3.5.18 האם המבקש רשאי להגיש בקשה לפתיחת הליכים בשם החברה כחבר בתאגיד קשור ודירקטור לשעבר בחברה? בית המשפט הפדרלי באוסטרליה נדרש לבחון את עמידת המבקש בתנאים להגשתה של תביעה נגזרת כשלמעשה, הוא איננו בעל מניות בחברה אלא בעל מניות בחברה קשורה ודירקטור לשעבר בחברה שבשמה מבוקש להגיש את התביעה; בבסיס בקשתו כי תביעה נגזרת תאושר לו, טוען המבקש, תרמית אקוויטיבילית והפרות חובות של הדירקטורים הנתבעים והתנהלות מטעה, כוזבת ובלתי מוסרית מצד הנתבעת הובילו לשלילת זכויות יקרות ערך מהחברה עוד בפסק הדין: בקשה לפי סעיף 237 לחוק התאגידים לאישורה של תביעה נגזרת בשם חברה; האם התביעה הנגזרת המוצעת משרתת את האינטרסים של החברה? האם קיימת סוגיה רצינית שיש לדון בה? האם הבקשה הוגשה בתום לב? האם ראוי ליתן רשות בהיעדר הודעה מוקדמת?
3.5.18 עניינה של תביעה זו בסמכויות הרשויות למנוע ולעצור חסמי כניסה שמתחרים עשויים להקים, בין היתר, באמצעות חרם כנגד צרכן מסויים; תביעה זו עוסקת בטענת רשות ההגבלים העסקיים האוסטרלית כי איגוד הבנייה, היערנות, הכרייה והאנרגיה ונציגיו פעלו בתיאום להחרים ספק בטון מרכזי מאספקת בטון לאתרי בנייה שונים; בית המשפט בוחן את חבותם של האיגוד ונציגיו בקשר לכל אחד מאתרי הבנייה עוד בפסק הדין: דיני תחרות; חרם משני וניסיון חרם משני; פירוש המונחים "בתיאום" ו"נזק או הפסד משמעותי"; חזקה ניתנת להפרכה בסעיף 45DC לחוק התחרות והגנת הצרכן; קבילותם של מצגים שהוצגו בקשר לקידום מטרה משותפת לפי סעיף 87(1)(c) לחוק הראיות; הסתמכות על הנמקת צירוף מקרים להוכחת עובדה; סעיף 98 לחוק הראיות
1.5.18 ערכאת הערעורים התשיעית נדרשת לפסוק בשאלה משפטית אחת המופנית אליה מבית המשפט המחוזי דלמטה: מהו המבחן לקביעת הקשר הסיבתי (loss causation) אשר חל על תרמית בניירות ערך לפי חוק המסחר לניירות ערך משנת 1934 ואשר חל בערכאת הערעורים התשיעית? האם יכול תובע להוכיח קשר סיבתי על ידי כך שיראה כי המצג הכוזב או הפרט המהותי שהושמט היה מרכיב משמעותי שהסב לתובע נזקים, גם אם התרמית עצמה לא נחשפה בשוק? או שמא, נדרש כי דבר התרמית ייוודע בשוק וכי השוק יגיב לתרמית על מנת שניתן יהיה לבסס את הקשר הסיבתי בין התרמית לנזקיו של התובע? עוד בפסק הדין: קשר סיבתי בתרמית בניירות ערך; האם נדרש כי דבר התרמית ייוודע בשוק וכי השוק יגיב לתרמית על מנת שניתן יהיה לבסס את הקשר הסיבתי בין התרמית לנזקיו של התובע?; הקשר הסיבתי שבין תרמית בניירות ערך לנזקי משקיעים; סטנדרט הטיעון בשאלת הקשר הסיבתי שבין ביצוע המצג הכוזב לבין הנזק שנגרם; מהו המבחן הנכון לקביעת הקשר הסיבתי בתרמית בניירות ערך הנהוג בערכאת הערעורים התשיעית?; האם יכול תובע להוכיח קשר סיבתי על ידי כך שיראה כי המצג הכוזב או הפרט המהותי שהושמט היה מרכיב משמעותי שהסב לתובע נזקים גם אם התרמית עצמה לא נחשפה בשוק?
