חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

28.8.18

עסקת מכירה מורכבת מאוד בין שתי אשכולות של חברות אשר במסגרתה, קבוצה אחת רכשה את מרבית מנכסי הנדל"ן של הקבוצה השנייה הממוקמים ברפובליקה הדומיניקנית, נתקלת בקשיים עת מסתבר כי הרפובליקה הדומיניקנית מתכננת למסות את העסקה ואת בעליה החדשים של הנכסים – נתון שלא נלקח בחשבון באופן מלא במועד ההתקשרות בעסקת המכר; לנוכח אירועים אלה, ומשום שהצדדים פתחו חשבון נאמנות שבו הופקדו כספים להבטחת המצגים וההתחייבויות של המוכרת לרבות הבטחתה כי תישא במלוא הוצאות המס, נדרש, כעת בית המשפט הצ'נסרי לבחון האם כדין הגישה הרוכשת תביעה נגד חשבון הנאמנות בדרישה לשפותה בגין כל מס שיושת; זוהי פסיקה העוסקת בדין אשר יחול כאשר צדדים לחוזה מסחרי מורכב לא חזו ולא צפו התפתחויות חדשות בשטח במועד כריתת ההסכם

עוד בפסק הדין: הפקדת סכומים בחשבון נאמנות להבטחת התחייבויות המוכר במסגרת עסקת מיזוג; האם כוונת הצדדים בעסקת מיזוג יכולה לתמוך בהענקת תיקונים (rectification) על ידי בית המשפט, אשר יממשו את כוונת הצדדים לזכות בהקלות מס?; האם בית המשפט רשאי לשנות מכשיר משפטי רק משום שאחד הצדדים גילה שהוא יוצר חבות מס בלתי צפויה?

27.8.18

המערערת והמשיבה, שתי חברות לניהול השקעות, ביקשו לרכוש חברה מסוימת; בתחילה נדמה היה שהמערערת הגיעה להסכמה עם בעל השליטה בחברה, אולם העסקה התפרקה, והמשיבה היא זו שרכשה בסוף את החברה, יחד עם מספר ישויות נוספות; המערערת תבעה בטענה שהמשיבה "גנבה" ממנה את העסקה (גזילת הזדמנות עסקית), תוך שהשתמשה במידע סודי שהשיגה מעובד לשעבר של המערערת; בית המשפט קמא דחה את התביעה וכעת, ערכאת הערעורים של אונטריו בוחנת האם יש מקום להתערבותה בממצאיו העובדתיים ומסקנותיו המשפטיות של בית המשפט קמא?

עוד בפסק הדין: התערבות ערכאת ערעורים – אימתי? טענות של שיבוש וחוסר הגינות פרוצדוראלית; האם יש להיעתר לבקשת רשות ערעור על פסיקת הוצאות?

23.8.18

לבית המשפט העליון של דלוור מגיע ערעור הנוגע בעיקר לשאלה, האם שני מסמכים עליהם חתמו שני צדדים, התגבשו לכלל חוזים מחייבים, זאת על בסיס עקרונות יסוד בדיני חוזים; התשובה לשאלה זו חשובה גם ביחס לשאלה נוספת המתעוררת והיא – האם סעיפי הפורום הנאות שנקבעו בהסכמים – אם אלה התגבשו לכלל חוזים מחייבים וברי-אכיפה – תקפים ועל כן גם מקנים לבתי המשפט בדלוור סמכות שיפוט פרסונלית לדון את הנתבעת שאיננה נתינת דלוור; פסיקה קלאסית וחשובה בתחום העקרונות לגיבושו של חוזה מחייב בין צדדים

עוד בפסק הדין: אימתי מתגבש משא ומתן לכדי הסכם בר אכיפה?; האם הסכמים מוקדמים שנכרתו ואשר לא כללו את כל הנושאים המהותיים בין הצדדים, גיבשו התחייבות חוזית מחייבת ביניהם?; היסודות לקביעה כי עיקרי ההסכמות בין צדדים נכללו במסמך החתום ועל כן המסמך התגבש לכדי חוזה; סמכות שיפוט פרסונלית של בתי המשפט בדלוור מכוח בחירת פורום בחוזה; האם סמכות בית משפט לאכוף צווי ביזיון בית משפט תלוי בקיומו של חוזה בר קיימא המקנה לבית המשפט סמכות שיפוט פרסונלית על נתין זר?

