חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

29.11.18

בפרשה זו, ערכאת הערעורים של אונטריו נדרשת לשאלת סמכות השיפוט בגין מצג שווא של תאגיד בנקאי אמריקאי שנסחר במספר מקומות בעולם אך לא בקנדה, כאשר התובע רכש את ניירות הערך של התאגיד בהונג-קונג, באמצעות חשבונותיו שבהונג-קונג, ממחשב ביתו שבאונטריו; הדיון כאן אינו רק משפטי אלא גם בוחן את המדיניות הראויה ובליבה השאלה – האם היתה זו כוונת המחוקק הקנדי, בעת שהגדיר "קשר אמיתי ומשמעותי לאונטריו" בחוק ניירות הערך, לקנות סמכות שיפוט ולהחיל את חוק ניירות הערך של קנדה, גם על מנפיקות שהנפיקו בזירות מסחר זרות, ואשר ניירות הערך שלהם נרכשו מחשבונות זרים, רק משום שהמשקיעים הינם נתינים קנדיים?

עוד בפסק הדין: משמעות המונח "המנפיקה האחראית" לפי חוק ניירות הערך הקנדי; המונח Jurisdiction Simpliciter אשר במסגרתו רוכש בית משפט בקנדה סמכות שיפוט על נתבע שאיננו מהפרובינציה של בית המשפט; פורום נאות וסמכות שיפוט של בתי המשפט לנוכח רישום ניירות הערך של החברה במסחר כפול ודואלי במספר זירות מסחר בעולם; מטרתו ותכליתו של חוק ניירות הערך הקנדי; ההיסטוריה של חקיקת פרק XXIII.1 לחוק ניירות הערך הקנדי; האם לבית המשפט באונטריו סמכות שיפוט בתביעות ייצוגיות של ניזוקים קנדיים, בעילה של מצגים כוזבים של חברה מנפיקה שמניותיה כלל לא נסחרו בזירת מסחר קנדית?; האם בית המשפט של אונטריו הוא בבחינת הפורום הנאות בתביעות ייצוגיות של ניזוקים קנדיים, בעילה של מצגים כוזבים של חברה מנפיקה שמניותיה כלל לא נסחרו בזירת מסחר קנדית? 

28.11.18

האם ישות פרטית רשאית לתקוף פטור מדרישות חוק חברות השקעה שהעניקה הרשות לניירות ערך למשיבה, ענקית אינטרנט שהשקיעה מיליארד דולרים באתר קמעונאות סיני שצמח לממדי ענק? לטענת העותרת, המשיבה הפרה את הוראות הפטור שניתן לה ודירקטוריון החברה ונושאי משרה בכירים בה חבים באחריות בשל כך.

עוד בפסק הדין: סמכות ערכאת הערעורים לדון בערעור; חוק חברות השקעה משנת 1940 ופטור מדרישותיו – מי רשאי לתקוף את הציות להוראות הפטור?

כוכב זהב

27.11.18

בפסק דין מצויין וענייני זה, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את כוחם וחוזקם המשפטי של סעיפי מצגים והתחייבויות (representations and warrants) בעסקאות מיזוג לצורכי הדיון בשאלה, באילו תנאים ובאילו נסיבות ניתן יהיה להסתמך גם על מצגים לבר-חוזיים (שלא נכללו בחוזה) על כל המשתמע מכך; זהו פסק דין חשוב ומקיף המתייחס להחלטות של צדדים מתוחכמים מאוד לחוזה עסקי מורכב, לכלול או שלא לכלול, מצגים מסויימים בחוזה ומתי ניתן יהיה לטעון לתרמית ולמצגים כוזבים בהתייחס למצגים שלא נכללו במפורש בחוזה; בתוך כך, דיון חשוב וממוקד מאוד בסעיף "אי-הסתמכות" על מצגים לבר-חוזיים (anti-reliance representation clause) שנהוג לשלבו בעסקאות מיזוג

עוד בפסק הדין: מצגים והתחייבויות בעסקאות; מצגים כוזבים בסעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; כוחם של טענת תרמית ושל מצגים כוזבים רשלניים, אם בכלל, לאורם של תנאים והתחייבויות מפורשים בהסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה; באלו תנאים יש לקבל טענת תרמית ולדחות טענה, כי המצגים בהסכם המיזוג נתמכו גם בסעיף החרגת הסתמכות על מצגים שאינם כלולים בחוזה?; עד כמה חזקה החסינות הקבועה בסעיף הכללי, אשר קובע כי יחסי הצדדים מעוגנים אך ורק מכוח חוזה זה?; מטרתו ותכליתו של הליך הדיו-דיליג'נס (בדיקות נאותות) במסגרת קביעת המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; האם ניתן לתבוע בגין מצג שווא שכלל לא נכלל בהסכם מיזוג, או שמא עילות התביעה בגין מצגים כוזבים מוגבלות ומתוחמות למצגים שנמסרו בפרק המצגים וההתחייבויות?; השלכותיו של סעיף אי-הסתמכות לצד סעיף מצגים והתחייבויות בהסכם מיזוג; האם תובעים רשאים להתעלם ממגבלות חוזיות אשר הוטלו על הזכות לשיפוי בגין מצגים מטעים, בטענה לתרמית שביצעה המוכרת במצגים שבהסכם הרכישה?; פרשנות סעיף שיפוי והחזרי הוצאות בעסקת מכירת מניות; פרשנות סעיף ליישוב מחלוקות בהסכם למכירת חברה

