23.10.18 חברת כרטיסי האשראי אמריקן אקספרס (אמקס) "סובלת" מפעולות "ניווט" של מחזיקי האשראי, עת הסוחרים נוהגים לשכנע את הלקוחות להשתמש בכרטיס אשראי של חברות מתחרות בעת הרכישה ולהימנע מלהשתמש בכרטיסיה של אמקס לנוכח העמלות הגבוהות אותם הם משלמים; על מנת למנוע פעולות "ניווט" אלה, אמקס החתימה את הסוחרים בסעיפי "אנטי-ניווט"; בתביעה זו, טוענים המתחרים – ויזה וישראכרט – כי סעיפי ה"אנטי-ניווט" מתגבשים לכלל הפרה של סעיף 1 לחוק שרמן ופוגעים בתחרות; בית המשפט העליון בארצות הברית מעמיק בשאלה מרתקת זו ובשוק כרטיסי האשראי שהינו שוק מורכב המחייב את המשתתפים בו, להציע פלטפורמה דו-צדדית (כלומר עסקה כפולה הן עם הסוחר והן עם המחזיק בכרטיס) עוד בפסק הדין: טיבה המסחרי של פלטפורמה דו-צדדית בשוק כרטיסי האשראי; מהי פרקטיקה אנטי-תחרותית לפי סעיף 1 לחוק שרמן?; אי-חוקיותם של הסכמים או הבנות היוצרים נאמנות או קשירת קשר, להגביל מסחר; מה נדרש תובע להוכיח בעילת תביעה שעניינה הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים?; הגדרת שוק בעת בחינת התנהלות אנטי-תחרותית ופגיעה בשוק
23.10.18 דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט הפדרליים בהתייחס להצהרות של ממשל זר: ארבע חברות סיניות תיאמו מחיר וכמות של קפסולות ויטמין C שיוצאו מסין והוכנסו לארצות-הברית; כנגד פעילות זו הוגשה תביעה על ידי צרכנים אמריקאים בטענה להפרה של סעיף 1 לחוק שרמן לנוכח תיאום מחירים ופגיעה, כביכול, בתחרות; הייחודיות של פרשה זו נובעת ממהלך הדברים הבאים: השר למסחר הסיני התערב לטובתם של היצרנים הסינים ומסר תצהיר שבו הסביר כי על פי הדין הסיני והוראות רגולטוריות נוספות, יצוא זה היה תחת פיקוח של חוק ושל רגולציה ועל כן, תיאום המחירים והכמות האמור היה בהתאם לדין הסיני; בית המשפט העליון בארצות-הברית בוחן את האופן שבו נדרשים בתי משפט פדרליים להתייחס לתצהירים המוגשים מטעם ממשל זר על פי כלל 44.1 לכללי הפרוצדורה הפדרלית ולמעשה לאופן יישום דין זר הנוגד דין מקומי – אם ועד כמה! עוד בפסק הדין: אכיפה של דין זר בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית; דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט הפדרליים בהתייחס להצהרות של ממשל זר; כלל 44.1 לכללי בתי המשפט הפדרליים האמריקאים והדרך שבה הם נדרשים להתייחס לדין זר או להצהרות מטעם ממשל זר; מהי פרקטיקה אנטי-תחרותית לפי סעיף 1 לחוק שרמן?
22.10.18 The Application of Corporate Legal Principles on Autonomous Systems Such As Algorithms – Can it be done and Applied against Digital Cartels? מאמרו של אבישי צור, "The Application of Corporate Legal Principles on Autonomous Systems Such As Algorithms – Can it be done and Applied against Digital Cartels?", הוא מאמר פרוגרסיבי העוסק בהשלכות של הטמעת מערכות אלגוריתמיות על עולם התאגידים ועל מערכת המשפט. במרבית ממערכות המשפט בעולם, החקיקה אינה מגדירה מערכות אוטונומיות שאינן אנושיות (כדוגמת: רובוטים, אלגוריתמים וכל תוצרי הבינה המלאכותית) כישויות חוקיות. עם זאת, ניתן להציג תבנית משפטית המאפשרת למערכות המשפט להשיג משהו דומה: את האפשרות לאייש ישות עסקית (כדוגמת חברה) שסוגה גמיש עד כדי כך שכוונת מערכת הבינה המלאכותית (רובוטים ואלגוריתמים), ככל שניתן לומר שקיימת כוונה שכזו, יכולה להניע את החלטותיה החוקיות של הישות, ובדרך זו להחיל על הבינה המלאכותית היתכנות לאסדרה משפטית. במאמר זה, בוחן הכותב את טיבן של ישויות משפטיות (חברות LLC לדוגמה) שבהן מוטמעים תוצרי הבינה המלאכותית, ואת השאלה, האם וכיצד ניתן לשלב גם ישויות שאינן חוקיות במערכת המשפט, באמצעות ההכרה לא רק בישויות משפטיות עצמאיות, אלא גם ב"מערכות בעלות תוקף חוקי" (לגאלי), במטרה לתת למערכת המשפטית כלי משפטי להתמודד עם האפשרות של היווצרות קרטלים דיגיטליים עקב השימוש ההולך וגובר באלגוריתמים משולבי בינה מלאכותית במערכות המסחר.
