24.4.18 מנהל אגף בנקאות השקעות של חברת ברוקר-דילר רשומה שלח מיילים למשקיעים פוטנציאליים בקשר להנפקת ניירות ערך, הכוללים מצגי שווא מהותיים; בהליכים אלה מתבררת השאלה מהי אחריותו של המנהל בגין שליחת המיילים ומהן הסנקציות המתאימות, אם בכלל, בגין התנהלות זו? הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) קבעה, כי פעולות העותר בקשר למיילים התגבשו לכלל הפרה של סעיף 17(a)(1) לחוק ניירות ערך, סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך ושלושת תתי הסעיפים שבכלל 10b-5 מכוחו; כעת בוחנת ערכאת הערעורים של מחוז קולומביה את ממצאי הרשות ומסקנותיה עוד בפסק הדין: אימתי יתערב בית המשפט בהחלטת הרשות לניירות ערך? האם המנהל הוא ש'הציג' את מצגי השווא לצרכי תקנה 10b-5(b), אשר אוסרת על הצגת מצגים כוזבים במהותם בקשר לרכישה או מכירה של ניירות ערך; ואם לא, האם עדיין ניתן לומר שהתנהלותו מפרה תתי סעיפים אחרים של תקנה 10b-5? האם ראוי לאשר את הסנקציות שהוטלו על העותר?
24.4.18 עסקינן בבקשת הנתבעים לדחות על הסף את התביעה שהוגשה כנגדם בגין צניחה במחיר המניה של IBM, בעקבות הודעת החברה על מכירת עסקי המיקרואלקטרוניקה שלה והפחתה של 2.4 מיליארד דולרים מנכסיה; לטענת התובעים, שהשקיעו במניות החברה במסגרת תכנית הטבות עובדים, הנתבעים הפרו את חובות האמונים שלהם כאשר לא עשו דבר לשכך את הצניחה הצפויה במניות החברה ולהגן על חברי התכנית מפני הפסד של מיליוני דולרים מחסכונות הפרישה שלהם; כעת בוחן בית המשפט האם הצליחו התובעים לעמוד בסטנדרט הטיעון הנדרש כדי לשרוד בקשת דחיה על הסף של עילת הפרת חובת זהירות על בסיס מידע לא פומבי? עוד בפסק הדין: חובות הזהירות של נאמנים מכוח חוק ERISA; סטנדרט טיעון להוכחת עילת הפרת חובת זהירות של נאמנים של תכנית הקצאת אופציות לעובדים (ESOP), לפי הלכת Dundenhoeffer ו- Amgen
24.4.18 ערכאת הערעורים השנייה בארצות הברית מאשרת את פסיקתו המקיפה של בית המשפט המחוזי באחת הפרשות הדרמטיות ביותר בשוק איגוח הלוואות משכנתא, אשר תרמה להיווצרות משבר הסאב-פריים; הסוכנות הפדרלית למימון הדיור תבעה את הנתבעים בגין מכירת ניירות ערך מגובים במשכנתאות לשני גופים הנהנים ממימון ומהגנה ממשלתית (פאני מיי ופרדי מאק), תוך הצגת מצג שווא לפיו המשכנתאות התומכות באיגוח ניתנו בהתאם לקריטריונים מקובלים של חיתום; בית המשפט המחוזי קבע, כי מסמכי ההנפקה לא כללו תיאור מדויק של הלוואות המשכנתא, ואי הגילוי האמור הוביל לנזק עצום; ערכאת הערעורים מאמצת ומאשרת את פסיקת המחוזי על כל היבטיה עוד בפסק הדין: האם חלים בנסיבות המקרה דיני המניעות? האם לאור הידע הכללי של הגופים במימון ממשלתי וניסיונם העשיר בשוק המשכנתאות – א. טענות FHFA הוגשו בזמן לפי דיני ההתיישנות? ו- ב. ה- FHFA היה זכאי לפסיקה מקוצרת הקובעת הגופים במימון הממשלתי לא ידעו כי הצהרות הציות לכללי החיתום שבתשקיפים המשלימים היו כוזבות? האם FHFA היה זכאי לפסיקה מקוצרת לפיה הנתבעים כשלו בהפעלת מידת זהירות סבירה? והאם התיקון השביעי העניק לנתבעים זכות למשפט בפני חבר מושבעים? האם ה- FHFA זכאי לסעד לפי סעיף 12(a)(2)? וכן, האם FHFA זכאי לסעד לפי ההוראות המקבילות בדיני השמיים הכחולים?
22.4.18 פסק דין חשוב ומהותי בשאלה – במסגרת הטלת אחריות בגין שימוש ומסחר במידע פנים שהועבר בשרשור של מספר חוליות, מה נדרשת התביעה להוכיח בקשר לידיעותיו של מקבל המידע (tippee), ביחס לקיומה של "מערכת יחסים מיוחדת" של מוסר המידע (tipper) עם החברה המנפיקה שהמידע הסודי שייך לה? לכבוד שאלה מורכבת זו, ערכאת הערעורים של אונטריו בקנדה מתכבדת לבחון את הפרמטרים של הרשות לניירות ערך הקנדית (OSC) עת היא מבקשת להטיל אחריות על מקבל מידע המצוי בסוף שרשרת העברת המידע עוד בפסק הדין: משמעו של המונח אדם הנמצא "במערכת יחסים מיוחדת" עם המנפיק הקבוע בסעיף 76 לחוק ניירות הערך של אונטריו המתייחס למקבלי טיפ בשרשור; מבחן "הקשר האישי" המחייב להראות כי מקבל המידע (the tippee) ידע או היה עליו לדעת, כי מוסר המידע מצוי במערכת יחסים מיוחדת עם החברה המנפיקה; הרציונאליים לאיסור על השימוש והמסחר במידע פנים לרבות מסירת טיפים; אחריותו של המקבל את מידע הפנים של החברה במסגרת עבירה של שימוש ומסחר במידע פנים; חובותיו של מקבל מידע פנים (tippee), אשר יודע כי המידע נמסר לו תוך הפרת חובות הנאמנות של מוסר המידע; דליפת מידע פנים של חברה על ידי יועציה החיצוניים; האם מקבל מידע פנים מדרגה שניה (successive tippee) כלול הגדרת תת סעיף 76(5(e) לחוק ניירות הערך של אונטריו, אשר מתמקד בסטטוס של האדם שנמסר לו מידע ישיר (tippee), וכולל בצורה מפורשת מוסר מידע, שהוא בעצמו אדם שנמסר לו מידע (tippee)?; דרגת פירוט עילת התביעה כאשר הנאשם בשימוש במידע פנים הינו מקבל המידע (the tippee) להבדיל מאיש הפנים ובנסיבות שהמידע התקבל בשרשור
22.4.18 תביעה שהגישה בעלת מניות בחברה כנגד עסקת מיזוג, הולידה שיפור בתנאי העסקה שבגינו מבקשת התובעת (בתביעה הייצוגית) כי ישולמו לה "דמי הצלחה" לנוכח התועלת התאגידית שצמחה לחברה מהתביעה שהגישה; אלא שבהיעדר מימון מתאים לחברה לשלם תשלומים כאלה, בעלת המניות מעלה בקשה שטרם נבחנה בבית המשפט קודם לכן: האם ניתן לחייב בתשלום דמי "התועלת התאגידית" את עזבונו של בעל מניות שנפטר בטרם עת או לחייב בתשלום חלק מסויים מבעלי המניות? עוד בפסק הדין: עקרון דוקטרינת "התועלת התאגידית" ודוקטרינת "הקרן המשותפת"; דוקטרינת התועלת התאגידית ומתי יזכה תובע אשר תביעתו הביאה תועלת לחברה ולבעלי מניותיה לגמול בגין פעולתו זו?; האם במסגרת דוקטרינת התועלת התאגידית רשאי תובע לבקש דמי הצלחה מבעל מניות מסויים (ספציפי) או קבוצה מסויימת של בעלי מניות גם כאשר התועלת התאגידית היטיבה עם כלל בעלי המניות בחברה?
