1.3.18 ביקורת שיפוטית על החלטת רשות התקשורת הפדראלית (FCC), אשר דחתה את בקשת העותרות לקבל "זיכוי עבור עסקים קטנים" במכרז שפרסמה הרשות, לאחר שמצאה כי העותרות נשלטות דה פקטו על ידי תאגיד ענק; על העותרות הוטל קנס של מאות מיליוני דולרים, ולא ניתנה להן הזדמנות לרפא את הפגם בהליכי ההצעה; האם החלטת הרשות הייתה שרירותית וקפריזית, באופן שמצדיק את התערבותו של בית המשפט? עוד בפסק הדין: מהו הסטנדרט הבחינה שחל על החלטה של רשות מנהלית? האם העותרות נשלטות דה פקטו על ידי ישות אחרת, ועל כן אינן זכאיות לזיכויים במכרז? האם הרשות סטתה מדרך פעולתה במקרים קודמים?
1.3.18 האם הסכמי תשלומים הפוכים בין ענקיות התרופות, לפיהם יצרנית התרופה הממותגת היא זו שמשלמת ליצרנית התרופה הגנרית, כפופים לבחינת הגבלים עסקיים? האם טענות התובעים – לפיהן בעלות הפטנטים התקשרו בהסכמי פשרה מונופוליסטיים, בלתי חוקיים, עם יצרנים פוטנציאליים של גרסאות גנריות של התרופות – סבירות לכאורה? בית המשפט המחוזי סבר שלא ודחה על הסף את התביעות; ערכאת הערעורים מיישמת את ההלכות המחייבות של בית המשפט העליון וערכאת הערעורים והופכת את החלטתו; עסקינן בהחלטה חשובה מאוד ביחס לשאלות המתעוררות מהקשר שבין דיני הקניין הרוחני לדיני ההגבלים העסקיים עוד בפסק הדין: חוק Hatch-Waxman והמסגרת הרגולטורית שיצר עבור תעשיית התרופות; השגת/אכיפת פטנט בתרמית – תרמית Walker Process; דוקטרינת Noerr-Pennington וסייג תביעת "אחיזת עיניים"; השתק עקיף
26.2.18 דוקטרינות "הבוזז הידוע" ו"מכירה חובלת" – ענק מתעורר ומורדם מאמרה של עו"ד ורד שיידמן, "דוקטרינות "הבוזז הידוע" ו"מכירה חובלת" – ענק מתעורר ומורדם", בוחן את זכותו האינהרנטית של בעל השליטה בחברה לעשות במניות שבבעלותו כרצונו, לרבות מכירת אחזקות השליטה שבידיו, וזאת אל מול חובתו של בעל השליטה להימנע ממכירת השליטה לצד שלישי במכירה הצפויה לפגוע בקניינם של בעלי מניות המיעוט. בארצות-הברית ההגבלות על "מכירת שליטה חובלת" מעוגנות במסגרת דוקטרינת "הבוזז הידוע" (The Known-Looter Theory), המקימה את אחריותו של בעל השליטה כלפי יתר בעלי מניות המיעוט בחברה בעת מכירת שליטה לצד שלישי שידוע לגביו כי הינו "בוזז ידוע", וכאשר המכירה מסבה נזקים לבעלי מניות המיעוט הנותרים מאחור. בישראל הדוקטרינה מוכרת כ"מכירה חובלת". במאמר נערך משפט משווה מקיף ומעמיק, החל מתקופת התפתחותה המוקדמת של התיאוריה, בתחילת המאה הקודמת, ועד למתן שני פסקי הדין האחרונים שניתנו בסוגיה זו במהלך שנת 2017, האחד בדלוור והשני בישראל, שבמסגרתם בתי המשפט נדרשו לשוב ולבחון לאחר שנים רבות, את הנסיבות שבהן יזוהה אירוע שהוא בגדר "מכירה חובלת" (או מכירה ל"בוזז ידוע") המקים אחריות כלפי בעל השליטה המוכר. המאמר מבקש לבחון את התפתחותה ההיסטורית של הדוקטרינה בארצות-הברית על רקע השאלה, האם השתנו המבחנים להטלת האחריות על בעל השליטה המוכר, והאם העקרונות העומדים מאחורי הטלת אחריות על מכירת שליטה רלוונטיים גם במכירת שליטה כיום.
