4.8.19 פשיטת "מעיל השליטה" על ידי מנגנון ההגנה הכפול לפי הלכת MFW: בפסק דין נוסף וחשוב של בית המשפט העליון בדלוור, נפסק כי את מנגנון ההגנה הכפול של הלכת MFW יש ליישם כבר בשלבים המוקדמים ולפני תחילת המשא ומתן המהותי ביחס לתנאים הכלכליים של העסקה שאם לא כן, הדירקטוריון איננו רשאי ליהנות מחסינות חזקת שיקול הדעת העסקי עוד בפסק הדין: יישום מנגנון ההגנה הכפול של הלכת MFW בשלבים המוקדמים וקודם לתחילת המשא ומתן על התנאים המהותיים הפיננסים של העסקה, כפי שנפסק בהלכת Synutra, על מנת להבטיח את חסינות חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעסקאות בעלי שליטה; האם ניתן ליישם את הלכת MFW גם על עסקאות מיזוג שלא הותנו למן הרגע הראשון, במנגנון ההגנה הכפול שההלכה מציעה?; משמעות המונח "מלכתחילה" – ab-initio – בהתייחס להתנאתו המוקדמת של בעל השליטה כי התקשרות החברה עימו, תיעשה על בסיס עקרונות הלכת MFW?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; האם טענה כי הוועדה המיוחדת הפרה את חובת הזהירות מספיקה לנטרל את האפקט של הלכת MFW ולהחיל את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; יישום סטנדרט הבחינה השיפוטי לפי כלל שיקול הדעת העסקי בעת שבעל השליטה מתנה את התקשרות החברה עימו במנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; פסקי דין המיישמים את הלכת MFW; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס
18.7.19 בית המשפט בוחן את ערעורו של יועץ השקעות על הרשעתו בביצוע מזימת פונזי בהיקף נרחב, ועל גזר הדין שהוטל עליו בגין הרשעתו; על פי הכרעת הדין, במהלך 8 שנים שכנע המערער את חבריו הקרובים, מכרים, שכנים ולקוחות להשקיע באמצעותו בפוזיציות או במניות בחברות שונות, ולאחר מכן גזל את כספיהם במרמה; בית המשפט דן בהרחבה ברכיב הקנס חלף צו חילוט שהוטל על המערער ובוחן האם יש מקום להתערב בממצאי ערכאת הדיון וברכיב זה של גזר הדין עוד בפסק הדין: סמכות ערכאת הערעורים להתערב בממצאיו של בית המשפט קמא – כשל בהבנת הראיות; הלכת Browne v. Dunn ; עדות שמועה וכלל העסקה היחידה; רכיבי הענישה – תכליתו והיקפו של קנס שניתן חלף צו חילוט
5.12.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בוחן בקשת דחייה על הסף של תביעה חוזית, על רקע מחלוקת הצדדים בעניין פרשנותה של הוראת Earn-out מורכבת; התובעת והנתבעת, שתיהן משתייכות לתעשיית השירותים הפיננסיים, הסכימו שהנתבעת תרכוש אחת מפירמות הייעוץ של התובעת, כאשר חלק מן התמורה תשולם מיד וחלק מן התמורה תשולם בהתאם להוראת ה- Earn-out שבנידון; האם הצליחו הצדדים להציע פרשנות סבירה אחת להוראה שבמחלוקת, או שמא יש לחכות לשלב דיוני מתקדם יותר על מנת להכריע במחלוקת? עוד בפסק הדין: פרשנות סעיף חוזה בעסקת מיזוג, הקובע את מרכיבי התמורה הנגזרת מהכנסות עתידיות (earn-out); יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה.
26.3.19 הרשות האוסטרלית לניירות ערך והשקעות (ASIC) פונה בפנייה לבית המשפט הפדרלי באוסטרליה, בבקשה כי יפסול דירקטורים מכהונה זו בחברות; בתוך כדי בקשה זו, בית המשפט הפדרלי מנהל דיון חשוב ביחס לסמכותו לפסול אנשים מכהונה כנושאי משרה בחברות, מטרות סעיף 206D לחוק התאגידים האוסטרלי המסמיך את בית המשפט לפסול מכהונה והתנאים והמטרות של מימוש סמכות הפסילה עוד בפסק הדין: פסילת דירקטורים מכהונה בגין כישלון ניהול; סמכות בית המשפט לפסול אדם מניהול תאגידים לפי סעיף 206D לחוק התאגידים משנת 2001; התנאים לפסילת המשך כהונתו של דירקטור או נושא משרה; אימתי תאומץ הסכמה שהתקבלה בין הרשות לניירות ערך והמשיב לגבי משך הפסילה הראוי; האם יש לקבל את עמדת הרשות לגבי המשיב שלא השתתף בהליך?
18.7.19 בית המשפט המחוזי בוחן בקשת דחייה על הסף של תביעה ייצוגית בגין תרמית בניירות ערך, על רקע הצגת מצגי שווא כוזבים לכאורה בקשר לפיתוח תרופה לסרטן הלבלב; לטענת הנתבעים, התביעה לא מבססת כיאות את יסוד הכזב במצגים הנטענים, וכן לא מצליחה לבסס קשר סיבתי בין הסתמכות המשקיעים על המצגים שהוצגו ובין הנזק שנגרם להם עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(6) של תביעה ייצוגית בגין תרמית בניירות ערך; יסודות העילה של תרמית בניירות ערך; דרישות טיעון מוגברות לפי חוק PSLRA וכלל 9(b) לכללי סדרי הדין האזרחיים הפדראליים; האם הצליחו התובעים לטעון כראוי את יסוד הכזב ויסוד הקשר הסיבתי?
4.8.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעריך שווי של חברה פרטית מוגבלת באחריות על פי מסמכי ההתאגדות שלה ופרשנותם, לנוכח רצונו של בעל מניות בחברה, שהינו אף עובד מפתח בה, לפרוש; לאור פעילותה הייחודית של החברה ומרכיבים נוספים, נמצא כי הערכת שווי החברה לפי שיטת ה-DCF איננה מתאימה בנסיבות העניין עוד בפסק הדין: יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; משמעו של המונח "שווי הוגן" לפי דיני דלוור; שיטות שונות להערכת שווי הוגן של מניות חברה ויתרונותיהן ומשקלן של כל שיטה ושיטה; אימתי ניתן להסתמך על תחזית הנהלה עתידית לצורכי הערכת שווי לפי שיטת ה-DCF?; באילו מקרים יש להעדיף את שיטת DCF למציאת השווי ההוגן של מניית חברה ולהעדיפה על פני מחיר המיזוג?; באלו נסיבות שיטת הערכת שווי לפי שיטת ה-DCF היא השיטה העדיפה?
16.6.19 במסגרת תביעה לפירוק חברה ומכירת נכסיה, בית המשפט דן בבקשת התובעת שלא לקבל ראיות שהוגשו לאחר שחלף המועד האחרון לגילוי מסמכים; בית המשפט בוחן את התנהלותה הפסולה של הנתבעת במסגרת הליכי הגילוי ודן בסנקציות הראויות בגין ניצול הליכי גילוי, ובנסיבות המקרה בפרט. עוד בפסק הדין: תכליתם ומעמדם של הליכי הגילוי; סמכות אקוויטיבילית ואינהרנטית של בית המשפט להורות על סנקציות כנגד בעל דין שניצל לרעה את הליכי הגילוי בתביעה; מהן הסנקציות העומדות לרשות בית המשפט בגין ניצול לרעה של הליכי גילוי ומהן הסנקציות המתאימות בנסיבות המקרה הנוכחי?