חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

19.7.18

הפנייה המוקדמת לדירקטוריון עצמאי קודם להגשתה של התביעה הנגזרת: בעל מניות מבקש להגיש תביעה נגזרת בשם החברה, כנגד הדירקטורים שלה וכנגד מייסד החברה שהינו גם בעל המניות הגדול ביותר בה, משום שהנתבעים כולם אפשרו לבעל המניות להוציא אל הפועל עסקה עצמית (self-dealing transaction) שעל פיה, החברה רכשה חברה אחרת שבעל המניות היה בעל מניות עיקרי בה, במחיר לא הוגן, מתוך מטרה להציל את השקעתו באותה החברה האחרת, שאף התחרתה בחברה; בית המשפט באופן נדיר למדי, קובע כי אכן, התובע הנגזר פטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון משזה איננו מסוגל לשקול שיקול עסקי לטובת החברה, לו פנייה מוקדמת של בעל המניות התובע, היתה מתבצעת

עוד בפסק הדין: האירועים הנדירים שבהם מתקבלת הטענה כי התובע הנגזר פטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת עקב עניין אישי וניגוד עניינים שבהם מצויים רוב הדירקטורים בדירקטוריון; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מה הופך דירקטורים לתלויים ונעדרי עצמאות ביחס ליכולתם לבחון את דרישתו של בעל מניות, כי תוגש תביעה בשם החברה בגין עסקת מיזוג שלה עם בעל עניין בה?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת;  מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; חובות אמונים וחובת הנאמנות; משמעותו של סעיף פטור (exculpatory provision) הפוטר את הדירקטוריון מנשיאה באחריות בגין הפרת חובות הזהירות; פטור דירקטורים מאחריות אישית בגין הפרת חובות האמונים וסטנדרט הטיעון של התובע על מנת להתגבר על הפטור; מהי "הטבה מהותית" לדירקטור ההופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות החברה?; חובות אמונים וחובת נאמנות

כוכב זהב

19.7.18

חיוב נושים מתנגדים בהסדר נושים נכפה: בית המשפט העליון בארצות הברית בוחן את התנאים לחיוב נושים מתנגדים בהסדר נושים ובפרט, בוחן את השאלה הבאה: בהינתן כי התנאי לחיוב נושים מתנגדים בהסדר נושים היא קבלת הסכמתה של קבוצת נושים אחרת שאיננה בבחינת "אנשי פנים" בחברה, מה הם מבחני הפסיקה (ולא החקיקה) לקביעת "איש פנים"? – בליבו של ערעור זה, שאלה משפטית ועובדתית מעורבת ועל כן, בית המשפט העליון עורך דיון חשוב מאוד בסטנדרט הבחינה של ערכאת הערעורים ביחס לבחינתה של שאלה מעורבת – האם היא נבחנת על פי סטנדרט בחינה de novo שבמסגרתו ערכאת הערעורים בוחנת את המסכת העובדתית כולה כאילו היא לומדת אותה לראשונה, או שמא הסטנדרט השיפוטי הוא כזה של טעות ברורה על פניה (clear error) שרק בגינה, רשאית ערכאת הערעורים לבחון את המסכת העובדתית; פסק דין חשוב ומורכב!

עוד בפסק הדין: התנאים לחיוב נושים מתנגדים בהסדר נושים; קבלת הסכמתה של קבוצת נושים אחת להסדר נושים, כתנאי לאכיפת ההסדר גם על קבוצות נושים מתנגדות; הגדרת "אנשי פנים" לצורך השאלה האם התקבלה הסכמת קבוצת נושים שאינם "אנשי פנים" בחברה, באופן שניתן לאכוף את הסדר הנושים על הנושים המתנגדים?; קביעת היעדרה של קרבת "איש פנים" על בסיס השאלה האם העסקה בינו ובין החברה היתה עסקת צד שלישי; האם שאלה מעורבת של עובדה ושל משפט תיבחן בערכאת הערעורים כמופע ראשון (de novo)  או שמא סטנדרט הבחינה של שאלה מעורבת נבחן במבחן המחמיר של טעות על פניה (clear error)?

15.7.18

מקרה נוסף שמתגלגל לפתחו של בית המשפט על רקע פרשת הטיית מדד ה- LIBOR (מדדי ריבית שמזינים עסקאות פיננסיות בשווי טריליוני דולרים); התובעים מבקשים לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם להם, לטענתם, בעקבות קשר שנרקם בין מוסדות בנקאיים מרכזיים לבצע מניפולציה בשיעורי ה- LIBOR; בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בשלמותה, הן בשל היעדר סמכות שיפוט אישית והן בשל אי ביסוס עילות התביעה; ערכאת הערעורים בוחנת האם ניתן להפעיל סמכות שיפוט אישית על הנתבעים, והאם עילות התביעה נדחו טרם זמנן?