22.10.18 שעבוד שוטף שלילי – פתרון יצירתי בשוק איגרות חוב מאמרה של עו"ד מרינה לוין למפר, "שעבוד שוטף שלילי – פתרון יצירתי בשוק איגרות חוב", עוסק בפרקטיקה יצירתית שהתפתחה בשוק ההון, אשר נראה כי אינה נפוצה בשווקים אחרים, בהקשרן של התחייבויות לאי-יצירת שעבודים בעת הנפקת איגרות חוב ללא בטוחה. המאמר מונה ומסביר את ההבדלים בין סוגי ההתחייבויות הניתנות ביחס לשעבוד, לשעבוד שוטף, לשעבוד שלילי ולשעבוד שוטף שלילי, תוך התמקדות בשאלת עצם קיומה של הגנה למשקיעים שמעניקה ההתחייבות לשעבוד שלילי שוטף באיגרות החוב, וחוזקה. המאמר בוחן את הפתרון המסחרי ואת נוהג השוק אשר נוצר, תוך התמקדות באינטרסים השונים של המשתתפים בהליכי הנפקת איגרות חוב אשר הובילו להגנה על דרך השעבוד השוטף השלילי, ואת יתרונו של פתרון זה.
22.10.18 השבה ופיצוי נפגעים: התבלין החסר באכיפה הציבורית של דיני ניירות ערך בישראל מאמרם של ד"ר צבי גבאי ועו"ד ספיר מלול, "השבה ופיצוי נפגעים: התבלין החסר באכיפה הציבורית של דיני ניירות ערך בישראל", מתמקד בערכו של סעד ההשבה המשולם לציבור המשקיעים הנפגע, אשר נהוג לפסוק אותו במסגרת הליכי אכיפה יזומים על ידי הרשויות הזרות הרגולטוריות האוכפות את דיני ניירות ערך (ארצות-הברית למשל). מתוך ההנחה, כי התועלת שמופקת מאופן השימוש שנעשה בכספי הסנקציות הכספיות שמוטלות במסגרת הליכי אכיפה של דיני ניירות ערך בישראל, בפרט לעניין ההגנה על ציבור המשקיעים, אינה אופטימלית, מבקשים הכותבים לקדם תזה, שלפיה חלק מכספי הסנקציות הכספיות אשר מוטלות במסגרת הליכי אכיפה של דיני ניירות ערך, יופנה לנפגעי הפרות ולקורבנות עבירות של דיני ניירות ערך, וזאת על בסיס אימוץ מודל של קרנות חלוקה, שבמסגרתן ירוכזו כספי הסנקציות הכספיות, שנקבע כי יופנו למשקיעים עד להבהרת שיעור הנזק של נפגעי ההפרה או של קורבנות העבירה בתיק מסוים. לפנינו מאמר אקטואלי וחשוב, המפרט דרך חשובה לשיפור דרכי האכיפה המינהלית ולביסוס אמונו של ציבור משקיעים נפגע, באמצעות ייעוד כספים הנגבים כתוצאה מעבירות בניירות ערך לטובת הציבור הנפגע. במאמר, ישנה התייחסות מעמיקה לשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בתחום זה (אחד מהם ניתן בבית המשפט העליון בארצות-הברית), אשר ביססו הלכה חשובה ביחס לטיבם המשפטי של כספים אלה.
21.10.18 מי אתם, שופטי האכיפה המינהלית של הרשות לניירות ערך? מחלוקת משפטית אקוטית מסתיימת כאן, עת בית המשפט העליון בארצות הברית נותן מענה לוויכוח הנ"ל: האם מוסמכת הרשות לניירות ערך (SEC) למנות שופטים מינהליים שיכריעו בתביעות אותן היא מגישה כנגד שחקנים שונים בשוק ההון? המחלוקת נובעת מהטענה כי שופטים מינהליים הם בבחינת "קציני ארצות הברית" אשר מתמנים אך ורק על ידי נשיא ארצות הברית, בתי המשפט או ראשי משרדים ממשלתיים, וזהו איננו המקרה ביחס לשופטים המינהליים של הרשות; פסק הדין מרחיב במקורות סמכויותיה של הרשות לניירות ערך (SEC) לדון נחקרים ולמעשה, ליישם אכיפה מינהלית; טענה זו היא טענה שכיחה ושגורה אשר נחסמת סופית, במעמד פסק דין זה עוד בפסק הדין: כיצד מתמנים שופטי ההליכים המנהליים ברשות?; סמכויות השופטים המינהליים ברשות ALJ; האם שופטים מינהליים של הרשות לניירות ערך הינם "קציני ארצות הברית" הכפופים לסעיף המינוי החוקתי הקובע כי שופט יתמנה על ידי נשיא ארצות הברית?
18.10.18 בפסק דין זה, דוגמה מצויינת לאופן יישומה (ואי יישומה) של תניה מכללא של תום לב ודרך התנהלות מקובלת על הסכם בכתב; עסקת מיזוג יוצאת אל הדרך כשבמסגרתה נקבע כי התמורה תשולם בחלקים: חלק ישולם במועד סגירת העסקה וחלק בתשלומים עתיים עתידיים בהתאם לעמידת החברה הנרכשת ביעדי הכנסות מסויימים; תשלום אחרון מהתשלומים העתיים איננו משולם והתביעה מוגשת לבית המשפט הצ'נסרי בדלוור אשר בוחן האם ניתן ליישם תניה מכללא של תום לב ודרך מסחרית מקובלת או שמא, יש ליישם את הוראותיו המפורשות של הסכם המיזוג וזאת בלבד עוד בפסק הדין: יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנות סעיף חוזה הקובע תשלום "דמי הצלחה" ביחס לשאלה, האם אלה אמורים להיות משולמים בכל מקרה או שמא, הם תלויים בפעולות מסויימות של הזכאי להם?; חוזים מסחריים וחרטת מוכר; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; השלמת פערים חוזיים באמצעות תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית מקובלת; באלו תנאים תתקבל טענה של הפרת תניה מכללא של תום לב והתנהלות מסחרית הוגנת בחוזה?