20.11.18 מיזם משותף בין שניים שנפגשו בפגישת מחזור כיתתית, מסתיים רע; אחד מהצדדים הוא בעלים של מספר חברות כרייה ואילו הצד השני הינו סוכן ביטוח; המיזם המשותף כולל את הקמתה של סוכנות ביטוח חדשה בבעלות משותפת לצורכי הענקת ביטוחים לחברות הכרייה, לרבות ביטוח דירקטורים ונושאי משרה בחברות שבבעלותו, כשהמטרה היא להבטיח עמלות ביטוח יפות לסוכן הביטוח (המתמנה גם כמנכ"ל החברה החדשה) ולהפחית את הוצאות הביטוח של הבעלים של חברות הכרייה באמצעות תשלומי דיבידנד בגין אחזקתו במחצית מהונה של סוכנות הביטוח; הקשרים נפרמים בעיקר לנוכח העובדה שהמנכ"ל מציג מצג כוזב לבעלי חברות הכרייה ואיננו מגלה כי הן פעלו במשך תקופה מסויימת ללא כיסוי ביטוחי! בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בודק את דרכי ההיפרדות של הצדדים ובכלל זה, האם הבעלים של חברות הכרייה היה בגדר מנכ"ל דה-פקטו בסוכנות הביטוח והאם מי מהצדדים גזל הזדמנות עסקית מהחברה עוד בפסק הדין: מנהל דה-פקטו של חברה פרטית על פי מבחני הפסיקה בדלוור וחיוב חברה בפעולות המנהל דה-פקטו במסגרת יחסי שולח-שלוח; הגדרות "מנהל" ו"מנהל בפועל" לשם קביעת סמכות השיפוט הפרסונלית בדלוור גם על מנהל שאינו תושב דלוור; הסעדים שיש להעניק לנפגע מהפרת חובות האמונים במסגרת פירוקה של חברה ושל מיזם משותף בין צדדים אשר לא צלח; גזילת הזדמנות עסקית על ידי צד למיזם משותף; האם עסקה מאוחרת יותר, בין אחד הצדדים לצד שלישי, שהולדתה במיזם המשותף, התגבשה לכלל נטילה שלא כדין של הזדמנות עסקית שהיתה שייכת למיזם המשותף?; הפרת חובות אמונים של נושאי משרה בחברה בגין גזילת הזדמנות עסקית השייכת לחברה; נטילת הזדמנות עסקית על ידי נושא המשרה בחברה ונטילת הזדמנות עסקית על ידי בעל השליטה בחברה; נטילת הזדמנות עסקית מהחברה והפרת חובות הנאמנות
19.11.18 הטלת סנקציות חריפות בגין ביזיון פסיקת בית המשפט: האם בשלה העת להורות על מעצרם של שני אזרחים סינים, נושאי משרה בכירים בחברה דלוורית, בשל אי קיום פסק דין שניתן בבית המשפט הצ'נסרי כנגד החברה? הסוגיה מתעוררת לאחר שכונס הנכסים שמינה בית המשפט בתיק ניסה במשך 5 שנים לאכוף את הפסיקה ללא הועיל עוד בפסק הדין: ביזיון בית המשפט והסנקציות שניתן להטיל בגינו; הפעלת סמכות שיפוט אישית; הליכי ביזיון אזרחי ופלילי וההבדל ביניהם
15.11.18 בעקבות עסקת מיזוג בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן במחלוקת העוסקת בשאלה האם המוכר של עסק מסוים זכאי לשיפוי של 1.6 מיליון דולרים בגין תשלומי פוליסות ביטוח שהמוכר שילם, או עתיד לשלם, לאחר סגירת העסקה, בקשר לעסק שנמכר? האם הצליחו התובעות להוכיח שחבות התשלום של תשלומי הביטוח שבנידון מוטלת על רוכש העסק? עוד בפסק הדין: אימתי וכיצד נאכפת תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית הוגנת על חוזה בין צדדים?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; השלמת פערים חוזיים באמצעות תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית מקובלת; באלו תנאים תתקבל טענה של הפרת תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית הוגנת בחוזה?