1.5.18 בית המשפט לצדק באונטריו דן וקובע את חובתו של תובע המגיש תביעתו בעילה של קיפוח המיעוט, להוכיח קשר סיבתי בין הפעולות האסורות להן הוא טוען לבין נזקי בעלי המניות הנובעים, לעמדתו, מהעושק עוד בפסק הדין: מרכיבי עילת תביעה של עושק המיעוט – הדין הקנדי; באיזה שלב נדרש תובע הטוען לעושק ולקיפוח המיעוט, להוכיח את הקשר הסיבתי שבין הפעולות האסורות לנזקי המיעוט?; באילו מקרים תוכר עילה של קיפוח המיעוט המזכה בסעד של בית משפט?; סעד להסרת קיפוח המיעוט הן מכוח דיני היושר והן מכוח עילות חוזיות של הפרת הסכם בעלי המניות; סעד להסרת קיפוח המיעוט מכוח דיני היושר
30.4.18 מול מי תתנהל הבוררות בין הצדדים – לשכת המסחר הבינלאומית או איגוד הבוררות האמריקני? הוראות הבוררות המחייבות את הצדדים נקבעו בשני הסכמים שונים, וכל אחת קובעת הליכים שונים מול גופי בוררות שונים; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן איזו הוראה חוזית גוברת – הוראת בוררות שמופיעה בהסכם הראשון, שנחתם בין שני הצדדים לתביעה בלבד, או שמא ההוראה המופיעה בהסכם המאוחר, החתום על ידי צד נוסף? עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף, סמכות שיפוט עניינית ופסיקה מקוצרת; סוגיות של בוררות מהותית; פרשנות חוזית של הסכמי בוררות; עקרונות כלליים של דיני החוזים
26.4.18 עסקינן בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה על רקע שלל הליכים ייצוגיים ובקשות ביניים המתנהלים כנגד חברת דירוג האשראי העולמית Standard & Poor’s והישויות הקשורות לה; לטענת המבקשים וחברי הקבוצה אותה הם מייצגים, כתוצאה מהשקעתם במוצרים פיננסיים מסוימים אותם דירגה חברת דירוג האשראי העולמית – נגרם להם נזק; בבקשתם טוענים המבקשים כי לאחרונה נודע להם שהמשיבה ידעה, או הייתה צריכה לדעת, שהמצגים שהציגה בקשר למוצרים הפיננסיים היו כוזבים ומטעים; האם יש מקום לתקן את כתב התביעה כשנתיים לאחר הגשתה, לצורך הוספה של עילת מרמה? עוד בפסק הדין: האם יש לבית המשפט סמכות לתקן את התביעה בשלב זה של הדיון? האם טענות המבקשים מנועות מטעמי התיישנות? מהו הדין הראוי החל על העילה החדשה ומהו הפורום הראוי לדון בה? האם העילה המוצעת מעוררת טיעון סביר ויש לה סיכוי סביר להצלחה? האם אישור התיקון יגרום נזק משמעותי למשיבה ולאחרים?
26.4.18 האם צדק כונס הנכסים כאשר דחה את תביעת החוב שהגיש המנכ"ל לשעבר של חברה לא פעילה? לטענת המנכ"ל, החברה הפרה את הסכם ההעסקה עמו וחייבת לו סך של $497,739, אולם כונס הנכסים של החברה החליט שתביעתו התיישנה; בית המשפט הצ'נסרי בוחן מהו סטנדרט הבחינה שמחיל בית המשפט על החלטת כונס נכסים לדחות תביעת חוב? עוד בפסק הדין: איזה דין חל על המחלוקת בין כונס הנכסים והמנכ"ל לשעבר? מהי תקופת ההתיישנות הרלוונטית או דיני השיהוי החלים על תביעת החוב? האם הוצגו נימוקים מספקים לעצירת מרוץ ההתיישנות?