עוד בפסק הדין: סמכות שיפוט אישית – ההליך ההוגן והלכת Unspam, מבחן ההשלכות, סמכות שיפוט תלויה, וויתור על הטענה; דחייה על הסף של עילות לפי חוק המסחר בניירות ערך; התעשרות שלא כדין

15.7.18

תביעה לאכיפת זכותו של בעל מניות לעיין במסמכי החברה היא מטבעה הליך מקוצר, אך לא כך היה במקרה הנוכחי, שכן הצדדים ניסו לנהל משפט מלא במסגרת דרישה לעיון במסמכים; בית המשפט מתמקד בעיקר ובוחן האם התובעת הציגה תכליות ראויות לדרישה לעיין במסמכי החברה, או שמא, כפי שטענה החברה, הדרישה הוגשה ממניעים נסתרים של התובעת, שהינה מכשיר השקעות של אדם הנחשד בגזל סודותיה המסחריים של החברה הנתבעת?

עוד בפסק הדין: תביעה לפי סעיף 220 לחוק התאגידים הכללי של דלוור – תכלית ראויה והיקף זכות העיון

11.7.18

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את זכות התובעים, נושאי משרה וחברי דירקטוריון של קרן השקעות נדל"ן הנסחרת בציבור, לתשלום הוצאותיהם המשפטיות מראש, כמקדמות על החשבון, במספר הליכים שונים, על רקע טענות שהתובעים גרמו לקרן ההשקעות להעביר קרוב למיליארד דולרים לישויות שבשליטתם; האם הצליחו התובעים להוכיח את זכאותם לתשלום הוצאותיהם המשפטיות מראש?

עוד בפסק הדין: תשלום הוצאות משפטיות מראש (מקדמות על החשבון); זכות השיפוי ותשלום הוצאות מראש בתאגיד לעומת שותפות מוגבלת לפי דיני דלוור; האם וכיצד ניתן להפריד בין הוצאות שונות שנדרש תשלומן מראש? מהם הליכים 'מכוסים' ומי נחשב צד להליך מכוסה? סבירותן של ההוצאות המתבקשות והוצאות על הוצאות

כוכב זהב

10.7.18

כנגד עסקת רכישה שבמסגרתה רכשה חברה את חברת-הבת, מוגשת תביעת בעלי מניות המיעוט בחברה אשר טוענים כי באשרו את הרכישה, הדירקטוריון הפר את חובות האמונים שלו, עת קידם את האינטרסים של בעל השליטה תוך פגיעה באינטרסים של החברה; טענה זו מעוררת כשאלה ראשונית בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, את השאלה, האם המחזיק בנתח הגדול ביותר בחברה ובכוח ההצבעה בשיעור של כ-22%, ואשר אף מכהן כמנכ"ל החברה וכיו"ר הדירקטוריון, הוא אכן בעל שליטה אפקטיבית בחברה?; רק לאחר הכרעה בשאלה זו, יכול בית המשפט לפסוק בשאלת סטנדרט הבחינה שיחול על התביעה – האם סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה לנוכח היותה של העסקה עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה – ואם כן, האם "טוהרה" העסקה על פי דוקטרינת Corwin; פסק דין חשוב ועדכני בשאלת הגדרת בעל שליטה בחברה

עוד בפסק הדין: מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; זכותו של בעל שליטה למכור את אחזקותיו בחברה; האם לדירקטוריון החברה-האם חובות אמונים מיוחדות כלפי החברה-הבת בעסקת מיזוג להחלפת השליטה המתבצעת בדרגת החברה-האם?; מיהו בעל שליטה בחברה?; האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות; "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; האם "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות יכול "לטהר" גם עסקאות שחל עליהם סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (עסקאות חברה עם בעל השליטה)?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה.

כוכב זהב

9.7.18

התנגדות לתנאי עסקת מיזוג על ידי בעלי מניות המיעוט מייצרת דיון חשוב ועדכני בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, ביחס לשתי הדרכים העיקריות לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון – לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; ניתוח הדוקטרינות מעורר שאלה מקדמית לא פחות חשובה והיא, האם קבוצת מחזיקים אשר החזיקה בחברה בכ- 33% היתה בעלת שליטה אפקטיבית בחברה?; התשובה לשאלה זו צפויה להכריע ביחס לעצם תחולת הדוקטרינות המעניקות חסינות של שיקול דעת עסקי להחלטות הדירקטוריון ולסטנדרט הבחינה השיפוטית של בית המשפט בהתאם לכך; פסק דין מהותי ביותר!

עוד בפסק הדין: הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; זכותו של בעל שליטה למכור את אחזקותיו בחברה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; האם לדירקטוריון החברה-האם חובות אמונים מיוחדות כלפי החברה-הבת בעסקת מיזוג להחלפת השליטה המתבצעת בדרגת החברה-האם?; האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות; "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; האם "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות יכול "לטהר" גם עסקאות שחל עליהם סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (עסקאות חברה עם בעל השליטה)?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה