19.1.22 עושק המיעוט במקרה כאן, מתייחס לאירועים מגבילים ומידור התובעת (שהינה בעלת מניות מיעוט בחברה) מהנהלת החברה ומהדירקטוריון, זאת בניגוד לזכויותיה החוזיות שעוגנו במסמכי השקעתה בחברה, להיות שותפה פעילה בניהול עסקי החברה. בית המשפט הפדרלי באוסטרליה מעמיק בסוגיות של עושק המיעוט, תוך התייחסות פרטנית להתנהלות הגובלת בחוסר הגינות, וכזו אשר מגבשת עושק המזכה בסעדים הרלבנטיים להסרת הקיפוח. זהו פסק דין חשוב ביחס לאירועים שנתפסים כיום, כאירועי עושק וקיפוח, הכוללים, בין היתר, מאבקים לשמירה ולהגנה על זכות ההשתתפות של המיעוט בניהול החברה, במסגרת זכויות חוזיות או זכויות הנלוות למניה. עוד בפסק הדין: טענות "חדשות" של עושק המיעוט המתבססות על פגיעה ב"זכות ההשתתפות" של בעל מניות מיעוט בניהול עסקי החברה; סעיף 232 לחוק התאגידים האוסטרלי המגדיר מהי פעולה המתגבשת לכלל עושק המיעוט (oppression); עושק המיעוט בדרך של ניהול החברה בדעה קדומה ואפליה לא הוגנת כנגד בעל מניות מיעוט – הגדרות ודרישות הדין האוסטרלי; חוסר הגינות מסחרית כלפי בעלי מניות מיעוט בראי טענות של עושק המיעוט; התנהלות מצטברת עושקת, הכוללת מניעת מינוי דירקטורים מטעם המיעוט והגבלת העברת מידע אליו; מידור בעל מניות מהנעשה בחברה והתעלמות מזכויותיו למנות נציג לדירקטוריון, כטענות המגבשות עילה של עושק המיעוט נגד החברה; דרישת בעל מניות המיעוט להיות מעורב ושותף בניהול עסקי החברה.
12.1.22 הדחיית חובות חברה כלפי בעלי מניותיה בהליכי פירוק: בפסק דין זה, דיון משמעותי בחוב נשייה מכוחו של הסכם מתמשך או מכוחה של עילת תביעה קיימת שלא מומשה קודם לפתיחת הליכי הפירוק, וכיצד ניתן להגן על חובות אלה (שייתכן וטרם גובשו) במסגרת פירוקה של החברה, ותוך מתן שמירה והגנה על זכויות הנושים. בתוך כך, דיון מפורט ומצויין בשאלות הקשורות בהדחיית חובות חברה כלפי בעלי מניותיה, יסודות הדוקטרינה, ההיסטוריה לגיבושה, והסיבות לקיומה. עוד בפסק הדין: מסלולי הבטחת זכויות נושים בגין עילות תביעה שטרם הוגשו או טרם גובשו לאחר מועד פתיחת הליכי כינוס ופירוק חברה; ההגנה משפטית על חובות עתידים של חברה שטרם גובשו במועד פתיחת הליכי הכינוס והפירוק; התכלית שמאחורי כלל הדחיית חובות חברה כלפי בעלי מניותיה עד לפירעון מלא של חובות יתר הנושים; הפיכת סדרי העדיפות שבין בעלי המניות לנושי החברה, בעקבות הליכי כינוס ופירוק החברה; בעלי המניות בחברה במעמדם כמתדיינים משניים (residual claimants) בעת שהחברה פותחת בהליכי פירוק ומכאן גם כלל הדחיית חובות החברה כלפיהם, רק לאחר השלמת סילוק מלוא חובות החברה כלפי כלל נושיה.
9.1.22 פרשה זו עניינה תקיפת עסקת חברה עם שתי חברות הקשורות לקרנות אשר סיפקו הון לחברה. בעל המניות התובע טוען כי לצורכי העסקאות האמורות, בעוד שהחברה הוערכה בחסר, הנכסים אותם רכשה הוערכו ביתר, עובדה שהפכה את העסקה ללא הוגנת לעמדת התביעה. עוד נטען, כתמיכה להצלחת התביעה כולה, כי במידה לא מבוטלת בוצעו שתי העסקאות על ידי שתי הקרנות שמימנו את החברה בזמנים שונים, כדי להציל את שתיהן מ"השקעה גרועה" בחברה. טענות לחוד והוכחות לחוד – כך פוסק בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, תוך שהוא מיישם את שתי ההלכות החדשות של בית המשפט העליון בדלוור: (א) ביחס לזכות עמידתו של התובע להגיש תביעה ישירה (ולא נגזרת) בתביעה שעניינה תשלומים ביתר ששילמה חברה ודילול הונה של החברה (הלכת Brookfield) ו- (ב) ביחס למבחנים החדשים לקביעת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת (הלכת Zuckerberg II). עוד בפסק הדין: יישום הלכת Zuckerberg II של בית המשפט העליון בדלוור, הקובע מבחנים חדשים לשם ההכרעה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת היא בבחינת פנייה בלתי יעילה (מבחני הפנייה הבלתי יעילה); יישום הלכת Brookfield של בית המשפט העליון בדלוור, הקובע מבחנים חדשים לשם ההכרעה, האם לבעלי מניות תובעים יש זכות עמידה בתביעה שעילתה תשלומים ביתר שביצעה חברה (מבחני זכות העמידה בטענת דילול הון של החברה); האם ניתן להחיל את הלכת Gentile הקובעת את התנאים להכיר בדילול הון כעילת תביעה דואלית – הן ישירה והן נגזרת – גם במקרים שאין שליטה בחברה?; אימתי תוכר קיומה של "קבוצת שליטה"; על טיבן וטבען של תביעות נגזרות; דילול מניות בעלי מניות המיעוט שלא כדין על ידי בעלי השליטה – אימתי כתביעה נגזרת ואימתי כתביעה ישירה של בעל מניות מיעוט בגין נזקיו?; מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; עקרונות הלכת Tooley; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית.
