חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

20.2.18

בית המשפט הצ'נסרי בוחן בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, על רקע הליכים המתנהלים בין מייסדיה של חברה שאיננה מתפקדת כבר זמן מה; בהחלטה קודמת של בית משפט זה מונה משמורן למכירת החברה, ובהמשך אף אושרה הצעתו; בית המשפט הורה על צו למכירת החברה, ובמקביל דחה בקשה לזרז הליכים בתביעה שהגישה אחת מבעלות הדין לכינוס אסיפת בעלי מניות; כעת מבקשת בעלת הדין לערער על דחיית בקשתה לזרז הליכים

עוד בפסק הדין: האם מקרה זה נמנה על המקרים החריגים בהם יתיר בית המשפט להגיש ערעור על החלטת ביניים? האם ההחלטה בבקשת זירוז ההליכים הכריעה בסוגיה מהותית חשובה, שמצדיקה בחינה של ערכאת ערעור לפני שניתנת פסיקה סופית בתיק?

19.2.18

על רקע עילות תרמית הדדיות שטוענות שתי חברות LLC דלווריות שמיזגו את עסקיהן לישות אחת, סמנכ"ל הכספים לשעבר של אחת החברות, שאינו תושב דלוור, מבקש לדחות על הסף את התביעה נגדו בשל היעדר סמכות שיפוט פרסונלית; לנוכח זאת, בית המשפט הצ'נסרי של דלוור נדרש לשאלה – האם ישנו בסיס סטטוטורי רלוונטי של סמכות שיפוט פרסונלית, ואם כן, האם הפעלת סמכות השיפוט הפרסונלית מפרה את סעיף ההליך ההוגן שבתיקון ה- 14 לחוקה?

עוד בפסק הדין: האם הוכחה קיומה של סמכות שיפוט פרסונלית לפי המקורות הבאים: סעיף 18-109 לחוק חברות באחריות מוגבלת של דלוור, תיאוריית קשר וסעיף 3104(c)?

18.2.18

פרשה זו עולה לנוכח זכות על פי חוק, של מדינת אריתריאה להשקיע בכל חברה העוסקת בכרייה במתחמה, ללא עלות; במסגרת זו, נדרשת ערכאת הערעורים הפדרלית של קנדה לבחון האם הנפקת מניות בחברה שהוקמה לצורך תפעול ופיתוח מכרה, לטובת תאגיד בשליטת אריתריאה, נחשבת "חוב" כלפי אריתריאה, ולכן נכנסת בגדרי צו עיקול שניתן לטובת המערערת כנגד אריתריאה? צו העיקול ניתן בקשר לציוד צבאי שמכרה המערערת לאריתריאה בשנת 2003, אולם טרם קיבלה את מלוא התשלום; מזכיר בית המשפט קבע, כי הנפקת המניות האמורה הייתה אסורה בהתאם לצו העיקול; בית המשפט הפדרלי ערך ניתוח דה נובו וביטל את ההחלטה; כעת בוחן בית המשפט לערעורים האם שגה בית המשפט קמא כאשר ערך ניתוח דה נובו? והאם שגה כאשר מצא כי אין "חוב" בר עיקול לאריתריאה?

עוד בפסק הדין: האם יש להרים מסך בין הישויות השונות כדי לאפשר למערערת גישה לנכסיהן, לצורך תשלום חובה של אריתריאה כלפיה?; לנוכח זכות השקעה אוטומטית של מדינה בכרייה – האם הנפקת מניות בחברה שהוקמה לצורך תפעול מכרה, לטובת תאגיד בשליטת מדינה, נחשבת "חוב" כלפי המדינה?; זכות מדינה לרכוש שיעורים מסויימים מכל השקעה בכרייה ללא עלות; הרמת מסך בין חברה אם לחברה בת – הדין הקנדי

13.2.18

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לפרש הסכם הלוואה, לנוכח פירעון הוצאות משפטיות ושכר טרחה שבוצע; השאלות המשפטיות נוגעות לשאלה, האם סילוקי חוב אלה נעשו באופן הולם ובהתאמה לקבוע בהסכם האשראי, עת ההסכם הגדיר מלכתחילה, כי האשראי מוענק לצורכי ביצוע השקעות בחברות תפעוליות

