תקציר המאמרים:
מאמרה של אלינה שכטר, "האם הסדר החוזים הנמשכים בחברה חדלת פירעון, נועד להיטיב עם הנושה או עם החברה? - השוואה בין חוק החברות בישראל ובין Chapter 11 האמריקאי" (עמ' 11), מבקש לבחון את שאלת מעמדם של החוזים הקיימים בחברה, ומה דינם כשהחברה נקלעת לחדלות פירעון. במסגרת זו, הכותבת בוחנת, כיצד המחוקק בישראל בחר לנווט את דרכה של החברה בניסיון להביא לידי הבראתה ביחס לחוזים בהם היא קשורה. במאמר מתבצעת השוואה בין המצב המשפטי לפני תיקון מס' 19 לחוק החברות, למצב המשפטי לאחר התיקון, ואף נערכת השוואת דינים בין ההסדר החוקי בישראל ובין ההסדר הפדרלי בארצות-הברית. המאמר עוסק, בין היתר, בכוחם של החוזים הנמשכים בחברה חדלת פירעון להכריע את עתיד החברה - האם פניה מועדות לפירוק, או שמא להבראה? ובמקרים של הבראה, האם יש לכבד את כלל החוזים, או לוותר על חלקם לנוכח מצבה הפיננסי הרעוע של החברה? שאלת ביטול חוזי החברה נבחנת, הן מנקודת הראות של החברה חדלת הפירעון והן מנקודת ראותו של הנושה, ובתוך כך, דיון בעילות המוכרות על פי דין, לביטול החוזים בין חברה חדלת פירעון ובין צדדים שלישים. המאמר עוסק גם בשאלה העקרונית והחברתית - האם אימוץ החוזה נועד להיטיב עם החברה, או להעניק הגנה דווקא לנושיה? שאלה זו נבחנת לאור הדין בישראל בהשוואה לדין האמריקאי.
האם די במימון הדק על מנת להרים את מסך ההתאגדות בחברה? - בחינה מחודשת של הלכת אפרוחי הצפון
מאמרה של נוי מויאל, "האם די במימון הדק על מנת להרים את מסך ההתאגדות בחברה? - בחינה מחודשת של הלכת אפרוחי הצפון" (עמ' 39), בוחן למעשה, את השאלה, האם מימון דק עשוי להוות עילה לביטול של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת שבין החברה ובין בעלי מניותיה. במסגרת הדיון, הכותבת מציגה את שתי הדוקטרינות העיקריות בדיני החברות אשר תוחמות גבולות ברורים לתאגידים ומציבות חברות כישות בחברה הישראלית - אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה ועקרון הגבלת האחריות. מאמר זה חשוב, בעיקר לנוכח המציאות הישראלית, שבה חברות רבות מתנהלות בדרך של מימון דק. בלב ליבה של שאלת יחסו של בית המשפט כלפי חברה המתנהלת במימון דק, ניצב החשש, כי פעולות שביצעה חברה אשר הובילו למימונה הדק, עלולות לפגוע ביכולת הנושים להיפרע מחובות החברה כלפיהם, אם שיטת המשפט תיתן תוקף מלא לשתי הדוקטרינות האמורות, ללא סייג וללא הכרה בקיומם של חריגים. במאמר מוצג יחסו של חוק החברות למימון הדק, ומוצגות התמורות שהביא עימו תיקון 3 לחוק החברות. המאמר מציג את גישתה של הפסיקה בישראל ואת הגישה הנגדית לה בדין האמריקאי.
התביעה הנגזרת ככלי להגברת האכיפה הפרטית בישראל - האם תיקוני חוק החברות השיגו את מטרתם?
מאמרו של ירון רובינה, "התביעה הנגזרת ככלי להגברת האכיפה הפרטית בישראל - האם תיקוני חוק החברות השיגו את מטרתם?" (עמ' 69), פותח בבחינת מאפייניה המיוחדים של התביעה הנגזרת ובסקירת היתרונות שבאכיפת זכויותיה של חברה באמצעות תביעה המוגשת על ידי בעל מניותיה. במאמר, מודגשת חשיבותו של הליך האכיפה הפרטית בישראל המיושם, פעמים רבות, באמצעות התביעה הנגזרת, ומוצגת התפתחותו בשנים האחרונות, כחלק מתיקונים שונים שערך המחוקק ובאמצעות החלטות שונות של הרגולטורים לצורך הגברת האכיפה הפרטית. כמו כן, במאמר מוצגות הגישות השונות לתביעה הנגזרת ולמהותה כחריג ביחס להליכים אחרים, וכן דרכי התפתחותה בדין הישראלי. גולת המאמר הינה המחקר האמפירי בהתייחס לתיקון 16 לחוק החברות, אשר הקל על המבקשים להגיש תביעה בהליך של תביעה נגזרת. במסגרת זו, נסקרו מספר רב של תביעות נגזרות אשר הוגשו במהלך שלוש השנים שלפני כניסתו לתוקף של תיקון 16 לחוק החברות, וכן מספר רב של תביעות נגזרות אשר הוגשו כשלוש שנים לאחר התיקון, תוך בחינת השאלה, האם תיקון 16 ופישוט ההליכים אשר נועדו להקל על התובע בהגשת התביעה הנגזרת, אכן הביאו לקידום של האכיפה הפרטית בישראל?