26.2.18 השפעות הגלובליזציה על המשפט המסחרי מאמרו של צבי זיסק, "השפעות הגלובליזציה על המשפט המסחרי", הוא מאמר חשוב העוסק בשינויים העולמיים במסגרת הליכי גלובליזציה. המאמר יוצא מנקודת ההנחה, כי הליך הגלובליזציה משקף שינוי תפיסתי עמוק ומעבר מפעולות והתפתחויות המתוחמות ומוגבלות לתחומי מדינה מסוימת לעבר ההכרה באפקטיביות של פעולות והתפתחויות אלו גם מסביב לגלובוס. המאמר בוחן שאלות הקשורות להליך הגלובליזציה, להגדרותיו ולהשלכותיו, ואף נוגע להשפעה העצומה הקיימת לשינוי תפיסתי זה על חברות שונות בעולם. תפיסה חברתית חדשה זו מחייבת דיון מעמיק ויסודי בהגדרתה של הגלובליזציה, באופן יישומה ובהשלכותיה על החיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של כל אזרח פרטי, יהא מקום מגוריו אשר יהא. המאמר אף בודק את הסיכונים הרבים הטמונים בגלובליזציה המתרחשת ללא מעורבות של ממשלות או פיקוח בין-לאומי, על מנת להבטיח כי התהליך אינו פוגע באוכלוסיות חלשות.
26.2.18 אינטגרציה ואינטגריטי – על המפגש שבין דיני העבודה ודיני התחרות מאמרו של עורך דין לירון גרידיש, "אינטגרציה ואינטגריטי – על המפגש שבין דיני העבודה ודיני התחרות", עוסק בקשר המרתק שבין דיני העבודה לדיני ההגבלים העסקיים. המאמר מניח, כי לקשר זה השלכות רוחביות חשובות על כלל החברה לנוכח זהות תכליתם של דינים אלה לשמור ולהגן על חלשים מפני ניצול מחד, ובנסיבות מסוימות – סתירה בין דינים אלה מאידך. התארגנויות עובדים עשויות לכלול הסכמות שונות, שמבחינת הגדרתן פוגעות בתחרות או למצער מגבילות אותה. לצד זאת, ההתארגנויות הללו מבקשות להגן על העובדים במסגרת קבוצתית מפני דרישות לא לגיטימיות מצד המעסיק. אלא שגם שימוש בכוחם של עובדים מאוגדים עלול לפגוע בתחרות בשוק, ולא תמיד פגיעה זו נתמכת במניעים לגיטימיים של שמירה והגנה על זכויות העובדים. המאמר בוחן את הפתרונות המשפטיים בישראל ובארצות-הברית למפגש ולסתירה שבין דיני ההגבלים העסקיים לדיני העבודה.
22.2.18 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מפרש הסכם הלוואה ובפרט את השאלה, האם הלווה הפרה את הסכם ההלוואה, עת חילקה את כספי האשראי שנמסרו מכוחו לחברה-האם, בשעה שהסכם ההלוואה קבע כי הסכומים האמורים מיועדים לביצוע השקעות החברה עוד בפסק הדין: יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנות הסכם הלוואה ושימוש בכספי האשראי מכוחו בהתאם לקבוע בהסכם ההלוואה
22.2.18 עסקת מיזוג שנטען לגביה כי במסגרתה החברה שילמה תמורה ביתר, מגיעה לפתחו של בית המשפט הצ'נסרי כתביעה נגזרת המוגשת על ידי בעל מניות בחברה; בית המשפט עורך את דיוניו הקלאסיים העוסקים בסיבת חיובו של תובע בתביעה נגזרת לפנות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון ואימתי פנייה מוקדמת כאמור, איננה יעילה בנסיבות; הדיון נגרר באופן מתחייב, לשאלה אימתי ניתן לומר שדירקטור קיבל הטבה ייחודית אשר הופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות, איננו יכול למלא אחר חובות האמונים שלו ביחס לפנייה המוקדמת של בעל המניות לדירקטוריון עוד בפסק הדין: סעיף 141 לחוק החברות וסמכויותיו של הדירקטור; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; אימתי עילת תביעה בגין גזילת נכסי החברה לכיסו של דירקטור, היא עילת תביעה דואלית, קרי גם ישירה וגם נגזרת?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשתה של תביעה נגזרת; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; חובות האמונים וחובת הנאמנות