חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

10.11.19

בית המשפט לערעורים של אונטריו בוחן את קבילותם ומשקלם של הממצאים שקבע בית המשפט הפלילי בהליך האזרחי המקביל, ובפרט, לגבי הקביעה שהמערער הפר את חובות האמונים כלפי מעסיקתו לשעבר, התובעת בהליך האזרחי; בית המשפט הפלילי גזר את דינו של המערער בגין מעורבותו בתרמית כנגד המעסיקה התובעת, ועל סמך ממצאיו בהליך גזירת הדין, בית המשפט קמא נעתר לבקשה לפסיקה מקוצרת לטובת התובעת על סך 20 מיליון דולרים; האם רשאי היה בית המשפט קמא להורות על פסיקה מקוצרת בגין הפרת חובת האמונים של המערער, על סמך ממצאיו של בית המשפט הפלילי שגזר את דינו?

עוד בפסק הדין: דיני אמונאות; קבילות ומשקל הממצאים שקבע בית המשפט הפלילי בהליך האזרחי; הדוקטרינה של שימוש לרעה בהליך – שיקול דעתו של בית המשפט למנוע התדיינות חוזרת כדי לשמור על יושרת ההליך השיפוטי; האם הסכמה בשתיקה לתכנית מרמה מהווה הפרת חובת אמונים? צווי השבה – טבעם וטיבם; פיצוי אקוויטיבילי כסוג של סעד

17.11.19

בית המשפט הצ'נסרי בוחן דרישה לתשלום מראש של הוצאות משפטיות שתלויה בשתי סוגיות מרכזיות: האם יש ליישם בעניין את הפסיקה התאגידית משום שהוראת תשלום ההוצאות מראש בהסכם הפעילות של חברת LLC נשענת על הנוסח של החוק התאגידי? האם התובעת הפכה להיות צד להליך שבנידון "לאור העובדה" שפעלה בתוקף תפקידה הרשמי, ולכן זכאית לתשלום הוצאותיה מראש בהתאם להסכם הפעילות? 

עוד בפסק הדין: פסיקה על בסיס כתבי הטענות; כללי פרשנות חוזים; סטנדרט "לאור העובדה"; תשלום הוצאות משפטיות מראש; זכות השיפוי ותשלום הוצאות מראש בתאגיד לעומת הזכויות בשותפות מוגבלת לפי דיני דלוור; דרישת הוצאות-על-הוצאות.

10.11.19

מהי המחויבות המשפטית שחב מוסד פיננסי כלפי לקוחותיו? סוחר מניות מוצלח והחברה שהקים לצורך ביצוע השקעותיו הגישו תביעה כנגד הבנק, על רקע הפסדים של מיליוני דולרים בגין מוצרים פיננסיים שנרכשו מהבנק במהלך המשבר הפיננסי בשנים 2007-2008. האם מוטלות על הבנק חובות זהירות בקשר למוצרים הפיננסיים ולהשקעות שביצעו התובעים באמצעות חשבון הבנק? ואם כן, האם הפר הבנק את חובותיו בנסיבות המקרה הנוכחי?  

עוד בפסק הדין: חובת זהירות חוזית ונזיקית של הבנק כלפי לקוחותיו בקשר למוצרים שרכשו מהבנק וחשבון שניהלו לצורך ביצוע השקעותיהם – מהו מקור החובה והיקפה, והאם חובה כאמור הופרה במקרה דנן? האם המחויבות המשפטית שיש למוסד פיננסי כלפי לקוחותיו תלויה במחויבויות הספציפיות שנטל על עצמו המוסד הפיננסי במקרה נתון? חוק ההתיישנות ותחולתו בנסיבות המקרה הנוכחי; חוק תנאים חוזיים בלתי הוגנים (Unfair Contract Terms Act)

12.11.19

כונס נכסים מונה הן לפי חוק חדלות פירעון ופשיטת רגל של קנדה והן לפי חוק בתי המשפט של אונטריו; צו כינוס הנכסים כלל "הוראת רשות להגיש תביעה", לפיה לא ניתן לתבוע את כונס הנכסים מבלי לקבל תחילה רשות או הסכמה של בית המשפט; בהליכים כאן נדונה השאלה, מהו אפיק הערעור הזמין לצד שלא קיבל רשות לתבוע כאמור? האם הערעור מוסדר לפי חוק חדלות פירעון, אשר מתיר ערעור בזכות רק במקרים מסוימים, מחייב רשות ערעור במקרים אחרים, וקובע מגבלת זמן קצרה להגשת ערעור או בקשה למתן רשות ערעור? או שמא חל על הערעור חוק בתי המשפט, לפיו ניתן לערער בזכות על צווים סופיים בהתאם למסגרת זמן רחבה יותר מזו שקובע חוק חדלות פירעון?

עוד בפסק הדין: כינוס נכסים לפי חוק חדלות פירעון ופשיטת רגל של קנדה משנת 1985 וחוק בתי המשפט של אונטריו משנת 1990; סעיף 243(1) לחוק חדלות פירעון. עקרונות של פרשנות חקיקתית והדוקטרינה של חשיבות עליונה (the doctrine of paramountcy); מהו אפיק הערעור המתאים בנסיבות המקרה?

