפרת חובות האמונים?

עוד בפסק הדין: אקטיביזם של בעל מניות מיעוט המבקש למכור את החברה בטווח הקצר המגיעה לכלל סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון; אקטיביזם של קרנות גידור; האם צרכיה של קרן הון לתשלום מהיר בטווח הקצר, מעמידים אותה במצב של ניגוד עניינים מול החברה שבה היא מושקעת?; מהי המשמעות של קשרים עסקיים של הדירקטורים עם קרן הון בהקשר לחובות האמונים של הדירקטורים כלפי החברה?; אימתי מתקיימים יחסי חובות אמונים?; חובות האמונים וחובות הנאמנות; האם הדירקטורים הפרו את חובת האמונים הכללית של נאמנות ותום לב, בכך שהפיצו לבעלי מניות ביודעין מידע כוזב לגבי החברה?; הצעות רכש והחובה לקבל אישור של האסיפה לפי סעיף 251(h) לחוק החברות הכללי; מקורה של חזקת שיקול הדעת העסקי; באלו מקרים דירקטוריון נהנה מחזקת שיקול הדעת העסקי?; האם ניתן לטהר דירקטוריון נגוע בהצבעת בעלי מניות?; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; אי-גילוי פרט בעסקת מיזוג של חברה ציבורית, שהתגבש לכלל הפרה של חוסר תום לב של דירקטוריון החברה הישנה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon"; האם ליועצים חיצוניים לחברה יש חובות אמונים או חובות אחרות כלפי החברה?; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון?; גילוי נאות ביחס לניגוד עניינים של היועץ החיצוני; מהם מאבקי שליטה מסוג proxy contest?; האבחנה בין סטנדרט ההתנהלות של הדירקטור לסטנדרט הבחינה של בית המשפט; המבחנים להחלתו של סטנדרט בחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny)?; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; האם חובת האמונים של הדירקטורים להשיא את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה, היא חובה להשיא בטווח הקצר או בטווח הארוך?; משמעות החובה להשיא רווחים