עוד בפסק הדין: יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; כלל 56 לכללי בית המשפט הצ'נסרי העוסק בשאלה באילו תנאים ניתן לתת פסק דין בהליכים מזורזים; יחסי שולח-שלוח על פי הסכם מול יחסי אמונאות מכוח דיני האמונים

הלכה שנהפכה

13.2.18

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון האם משא ומתן מתקדם מאוד לגיבושו של מיזם משותף התגבש לכלל חוזה מחייב בין הצדדים; זהו פסק דין מפורט מאוד וחשוב מאוד ביחס לתנאים המגבשים התחייבות חוזית מחייבת בין צדדים – הצעה, קיבול, והכללתם של מלוא הפרטים המהותיים לצדדים בתוך ההסכם הכתוב; קלאסיקה חוזית! 

עוד בפסק הדין: אימתי מתגבש משא ומתן לכדי הסכם בר אכיפה?; האם הסכמים מוקדמים שנכרתו ואשר לא כללו את כל הנושאים המהותיים בין הצדדים, גיבשו התחייבות חוזית מחייבת ביניהם?; סמכות שיפוט פרסונלית של בתי המשפט בדלוור מכוח בחירת פורום בחוזה

כוכב זהב

11.2.18

פירוק חברה אל מול הסדר נושים: בית המשפט הפדרלי באוסטרליה נדרש לבחון, האם להורות על פירוק קבוצת חברות משיקולי צדק? בעלי עניין ביקשו לדחות את הדיון בבקשת הפירוק של אחת החברות, כדי לאפשר לנושים לשקול הסדר נושים מוצע; בית המשפט בחן האם לדחות את הדיון בבקשה והאם פירוק החברות מונע מהנושים לשקול הסדר נושים מוצע? פסק הדין עורך דיון חשוב בשאלת הגדרתה של אי-סולבנטיות, בפירוק חברה משיקולים של צדק ובתרומת התנהלותם של קברניטי החברה לשאלה האם להורות על פירוק החברה או שמא, דווקא לבחון את הסדר הנושים 

עוד בפסק הדין: פירוק חברה משיקולים של צדק; פירוק חברה אל מול בחינת הגעת הצדדים לכדי סדר נושים; קביעתה של אי-סולבנטיות לפי "מבחן תזרים מזומנים" ולפי "מבחן המאזן"; המבחנים לקביעה כי חברה היתה חדלת פירעון במועד התקשרותה בעסקאות מסחריות; האם הדירקטורים של החברה הפרו את חובותיהם כלפיה על רקע ההתקשרות בעסקאות שנעשו בחדלות פירעון ובהיותן עסקאות שבוצעו תוך העדפה פסולה?; מבחן חדלות פירעון והעדפה אסורה של נושים; דוקטרינת מתחם חדלות פירעון

8.2.18

האם דחייה על הסף בעקבות חוק התובענות הייצוגיות בתחומי ניירות ערך (SLUSA) נעשית עם או בלי "פגיעה בזכויות"? זוהי השאלה העומדת על הפרק בפני ערכאת הערעורים התשיעית; התובע הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בעילות של הפרת חוזה והפרת חובות אמונים לפי דיני מסצ'וסטס; בית המשפט המחוזי קבע, כי עילותיו מנועות לפי חוק SLUSA ויש לדחותן, עם פגיעה בזכויות התובע לטעון שוב את העילות הללו; בערעור מבקש התובע לתקוף את ההחלטה

עוד בפסק הדין: האם דחייה על הסף בהקשר של חוק SLUSA נכנסת לגדרי כלל 12(b)(6) (אי ביסוס עילה), ולכן הדחייה נעשית "עם פגיעה בזכויות" ויוצרת השתק עילה?; או שמא כלולה בגדרי כלל 12(b)(1) (היעדר סמכות שיפוט עניינית), ועל כן לא מונעת מהתובע לטעון שוב את עילותיו כאשר כן קיימת סמכות שיפוט עניינית?