27.11.18

דרישת עיון במסמכי החברה מוגשת לבית המשפט הצ'נסרי בדלוור ובליבה השאלה – האם העותרת הצליחה להראות כי המסמכים המבוקשים נחוצים להגשמת "תכלית ראויה"? ובפרט, לטענת העותרת, עסקת מיזוג פוטנציאלית עתידה לדלל משמעותית את זכויות בעלי המיעוט בחברה ולהעצים את בעלת השליטה, והמסמכים המבוקשים יסייעו לשפוך אור על העסקה

עוד בפסק הדין: דרישת עיון במסמכי החברה לפי סעיף 220 – היקף זכות העיון, תכלית ראויה, נטל ההוכחה; גילוי מסמכים והיקפו במסגרת דרישה של בעל מניות לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור; מה בעל מניות נדרש להראות ולהוכיח על מנת שתקום לטובתו זכות העיון הקבועה בסעיף 220 לחוק החברות?; מה תפקידו של בית המשפט במסגרת הליכי גילוי ועיון הנערכים לבקשת בעל מניות לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור?; אלו עילות מקימות לבעל המניות את הזכות להליכי גילוי ועיון במסמכים?; מהי "מטרה ראויה" שבגינה בעל מניות זכאי לממש את זכות העיון שלו במסמכי חברה?; הערכת שווי אחזקותיו של בעל מניות כמטרה ראויה לקבלת מסמכי חברה במסגרת הליכי גילוי ועיון לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור

26.11.18

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בתביעה להערכת שווי מניות בעקבות עסקת מיזוג ובוחן האם "מחיר העסקה" יכול לשמש אינדיקציה לשווי ההוגן של מניות החברה במועד הקובע, על אף הפגמים המשמעותיים בתהליך המכירה?

עוד בפסק הדין: תביעה להערכת שווי; הסיבות לעריכת ניתוח עצמאי של בית המשפט לפי שיטת DCF כמדד מהימן לקביעת השווי ההוגן של החברה; "מחיר העסקה" כאינדיקציה לשווי ההוגן של מניות החברה – אימתי? התנאים למתן סעד הערכת שווי לפי סעיף 262 לחוק החברות הכללי של דלוור; שיטות שונות להערכת שווי הוגן של מניות חברה ויתרונותיהן ומשקלן של כל שיטה ושיטה; האם תמורת המיזוג (מחיר המכירה) היא הראייה הטובה ביותר לשווי ההוגן של חברה?; אימתי ניתן להסתמך על תחזית הנהלה עתידית לצורכי הערכת שווי לפי שיטת ה-DCF?; העקרונות המנחים להערכת שווי חברה שנקבעו בהחלטות בית המשפט העליון של דלוור – פרשות Dell ו-DFC;

22.11.18

פסק דין נהדר המיישם את הלכת MFW בשנת 2018, כלשונה ובהתאם לתכליתה! בתביעה המוגשת כנגד עסקת חברה עם בעל השליטה בה, אשר בעל השליטה מתנה מראש כי ניהולה וגיבוש תנאיה ייעשו על ידי וועדה מיוחדת של הדירקטוריון שבה יושבים דירקטורים עצמאיים ונטולי עניין אישי בלבד, וכן כי העסקה תאושר על ידי רוב המיעוט שאין לו עניין אישי בהתקשרות – זוכה העסקה להגנת סטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי והתביעה נדחית על הסף; לפנינו יישום קלאסי של מנגנון ההגנה הכפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה, ועל כן, בית המשפט נמנע מעריכת ביקורת שיפוטית מוגברת של סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה, אשר חלה על עסקאות מסוג כזה; לצד אלה, מתעוררת שאלה מעניינת בפני עצמה: האם יכול בית המשפט ליישם את מנגנוני MFW כמסלול עוקף בשעה שהתובע טוען כי Corwin איננו יכול לחול משום שעסקינן בעסקת חברה עם בעל השליטה בה?

עוד בפסק הדין: הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת  Corwin; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; פסקי דין המיישמים את הלכת MFW; האם יכול בית המשפט ליישם את מנגנוני MFW כמסלול עוקף בשעה שהתובע טוען כי Corwin איננו יכול לחול משום שעסקינן בעסקת חברה עם בעל השליטה בה?; האם כל פעולת חברה המושפעת מבעל השליטה מכפיפה את הפעולה לסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; הטבה לא הוגנת לבעל השליטה בעת מכירת שליטה;

20.11.18

בית המשפט הצ'נסרי בוחן תביעה שהוגשה כנגד חברה שפורקה; חלק מעילות התביעה נדחו על הסף לנוכח חלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בכלל 278 לכללי בית המשפט הצ'נסרי לפיה ניתן להגיש תביעה גם כנגד חברה מפורקת אך זאת במשך תקופה של שלוש שנים בלבד ממועד פירוקה; דחייה נוספת של התביעה מתבררת על רקע דוקרטינת השיהוי הבלתי סביר בהגשת התביעה

עוד בפסק הדין: חובות הגילוי של הדירקטוריון, חובות המכונות במקורן duty of candor""; התיישנות עילות תביעה נגד חברה ונגד נושאי המשרה בה לאחר שהחברה פורקה; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית