19.6.18

הפטור מאחריות אישית של דירקטורים ונושאי המשרה בחברה וגבולותיו

מאמרו של אבישי צור, "הפטור מאחריות אישית של דירקטורים ונושאי המשרה בחברה וגבולותיו", הוא מאמר מקיף ורחב היקף העוסק בחובת הזהירות של הדירקטורים, שהינה אחת מחובותיהם כאמונאים, המבקשת להנחות את הדירקטור בעת מילוי תפקידו. חובת הזהירות הינה אחת החובות המורכבות ביותר של הדירקטור, ומורכבות זו באה לידי ביטוי במספר מובנים. ראשית, קיים הקונפליקט המתמיד והידוע שבין חובת הדירקטורים להשיא את רווחי החברה לטובתה ולטובת בעלי מניותיה, ובמסגרת זו גם ליטול סיכונים שיקדמו אותה, ובין חובת הדירקטורים להקפיד על מסגרת הסיכונים שהם נוטלים, כך שלא יתגבשו לכלל הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליהם. שנית, חובת הזהירות מעוררת דיון משמעותי מאוד בשאלת היכולת וההיקף לפטור את הדירקטור, כך שלא יישא בנזקים בגין הפרתה באופן אישי. ולבסוף, הפטור שניתן עקרונית, להעניק לדירקטורים, מפני נשיאה באחריות אישית לנזקי החברה, אף הוא מוגבל. לפנינו מאמר העורך דיון מקיף מאוד בשלושת הסוגיות האמורות, תוך סקירת ובחינת עמדתן של שיטות משפט שונות בעולם בשאלת הגדרתה של חובת הזהירות אל מול חובות אחרות שמוטלות על הדירקטורים, באפשרות להעניק לדירקטורים פטור מפני נשיאה באחריות אישית בגין הפרתה, לרבות דיון בשאלה, האם ניתן להעניק את הפטור גם בדיעבד.

19.6.18

הסדריה השונים של עילת סיכול חוזה בעסקאות מקומיות ובין-לאומיות

מאמרו של צבי זיסק, "הסדריה השונים של עילת סיכול חוזה בעסקאות מקומיות ובין-לאומיות", הוא מאמר מקיף ומעמיק, העוסק בדוקטרינת סיכול חוזה ובשינויים הנדרשים לדוקטרינה זו בימים אלה. רבים הם התרחישים העלולים להקשות באופן מהותי על יכולתו של צד לקיים את חלקו בהסכם, וכחברה, נרצה לעודד את קיום החוזה גם כאשר נוצרים נתונים המקשים על קיומו. העובדה, כי עסקאות רבות יותר הן עסקאות בין-לאומיות שהצדדים להן שוכנים במדינות שונות, מגבירה למעשה, את הסיכויים כי במהלך ביצוען ייתקלו הצדדים באירוע מסכל. עובדה זו היא מניע חשוב לבחינת חלופות משפטיות לעסקאות בין-לאומיות הנתקלות באירוע מסכל, מלבד ביטולו על ידי הצדדים וקביעת פיצויים בגין הביטול, מתוך הנחה כי לוּ הייתה לצדדים אפשרות אחרת, ייתכן שהם היו מעדיפים דווקא את קיומו בשינויים הכרחיים ומתחייבים. המאמר בוחן את הצורך למצוא לדוקטרינת הסיכול פתרונות מרוככים יותר מאלה הקיימים לעילת הסיכול הקלאסית, ובכך להתאים את הדוקטרינה לעולם עסקי בין-לאומי, שההתנהלות בו מחייבת גמישות ונטישת גישות מסורתיות ושמרניות. בעוד הדוקטרינה הינה קלאסית, מאפייניה, הסעדים הניתנים בגינה, ואולי עוד קודם לכן, הציפייה החברתית מצדדים הנדרשים להתמודד עם אירוע מסכל – מעוררים כולם שאלות חדשות במציאות שבה חוזים עסקיים רבים הינם בין-לאומיים חוצי גבולות.