3.1.22 מבחני "מהלך עסקים רגיל" בבית המשפט הכלכלי בקנדה, לנוכח הפתעות לא צפויות כדוגמת קורונה. בפסק דין חשוב ושתי דקות אחרי שבית המשפט הצ'נסרי בדלוור נותן הכרעתו בפרשת AB Stable, בית המשפט הכלכלי של אונטריו מתייחס אף הוא לסעיפי הביניים שבעסקאות מיזוג החלים בין חתימה לסגירה, בקובעו שפעולות החברה הנמכרת (חברת המטרה) לא שינו פניה לרעה, על פי המבחנים הרלבנטיים לקביעה האם הופרה ההתחייבות לנהל את החברה במהלך העסקים הרגיל, אם לאו. עוד בפסק הדין: עסקאות מיזוג "תקועות" בין חתימה לסגירה בעקבות פנדמיית COVID-19, ופיתוח הלכות חדשות וחשובות בעולם משפט המיזוגים והרכישות (M&A); האם פעולות שננקטו על ידי חברה נמכרת במסגרת תגובתה לפנדמיית COVID-19 התגבשו להפרת סעיף ניהול חברה "במהלך עסקים רגיל" במסגרת עסקת מיזוג?; ניהול סיכונים בחברה בתקופת קורונה; ניהול סיכונים ועריכת שינויים עסקיים בין חתימה לסגירה של עסקת מיזוג, לנוכח פנדמיית COVID-19; כיצד יש למלא אחרי תנאיה של התחייבות "מהלך עסקים רגיל" בעסקת מיזוג אשר חלה בין חתימה לסגירה, לנוכח משבר עולמי כדוגמת פנדמיית COVID-19?; פנדמיית COVID-19 וניהול חברות "במהלך עסקים רגיל"; באילו תנאים תוכר הפרה של סעיף "מהלך עסקים רגיל" בעסקת מיזוג, בעקבות COVID-19?; אכיפה בעין של הסכם מיזוג וחיובה של רוכשת לסגור את העסקה, על אף שהסתבר כי חלק מהמצגים שנכללו בהסכם המיזוג היו כוזבים; התחייבות חברה נמכרת להמשיך להפעיל את החברה בתקופת הביניים שבין מועד החתימה למועד הסגירה, במהלך עסקים רגיל ולמנוע שינויים מהותיים במצבה; האם פנדמיית COVID-19 (קורונה) הינה אירוע שניתן לראותו כיוצר שינוי נסיבות מהותי בעסקת מיזוג, הפוטר את הרוכש מסגירת העסקה?; חוזים מסחריים ואכזבת הקונה; ביטול עסקת מיזוג במועד הסגירה; האם הפרה יסודית לכאורה של אחד הצדדים לחוזה מצדיקה את ביטול החוזה על ידי הצד השני?; תוקפו של ביטול חוזה על ידי צד נפגע; ביטול חוזה מטעמי מצג שווא כוזב, במטרה להשיב את המצב לקדמותו; ביצוע בעין ואכיפת חוזים בדלוור; שינויי שוק בתקופת ביניים והחלטת קונה שלא להשלים עסקת מיזוג; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה.
