תקציר המאמרים:
האם עסקאות מיזוג הכוללות מנגנון "Fiduciary Out", הפכו להיות "In" בישראל?
מאמרם של עורכי הדין גיא פירר ועמית שטיינמן, "האם עסקאות מיזוג הכוללות מנגנון "Fiduciary Out", הפכו להיות "In" בישראל?", בוחן את הרציונלים העומדים בבסיס הדרישה לאפשר, בנסיבות מסוימות, לחברת המטרה "להשתחרר" מהסכם מיזוג. המאמר נבנה על ההנחה, כי מחד גיסא, ברוב רובן של עסקאות המיזוג, הרוכש הפוטנציאלי אשר השקיע משאבים רבים בביצוע העסקה, מעוניין למנוע מחברת המטרה לקבל הצעות מתחרות או לנהל משא ומתן עם מציעים פוטנציאליים אחרים, לאחר שהצדדים התקשרו בהסכם מיזוג מחייב. מאידך גיסא, במקרים רבים, דירקטוריון חברת המטרה עומד על כך, שבהסכם המיזוג המחייב את צדדיו ממועד חתימתו, תיקבענה הוראות שתאפשרנה לחברת המטרה "להשתחרר" מהסכם המיזוג, בנסיבות מתאימות, במהלך פרק הזמן שבין מועד החתימה על הסכם המיזוג ובין מועד אישורו על ידי בעלי המניות של חברת המטרה, וזאת תוך מתן פיצוי הולם לרוכש איתו התקשרה חברת המטרה בהסכם המיזוג. המאמר בוחן את מנגנון ה-Fiduciary Out וקליטתו בישראל, בין היתר, לאור היותן של עסקאות מיזוג רבות, עסקאות שבהן מעורבים גורמים רבים שאינם מישראל. במאמר, הכותבים מתמודדים עם סוגיות משפטיות העלולות להתעורר לנוכח הפסיקה הישראלית הקיימת ביחס לעקרונות המשפטיים החלים בארץ, ולנוכח שתיקתו של המחוקק, נכון למועד כתיבת המאמר, ביחס ליכולת הצדדים לכלול מנגנון זה בהסכם המיזוג. חשיבותו של המאמר נובעת, בין היתר, מן העובדה, כי המחוקק, ובמידה מסויימת גם בתי המשפט, טרם פסקו בשאלת האפשרות המשפטית לכלול מנגנון כזה בעסקאות מיזוג בישראל. הכותבים מפרטים ומנמקים את המלצתם ביחס לאופן הטמעת מנגנון זה במערכת המשפט בישראל.
על חשיבות ביצוען של בדיקות מוקדמות לגבי קניין רוחני טרם כניסה לשוק בין-לאומי חדש
מאמרו של עו"ד ערן פרזנטי, "על חשיבות ביצוען של בדיקות מוקדמות לגבי קניין רוחני טרם כניסה לשוק בין-לאומי חדש", חושף בפני הקוראים את העולם הסבוך והמורכב הצפוי למי ששפר עליו מזלו, והוא ניחן ביכולת להמציא פטנט. קניין רוחני, על מגוון אפשרויותיו, הוא נכס ומשאב מרכזי של כל חברה ומיזם. המאמר פותח בהגדרות בסיסיות של עולם הקניין הרוחני, ומיד לאחר מכן עובר לעסוק בצורך להעניק הגנה על זכויות הקניין החדשות שנולדו מחד, ובצורך לבחון מלכתחילה, כי אין בפיתוח או בהמצאה טרם הולדתם, כדי להוות הפרה של זכויות אדם אחר מאידך. לצד היבטים פרקטיים ומורכבים המוצגים במאמר, הכותב מציג לקוראים באופן מקיף את: הגורמים הרבים בשוק הבין-לאומי, האמונים על ההגנה ועל השמירה על קניינם הרוחני של בעליהם; הדרך והאופן שיש לפעול עוד בתחילת פיתוח הפטנט ושלל הבדיקות המוקדמות הנדרשות; ולבסוף - החשיבות שביצירת הקשר עם הגורמים שיכולים לבצע את הבדיקות הנדרשות. כל הנושאים המורכבים הללו, מלווים בפסיקה בין-לאומית עדכנית המדגימה בצורה מיטבית את תוצאותיהן של זכויות מתנגשות בשוק גלובלי של קניין רוחני. לכל אלה יוסף, כי פעמים רבות, הצורך, אם בכלל, ביסוד נפשי, הוא זניח, וההגנה למי שזכויותיו בקניין כבר עוגנו ברישום, היא הגנה חזקה ולעיתים אף מוחלטת. המאמר חשוב גם להבנת מיקומה של מדינת ישראל ביחס לדיני הקניין הרוחני בהיבטיו הבין-לאומיים.
Omnicare: Issuer's Belief and Opinions Stated with Care
מאמרה של עו"ד ורד שיידמן, "Omnicare: Issuer's Belief and Opinions Stated with Care", דן בפרשה החשובה ביותר שניתנה בבית המשפט העליון בארצות-הברית בשנת 2015, ובחובותיהן החדשות של מנפיקות בעת הבעת דעה או אמונה במסמכי דיווח לציבור. שנת העבודה של הקהילה המשפטית התאגידית העולמית נושאת עימה, בדרך כלל, בשורה חדשה אחת לפחות, שבה מקודמים נושאים תאגידיים, או מגיע הקץ לנוהג פסול אשר מיטיב עם פרט על חשבון ציבור שלם של משקיעים. בשנת 2015, הבשורה הזאת נמסרה על ידי בית המשפט העליון בארצות-הברית, עת נתן את התייחסותו להבעת דעה ואמונה של נושאי משרה בחברה בטופסי רישומה של החברה המבקשת להנפיק את מניותיה לציבור. בעשותו כן, קשר בית המשפט העליון את גורלן של הצהרות מסוג של הבעת עמדה או דעה, עם דיני הגילוי הנאות הנאכפים מכוח עקרונות השקיפות הקבועים בחוקי ניירות הערך. עד לאותה הפרשה, חברה לא נחזתה כמי שמפרה את דיני ניירות הערך, אם דעתה או אמונתה הסתברו מאוחר יותר כלא נכונות. נקודת הנחה זו שינתה את פניה בפרשת Omnicare. המאמר בוחן את אירועי פרשת Omnicare ואת הגדרתה של הצהרה עובדתית והשוואתה להצהרה שהיא בבחינת הבעת עמדה או דעה. כמו כן, במאמר נבחנת משמעותה של הלכת Omnicare, אשר מבקשת להטיל חובות חדשות על חברה ביחס להצהרות שהן בבחינת הבעת דעה או אמונה, בתנאים מסויימים, ואף נבחנת השאלה, האם זוהי הלכה מוגבלת (פסק הדין ניתן ביחס להצהרות הנמסרות במסמכי רישום חברה למסחר לפי פרק 11 לחוק ניירות ערך), או שמא עשויות להיות לה גם השלכות על הצהרותיה של חברה ציבורית הנמסרות במסגרות אחרות? במאמר נבחנות מספר בעיות פוטנציאליות ביישום הלכה מחייבת חדשה זו, ואף נבחן, כבחינה ראשונית בלבד, מה הספיקו לעשות הערכאות הנמוכות יותר עם הלכת Omnicare.