23.8.18

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן האם בעלת המניות היתה פטורה מפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני שהגישה את תביעתה הנגזרת; עילת התביעה מתמקדת בשאלה, האם הדירקטורים הציגו מצגים כוזבים ביחס לנזילותה הכספית, שאלה אשר מעוררת גם שאלה מוקדמת נוספת – באילו תנאים ונסיבות קמה חובת גילוי ביחס למצבה הפיננסי של חברה

עוד בפסק הדין: מצגים כוזבים ומטעים ביחס למצבה הפיננסי של חברה; באילו מקרים ובאילו נסיבות קמה על חברה ציבורית החובה לגלות?; האם נדרשת חברה לגלות לציבור המשקיעים את מצבה הפיננסי הרעוע?; חובות הדיווח בחברה ציבורית ותיאוריית סיכון הנזילות; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת

כוכב זהב

21.8.18

מהו פרט מהותי למשקיע הסביר בשוק ניירות הערך המגובות במשכנתאות (RMBS) והאם ברוקר-דילר הטעה או הציג מצגים כוזבים כלפי המשקיעים? ערכאת הערעורים השנייה בוחנת לעומק את הרשעתו של ברוקר-דילר בתרמית בניירות ערך על ידי חבר מושבעים בבית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק ולשם כך, ומשום שהמצגים הכוזבים הוצגו על ידי הברוקר-דילר, ערכאת הערעורים השנייה בוחנת שאלה מוקדמת ומהותית ביותר: האם ברוקר-דילר, מעצם טיב עבודתו, מהווה סוכן של צד כלשהו (מוכר או קונה)?; פסק דין מומלץ מאוד גם ביחס לדיון המעמיק בשאלה "מיהו המשקיע הסביר"?

עוד בפסק הדין: מהו פרט מהותי למשקיע הסביר בשוק ניירות הערך המגובות במשכנתאות (RMBS)?; תפקידו של הברוקר-דילר במסחר ב-RMBS והאינטרסים האישיים שלו עת הוא מאתר ומתווך בין רוכשים ומוכרים; תפקידו של הברוקר-דילר – האם הוא מייצג קונה או רוכש ועל כן חלים עליו דיני אמונים כלשהן או שמא הוא צד שלישי לעסקה?; האם ברוקר-דילר חייב לגלות לקונה את נייר הערך, את המחיר שהברוקר עצמו שילם בעד אותו הנייר?; מיהו "המשקיע הסביר"; מהו פרט מהותי למשקיע הסביר?; מהי השמטה של פרט מהותי?; הטלת אחריות על יועץ חיצוני או לחילופין המשפיע על פרסומו של פרט מטעה בדיווחי התאגיד – ספקטרום של גישות גלובליות שונות

כוכב זהב

19.8.18

פסק דין זה עוסק בתביעת מפרקים של חברה אוסטרלית בחדלות פירעון, במסגרתה הם מבקשים מבית המשפט להורות לנתבעת להשיב כספים ששילמה לה החברה, בהיותם העדפה פסולה של הנתבעת על פני יתר הנושים; בית המשפט הפדרלי באוסטרליה עורך סקירה מצויינת בייחס לשאלה, מיהי חברה שאיננה סולבנטית והמבחנים לקביעת היותה של חברה בעלת יכולת פירעון או לחילופין חדלת פירעון לרבות אמינות ספרי החברה שמהם נגזרים נתונים אלה; כמו כן, בית המשפט בוחן האם הנתבעת קיבלה יותר מהחברה בקשר לחוב כלפיה בפירוק, לעומת מה שסביר שהיו מקבלים יתר הנושים הלא מובטחים?

עוד בפסק הדין: האם החברה הייתה חדלת פירעון במועדים הרלוונטיים? האם התשלומים ששילמה החברה לנתבעת מהווים העדפה פסולה לפי סעיף 588FA לחוק התאגידים? האם התשלומים הינם חלק אינטגראלי ממערכת יחסים עסקית נמשכת בין החברה והנתבעת, בהתאם לדרישות סעיף 588FA(3) לחוק? האם עומדת לנתבעת הגנת תום לב לפי סעיף 588FG(2) לחוק? האם ניתן להורות על קיזוז לפי סעיף 553C, במקרה שבית המשפט יורה לנתבעת לשלם את הסכום שקיבלה?

19.8.18

בית המשפט הפדרלי באוסטרליה בוחן האם הישות האחראית על תכניות ההשקעה שבנידון הועברה כדין מתפקידה כמנהלת, ובהמשך לכך, האם היא רשאית לבצע פעילויות שונות כמנהלת? במהלך ניסיונו להשיב על השאלה לעיל סוקר בית המשפט את הסמכות ליתן הוראות והנסיבות בהן ראוי להפעיל סמכות זו

עוד בפסק הדין: טיבה, היקפה ומהותה של הסמכות למתן הוראות; ההבדל בין מפרקים וכונסי נכסים לעניין בקשת מתן הוראות; האם ההוראות שבנידון מהוות החלטה מסחרית באופייה ואינן נכנסות בגדרי הסמכות למתן הוראות? האם נסיבות מינוי כונסי הנכסים אינן רלוונטיות לסוגית מתן ההוראות?