כוכב זהב

30.1.20

הסכם LLC, שהינו מסמך ייסוד של חברה פרטית, הוא מוקד הדיון של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, אשר נדרש להכריע במחלוקת בין בעלי מניות שונים בחברה, אשר סבורים כל אחד מהם, כי לו הכוח והסמכות להכתיב באופן בלעדי, פעולות מהותיות בחברה, באופן ספציפי – הנפקה לציבור; באמצעות עקרונות בסיסיים של פרשנות חוזה, בית המשפט הצ'נסרי מחלץ פתרונות על בסיס אומד דעתם של הצדדים ובוחן האם הסמכות שכל צד טוען כי יש לו, אכן ניתנה לו בדלת אמותיו של הסכם ה-LLC  

עוד בפסק הדין: פרשנות סעיפים בהסכם LLC אשר מעניק סמכויות בלעדיות שונות לבצע פעולות מסויימות; פרשנות סעיפי הסכם LLC בחברה פרטית, אשר מעניקים לצד מסויים סמכות בלעדית לאכוף הליכי הנפקה פרטית לחברה; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; פרשנות מסמכי יסוד – הסכמי LLC – של חברות פרטיות בדלוור; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; באילו תנאים מתאפשר לבית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות בעת פרשנות חוזה?

29.4.19

בעל מניות בחברה דלוורית מגיש דרישה לגילוי ולעיון במסמכיה, לנוכח חשדות לפגיעה בממשל התאגידי התקין, בין היתר, משום שהדירקטוריון לא כינס אסיפות שנתיות של בעלי המניות והותירם בעלטה ביחס להתפתחויות העסקיות בחברה; בית המשפט העליון בדלוור בוחן את חובותיה של חברה במסגרת חובת הגילוי הסטטוטורי כלפי בעלי המניות, המעוגנת בסעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור, ועד כמה ניתן לקבל את טענתה של החברה כי משום שלא הקפידה על עריכת מסמכים פורמליים, כדוגמת הכנת פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון, יש לצמצם את גבולות הגילוי

עוד בפסק הדין: דחיית ניסיונות חברה להתחמק מהליכי גילוי לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור, בטענה כי לא ערכה פרוטוקולים ומסמכים פורמליים שניתן לגלותם; חובות חברה לערוך מסמכים פורמליים על מנת לאפשר לבעלי המניות ללמוד על הנעשה בחברה; גילוי מסמכים והיקפו במסגרת דרישה של בעל מניות לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור; מה בעל מניות נדרש להראות ולהוכיח על מנת שתקום לטובתו זכות העיון הקבועה בסעיף 220 לחוק החברות?; מה תפקידו של בית המשפט במסגרת הליכי גילוי ועיון הנערכים לבקשת בעל מניות לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור?; אלו עילות מקימות לבעל המניות את הזכות להליכי גילוי ועיון במסמכים?; מהי "מטרה ראויה" שבגינה בעל מניות זכאי לממש את זכות העיון שלו במסמכי חברה?; חקירת ניהול כושל פוטנציאלי כמטרה ראויה לקבלת מסמכי חברה במסגרת הליכי גילוי ועיון לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור

כוכב זהב

28.1.20

פסק דין מבין החשובים של שנת 2019: מאז ומעולם בדלוור, החלטת חברה להיטיב עם בכירים, הינה החלטה הנהנית מחזקת שיקול הדעת העסקי, בין היתר, משום שחלוקת הטבות ותמריצים, היא החלטה עסקית פר-אקסלנס, המכובדת על ידי בית המשפט בדלוור, אשר נמנע מלהתערב בתוכנה; במקרה דנן, מובאת שאלה משפטית חדשה שטרם נדונה קודם – איזה סטנדרט של בחינה שיפוטית יש ליישם על הטבת בכירים, הנהנית, בדרך כלל מחזקת שיקול הדעת העסקי, אך המהווה גם עסקת חברה עם בעל השליטה, המצוי בניגוד עניינים? שאלה ספציפית זו גוררת דיון בשאלה כללית אחרת – מתי יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה, מתגבש לכדי overkill, ומתי הוא הכרחי לנוכח עניינו האישי וניגוד העניינים של בעל השליטה בחברה בעסקה המותקפת? השאלות המשפטיות החדשות הללו, מזמנות את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לשוב אל שולחן הדיונים ולבחון מחדש, את טווח יישומה של הלכת MFW; מאחורי דיון חשוב זה, נבחנת גם המדיניות הבאה – האם יש להמליץ לחברות עם בעלי שליטה, ליישם את מנגנון ההגנה הכפול של MFW גם במקרים שחוק החברות הכללי של דלוור, כלל איננו מבקש אישור כפול זה?   

עוד בפסק הדין: האם ניתן ליישם את מבחני הלכת MFW על תכנית הטבה לנושא משרה בכיר שהוא גם בעל השליטה בחברה?; איזה סטנדרט בחינה שיפוטית יש ליישם על הטבת בכירים המהווה גם עסקת חברה עם בעל השליטה בה, שבעל השליטה מצוי בניגוד עניינים בה?; מתי יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה מתגבש לכדי overkill ומתי הוא הכרחי לנוכח עניינו האישי וניגוד העניינים של בעל השליטה?; האם הגיוני לחייב חברות עם בעל שליטה, לדרוש אישור כפול הן של הדירקטוריון והן של מחזיקי המיעוט, לשם הבטחת לתחולתו של סטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי, גם באותם המקרים שבהם חוק החברות הכללי של דלוור איננו מקים דרישה כאמור?; האם יש להמליץ לחברות עם בעלי שליטה, ליישם את מנגנון ההגנה הכפול של MFW גם במקרים שחוק החברות הכללי של דלוור, כלל איננו מבקש אישור כפול זה, או שמא הדירקטורים, בעלי חובות האמונים, יכולים להבטיח את סטנדרט הבחינה השיפוטית לפי כלל שיקול הדעת העסקי, באמצעות האשרור המסורתי של בעלי המניות?; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; פסקי דין המיישמים את הלכת MFW; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; עילה של בזבוז תאגידי ועסקאות בעלי שליטה?; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מהן עסקאות בעלי שליטה?; מיהו בעל השליטה בחברה.