12.11.18 מהלכים מורכבים מאוד שביצעה חברה אשר תחילתם בפיצול הופכי של מניותיה (איחוד מניות) וסופם כשלוש שנים לאחר מכן בהתקשרות החברה בעסקת מיזוג, מתבררים כשרשרת פעולות פגומות של החברה, עת תקלה טכנית שאירעה בשלבי הפיצול ההופכי הופכים את פעולות החברה שביצעה, כפעולות שאינן תקפות או לחילופין, יישום דווקני, על פי לשונו של הסכם הפיצול, צפוי לפגוע באופן מהותי באחזקותיה ובעצם שליטתה של בעלת השליטה בחברה; בנסיבות מורכבות אלה בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון האם הסעד הראוי הוא אשרור פעולת הפיצול ההופכי כך שתתבצע לפי כוונת הצדדים, או שמא, עליו להימנע מאשרור כאמור, שאז – בספק רב אם המסחר בניירות הערך של החברה לרבות עסקת מיזוג, הינם בתוקף עוד בפסק הדין: פיצול הון ודילול הון; דילול הונה של בעלת השליטה עקב תקלה טכנית ואשרור הפעולה הפגומה בבית המשפט; האם בית המשפט מוסמך ליתן תוקף לפעולות פגומות של תאגיד הקשורות לשינויים במבנה הונה של חברה; סמכותו של בית המשפט בדלוור לאשר ולאשרר פעולות והנפקת ניירות ערך לפי סעיף 205 לחוק החברות בדלוור; אישור ואשרור של פעולות חברה לקויות על ידי בית המשפט לפי סעיף 205; יחסו של הדירקטוריון להחלטה הפגומה שהתקבלה כשיקול עיקרי של בית המשפט בעת הוא מאשרר החלטה פגומה לפי סעיפים 204 ו- 205 לחוק החברות
12.11.18 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בהוראות חוק DUFTA (חוק העברה במרמה האחיד של דלוור) והסעד המתאים בגין הפרת הוראות אלו; בפרט, בית המשפט נדרש לשאלה האם הנתבעות העבירו במרמה את הנכס שבנידון במטרה לחמוק מתשלום חוב פסוק לתובעת, והאם הוכח כי פעלו מתוך כוונה ממשית לעכב, לסכל ולהונות את התובעת ובן זוגה, אשר הפכו לנושים של אחת הנתבעות בעקבות תרמית שביצעה כלפיהם בעבר? עוד בפסק הדין: מהי העסקה הרלוונטית לבחינת השאלה האם בוצעה העברה במרמה? סיפוח נכס מיטלטלין והפיכתו לנכס דלא ניידי – בירור יסוד הכוונה; חוק העברה במרמה האחיד של דלוור (DUFTA); קשר להעביר במרמה; הסעד המתאים להשבת הנושה למצב שהייתה נמצאת בו לולא בוצעה העברה במרמה; הסטת ההוצאות המשפטיות לצד שכנגד
12.11.18 ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות על הסף תביעה בגין היעדר סמכות שיפוט עניינית. המחלוקת בין הצדדים קמה על רקע מערכת יחסים עסקית שנוצרה ביניהם, בעקבות השקעתם של התובעים בחברת אחזקות זרה של הנתבע תמורת ניירות ערך; לאור היותן של העסקאות בניירות ערך עסקאות חוצות גבולות, ערכאת הערעורים השנייה נדרשת לבחון האם, בנסיבות המקרה, התובעים הצליחו להוכיח שעסקינן ב"עסקה מקומית" לצרכי תחולת סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך (המעגן את האיסור הגורף לנהל תרמית בשוק ההון), כך שאין לדחות את התביעה על הסף בשל היעדר סמכות שיפוט? עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך חוצה גבולות; כיצד קובעים תחולה אקסטרה-טריטוריאלית של חוק אמריקאי?; מבחני "עסקה מקומית" לפי הלכת Morrison – עסקה היוצרת "חבות בלתי הפיכה" למסחר בניירות ערך או עסקאות בהן מועברת בעלות בניירות ערך בתוך ארצות הברית; אימתי ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה מקומית מקימים סמכות שיפוט מקומית של ארה"ב על סוחריהם?; דרישת הטריטוריאליות בסעיף 10(b) לחוק, הלכות Absolute Activist , Morrison, Parkcentral ויצירת "חבות בלתי הפיכה" בארצות הברית.
6.11.18 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור קובע כי זכויות חסימה ביחס לגיוסי הון של החברה ממקורות חיצוניים שקיבלו חלק מבעלי מניות חברה ואשר זיכו אותם בשליטה אפקטיבית, לצד סבב גיוס הון שבמסגרתו הונפקו מניות סוג אשר ביצרו את שליטת בעלי השליטה בחברה ובהחלטות הקשורות בהונה, וכן ניהול החברה לאחר מכן, בדרך שאפשרה להוציא אל הפועל עסקאות עצמיות (עסקאות בניגוד עניינים ולטובת בעלי השליטה בחברה) עד לקריסתה הכלכלית – הסבו נזקים עצומים לבעלי מניות המיעוט העולים על 19 מיליון דולר; בפסק דין ארוך זה, בית המשפט מנמק ומפרט כיצד הוא קובע פיצויים בגין הפרת חובות האמונים של הדירקטורים ובעל השליטה בחברה אשר עשו בה כבשלהם עוד בפסק הדין: הנפקת מניות סוג כמבצרת שליטה של חלק מבעלי מניות החברה ופגיעה במיעוט; משמעותן של זכויות חסימה של חלק מסויים של בעלי המניות בחברה בקשר לקבלת החלטות הקשורות בגיוסי הון בחברה; סעד אקוויטבילי של השבה לנוכח הקשר הסיבתי בין הפרת חובות האמונים והרווח שהושג כתוצאה מהפרה; השבה אקוויטבילית כסעד הולם בגין הפרת חובות הנאמנות של הדירקטורים; סעד של השבת רווחים שהתקבלו במסגרתה של פעולה אסורה; פיצויים בגין הפרת חובות האמונים על ידי הדירקטוריון או על ידי בעל השליטה בחברה