3.1.22 מהלך עסקים רגיל בתקופת קורונה – ההתייחסות הקנדית: דקותיים לאחר שבית המשפט העליון בדלוור מתווה דרך להכרעה בשאלה האם סעיף "מהלך עסקים רגיל" החל בעסקאות מיזוג בין חתימה לסגירה הופר, בית המשפט הכלכלי באונטריו קנדה קובע הלכות מחייבות חדשות עבור השוק העסקי שם, בהתייחס לסעיף "מהלך עסקים רגיל" ולעסקאות מיזוג "שנתקעו" באמצע, עקב פנדמיית COVID-19, תוך עריכת משפט משווה לתפארת. חשיבותו של פסק הדין הקנדי היא עצומה, וממשיכה להצביע על מגמה עולמית של מהפכה משמעותית בתחום סעיפי הביניים בעסקאות מיזוג החלים בין חתימה לסגירה. עוד בפסק הדין: עסקאות מיזוג "תקועות" בין חתימה לסגירה בעקבות פנדמיית COVID-19, ופיתוח הלכות חדשות וחשובות בעולם משפט המיזוגים והרכישות (M&A); האם פעולות שננקטו על ידי חברה נמכרת במסגרת תגובתה לפנדמיית COVID-19 התגבשו להפרת סעיף ניהול חברה "במהלך עסקים רגיל" במסגרת עסקת מיזוג?; ניהול סיכונים בחברה בתקופת קורונה; ניהול סיכונים ועריכת שינויים עסקיים בין חתימה לסגירה של עסקת מיזוג, לנוכח פנדמיית COVID-19; כיצד יש למלא אחרי תנאיה של התחייבות "מהלך עסקים רגיל" בעסקת מיזוג אשר חלה בין חתימה לסגירה, לנוכח משבר עולמי כדוגמת פנדמיית COVID-19?; פנדמיית COVID-19 וניהול חברות "במהלך עסקים רגיל"; באילו תנאים תוכר הפרה של סעיף "מהלך עסקים רגיל" בעסקת מיזוג, בעקבות COVID-19?; אכיפה בעין של הסכם מיזוג וחיובה של רוכשת לסגור את העסקה, על אף שהסתבר כי חלק מהמצגים שנכללו בהסכם המיזוג היו כוזבים; התחייבות חברה נמכרת להמשיך להפעיל את החברה בתקופת הביניים שבין מועד החתימה למועד הסגירה, במהלך עסקים רגיל ולמנוע שינויים מהותיים במצבה; האם פנדמיית COVID-19 (קורונה) הינה אירוע שניתן לראותו כיוצר שינוי נסיבות מהותי בעסקת מיזוג, הפוטר את הרוכש מסגירת העסקה?; חוזים מסחריים ואכזבת הקונה; ביטול עסקת מיזוג במועד הסגירה; האם הפרה יסודית לכאורה של אחד הצדדים לחוזה מצדיקה את ביטול החוזה על ידי הצד השני?; תוקפו של ביטול חוזה על ידי צד נפגע; ביטול חוזה מטעמי מצג שווא כוזב, במטרה להשיב את המצב לקדמותו; ביצוע בעין ואכיפת חוזים בדלוור; שינויי שוק בתקופת ביניים והחלטת קונה שלא להשלים עסקת מיזוג; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה.
29.12.21 זוהי תביעה להשבת דמי הלוואה וריבית שניתנו במסגרת השקעה שהשקיעה התובעת בעצת חברתה, שאף תיווכה את העסקה. בהחלטה קצרה, בית המשפט נדרש לבחינת ההגנה המוזרה שהציגה הנתבעת לטענות כנגדה והיעדר הגנה כלל מצד החברה שקיבלה את ההלוואה ולא השיבה אף לא דולר אחד. בהינתן כי מדובר בעסקה שיצאה לפועל בשנת 2008 – האם טענות התובעת מנועות מטעמי התיישנות? עוד בפסק הדין: פיצוי בגין הפרת חוזה, הצגת מצג שווא כוזב וקשירת קשר באמצעים פסולים; סעיף 29(1)(b) לחוק ההתיישנות; דחיית תקופת ההתיישנות בשל מחיקת חברה ממרשם החברות; דחיית תקופת ההתיישנות בשל הסתרת עילת התביעה מהתובעת והצגת מצג שווא כוזב; הטלת אחריות ביחד ולחוד ופסק דין בהיעדר הגנה של הנתבעת הראשונה; הודעות WhatsApp לביסוס דרישת הכתב לפי סעיף 27(1) לחוק ההתיישנות
29.12.21 בית המשפט לערעורים בסינגפור מפרסם את נימוקיו לדחיית ערעור על פירוק חברה בעקבות עתירת נושה. הערעור מעורר סוגיות מעניינות בתחום חדלות פירעון. בין היתר, נידונה השאלה מהו המבחן הרלוונטי לקביעת חדלות פירעון לפי סעיף 254(2)(c) לחוק החברות, וכן מי רשאי לערער על צו פירוק של חברה ומי נושא בהוצאות הערעור? בית המשפט מעיר, כי במקרים מסוימים, לא ראוי שהדירקטורים ו/או בעלי המניות יבזבזו את כספי החברה לצורך הערעור, כאשר כספים אלו נועדו לתשלום לנושי החברה עוד בפסק הדין: מבחן תזרים המזומנים ומבחן המאזן לצרכי קביעת יכולת הפירעון של החברה; מי אחראי על הגשת ערעור על צו פירוק ומי נושא בהוצאותיו? מהו המבחן לקביעת חדלות פירעון לפי סעיף 254(2)(c) לחוק החברות; האם חברה נחשבת בלתי מסוגלת לשלם את חובותיה, לפי סעיף 254(2)(a) לחוק החברות, כאשר שילמה את הדרישה הסטטוטורית באופן חלקי, כך שהחוב הנותר נמוך מהרף המינימאלי הדרוש לפי החוק?