2.1.17

חובותיו של שומר סף ובנוסף לכך – חובות הזהירות של רואה החשבון החיצוני: האם מתקיימים "יחסי קרבה" המבססת חובת זהירות, בין חברה ציבורית לבין רואה חשבון מבקר, עת החברה מנפיקה מסמכים בסיועו של רואה החשבון, שנועדו לעודד משקיעים לרכוש את מניותיה? השאלה החשובה הזו עולה בהקשרם של שלושה מסמכים שונים שרואה החשבון ערך וביחס לקיומה של חובת זהירות של רואה החשבון לנוכח מטרות העסקת שירותיו: ביקורת חיצונית (audit), הודעת עיתונות (press release) של החברה וכן מכתב נוחות במסגרת הנפקת מניות החברה (comfort letter); לקראת סוף שנת 2017, בית המשפט העליון של קנדה שב ובוחן את תפקידו של רואה החשבון ואת אחריותו האישית לנזקי ציבור המשקיעים משלא גילה תרמית שביצע דירקטוריון החברה, ולחילופין כשהתרמית התגלתה, לא נקט באמצעים המצופים ממנו בנסיבות; בית המשפט העליון של קנדה עורך ניתוח מעמיק מאוד בדוקטרינת ה-"קרבה" (proximity) אשר על בסיס קיומה, קמה חובת הזהירות של רואה החשבון ובגין הפרתה, אף קמה אחריות לנזקי משקיעים, וכן דוקטרינת "המרחק" (remoteness) הפוטרת מאחריות משפטית בגין הנזק

עוד בפסק הדין: אחריות שומרי סף חיצוניים לחברה – רואי חשבון – לעריכת ביקורת חשבונאית ראויה; האם רואה חשבון נושא באחריות בגין סיוע לחברה בניסוח הצהרה עיתונאית – press release?; האם רואה חשבון נושא באחריות בעת שהוא עורך עבור החברה מכתב נוחות – comfort letter?; מצג שווא רשלני של רואה חשבון של חברה ציבורית; אי זיהויים של דגלים אדומים על ידי רואה החשבון המבקר של חברה ציבורית תוך גרימת נזק לחברה; יישום תבנית אנאליטית נאותה על מנת לבסס אחריות נזיקית במקרים של מצג שווא רשלני של רואה החשבון; האם אי-גילוי תרמיתם של הדירקטורים התגבשה לכדי רשלנותו של רואה החשבון המקימה כלפיו חבות על פי דין לנזקי חברה?; באילו נסיבות יכירו ברשלנותו של רואה החשבון כאי-עמידה בחובות הזהירות שלו כלפי החברה אותה הוא מבקר?; יחסי קרבה בין חברה לבין מי שחב כלפיה בחובת זהירות – הדין בקנדה; המבחנים לקביעת "יחסי קרבה" המקימים חובות זהירות בין צדדים; האם מתקיימים "יחסי קרבה" בין חברה ובין רואה חשבון מבקר, בהקשר הספציפי של אינטרס חברה לתמרץ משקיעים לרכוש מניותיה?; המטרות של עריכת ביקורת חשבונאית על ידי רואה חשבון: לסייע לבעלי המניות לפקח על תפקודה של ההנהלה