16.4.18 היה או לא היה? מעשה בהשתלטות עויינת (proxy contest) שבמסגרתה ביקש בעל מניות דומיננטי בחברה להחליף את הרכב הדירקטוריון ומספר היושבים בו; מאבק שליטה זה על קולות ההצבעה באסיפת בעלי המניות שהתכנס לבחירת הדירקטוריון הוליד, כביכול, הסכם פשרה בעל פה בין הצדדים (החברה ובעלת המניות) שעות ספורות לפני הצבעת אסיפת בעלי המניות, אלא שברגע האחרון, נודע לדירקטוריון כי מרבית בעלי המניות צפויים להצביע דווקא בעד מינויו של הדירקטוריון המכהן; בנסיבות אלה, החברה מודיעה לבעלת המניות כי תם מאבק הפרוקסי וכי הסכם הפשרה מבוטל; האם כדין נעשה? האם ההסכם בעל-פה התגבש לכלל חוזה מחייב ובר אכיפה? האם נציג החברה מוסמך היה לכרות הסכם בעל פה בשם החברה? פסק דין נפלא וחשוב לפנינו העוסק בעיקרים של דיני החברות עוד בפסק הדין: מהם מאבקי שליטה מסוג Proxy Contest?; מאבקי שליטה למינוי ולפיטורי דירקטורים בדירקטוריון באשכול חברות; מהי סמכות נחזית של אורגן המחייבת חברה במעשיו בשמה?; יחסי שולח-שלוח בין חברה לבין דירקטור מטעמה אשר נושא ונותן מול בעל מניות לקראת הסכם
12.4.18 שאלה של מדיניות: האם דוקטרינת (KKR) Corwin אשר על פיה נהנה דירקטוריון חברה מחזקת שיקול הדעת העסקי לנוכח הצבעת אסיפת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות ואשר הצביעה על בסיס מידע מלא – יכולה לגבור על בקשת בעל מניות לעיין במסמכי חברה שהוגשה כדין? זוהי השאלה המתבררת בבית המשפט הצ'נסרי במסגרת דרישת גילוי ועיון במסמכי חברה שהגיש בעל מניות בגין קובלנתו כנגד עסקת מיזוג, כאשר החברה, מנגד, טוענת כי אין להיעתר לבקשתו זו, עקב יישומה של דוקטרינת Corwin עוד בפסק הדין: האם דוקטרינת Corwin המזכה את הדירקטוריון בחסינות חזקת שיקול הדעת העסקי עקב הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה לגבור על בקשת בעל מניות לעיין במסמכי חברה שהוגשה כדין?; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; חובת הגילוי של הדירקטורים לאסיפה – מהותה, משמעותה ואימתי היא אינה מבוצעת כראוי?; חובת הגילוי הנאות של הדירקטוריון והקשרה ל"אפקט המטהר" של הצבעת האסיפה; מהי החלטה "מוטית" של אסיפת בעלי המניות שבגינה לא יחול כלל שיקול הדעת העסקי?; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון; חובת הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי פרוקסי; מהו מידע מהותי לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; מה דירקטוריון נדרש לגלות לאסיפת בעלי המניות כאשר הוא מבקש את אישורה?;גילוי מסמכים והיקפו במסגרת דרישה של בעל מניות לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור; מה בעל מניות נדרש להראות ולהוכיח על מנת שתקום לטובתו זכות העיון הקבועה בסעיף 220 לחוק החברות?; מה תפקידו של בית המשפט במסגרת הליכי גילוי ועיון הנערכים לבקשת בעל מניות לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור?; אלו עילות מקימות לבעל המניות את הזכות להליכי גילוי ועיון במסמכים?; זכות עיון של בעלי מניות חברה במסמכי חברה; מהי "מטרה ראויה" שבגינה בעל מניות זכאי לממש את זכות העיון שלו במסמכי חברה?