השאת רווחים לטובת בעלי מניותיה לצד אחריות וחובות חברתיות - שינויים ותמורות בתכלית החברה העסקית
מאמרה של מעיין מגן, "השאת רווחים לטובת בעלי מניותיה לצד אחריות וחובות חברתיות - שינויים ותמורות בתכלית החברה העסקית" (עמ' 107), דן ביחסי הגומלין שבין התאגידים השונים במדינה ובין חיי הקהילה בה. המאמר עוסק במעבר מהגישה הקלאסית, אשר זיהתה את החברה העסקית כמי שמחויבת להשאת רווחיהם של בעלי מניותיה, וזו בלבד, לגישה המודרנית יותר, אשר לוקחת בחשבון את האינטרסים של הקהלים הנוספים המעורבים בחברה והשוכנים מסביבה. המאמר בוחן את תכלית פעילותה של החברה העסקית המודרנית, את מי היא אמורה לשרת ואיזו מטרה מנחה את דרכה - האם החברה צריכה להסתפק בתכלית כלכלית בלבד המכוונת להשאת רווחים, בין היתר, גם לטובתם של בעלי המניות, או שמא אמורות להיות לחברה תכליות חברתיות רחבות יותר? המאמר מתייחס ליישום הפוזיטיבי של הגישות השונות של תכלית החברה, גם באמצעות סעיף 11 לחוק החברות. במרכז המאמר, עומדת הטענה העיקרית, לפיה בעידן המודרני, לאור ההשפעה הרבה שיש לחברות על חיינו, יש מקום לגישה מרחיבה ולהכלת מטרות חברתיות וציבוריות לצד תכלית כלכלית צרה.
מאמרה של לירוז מנדלוביץ, "התפתחותו של השעבוד הצף בדין הישראלי והצורך ברפורמה כוללת במעמדו המשפטי והקנייני - לקראת חקיקתו של חוק המשכון" (עמ' 133), דן במעמדו של השעבוד הצף בישראל ובאפשרות להפכו, על פי הגישה המודרנית, למעין שעבוד קבוע, בדומה למשפט האמריקאי. המאמר מבקש לבחון את התפתחותו של השעבוד הצף בישראל ובמקומות שונים בעולם, ואף לבחון האם יש מקום לבטל את מוסד השעבוד הצף, כפי שהוא מעוגן כיום בדין הישראלי. המאמר עורך משפט משווה ביחס למעמדם השונה של שעבודים צפים על פי הדינים השונים בעולם, וכן דן באפשרות הביטול של השעבוד הצף ומעבר למשכון נכסים עתידיים, כפי שמוצע בהצעת חוק המשכון אשר הונחה על שולחן הכנסת בשנת 2012. במאמר, מוצגים במרוכז עמדותיהם של מלומדים שונים ביחס לרפורמה של דיני השעבודים ההולכת ומתהווה, המחלוקות ביניהם והפתרונות המוצעים על ידם, כמו גם על ידי הכותבת עצמה. המאמר מציג באופן מקיף ומעמיק את הרפורמה הנדרשת בתחום דיני השעבוד, שחלקו צפוי לקבל ביטוי בחוק המשכון.
כאבי האיגוח של בתי המשפט בארצות-הברית - ראי שיפוטי למשבר הסאב-פריים
מאמרה של עו״ד ורד שיידמן, "כאבי האיגוח של בתי המשפט בארצות-הברית - ראי שיפוטי למשבר הסאב-פריים" (עמ' 157), עוסק במשבר הפיננסי משנת 2008, אך מנקודת ראותו הצרה של בית המשפט. המאמר מבקש לבחון, האם על בסיס הפסיקה, כבר ניתן ללמוד על השפעותיו ועל השלכותיו החברתיות של המשבר, על תחילתן של מסקנות משפטיות ועל טיב החקיקה והרגולציה הנדרשות על מנת לשפר את יכולת הזיהוי של הדגלים האדומים, בטרם מגמת שוק הופכת למשבר פיננסי כולל. ההצצה לנבכי ההתמודדות של מערכת השיפוט מאפשרת למידה של קצוות אירועי משבר הסאב-פריים, ומשקפת בצורה מיטבית את ההתנהלות הקוטבית של השחקנים השונים שהביאו למשבר, כמו גם את עילת התביעה העוברת כחוט השני בכל פסקי הדין העוסקים בנושא, שכן משבר הסאב-פריים הוא עבירה אחת ומתמשכת של מצגים כוזבים ואי-גילוי נאות. המאמר סוקר ארבעה סוגים של שחקנים שונים בשוק האיגוח: (א) החברות המנפיקות וגורמים נוספים שסייעו בפעולות האיגוח ובמכירתם של המכשירים הפיננסיים בשוק; (ב) חברות דירוג האשראי; (ג) בתי ההשקעות שהשקיעו את כספי הפנסיות של העובדים; וכן (ד) החברות הממשלתיות פאני מיי, פרדי מאק וג'יני מיי. המאמר בוחן את דעתם ואת עמדתם של בתי המשפט בארצות-הברית לגבי כל אחד ואחד מהם - מי יצא אחראי מכף ורגל ועד ראש, ומי נותר נקי וחף מאחריות.
