חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

9.2.22

צו הקפאת נכסים חוצה גבולות (Mareva): ערעור זה לבית המשפט הגבוה באוסטרליה, נסוב סביב השאלה, האם סמכותם של בתי המשפט באוסטרליה ליתן צו הקפאה עולמי חוצה גבולות, היא סמכות מוגבלת וכפופה לשאלת יעילותו והאפקטיביות של תפיסת נכסים, על פי צו זה? תושב סין שהתגורר למשך תקופה מסויימת באוסטרליה, מעתיק את חייו ואת כספו לסין ולהונג-קונג. בד בבד לכך, פסק דין עומד להינתן כנגדו באוסטרליה, לאחר שנציב רשות המיסים האוסטרלי, חשף העלמת מס בסכום עתק של כ- 141$ מיליון דולר. המורכבות העניינית בפרשה זו, נובעת מקשיים פרקטיים ביחס ליכולתה של המערכת המשפטית האוסטרלית לתפוס את נכסי איש העסקים, במסגרת צו הקפאה עולמי חוצה גבולות, בהינתן כי נכסים אלה נמצאים מחוץ לתחום השיפוט. שאלות עקרוניות בהקשר לפרשה זו, עולות, במהרה, לבית המשפט הגבוה באוסטרליה, אשר נדרש לבחון את סמכות שיפוטו של בית המשפט הפדרלי, בראי יעילות אכיפת הצו לנוכח מיקומם של הנכסים שמבוקש לגביהם, את תחולתו של הצו. פרשה חשובה זו, מאירה זרקור על מגבלותיהן הטכניות (לא המהותית) של מערכות בתי המשפט בעולם, לאכוף פסיקותיהם על גורמים זרים, ומשמעותן של אלה, אם בכלל, במסגרת שאלות של סמכות שיפוט.

עוד בפסק הדין: צו הקפאת נכסים חוצה גבולות; האם יש להגביל צווי הקפאת נכסים עולמיים (Mareva) רק על אותן המדינות שסמכות השיפוט של מדינת מקור הצו יכולה לדרוש מהן, את מימוש פסק הדין כנגד נכסים אלו?; מבחנים למתן צו הקפאת הליכים, לרבות מבחנים של יעילות להטיל צווי הקפאה על נכסי חייב; כלל 7.32 לכללי בית המשפט הפדרלי באוסטרליה המעניקים לו סמכות ליתן צווי הקפאה נגד נכסים גם מחוץ לתחום השיפוט, קרי, צווי הקפאה עולמיים; אי יכולת טכנית לאכוף פסק דין או פסק דין שצפוי להינתן, על נתין זר או על נכסים מחוץ לתחום השיפוט, בראי שאלות של סמכות השיפוט של בית המשפט הפוסק; צווי מרווה (Mareva) האוסרים לערוך כל דיספוזיציה בנכסיי נתבע חייב, על מנת שלא לסכל את ההליכים המשפטיים כנגדו; יעילותן של צווי מרווה (Mareva) ביחס לנכסים של חייב הנמצאים מחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט.

6.2.22

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעמיק בתביעתם של בעלי המניות אשר טוענים כי הדירקטוריון, באשרו חלוקת דיבידנד ואף רכישה חוזרת של הונה, עשה כן בניגוד לסעיפים 160, 172, 173 ו- 174 לחוק החברות הכללי של דלוור ועל כן, ומשום שהאישור פגע בכרית הביטחון הפיננסית של החברה, הרי שהדירקטורים אחראים באופן אישי לנזקי החברה.

עוד בפסק הדין: הדרכים לקביעת קיומם של עודפים, לצורכי חלוקה – דיבידנד או רכישה חוזרת של הון מניות החברה; סעיפים 160, 172, 173 ו- 174 לחוק החברות הכללי של דלוור, שעל פיהן, במקרה של חלוקות אסורות הפוגעות בכרית הבטחון הפיננסית של החברה, יישאו הדירקטורים באחריות אישית לנזקים אותם גרמו; חלוקת דיבידנד ו/או רכישה חוזרת של הון מניות החברה, בניגוד לסעיפים 160, 172, 173 ו- 174 לחוק החברות הכללי של דלוור; שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעת קבלת ההחלטה לחלק או שלא לחלק דיבידנד.

כוכב זהב

2.2.22

מי קובע את מידת ההגנה, וסוגה, של העובדים האמריקאיים, מפני פנדמיית Covid-19? שר העבודה האמריקאי, בפועלו באמצעותה של הרשות לביטחון ובריאות המועסקים (OSHA) חוקק חוק חובת התחסנות שחל על מרבית מהעובדים המועסקים בארצות-הברית. החוק, שהמעסיקים חייבים לאוכפו, צפוי לחול על כ- 84 מיליון עובדים, הכוללים את כמעט כלל המעסיקים שבמקום עבודתם מועסקים מעל ל- 100 עובדים. הוראת החוק דורשת שכל העובדים "המכוסים" על ידי חוק זה, יקבלו חיסון נגד Covid-19, תוך התעלמות מכל חקיקה מדינתית קודמת ונוגדת. החריג היחיד על פי הוראת החוק, מתייחסת לעובדים שהשיגו בדיקה שבועית על חשבונם הם, ובזמנם הפנוי, אשר אף מחויבים ללבוש מסיכה במהלך כל משך עבודתם במקום העבודה. על אף שהקונגרס האמריקאי חוקק חוקים משמעותיים ומרחיקי לכת בהתייחס ל- Covid-19, הקונגרס נמנע מחקיקת חוק שבמסגרתו נאכפות חובות מסוג החובות שחוקקה OSHA במקרה כאן. מדינות רבות, בתי עסק וכן ארגונים ללא מטרות רווח, תקפו את הוראת החוק של OSHA בערכאות הערעורים לאורכה ולרוחבה של ארה"ב. ערכאת הערעורים החמישית הוציאה צו הקפאה להוראת החוק. ואולם כאשר התיקים אוחדו בפני ערכאת הערעורים השישית, בית המשפט הסיר את צו ההקפאה והתיר להוראת החוק של OSHA להיכנס לתוקפה. העותרים מבקשים, כעת, סעד מבית המשפט העליון בארצות-הברית, בטענה ש-OSHA חרגה מסמכותה ועל כן, הוראת החוק בטלה בהיותה חסרת תוקף. בית המשפט העליון מעמיק בשאלות קונסטיטוציוניות ומנהליות כאחד.

עוד בפסק הדין: מי קובע את מידת ההגנה, וסוגה, של העובדים האמריקאיים, מפני פנדמיית Covid-19?; סמכויותיהן של רשויות לקבוע חוקים במסגרת רגולציה המבקשת להגן מפני Covid-19, והגבלות קונסטיטוציוניות ומנהליות על סמכויות אלה.

26.1.22

מבחני השליטה האפקטיבית מיושמים בצורה קלאסית, ומונים את מרבית מהפרמטרים שעשויים להרכיב שליטה אפקטיבית, זאת במסגרת החלטת חברה לתקן תנאי אג"ח לטובתה של בעלת מניות מהותית בחברה אשר לא החזיקה ברוב הונה המונפק והנפרע של החברה. תיקון תנאי האג"ח התירו לבעלת המניות לקבל נתח משמעותי נוסף מהונה של החברה. בסמוך לאחר מכן, אירעו אירועים מיטיבים לחברה, בין היתר, החברה הודיעה שהיא נבחרה להשתתף בתוכנית Operation Warp Speed שהינה התוכנית הפדרלית שהוקמה לצורכי הגברת פיתוח והפצת חיסונים נגד Covid-19. מחיר מניות החברה קפץ לנוכח הודעה ציבורית זו. התוקפים עסקה זו (לצד תקיפת עסקאות נוספות שביצעה החברה), טוענים כי בעלת המניות היתה בעלת שליטה אפקטיבית בחברה, אשר בסמוך לאחר תיקון תנאי האג"ח, זכתה מן ההפקר לנוכח האירועים המיטיבים ועליית שווי מניות החברה. בית המשפט הצ'נסרי מעמיק בניתוח מרענן ועדכני, ביחס למבחני השליטה האפקטיבית.  

עוד בפסק הדין: המבחנים הנוקשים להגדרתה של שליטה אפקטיבית של בעל מניות שאיננו מחזיק ברוב הונה המונפק של החברה, בראי עסקת חברה עם בעל המניות שהיטיבה עימו; הדרכים להוכחתה של שליטה בפועל (שליטה אפקטיבית) בחברה; האם תיתכן שליטה על ידי בעל שליטה שכלל איננו מחזיק בהונה המונפק של החברה?; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה.

23.1.22

ועדת תביעות מיוחדת: בית המשפט הצ'נסרי בוחן בקשה לדחות תביעה על הסף על רקע טענות לשימוש במידע פנים ומכירת מניות טרם הצניחה במחירן על בסיס מידע זה. החברה הקימה ועדת תביעות מיוחדת שתחקור את הטענות, אשר קבעה שהמידע עליו הסתמכו לכאורה אנשי הפנים לא היה מהותי ולא הייתה להם את הכוונה הנדרשת כדי לבסס את טענות התביעה. ועדת התביעות המיוחדת ביקשה לדחות את התביעה על הסף. בית המשפט מיישם את מבחני הפסיקה תוך בחינת המנגנון של הקמת ועדת תביעות מיוחדת בתאגיד.  

עוד בפסק הדין: ועדת תביעות מיוחדת והביקורת השיפוטית על מסקנותיה והמלצותיה; המבחן הדו שלבי לפי Zapata – בשלב הראשון, עצמאות חברי הועדה וניהול חקירה בתום לב, בהיקף סביר ובדרך שהניבה בסיס סביר שתומך במסקנותיה, ובשלב השני, בית המשפט מחיל את שיקול הדעת העסקי על העובדות כדי לקבוע האם לטובת התאגיד יש לדחות על הסף את התביעה; נטל ההוכחה המוטל על ועדת התביעות המיוחדת.

23.1.22

לפני כעשור, קבוצה של משקיעים אמריקאים רכשה את השליטה בקבוצת כדורגל איטלקית שמניותיה נסחרות בבורסה האיטלקית. הקבוצה האמריקאית החזיקה את זכות השליטה באמצעות חברה דלוורית. התובעים בהליך זה הם חברי מיעוט בחברה הדלוורית, שלטענתם נפגעו מפעולות קבוצת השליטה. קבוצת השליטה ביקשה למכור את זכויותיה בקבוצה עוד בשנת 2019, אולם הליך המכירה נבלם כאשר התפשטה מגפת הקורונה באיטליה בתחילת 2020. בעלי השליטה בחברה ביקשו מהחברים בה השקעה נוספת כדי לשרוד. התובעים סרבו ותחת זאת הגישו תביעה בשלל טענות כנגד פעולותיהם של בעלי השליטה. בית המשפט בוחן האם טענות התובעים שורדות את רף הטיעון בבקשת דחייה על הסף והאם קיימת מחלוקת שפיטה בין הצדדים?  

עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף על בסיס היעדר פניה מוקדמת לדירקטוריון או הוכחה שאין תועלת בפנייה כאמור, אי ביסוס עילה והיעדר סמכות שיפוט עניינית; האם ניתן, במסגרת הסכם פעילות של חברה באחריות מוגבלת, לשנות או לבטל חובות אמונים מן המשפט המקובל; עובדה שהושמטה היא מהותית אם ישנה סבירות ממשית שבעל מניות סביר היה סבור כי מדובר במידע חשוב בקבלת ההחלטה כיצד להצביע; היעדר מחלוקת (Mootness) ומחלוקת בשלה להכרעה; קיומה של מחלוקת שפיטה בין הצדדים; יסודות עילת הסיוע ועילת התעשרות שלא כדין.

23.1.22

המנגנון האלקטורלי לבחירת מועמדים לכהונה בדירקטוריון: בעלי מניות הגישו רשימת מועמדים מטעמם, להתמנות לדירקטוריון. הדירקטוריון המכהן דוחה את הרשימה, בטענה לאי-עמידת הרשימה בדרישות החוזיות שנקבעו בתקנון החברה ובפרט, הגשתה של הצעתם על בסיס תנאי ההודעה המוקדמת. מלחמת הצעת מועמדים לכהונה לדירקטוריון זו, מובילה את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, לבחון את מסמכי ייסודה של החברה ביחס לדרכי מינוי הדירקטוריון, לרבות תהליך הצעת המועמדים ומסירת הודעה מקודמת על כך. בית המשפט קובע, כי הגם שעסקינן בשאלות של ממשל תאגידי תקין, יש כאן גם שאלות של פרשנות חוזית פשוטה, וכי המנגנון האלקטורלי שנקבע ועוגן במסמכי ההתאגדות של החברה היה ברור ביחס לתקופת ההודעה המוקדמת שיש לתת, בעת הצעת מועמדים לדירקטוריון שנדרשים את אישורה של אסיפת בעלי המניות.  

עוד בפסק הדין: הצעות למועמדים לדירקטוריון – מנגנון אלקטורלי חוזי במסמכי ההתאגדות של החברה אל מול ממשל תאגידי תקין; חשיבותה של ההודעה המוקדמת שנקבעה בתקנון החברה, ביחס למועד שיש להציע מועמדים לדירקטוריון; חשיבות תכני המועמדים לשבת בדירקטוריון החברה על פי דרישות מסמכי ההתאגדות של החברה, לרבות השכלתם, התומכים בהם וקיומם של ניגודי עניינים פוטנציאליים.